דבר, 18 ספטמבר 1959 — ש- פרסיץ תוקפת [כתבה]
ש- פרסיץ תוקפת
(סוף מעמוד . (1 אנ*>* אלה רואים ני מבחינה זו את המועמד ה"י_&ים לכהונת ראש העיר. ייתכן שהם צודקים, אך השאלה היא, אם 8: אדט כמוני יוכל לתפקיד הזה. גי אותן תופעות בחיינו שאנו עדים להג נחנו אותותותיהן גפ על העי־ דיות. שיקולים אלה ושיקולים אחרים _אינט מקילים עלי את ההחלטה. ־־משיגה לדברי י. ספיר גהגינלו על דבלי י. ספיר, לעתו־ נאים אסלה: "ספיר אופל, של5! הייתי •עילה _גמפלגה במשך שש ש1י6 ועל ידי _גך _הובאתי עצמי מהווי המם־ לגה, והוא שואלני םדוע, איפוא, _ייצגתי את המפלגה בכגנ;־0)1!. זה יחסי למפלגה. מה שנוגע לפעילותי ולהגדה להוציאני, הלי גל בל־דעת ילעג להודעה זו אם יראה שג;מקוטי _הוכנג ללשיטה לב־מעשים ופועל כמשה _נקיס, למשל-. ואת ועוד: הק־ _*ל קולי עם המפלגה הוא קשר לע־ י יוני עמוק, ואט קמים בגלגול זה או אחר טס5ר אנשים אשר רואיט עצמם קברניטי המפלגה באותה שעה וקופ־
צי0 בראש — אני מתרחקת מהם ושוטרת על כבוד _ספלגל1י. כבד בכנ־ נות השלישית. באשד לאיתי אחההח־ _פתחויות במפלגה, רציתי לעזוב. או־ לט " מיוגבלתי ולא הפקדתי את המפלגה ־ בירי ה"גליפים לשעה" והמשכתי באותה עגודל, אשל בציונים הכלליים " היוותה תמיד את העיקר: עבו־ דה _^ רוחנית, חינוכית 'ותרבותית. " לשאלת סו8ר ־דבל'' אם הורחקה 8הרשי8ה על דעת צמרת הספלגה כולו. ;אמרה ש. פרסיץ' כי "העמדת _6גיננ זו איננה אלא צביעות ואץ בר, גל י אמת. ישראל רוקח המנוח הופיע בפני "ועדת הבובות, "שבראשה עמד היים לבנון, שלוש פעמים, לא כדי להגז על מקומי אלא להגן על המפ־ לגה מפני חהלה זו. מנתבים למאות ופניות ט&ניפים וחברים התריעו נגד _תכג־הפ. אד הם הוציאוני מכל מוס־ דות המפלגה במשד שניס ואף מנעי ממני להילחם לשינוי האיילה בתור המפלגה. מהרשימה הוצאו אישים אשל בל פשעם היה שלא ד!:. טרפו לאינ־ סריגות ולתככים ולא הצטרפו לגוש זה או אחרי.
,, קארייריזמ וכיעור־ לשאלה אם שינויים אלה ברשימת _וזבלליימ עשויים להשפיע על מספר _הל. _־לות בבחירות, אמרה: ,, לא את־ פלא. גבל לקלאת הכנסת השלישית הוכיתי בתדהמה על כי באדזים נפלה שלהבת. מפלגתנו אישלה דברים
קובעים בין השמשות במוצאי שנתות, במספר מועט של חבלי ה:הלה — דלן אשל פגעה בכל דדכי הלמו־ קלאסיה וביציבות המפלגה. כבד אז לא לציתי ללכת, גי 8חדתי שאט ?יתגבר הקאריאריזם הפוליטי היה, לא אוכל לעמול באופן נפשי בכל היי־ עול הזה _ואצטלר לברוח. אולם מעודי לא רימיתי את הציבור ובמשך ארבע שנים שתיתי את כוס התרעלה והתמרורים ולא ברחתי. אד על מה שעבר עלי אז לא אספר. מוה שניט נמשנו אינטריגות נגדי. התחילו לפטם את העתונות בשערוריות שבאו להמעיט את דמותי _ולגחך אותי בעיני הציבור. כמובן שחומל זה לא חסד י גט בועידתם). זו לא היחה ועידתי, ( ועידה זו יצאה בסיסמה של "שינוי המשטר, "היינו הדחת _רוקח־בלגשטיין _לקלן־זווית והעלאת ספיר _וסללין לשלטון... כבל היה ברור לי אז שהעניינים מתנהלים בצורה בזו של . פנו דרך לשליטים" אשר תדחק הצידה ' כל מתנגד וכל לא הולך בתלם. וביוון שהייתי - כל ימי אדם היודע לעמוד על דעותיו' אשל לא עשה פשלות עט מצפונו ואשל לא הפקיר מעודו חברים גם אם היו לו חילוקי־ דעות אתם, ידעתי שחלקי יהיה עם חברי שהחליטו לפרוש "מרצונם הטוב. ''הכאב הגדול למצב המוסרי אשר הוחדר למפלגת הציונים הבל־ ליים על-ידי מספר קטן של אנשים אשר ברובם לא עמלו ולא טרחו בבניינה, הביאו אותי לההל&ה *הביא את המפלגה למשבר חמוד למען הבלאת חאוילה, ולשם בד לגלות את הפר־ צופים האמיתיים של האנשים הללו המתיימרים -להיות _צמלת. הם רוצים להתפרק מאישי המפלגה. בבקשה, זימרתי, אני לא אקל עליהם.. " לשאלת סופל "דבל/' אם ירייתו ןזציונים הכלליים מהכללת משה נסים ללשימה, השיבה : "כן, יקגלו סכל, ניצחת. ''
ש. פלסיץ אמלל. בסיום דבדיה, כי "האשמתו של יוסף ספיר נגדי בהו־ סר כנות ציבורית לק מוסיפה לד־ מותו הוא, ומי כמוהו. יודע את י האמת.. ''