דבר, 26 יולי 1962 — ‭_$_^‬_יןן‭§!‬ז‭_*_£_^3_^‬ו‭^|^5511§(‬_מ‭_£_6‬מט_38ן‭^)‬_מ‭1_^ ‬ [תמונה]
_$_^_יןן§!ז_*_£_^3_^ו^|^5511§(_מ_£_6מט_38ן^)_מ1_^
חמדיה מנגריה לבית חרושת א. מש כותב: כשעלו חברי קבוצת חמדיה לפני עשרים שבה על אדמתם בעמק בית־ סאן. התכוונו כשאר ישובי האזור להקים משק המבוסס על ענפי החקל־ אות. אמנם כבר אז ידעו, כי קופחו מבחינת טיב שטחי הקרקע הטפוצלים וכמות המים לעיבוד אינטנסיבי _ויזדק־ קו לענפי־עזר אחרים. אך וראי לא העלו על דעתם, כי במרוצת השנים יהיה הענף הראשי מבחינת היקפו ... ייצור דלתות!כשאתה מזדמן עכשיו לחמדיה, תחוש סיד, כי במרכזה נמצא _בית־החרושת לייצור דלתות, העומד לפני השלמתו. הוא יהיה הגדול ביותר בארץ. מפי יעקב טוביה, מנהל המפעל. שטענו, כיצד הגיעה קנוצה זו לייצור דלתות ושיווקו בהצלחה לארצות אפריקה: חמדיה מקופחת בגזירת תנאי המקום המיוחדים. וענפי החקלאות נה היו נתונים בפיגור יב. הטתה מונה רק 300 דונם, שעה שלישובי האזור האחרים למעלה מאלף דונם: _המטעיס מוגבלים בשל טיב הקרקע: הכרם נעקר לפני שנתיים לאחר שהתנוון באדמה חסידית: הרפת שלא התפתחה _בשנות־ ראשית מחוסר מים לגידולי מספוא. חוסלה כליל: הפיחה _באיזור השחון אינה סניבה יבולים _גדוליס ונפגעת תדיר בשנות כצורת. חיפשו איפוא חברי המשק ענף נוסף, שישמש מש־
הסמל המסחרי של נגריית חמדיה ענת כלכלית ומצאוהו בבנייה המיכנית — תהילה לעבודת בניין בשיכוני צפון הארץ ובשלב שני בייצור דלתות מסוג מיוחד. המתאימות לארצות טרופיות בשל סידורי האיוורור בין לוחות הלניד. דלתות אלו קלות יותר במשקל. נוחות להתקנה ואף זולות במקצת מאחרות. המשלוחים הראשונים לגאנה ולינייה לפני כמה שנים נתקבלו יפה והשווקים נתרחבו בשש ארצות אפריקה. חנגריה הגדילה את מספר העובדים. זנחה בהדרגה את נגרות הבניין ועברה בולה לייצור דלתות. עתה. נוכח ההצלחה המרובה, החליטה הקבוצה לחרוג ממסגרת הצמצום ולעבור לשיטת ייצור מקיפה בשביל השוק הפנימי וליצוא. אפשרויות השיווק נבדקו היטב לפני התחלת הביצוע, ומשרד המסחר והתעשיה וכלכלנים שונים סמכו ידם על תכנית ההרחבה. על שטת מיוחד הוקם אולם הייצור בגודל 2, 300 מ"ר (ארכו 75 מטר ורחבו 25 מטר) לפי תכנון המחלקה הטכנית של איחוד הקבוצות והקיבוצים, בהתאם לתכניתו של מומחה _בין־לאומי מגרמניה. בקרבת האולם נבנתה סככה גדולה לעצים. העץ שייובש בתא מיוחד, יוכנס על גבי סרט לאולם הייצור. הוקם _חדר־דוודים לאספקת אנרגיה לתא הייבוש ולמכבש ההידראולי. כן נבנו סשחזיה, מסגריה. נגריית שירות ומחסן חלקים. בשטח המפעל מוקמים גם חדר אוכל ומקלחות לעובדים. שיטת הייצור תהיה חדישה. המכונות שהובאו מגרמניה ומתקנים מתוצרת־ הארץ כבי נמצאים במקום ויויכנו נקיונ, בית־החרושת יופעל נסוף אוק-
טובר. מנהלי הייצור א. ישראלי וי. קיסרי נשלחו על־ידי הקבוצה להכשרה מק־ צועית נוספת. לבית־חרושת לייצור דלתות בגרמניה המערבית. לדבריהם, תניע אפשרות הייצור במפעל החדש בחמדיה ל־400 דלתות במשמרת אחת. או לרבע מיליון בשנה. התצרוכת הש־ נתית בארץ היא . 300. 000הכוונה היא לשווק מחצית בארץ ולהועיד מחצית ליצוא. המפעל. שיושקעי בו קרוב למיליון ל"י, הוכר כמפעל מאושר על־ ידי מרכז ההשקעות, ומשרד המסחר והתעשיה מספק לו הלוואה מתקציב הפיתוח בשיעור של65?' מערך ההש- ־ קעה. הקבוצה תשיג את היתר ממקורות אשראיים אהלים. ביקשנו לדעת. אט יצטרכו להגדיל בהרבה את מספר העובדים השכירים במפעל החדש. נענינו כי בנגריה הנוכחית עובדים 35 איש, מיעוטם חברי־ המשק ורובם בעלי מקצוע מבית שאן. ובנית־החרושת החדיש יצטרכו להוסיף יק חמישה פועלים. וייתכן שיגדל מספרם של חנרי הקבוצה העובדים במפעל.
חיפה אגודת שוחרי המפר עמום־ כרמלי כותב: ספריית _. ברוכוב'י בחיפה הנהיגה בשנים האחרונות כמה חידושים מעניינים המנוצלים על־ידי ספריות ציבוריות רנות בארץ. בין ההמצאות יש כאלה המיועדות לשמור על _אורך־חייו של הספר. המצאות המקילות על עבודת הספרנים וחידושים שובים לנוחיותם של הקוראים. אבל גאוות הספריה על המצאת מנהלה יחזקאל אורן, שייסד את אגודת . א. ש. ס— ". אגורת שוחרי ספר — המורכבת מקוראים צעיוים הדואגים לטיפול בספרים, לשמירתם _ולתי־
ילריס בספריית _ברוכוב קונם. האגודה שהוקמה בתחילת פגרת הקיץ כוללת כבר יותר ט־160 ילדים וההרשמה אליה נסתיימה בגלל חוסר מקומות. התלהבות הילדים לעבודה במסגרת האגורה עלתה על כל המשוער והם עושים שעות רבות בעבודות תיקונים, השגחה. חיטוי ושמירה על שלמותם של הספרים. עמדנו לפני בעיה חמורה של השחתת ספרים על-ידי קוראים צעירים — מספר אוון — והחלטנו לפעול למען הכוונת עודף־הטוץ של הילדים, _שהת־ בזבז על השחתת ספרים, לאפיק היוני על שמירה על שלמותם. הילדים נהגו לתלוש דפים מהספרים. להכתים את כריכותיהם ולהוסיף הערות בשולי העמודים. הנענו למסקנה, כי נוכל לעקור זאת _על־יוי העסקת הילדים
עצמם בעבודות הקשורות בהחזקת הספרים. החברות ב,, א. ש. ס". נותנת לילד, לדברי אורן, פיצוי נפשי וחפרי. הוא רוכס לעצמו מעמד בעיני עצמו ובעיני חנריו כעוזר לספרן, הוא נושא באחריות, מקבל _פנקס־וזבר, שבו מור־ בקת תמונתו, ורשאי לענוד על דש־ נגדו את סמל האגודה. חבוי , א. ש. ס". נהנים מהנחה של 50 אחוז נדםי קריאה, מקבלים הנחות והזמנות לבתי־ קולנוע ל5רטים לילדים. רשאים לקרוא ספרים ללא הגבלות ומקבלים ספר יקר ערך כסוס שנתי נהתאם למספר הנקר דות שצברו בימי עבודתם. לפי תקנון האגודה חייבים הילדים לעבוד פעמיים נשנוע בחדשי הקיץ יפעם בשבוע בחדשי החורף — שעתיים בבל יום. חברי האגודה מחולקים לכמת צוותים ועל כל צוות פוסלת משימה סיוחדת. הצוות הראשון המורכב משנ"ם־ שלושה ילדים בכל משטרת עוסק בקבלת הספרים ובדיקתם. הילדים מקבלים את הספרים מידי הקורא ובודקים אם לא ניזוקו בשעת הקריאה. הם מוחקים הערות שנכתבו בשולי הספר. מד-
ביקים ניירות־דבק על כתמים ומזהירים את הקורא לבל ישחית את הספר. ספר שנמצא קרוע מועבר ישר לצוות השיקום העוסק בתיקוני ספרים בהשגחת כורך ותיק. צוות מיוחד סונה על עבודות החיטוי ואיוותר הספרים _יצוות אחר עוסק בעבודות טכניות שונות. כן מונה צוות להדרכה ולפיקוח, שתפקידו להדריו את הקוראים הצעירים בבחירת ספרים ולהרגיל אותם לסדר ולהחזיר את הספרים למקומותיהם אחרי הקריאה. צוות אחר הוא צוות העזרה לספרן העוסק ישירות בהשאלת ספרים. התלהבות הילדים גדולה ומעידים על כך האחראים לספריה הנאלצים לא פעם להפסיק עבודתו של ילד ולהזכיר לו, בי הניעה שעת ארוהת־הצהריים. במקרים רבים מוותרים הילדים על קולנוע או בילוי אחר והיו גם מקיים שילדים ויתרו על קייטנה ונלנד לעבור במסגרת האגודה. אורן תולה את הצלחת המבצע בעידוד הרב ובעזרה שקיבלו מבצעיו ממנהל המחלקה לתרבות ולחינוך במועצת פועלי חיפה, רב גורפונג, ובשיתוף הפעולה וההבנה שמגלים עובדי הספרית העוזרים לילדים במילוי
משימותיהם. 160 חברי ,, א. ש. ם". בחיפה מטפלים יום־יום _ב־45, 000 ספרי ספריית _. ברר כוב. "אגודות דומות יוקמו בקרוב על סמך הנסיון, שנרכש בספריה החיפנית גט ב־24 סניפיה המספקים ספרי קריאה _ל־_£, 000 קוראים בחיפה ובשכנותיה. דליית אל-כרמל לידידות יהודית־
דרוזית יואל _דיויש כותב: אוטוביס מדגם ,, טייגי" נעצו באחת השבתות האחרונות במרכז הכפר הדרוזי _דלית־אל־כדפל, על הר־הכרמל. עשרות הגברים והנשים שהיו בתוכו ?ידי והחלו להתהלך ברחוב הראשי. הם נעצו מבטים בנשים רעולות הפנים, בגברים חובשי הכפיות עעצרי ליד חנות למכירת כדים. לקואתפ בא גנ1_־ גבה־קומה, בעל עיניים הימות ושפם דק, והוליכם לביתו. אלה היי פועלים מעובדי . דשנים והמרים כימיים" והצעיר שהקבילם היה אפיל _נאסי־א־דין, החולם עתה על הקמתה של תנועה לקירוב לבבות נין _היהר דים והדרוזים. האורחים והמארחים ישבי בטרקלין, גמעו םפלוני קפה, שוחחו על דא ועל הא. כשהפגישה עמדה להסתיים, שלפו שבי הצדדים עטים. רשמו כתונות, לחצו ידיים והבטיחו להתראות.
אמיל _נאסר־א־דין אטיל נאםי-א-דין (המשמש עתה מזכיר סניפי ההסתדרות בכפרים הדרוזיים השוכנים על _הר־הכרמל) מסביר מה הניעו לארח נביהו 1. בכפרו פועלים ותלמידים יהודים אקר מעולם לא פגשם: ,, יבות הגית־ בש - אלה זו, בטרם הוצאתיה לפועל. הגו־ רל הטיל עלינו את המשימה ההיסטורית לחיות יחד כמולדת המשותפת. והנה הוחוור לי במשך עבודתי הציבורית, כי ידיעותיו של היהודי הממוצע על המיעוטים החיים בתוכו ;ן מצומצמות מאד, אין הוא בקי בהרכב האוכלוסיה של בני המיעוטים, " ולכן החליט לפעול. אמיל _נאפר־א־דיו נולד לפני 32 שנים בדלית אל־כרטל. הוא פעל למען ביוסם !_גיל הצעירים הדרוזי־! לשירות בצת"ל והוא עצמו היה ביו המתנדבים הראשונים. הוא שוחרר מן הצבא בדרגת סמל ועד היום מתפאר הוא באות סיני שהוענק לו. ב־1958 נבחר כסגן ראש המועצה. עתה עבר ילעבוד בהסתדרות, משום שלדעתו זוהי הדרך היהירה לסייע לבני עדתו. כלום ביקוו הנערך אחת נשנה יכול להצמיח הבנה נין היהודים וה־ דרוזים ן אמיל _נאסר־א־דין מדגיש . :לא, לא אמרתי זאת, אך אין לזלזל נערכם הפסיכולוגי של ביקורים. הם יוכלו להוות רקע לצמיחתה של ירידות. לפעולה זו חייב להיות המשך. כדי להשיג מטרה נעלה זו שומה עלינו לפתור את בעיות החיילים המ - שוחררים, לפתח את כפרי הדרוזים הנחשלים למצוא מקורות תעסוקה לנוער המשכיל ולהחדיר בו התחושה, כי איו הוא בן חורג במדינה הזאת"'
נתניה חתונה ב"מלבן* ע. פרי-פז כותב: היתה זו חתונה עם כל גינוני הטקס. הזוג המאושר הובא מתחת לחוסה מקושטת ירק ומכוסה טלית. מסביב ניצבו מחותנים בבגדי־חג ונרות דולקים בידיהם,,. קול חתן וקול כלה" נשמע לקול תשואות. החתונה היתה חתונת־חזהב של שמואל ופרידה יודוביץ, הוא בן שמר נים והיא בת , 70שחמשים שנה חלפו מאז נישאי באוראל שברוסיה, והמשיט שנה חסר שנה מאז עלייתם ארצה ב־. 1913זה כשנה הט נמצאים בביתהזקנים ,, מלב"1 שבנתניה. אחדי טקס החו8ה ליו* יושבי המוסד את הזוג
בשירה וריקודים למסיבה ליה . שולח־ נות עדוניפ. עוגה של חמש קומות קישטה את שולחן _בעלי־השמהה. סנ־ הל המוסד י. _בן־יהודה הגיש י להם תעודת עצים של _הקין־הקייסת על שמם. ה"חתר סיסי בחתרגשות על יפים ראשונים בארץ, על כיבוש עבודה בפרדסי _פתח־תקוה, על פעולות עזור, הדדית של הפועל העברי. יסוד ההם* תדרות, על הגנה ומאורעות־ ונפילתו •טל ברבר ־ ־ רכז־התרבות מ. לסני קר!!לאנשי י _בית־הזקנים להגיש ליודוביץשי לח־ _תונת הזהב: עזוה לפעילותו הרבה להשליט את השפה העברית במוסד בין יוצאי גלויות שונות. גילת בתחנה "מיילדים" חקלאות ־; משולם עד כותנ: כיום יודעים, כי אדמת לס של הנגב תניב יבולים טובים ומגוונים. אס תרווה מים. אין כמעט גידול חקלאי, שלא יעלה בנגב — נם מטעים ופדדסי־הדלים, נם פלחים וירקות, גם גידולי תעשיה. לפני שנ־ם אחדות לא בטחו באדמת הנגג וסגרו, שלא תניב תנובתה אלא בחתוטי- גי - דולים מצומצמים ושמחו על כל . תג־ לית" בניסוי חקלאי מוצלח. כיום _אוג־ דים החקלאים: . תני לני טים. בכל מות מספקת ונגדל את כל- חגידר לים. "יש _טיםד ננגב, שתרם תרומה נכבדה להכרה זו ביכולת של אדמת הנגב לתת יבולים טובים. ח5א מוצנע בתוך מרהב־ייסויים בצדי ר, כ־ ביש באר־שבע—סעד, ליד צומת כניש . מרחבים. "שם תבחינו בלוח
מרובע: . תחנת הנסיונות האזורית גילת. " . היו זמנים. שלא האמינו, כי אפ־ עור לגדל הדרים בנגב. "אומרו. *לנו מנהלת התחנה. אגרונום אבינדו־
מנה_^ת התחנה אנרינום
אביגדור* יי , מדענית צעירה. שהעתיקה אתמגוריה מטרכז האיץ _לבאו־שבע. __. רק. לאתר שהצליח הפרדס בגילת. התלהנטיעד, מוגברת וכיום בביר ניטעו 19, 000 דונם פרדסים באזור. "... על_^ 80 דונם של הפרדס בגילת נוסו הזנים והכנות ונתקבל מושג כללי, אילו. מהם טונים לנגנ. במיוחד עלי יפה לימונים ואשכוליות וכן קלמנטינות וטנדיינות. מהחפוזים מצליח בטיוחד זן . טראויאטה, "הדומה ל, ואלנסיר. ", עתה מנסים להקדים את הבשלת חלי י מונים בשיטת השקייה טתאיפה, כדי לאפשר לקטפם בחדשי הקיץ"־המס_^ רה ברורה: מחיר מצוין בשוק. הבעיה העומדת במרכז ההתעניינות של חקלאי הנגב היא כיום מציאת גידולים מכניסים נוספים למעין המשקי של המתיישבים. 1 עד כה היו רוב חישובים מבוססים על שלושה גידולים עיקריים: כותנה, םלק־סוכר _והפיחי־אדמה סתויים. אולם השנה חדלו המושבים מגידול כותנה. בקנה־ מידה גדול בשל חוסר הכדאיות. תנאי העבוד בחלקות קטנות הכבידו על ניצול יעיל של הציוד הטכני. הטוב בעיקר להפעלה בשטחים נרחבים. ־ גם גידול סלק־סוכר נטצא על נבול הרווחיות ויק בתנאי ייעול מתאימים מובטחת הכנסה מתאימה. אשי לת־פיחי־אדטה סתוויים, קיימת בגידול זה עדיפות ברורה למשקי הננב בז־ כות האקלים היבש והשחון בסתיו. אולם לאחרונה התעוררה בעיית השי־ ווק.. דרושים לנגב לפחות הטישה* שישה גידולים, "אומרת מנהלת הת־ חנה". אי־אפשר להתבסם על שלושת גידולים בלבד. גם מחזור הזרעים אינו טוב והגידולים נפגעים. אנו טח־ פשים בנל הכיוונים, אך אין זה ני־ חן בקלות, כי בארץ כבר הגענו לי־
וייה בענפים רבים. '' בברור־היל הופעל מפעל לשימו־ רי־ירקות. בחבל בשור מתכננים ם6־ על דומה. בתחנת גילת צופים לאפשרות של גידול ירקות לתעשיה. י לשם כך מנסים זנים מתאימים*. ש: זנים, שהם יותר . מימייפ" ויש גםיותר . יבשים. "לתעשיה דרושים ירקות המכילים פחות מים. כאשר יושלם הניסוי, יי-עו חקלאי הנגב אילו מהזנים עליהם לגדל. גו חהלו־ ניסויים בגידול צמחי־רפואח -שוניכ.. האגדונ־ם אביגדויי אומרת. עיש מקום לגידולי חממה בנגב. הניסוי הראשון בגילת . ־וכתר הס;ח ברציחה מלאה. יתר על נו, היבולים שנ - אספו במקום עלו בהשוואה _למקימית אחרים בארץ. מחלקה של 300 דינם נאספו 3. 5 טונות עגבניות . טוני־ מייקר, "חצי טונה מלפפונים וכ:;ות גדולה של מלונים. יבולי ההפסה מבשילים בסוף פברואר-תחילת פ1:רפ, כאשר רנ הביקוש לירקות בשוק וטהירם גבוה. בבקופת זו א1-:_־ר גם לייצא ירקות. כבר בשנת ו?רא־ שונה החזירו היבולים את השקעת היסוד במיתקני החממה. בשנה הבאה יורחב שסח הניסויים במקום. גידולי הממה מחייבים בקיאות מקצועית 1 ממדרגה ראשונה. אף כי העיסוק
כשלעצמו נוח למדי.. שני דונמים חממה/' נאמר לנו., עשויים להביא. לרווחתה של משפחה במושב, בהת - חשב בכך-, שעיקר העיסוק הוא בתקופת השפל בחורף"־ ביקרנו במטע, המשתרע על 150 דונם מכלל 1. 200 דונם גידולי שלהין של התחנה. לעינינו נתנלה. י מ_&מ. _! מרהיב של עצים עטיסי פרי לעיי־ ־ פה. במיוחד מפליאים האפרסקים י ח־ _נ־ם טפוייפים של שזיפים וענבים. בתקופה האחרונה הוקמו בתחנה מעבדות גדולות העשויות להפוך אתהמקום למרכז מדעי לא־טבוסל. במע־ בדות אלח, שההשקעה בהן עלתה על מיליון ל"י _ישהוקטי בעיקר בתלו־ מת משפחת אננברנ מפילדלניה־ —ל ייערכו מהקרים של הקרקעות המלו־ הים בנגב, גידולי שדה _ומטעים. לפי שעה םצוייט במקום רק שלושה חוק. ־/ דים, שהם . ממש תושבי הנגב. "_כ־40 אחרים באים מהצפון ליום או_ ליומיים, י בשבוע. לעומת זאת כל עובדי- הטע־ בדות ושדה. כ־60 נשים וגברים, ני־ ניחם גם עולים חדשים, הם תישני הנגב.. אנו מתכננים הקמת דידוי! למגורים ליד התחנה, ''אמרח לנו _המ_" י נחלת., צוות חוקרים קניע ומג־בש, " שיימצא בכל ימי השבוע במקום יקדפ נמידה ובה 1'ת קצב המחקר... הלי כה רנה כאן עדייו המלאכה לפנינו־*.
ר. יום ד' נ"ד בתמוז תשכיב 26. 7. 62 0 דגי גמ11292