דבר, 18 ספטמבר 1959 — אוצר פתגמים _לאטיניים במכתבי סנ־ [כתבה]
אוצר פתגמים _לאטיניים במכתבי סנ־
לפני שבועות מספר נתעשרה הספרות העברית בספר עור רב ערך. ד"ר ג. אלקישי כינס בכיר אחד 1660 פת־ _גמיט וניבים _לאטיניים", לא רק טז הספרות הקלא&ית, אלא גם מספרות ימי הביניים ומספרות העת החדשה. האינטליגנציה האירופית נהנה ונוהגת לתבל דבריה בפתגמים מפורסמים טן השפה הרומית ופתגמים אלה חדרו במרוצת השנים לשפה המדוברת וגם לשפת המשכילים העבריים. אלקושי תירגם את הפתגמים שנראו לו כחשובים גיותר, הבהיר את משמעותם הרעיונית ומסר לנו את הרקע ההיסטורי־הספרר תי- שעליו צמחו. כך למשל מרבים להשתמש בביטוי , נפש בריאה בגוף בריא" " וברומית ־, '1111 091מ3 32מ 01£ 5_#10" "_^ע. אבל רק מעמים יודעים, כי8;קורי של הביטוי בסיומה של סא־ טירה רומית מאת יוכנאליס, בה מעיר המשורר שבזמן לידתו של תינוק, מן הראיי לבקש מן האלים שבגופו הבריא תשכון גפ נפש בריאה. במשר הזמן קיבל הביטוי משמעות שונה במקצת וברגיל מצטטים אותו בהוראה: "רק בגוף בריא תשכון נפש בריאה" (טס' . (1002 _9ו' מתברר בספרו של אלקושי כי הפתגם הנפוץ "אשר יותר ליופיטר יותר י לשור" — אינו מציי כלל בספ - רות הקלאסית ומקורו בלתי ידוע (טס' . (1404והביטוי הרומי 1כ_£_06, 11נ11נ"01 ייסב שם המו
_3*נ_211ק ")מקום שם-, - לדת(" מקורו ביוונית, בקומדיה פלו־ טוס לאריסטוסאנס, בנוסח "מקום שכ ייטב לאדם, שט מולדתו"' (מס' , (1574 אולט המחבר לא הסתפק רק בתר־ גים ובהסבר. הוא טרח למצוא מקבילות לפתגמים הרומיים בשפה העברית. בשטח זה הוא עשר. ממש עבודה חלו - צית ובקיאותו הרבה במקורות העבריים עמדה לו לא רק בהבאת המקבילות, אלא גם בתרגום הפתגמים לשפה בהירה ומדויקת. נביא כדוגמה את הפתגם הראשון שבספר: "צפה מחברד (שיעשה לר) מה שעשית לו אתה. "ביטוי זה, המיוחס _לפובליליוס סירוס, מצוי נצורה דומה בעובדיה א, טי: כאשר עשית יעשה לד. גםולד ישוב בראשר" ' או . במידה שאדם מודל, בה מודדים לו (סוטה פרק א, משנה ז. (אלקושי אינו מסתפק בכד' ועיקם אחר רעיון זה בספרות מאוחרת ייתר, ומוצא משלים המלמדים מוסר השכל דומה. הוא מגיע ל"השועל והענור" ב"משלי שועלים" של ר' ברכיה הנקדן (מאה _יב־יג. ( אי אפשר שלא להתפעל מן העבודה העצומה אותה השקיע אלקושי בספר זה. עבודה מעין זו נעשית בימינו אלה ?על ידי צוות מלומדים, יאין כלל להעלות על הדעת כי אדם אחד יוכל להתמודד עם החומר הרב. הייתי מעדיף על בן לכנות את הספר בשם " מבחר פתגמים וניביט. "השם "אוצר" הוא פר־ • "אוצר פתגמים וניבים לאטינייט, " _כייט, חיתם לעברית ובאר ד"ר ג. אלקושי. הוצ. יוסף שרברק.
טנציוזי טדי. דפדוף מהיר קה או _הסאטיריקון לקנזרוגיומ, היה מוכיח, כי כמה וכסה פתגמים יפים וחיי־ _נ־ ים לא כונסו באוסף שלפנינו. אלקושי חייב היה על כן להבהיר בהקדמתו: לנ־י איור. קריטריון הרכיב את האוסף ?זלו. מדוע למשל כונס הפתגם: י _113(!ח1£_1163, 101 $_61116ומ*01101 }10 (כמספר כני האדם — הדעות) — ולא הוכגט הפתגם "כמספר האויבים — העבדים* (םנקה מכתבים: 47 פסוק (. 5 ל יורשה לי על כן לערן עצה: מן הראוי להוציא מהדורה מקוצרת - לקורא הממוצע. אוסף של 150-200 פת־ נמים ימצא דרכו לגל בית בישראל. ?אוצר הפתגמים* בצורתי הנוכחית — יתפוס אמנם מקום נכבד על מדפי הספ־ ריות הציבוריות, בבתי הספר התיכונ - יים ובאולמות הקריאה של מוסדות ההשכלה הגבוהים, אבל י* בו יותר מדי לקורא הממוצע, ופחות מדי לבעל מקצוע. במהדורה הנוכחית ימצא הקורא טפ־ חחות מצוינים: מפתח האמרות העבריות והארסיות, וכן מפתח כללי של ענינים, מקורות ושטות פרטיים. מפתחות אלה מקלים מאוד על השימוש בס־ פר. בסיכום ; עבודה ראייה לברכה. צ. יע3ץ