דבר, 6 מרץ 1961 — דרושים עונשים בבית הספר [כתבה]
דרושים עונשים בבית הספר
פאת עזרא _כן־שלופ
הציבור הוחרד מעליית העבריינות בקרב הנוער והילדים גילאי בית־ הספר היסודי. תופעה זו ראוייה לתשי־ פת־לב רבה של כל הנוגעים בדבר. נדמח, כי יש לנתח תופעה זו ולחפש אמצעי ריפוי יעילים. אף כי נכונה ההנחה כי בית־הספר הוא מוסד לימודי וחינוכי כאחד, עלינו לברר מהי מידת השפעתו על חינוך הילד ועיצוב אפיו. מה הם האמצעים שבידי המורים והמנהלים לבצע םםרה זו בתהום בית־הספר. הבה נברר גם אם פטרת הליפוד והקניית הידיעות מתבצעת במידה מלאה בבית־הספר ומה הם הגורמים לירידה ברמה הלימודית בשנים האהדונות. לפנים היתד, מקובלת הדעה, כי חינוכו של הילד פתהיל בגיל בית־ הספד. אך הישגי הפסיכולוגיה וחפד־ גוגיה הפריכו דעה זו וקבעו, כי הינוכו של הילד מתחיל למעשה עם הוולדו, מתגובת ההורים והתגהגותם אתו מראשית ימיו. הינוך התיגוק והילד הוא שדה בור שמעטים הורשים בו והרוב המכריע של ההורים אינו יודע מד, רבה השפעתם בקביעת אופי ילדם והרגליו השונים. הינוכו של הילד פיום היוולדו ועד גיל הגן ניתן ביד המקרה — להוציא מן הכלל אהוו מועט של הורים העושים כמידת יכלתם וידיעותיהם בשדה זה. משום כר ביכולתו של בית־הםפר להשפיע בפידה פסוייפת (לא מכריעה) על אופי הילד, על הרגליו והתנהגותו חחברתית, וזאת כאשר בידי בית־ הספר האמצעים הדרושים והיעילים להשלמת התיבוך ולהתחלת הלימודים. השאלה היא — מה חם חאפצעים שבידי בית הספד כיום, מוריו ומבהליו כדי לבצע את מטרת _התינוך נוהלי־ מוד) של הילדים י רבים יתפלאו, אבל עובדה היא — כפעם אין אפ־ צעים בידי בית הספר לביצוע פמרות אלה. בית־ספרנו נתפס לשיסה של ההינוך התופשי, המודרני, והשיטה הזאת שוללת כל אמצעי יעיל וממשי לביצוע פטרת ההינוד. הלכה לפע־ שה. האם ידוע לציבור כי אין בידי בית־הספר שום אמצעי עונש לשם ריסון יסודות שליליים, הרסניים וספ־
ריעים בבית־הספר?העדר האמצעים משפיע לרעה נם על הטובים שבין הילדים. אם מודה אוחז באמצעי־עונש כלשהם, שלא ברשוה, לשם ביצוע ממשי של הליםוד והחינוך, הריהו פעלה על עצמו חמתם של הפמונים עליו ועלול לשאת בעונש. הידוע לציבור כי רוב הילדים מתהלך תוך ידיעה ברורה כי יהיו מעשיו שרירותיים כאשר יהיו הוא בתזקת "טאבו" וכי על הפורה להיות זהיר מאוד כלפיו זכי בידו לקבוע במידה רבה אס הלימודים יתנהלו כסדרם או לא. מספר מועם של הלפידים רעים יכול לשמש גודם הפרעה רציני מאוד ללימודים, לרפה הלימודית ולסדדים הטובים בבית־הספר. הילדים השליליים האלה, אופיים השלילי נקבע על ידי גורפים אחדים, קודפים, ובכוחם להבל באופן רציני בעבודת המודה ובהכוונה ההינוכית והלימודית והשפעתם השלילית פונעת בכיתה כולה ובקבוצת הילדים הםובים, ואם המורה מנסה לקרוא לעזרת ההורים הוא נתקל לעתים _באי־רצון ובאדישות. דוב ההורים רואים בהזמנתם אל המחנך משום הטרדה ורק הלק מועט מונן לתת עזרתו הנאמנה למודה. רעה הולה היא שהלק לא קטן של הילדים אינו נתון להשנתתם של ההורים אם פתור חוסר פנאי או רצון ואם _פתוך הולשה, והם עזובים לנפשם ופהווים בעיה חינוכית ולימודית חפורה בכיתה. עובדה היא, כי הפשמעת רפתה מאוד בשנים האחרונות בבית־הספר וכתוצאה מזה הלה גם ירידה ברמה הלימודית. יצויין, כי ילדי עולים, שיש עליהם פרות ההורים, ניתבים בקלות לחינוך ולהתקדמות לימודית. במשך הזפן, כתוצאה פחבלי קליטה
קשים של ההורים והתפוררות הפס־ נדת המשפחתית וירידת המרות, מוצאים הילדים עצפם מהוץ לכל מסגרת חינוכית שהיא ומופקדים במידה רבה להשפעה השלילית של הרחוב וגם _בבית־הפפר הם יסוד שלילי והשפעתם רעה על שאר הילדים. השפעה _רוחנית־אישית של המורה, נזיפות, אזהרות וגמ הזמנת הוריהם, ערכם בעיני הילדים האלה כקליפת השום, וכעבור ומן קצר חוזרים לסודם. הולך ומתברר. כי החינוך "החופשי" לא השיג מטרתו והתוצאות הן חמר רות ודורשות שינוי יסודי. ברור, כי שום חינוך לא יבוצע באמצעות הט־ פה והסברה בלבד, אס לא יהיה מלווה תנאים נאותים ומסגרת מחייבת. הירידה אינה רק חינוכית: הרפה הלי־ מודית היא בירידה תלולה היות וחסרים לעתים התנאים המינימליים ללימוד מסודר ומאודנו.
להורים מאת ד. הוה 4 אמא תני לי לירה, אני צריך לקנות לך פרחים"! אמר הילד בהת־ רגשות לאמו, והוסיף: "המורה שכחה להגיד לנו, רק היום אפדה, שהיום , יום האם, 'אז אני רוצה לקנות לך פרחים". יום האם" נקבע ליום פטי- " רתה של הנרייטה םאלד, מ!הלת מפעל עליית־הנוער, האשה שהיתה אם לאלפי ילדים, ושנהפכה לאגדה עוד בהייה ונעשתה סמל האמהות בישראל. ביום זה חליום האם" ברוב חלקי " הארץ. אולם בהיפר" למשל, חוגגים את יום האם" דוקא בחנוכה". חנה, אם " השבעה, היא הסמל הנצחי לאם ניש־ ראל, "טוענים החיפאים". נתברכנו" איפוא בשני תאריכים שונים ל"יום תאם. "כמו בכל עניו פתפצל כך גם ־ישומו של חג, שהוא עדיין באיבו, עין תכונה ואין אחידות. לצערנו אין צם חווייה — לא למאות אלפי האמתות' שהחוגנים רוצים ביקרן, ולא לקטנים, המבקשים פעם אהת בשנה לגמול גמול־מעט, לזו הטורהת למענם כל יפות השנה. פי שזכה לחוג את החג המקובל הזה גם בעמים אחדים יודע, מה יפה, פרוםם וחווייתי יכול להיות היום הזה. • הג אהד, המקיף אמנה ציבור קטן חל בימים אלה: זהו הגב של ילדי כיתות א' והוריהם. הכוונה ל"חגיגות הספר" שנערכו בימים אלה בבתי-
תספר היסודיים. חגיגות אלה משמשות ציון להישגים היפים שהם פבת חלקם של תלפידי א' יפוריהם. חגיגות אלה נערכות ברוב פאר, הן רבות תוכן ופשאירות רושם עז בלב הקפ־ נים והנדולים כאחד. אמנם לא כל ילדי א' כבר קוראים פפש, אך רובם הנדול קורא אוצר מלים נכבד, שרכשו בדרך השיטה _האנאליטית, כלומר, מן המשפט השלם אל המלה, ולאהר _פכן אל ההברה והאות. שיפה זו, הנהוגה כיום אצלנו, נחשבת לסוכה ביותר בהתאם לתפיסת הילד. 0 עם סיום שליש בי של שנת הלימודים יעמדו הורים רבים, כבכל שנה, לפני החלמות גורליות לגבי ילדיהכ, כוונתי להורי התלמידים העופרים לסיים השנה _אתיתוק ליפודיהםבבית־ הספר היסודי, תלמידי כיתות הי. בימים אלה עומדים לקבל את תוצ־ אות בחינות , הסקר" הקובעות, יתד עם _הבתינות הפסיכוטכניות ועם ציון _בית־הספר את זכותו של הילדל"שכר־ ליפוד־מודרנ" בבית־הספר התיכון העיוני, אליו נשואות בימינו עיני הרוב הגדול בין ההורים. בדאי להורים לא לדתוק יותר פדי על ילדיהם שיתאמצו להגיע לבית־ ספר תיכון עיוני דוקא. אפשר לזכות בתעודת־בנרות גפ בבית־ספר מקצועי ובצדה לרכוש גפ מקצוע. לא כדאי לאפץ ילד בכיוון שאינו הולם את כשרונותיו, ני על־ידי כן• לא יהיה מאושר.