דבר, 24 יוני 1960 — מת‭\^‬ע_^ם ל־4 מאות מ‭*^*‬ם1 נפע\ עשר שנים- למושב "היוגב" [כתבה]
מת\^ע_^ם ל־4 מאות מ*^*ם1 נפע\ עשר שנים- למושב "היוגב"
מאת שמואל דיין בדרכך ממרכז הארץ לעמק יזרעאל ובצאתד מהמבוי של ואדי ערה הסגור משבי צדדיו, מתגלה לעיניך במפתיע עמק־יורעאל במלוא תרת. ממולך התבור, הגלבוע והרי נצרת הכובשים את מבטך, _וכש־ תפנה למערב תראה רמה מאורגת ועליה בתי־כפר קטנים וצחים וכן _שדותיבר משתרעים לרגליהם. זהו מושב העובדים היוגב, המונה
מאה ועשר משפחות חקלאים _וכמ המושב טונה 450 נפש שטחן 240 ילדים. הוא צופה אל פני העמק מערבה הזרוע ישובים חקלאיים עד נהלל, מזרחה הוא צופה אל ישובי התע־ ני' כים-, מרחביה, כפר־יחזקאל, עיך הרוד ובנותיה. בדרך למגידו — משטר העמק יש כביש צר וקצר המוליך אל הכפר פנימה. במרחב — שדות־דגן ושדות שלחין וממצים בקרבת הגתים. המוסרות הציבוריים, המשקיים והחברתיים, מתנשאים בגדלם. יש מחלבה, מוסך ומ - גונות חקלאיות, צוכניה _ויצרניה_, בית־ ספר וגן־ילדים. באחרונה נגנה בית־עט גדול, מרווה ומרחיב את הדעת, שנחנך ב־16 בחודש זה. במלאות עשר שנים לקיום הכפר. בית־העם נקרא על־שם דבורה דיין ובטבלא הנאה, הקבועה בפתחו, חרות: בית דבורה דיין. ;ח?7מקום לידתו של הגרעין גרעין ה"יוגב" נזרע בנהל ב־, 1942 על אדטת שמרון שנועדה להכשרת ארגונים להתישבות_. בגרעין היו כת־ רי8ר בחורים ובמה בחורות בגיל פחות מעשרים — נוער מאוסטריה, גרמניה וצ'כיה. עבדי בסיקול אדמת הקק"ל, בזריעת שטחי־ירקות _ובעבודה־ציגורית בנחלל. הם הכשירו _אי1 עצמם בטוב _שבמושבים — להיות אכרים בארץ־ ישראל. וכשנבנו בערב מלחמת השחרור שלושת ה"מצפות, "כהקדמה לכיבוש הנגב, עלה הגרעין _ב־1943 לבית־אשל, הנמצאת כשלושה קיומטר מבארישבע. ומן הצריף הראשון באום ג'וני שהכריז על כיבוש עמק הירדן לפני המי־ שים שנה — הכריז המצפה _בבית־אשל
על כיבוש הנגב. אז היו גם באום ג'וני שניט־עשר בחורים וארבע בחורות בדומה לחברי הגרעין. הם נטעו בבית־אשל עצים שהגיבו פרי, פרות חולבות ועופות. לאחר שלוש שנים תיכננו בניו בתים למושב. היי החברה היו עשירי חוויות והתכוננות נפשית, תוך מצוקה חמרית. במצור כמלחמת השחרור במלחמת־השחרור התחפרה בית־אשל כמהמטרים בעומק האדמה והיתה ממוקשת מכל צדדיה. חבריה חיו בבונקרים, התקינו תנור לאפיית לחם וניהלו חייהם כחיילים בחזית. במצור הקשר עט הארץ היה רק ב"פרימוס. "באר־שבע היתה עיירה ערבית ובסיס צבאי. תותחים הרעישו והפציצו את _בית־אשל, המצפה נותץ והכל נחרב. לא היה לאג -
עשרות _בעלי־מקצוע. ושי בית־אשל ציוד מספיק בתחמושת ובמזון היו אתם גם תינוקות וחולים וחלליהם המשה: משה אלברט־יצהר. המפקד, שנפל ב־20 בטאי , 1948החבר גרינברג ושלושה חיילים. וכשהיתה הפוגה והאנשים יצאי מהבונקרים, תהו על עתידם. הנשים והתינוקות היו זמן־ מה _בכסר־ויתקין עד שנתבהר המצב. היו עזיבות ואחר־כר התארגנות מחו־ דשו. !צל _אף הצעות _הוניטבות אחרת הם בחרו בפלחות־יוגביט בגבולות ג'נין -לנ'ון. תשעים ושתים נפש כשעלו על אדמתם היו תשעים ושתים נפש 33 — חברים23, חברית _ו־20 ילדים, מהם 30 אנשי _בית־אשל. באחד בספטמבר 1949 נכנסו לבנייני הצבא בשדה התעופה העזוב והתיישבו. לר - שותם נמסרו 8400 דונם עזובה. היו לחם שני טרקטורים והגשמים איימי בבואם. יומם ולילה עבדו במשמרות הרשו וזרעו וכבשו את עצמם ואת אדמתם לעבודה. שקי זרעים, פרימוס ופתיליה, תינוקות וכלי־עבודה, דברי מכולת ורובה ותחמושת — שימשו בערבוביה. אולם למראה השדות שנח־ דשו צהלו הלבבות. עם זאת קיננה הד־
אגה לעתיד, כיצד ייבנה הכפר ואיך, ותקציב — הלוואה התישבותית — אין. דאגו לבנין ואחר־כך למשק _בהתישבותנו היה מקובל להקדים בנין משק לפני הדאגה לנוחות המת־ יישב — וכר עשו אנשי נהלל. בשנה הראשונה בנתה רפתות חזקות — ובתי מגורים לאחר חמש עשרה שנה. תחלה בנו צריפים ובלוקוניט ואהלים ובעבור שנים בנו בניינים. אנשי דו"יוגב" מרדו בדרך זו ובנו קודם בתי מגורים, צנועים וטובים. אמנם הכסף לא הספיק לבנין ולמשק כאחד, אך אפשר עשו טוב כי הם נמנעו מלבנות פעמיים, דבר הברוך בטבל כפול ובהוצאה כולה. האדמה טרם הושבחה, יבולי הדגן זעומים ומשק עוד לא היה. במקום הל־ וואה התישבוהית השיגו הלוואות קצרי־ זמן אשר הריבית עליהן מדלדלת. הם בני משק מעורב, משק חלב ביסודו, המחייב זמן לגידול בקר והשבחתו, אבל הם השקיעו עבודה רבה, התמחות והשקעות ופיתחו טשק־בקר משובח בזמן קצר. עליהם עברו שנות בנין, חפירת תעלות. הנחת צבורות וסלילת־ כביש- כיום הבקר הוא במרכז המשק והפלחה הושבחה ומספקת מזון לרפת. יש מספוא ירוק, ירקות ומטעים וגידול
עופות. תחלה לא הספיקו הטיט והיו שלביפ בח;ו;ת מכ0תם. גפ לאחר ההר. סד, שוב אינם מספיקים והם משקיט כאלפיים דונם בלבד, דבר שאינו מספיק לקיום המשפחה. נעשי שגיאות: אדמתם נקבעה במרחקים בעוד האדמה הקרובה נמסרה לאחרים, דבר הטעון תיקון. כן לקחו מאדמתם וקבעו להם רק 7200 דונם. עתה מוצע להם מטע אשכוליות ודרושים הלופין בקרקעות והשקעה כספית שאינם נראים לפי שעה. המטעים השונים ד. ט כשלוש־ מאות דונם, הירקות אינם מכניסים שכר עגודה. הבעיות קיימות, מתחלפות אבל לא פוסקות. הכל סובב על הציר האחד: קיום. כשני שלישים מחברי הכפר מתקיי־ מים מהמשק ברמה מקובלת בכפר והשליש האחרון סובל מאי־איזון משקי. הכפר עושה במיטב יכולתו להצעיד את החברים לקראת עצמאות כלכלית וללא שקיעה בחובות עד אשר הזמן יבשיל בגרות משקית ויקומו הבנים לעזרה. בינתיים חייב הכפר בספים למוסדות נוסף על ההלוואות ההתישבותיות וה־ חלבות מעיקים. אף על פי בן, היש מרובה על החובות. החוב הממוצע לחבר הוא כש־ טינה אלפים לינות ולעומת זאת יש כ־12 ראשי־בקר בממוצע לכל . הבר, שהם בלבד מכסים את החוב. יש גס השקעות פרטיות רבות, תוספת בנין, שיפור הכית מבפנים, בנייני־משק, כלי עבודה, _גנורית, מטעים ו... גידול ילדים נחמדים למראה. אבן, עבודת נמלים עשתה חיל רב, הכפר בנוי לתפארת והערך הנוסף רב מאד. בהברה
יש להניח כי גרעין שמרון — בית אשל, אשר עבר כור הכשרה בנהלל בכפר ויתקין, באר־טוביה ובפר יהושע, הוא שהטביע את חותמן על הכפר, מהם גם כשלושים שהתחנכו במוסדות הנוער העולה ורכשו בהם השכלה. כיום יש ב"היוגב" _יוגאי ארצות שונות המת - מזגים לעדה אחידה. הגיל הוא 35 שנים בממוצע והספר, _העתון הרדיו הם מה־ מיצרכים הראשוניים. בנין בית־עט — התחייבות כספית י ן גדולה לשם הנאה רוחנית— אומר כבוד לעושיו. הספריה הטובה, בית־ הספר וגן הילדים מטופחים ומציינים את הכפר לעומת כפרים אחרים בני גילו. הגוש החברתי הוא במידת־מה. הוא גרעין שלוכד סביבו חברים שונים שנוצקו לגוף אחיד. עתר. שלף הדגן חולר ונחרש, יש חבילות קש וחציר1000, פרות 1500~1 עופות בחצרות, הממטרות זולפות ומרעננות את הצמחים והילדים משחקים. האשה עובדת במעדר בגן. והגבר מוביל את תוצרתו בעגלה. הרחובות ארוכים והבתים _פזוריט. שקט במקום, האדם עובד אדמתו.