⁨⁨דבר⁩, 21 אוגוסט 1959⁩ — יקותיאל _פדרמן: "צריך לדעת ,למכורי ישראל" [⁨כתבה⁩]

יקותיאל _פדרמן: "צריך לדעת , למכורי ישראל"

מאת יהושע משולח‭.... ‬ גאשר יקותיאל _פדרטן — האיש החולש על המשולש "דך־"אכדיה"־ "מלך־דוד" מתחיל לדבר על התיירות ועל סיכוייה בישראל בעתיד הקרוב, איי איש יכול לעצרו. היא משליט עליך מיד את ה"אני מאמין" שלו, שאכן יכולים אנו באמת להגיע לחייל רית גדולה, המכניסה 50 מיליון דר _לאר לשנה־ למדינה — אם רק נינה בכך. צריך רק ללמוד את ה"טגי ניקה‭, "‬ כיצד "למכור" את ישראל 7תיידיס. ‭: - -. -. ‬ ומי יעז לערער על אמונתו זו, כאשר הוא עצמו, המנוסה בעסקים גרו* לים, ואנשי קבוצתו {קבוצת טיאםיםדרמן) ניגשים עתה שוב ־להשקיע שמונה מיליון דולאר נוספים בהקמת בתי־טלון לתיירים י. חיפה, בבאר־שבע _ובתל־אביב ר פדרמן שולח גם: את ־מיטב העובדים שלו לאירופה וביחוד לשוייץ, כדי שילמדו שם, ־ בבתי ־המלון המפוארים, כיצד "מוכרים" שירותיט לתיירים, שבעדם הם נכונים תמיד-לש־ לם במיטב הדולארים שלהם. ־ ‭. "‬ ־י אך כל המזהה את יקותיאל פדרפן עם המלונאות בלבד ועפ התיירות בלבד עושה, כמובן, טעות. האיש שוד יה פעיל מאוד בתנועות "עלית הנוער" י"החלוץ" בגרמניה בתקופת היטלי (עי פרוץ -מלחמת העולם השניה‭, (‬ שקוע כיום בארץ בעסקים יביט ו, מוי-

יקוחיאל 3דר1ז\ ? כבים מסוגים ש1 י _גים: במל;־י. אוח, בקי־ דוחי נפט, בתעשיה, בשיכון, בבנק־ אות ובפרדסנות, הנאמדי ם ביחד בעשך רות מיליוני דולארים. במפעלים אלה היא מייצג את קבוצת־מיאפי, שהשקי - עה כגר ביזמתו מיליונים יבימ, ש‭!>‬ דולאריט בישראל. הקשר שלו עט קבוצת טיאמי ?_־ — הדבר התחיל בליל-חושך אחד על שפת ימה של צפון תל-אביב‭., ‬לשט הגי* וגה _אנית־טעפיליפ, כשעל סיפונה‭180. ‬ איש ואשד‭,. ‬ניצולי התופת הנאצית. היה זה, כפי שמספרים, ב־27 _בגיבמגר ‭, 1947‬יוטייט ל6ני החלטת או"ם 9ל הקמת המדינה. יקותיאל פדרמן, שעלה לישראל בש - נת 1940 כחלוץ, גשכיסיו ריקים, כבר היה נחשב אז בחוגי בעלי העסקים כ"םיליינר‭. *‬מבעל בית־קפה קטןגחי־־ פה התחתית ‭;)‬ירדניה‭(''‬ עבר _גשנומ המלחמה לעסקים גחלים עם חילות הצי הבריטי , שגמל חיפה היד. אחד סבסי־ סיו. הוא היה י לספק ארצישראלי גדול של הצי הבריטי בשנות המלחמה במי־ צרי הלבשה, ציוד, מזון וגו‭'. ‬ בגטף המלחמה המשיך בקשריו עם מאנגלים יקנה מן הטחנות את עודפי הציוד. שהיד, להם ביקוש רב בשוק הפרטי; שעדיין היה נתון במחסור רב. ובגן, גאותו לילה . היסטורי" נפגש 0דרפן — שהיה גם איש "ההגנה* וה‭,, ‬רכש* — ב_^לון קטה־־דן בתל־ _אניג ‭0_*-‬ שגי- תייריט _פאםל־יקה י — טקס הורוביץ _והיביי אייויז לימן — מראשי הקהילה היהודית בסיאסי-גיץי בפלורידה. השניים ערכו ביקוד קצי בארץ לאחר סיור במחנות העקוריס באירופה. פדרטן הביאם לפנות בוקר אל שפת־הים בצפון _תל־_&_ביג, ש6 עמדו להוריד את המעפילים מן האניוז.

המחזה שנתגלה לעיניהם החרידם עד לעמקי נפשם. הם עצמם קפצו פעמים אחרית למים, גדי לעזור _למזר פילים להגיע אל החוף. אותו-לילה הם סיכמו עמ _פדרמן‭", ‬שיש לעשות משהו‭, ''‬כדי להבטיח פרנסה " כלשמי לעולים־המעפילימ_. ונרמז על האפי שרות להקים מלון לתיירים, דוגמת בתי המלון במיאמי־ביץי‭-.. -?-. ‬ בעבור מנופר חדשים, ביולי ‭— 1948‬ תקיפת ה"הפוגה* במלחמת העצמאית — הגיע פדרמן לבריסל, בשליחות "ההגנה" בעניני "רכש‭. "‬כדרר סקרה ~ נפגש באחד מרחובות העירבמקס הורוביץ, שהיה כחברת שלושה יהודים אחרים ממיאמי-ביץ' והס‭.. :‬דן רסקין, סם בלאנק וסם. פרידלנד _^ בעל חברת ה"סופרטאיקט‭, "‬ . פוד פייר סטורס‭, "‬ במיאמי. הארבעה נתכנסו או־ י תו ערב לפגישה עם פדרמן במלון "פאלאס" בבריסל, שבה הוחלט לייזר את החברי. ישרא־מיאמי" — להשקג " עות בישראל. בפגישה זו גם הוחלט על השקעת מיליון הדולארים הראשון בישראל, בהקמת סלון מודרני לתיירים. כעבור שגה השתחרר פררמן מענ־ יני ה"רכש‭''‬ ונסע לארה"ב לפגישה עם אנשי הקבוצה. בשובו משם התחיל מיד בהקמת המלון "דן" בתל־אביב. עסקי המלון הצליחו והביאי רווחים למשקיעים, שהחליטו להשקיע או! הרווחים וסכומי כסף נוספים בעסקים אחרים בישראל: בקידיחי נפט, בהקמת המפעלישאסבסט" בנהריה, בר- " כישת "אכדית" ו"מלך דוד" וכוי. כל עסק חדש שהיה ברוך בהעזה- ובסיכון — קבוצת _פדרמן הצטרפת י אליו ללא היסוסים. לקבוצה זו חלק נכבד (של ט, יליוני דולרים) גם בהשקעות צינור הנפט הגדול. אילה — חיפה- ברבות הימים החליטו _8בשי-

הקבוצד, להרחיב את חוגם וכל אחד מהם רכש בחוג ידידיו 20 משקיעים חדשים למען ישראל. קבוצת־מיאמי טינה, איפוא, כיוש כ־90 איש, בכללם גם יהודים מפילדלפיה‭.. ".. ‬ יקותיאל פדרמן, נראה הרבה יותר צעיר מגילו ‭. (44)‬הוא שופע מיץ ותמיד טרוד. מזמן לזמן י הוא " מנסה להיפנות לאחד מתחביביו: שחיה ומשחק הטניס, שגם בהם הוא מגלה בקיאות רבה. בכיסו מצוי עוד מימי _הברי־ טיט רשיון־טייס, כאשר התכונן פעם; בתחילת המלחמה, להתנדב כסייט לחיל האולר הבריטי. הוא נשוי ואב לשני ילדים, בן ובת בגיל 15־‭? .. 12‬ המקורבים אליו מדברים בהערצה על יזמתו ומרצו ועל . תפיסתו" בשטח העסקים. ־ מומן לזמן הוא מתפנה. לעטו בתלונות התיירים, המגיעות _לבתי־המ־ _לון שלו, והוא נותן דעתו . ל. ש. יפו1 השירותים והיחס לתיירים. ה"פילו־ סיפיה" שלו היא בשטה זה: ־"ואהבת לתייר, כי הו, ץ יכול להיית פעם-מ*ל קיע בישראל‭. "‬שכן- הוא זוכר היטבשגם קשריו עפ אנשי _קבוצת־מיאמי התחילו מביקוי-ת"רים בישראל באותו ליל־חושך _בתל־אביב. מאו גואו לאל רץ הוא מקיים קשרים עסקיים _הדוקיפ עם מוסדות ההסתדרות ובמיוחד עט . סולל-בונה‭. *‬• כספר הביקורים של המפעל ־ישאט־ בסט" בנהריה, המפרנס באופן " ישיר ובעקיפין כ־‭1. 200‬ משפחות, רקוב זה לא כבר _*חד משיי ישראל: "איילו היו לנו 100 פדרמנים גאלה — הייני מגיעים מהר יותר לעצמאותה הכלכלית של המדינה‭. " ‬

⁨לחיצה על "ביטול" תעצור את ההדרכה. לחיצה על "אישור" או בכל מקום אחר תמשיך את ההדרכה⁩

⁨להסתרת חלונית המידע או התאמת את רוחב הצפיין⁩

⁨להגדלת הצפיין⁩

⁨להקטנת הצפיין⁩

⁨מעבר לגיליון הקודם⁩

⁨מעבר לדף המידע על הכותר - לצפייה ברשימת כל הגיליונות⁩

⁨מעבר לגיליון הבא⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הקודמת⁩

⁨חזרה לרשימת תוצאות החיפוש⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הבאה⁩

⁨לחצו על הכפתור הימני של העכבר ועל ⁨מאמר⁩ כדי לצפות באפשרויות⁩

⁨הפעלת מצב QA⁩

⁨לגזור חלק מהעיתון⁩

⁨זום אין ⁩

⁨זום אאוט⁩