דבר, 15 פברואר 1959 — הנסיון לשיתוף העובדים בחברת החשמל ולקחו מאת יונה י5ו7 [כתבה]
הנסיון לשיתוף העובדים בחברת החשמל ולקחו מאת יונה י5ו7
מאת יונה י5ו7
האם הנסיון לשיתוף העובדים בחברה החשמל הפועל זה שנד, וחצי כבר הצדיק את עצמו"!הארץ" סבור שלא. וכדי להוכיח את טענתו _פירסם ארבעה מאמרים רעשניים, מלאים טעויות וסתירות כרימון. אולם לשם מד. צריך היד, להזעיק את מר יאיר קוטלר, המומחה לשערוריות, שיוכיח, כי השיתוף ., נכשל1* הרי לפני למעלה משנתים, :_שאך נתפרסמה תכנית השיתוף, פורסם מאמר ראשי ב"הארץ" בזו הלשון; "הצעת שר האוצר היא משונה מאד. הצעת מר אשכול פגומה לא רק בגלל חוסר _נסיונט המתאים __ענל__נו!עי העונ־ ריפ. היותם 18ל חברי ועד העוברים בהנהלה בלתי אפשרית גם מסיבה זו, שבמקרה של דרישות להעלאה שכר הם היו צריכים לדרוש מעצמם, ב תור_ חברי ההנהלה — דבר שלא יכול להתקבל על הדעת. "כלומר. קיימת סתירה בין מדיניות השכר של האיגוד המקצועי והפועלים לבין נציגי הפועלים בהנהלה. אולם נשבא מר קוטלר לסכם במ - אמרו הרביעי את מצבה הכלכלי של חברת החשמל לאחר _שנה־שנתים של
הנהלה משותפת. הוא קובע:החפת־ " חות אוביקטיבית מעוורת. "לאמור, ההתפתחות הכלכלית של החברה נשתנתה לטובה. ואמנם העובדות ברורות למדי, והו נזקפות לזכותה של ההנהלה המשותפת החדשה: נפשך פיתוח החשמל, התפוקה גדלה, נבנו שתי תחנות חדשות, בוצעה הרחבה בלתי־פוס־ קת של רשת החשמל הארצית!כבר בשנה הראשונה הגיע החסכון בתחומים שוגים ל־2 מיליון ל''י, מספר העובדים הקבועים ירד ב־. 49במשך השנה הראשונה לא קיבלה ההנהלה החדשה אף עובד נוסף אחד. נעשו קימר צי0 בחשבון השעות הנוטפות, בהוצאות כלליות ובעגיני תחבורה. נעשתה פעולה חשובה בענינים של תעריפי החשמל לשימוש ביתי ותעשייתי. מתירי הדלק הועמדו לביקורת מהדש עם מתן הרשיון לחברת החשמל להשיג דלק שלא באמצעות החברה הממשלתית בלבד. כל תכניות הפיתוח זורזו והוחל בבניית התחנה החדשה והגדולה בצפון. השאלה היא: אם גם ,, הארץ* יודע ל6פר ,, על התפתחות אובייקטיבית
_געודדת* — למה יצא בהתקפה חריטה על שיתוף הפועלים?הלא _העתון נל־ י, פ, כביכול, לרעיון שהתוצאות האוב־ ?קטיביות המשקיות הן הקובעות ולא י;צורה החברתית או הזיקה הפוליטית י אולם כאן . קבור הכלב/' לפי שההתקפה של "הארץ" סיבתה פשוטה בתכ - _לית: .. התפטרותו של קנטור באד, להזהיר את הציבור נ'פני השתלטות גדלה והולכת של מפא"י במסווה של שיתוף עובדים. "מסתבר שלעורכי "הארץ' נפש אוהבת, ולא את הסיסמאות הכלכליות . על התוצאות הכלכליות המעודדות" המצויות בכל מאפרי־ הם הראשיים הם אוהבים. עורכי ,, הא־ "ץ" מנסים את הדבר הקשה ביותר: הם אוהבים את התכסיסים המפלגתיים של עסקן מסויים ב"אחדות העבודה" . .. ב יקשה לקבוע גפרוטרוט, טה היתה התפתחותה הרעיונית של . אחדות־הע־ בודה" בשאלת שיתוף הפועלים בהנהלה. יצויין כאן. כי בשער, שהובאה ההצעה על שיתוף העובדים בהנהלת החרושת ההסתדרותית. הסתייגד. -<ממס־
לגד, מהרעיון והציעה, -ש . יתו_3בוהחים. על כל פנים, לא גילתה " מפלגה זו, המצט"נת בקנאזתה ובדביקותד, _בוילו - נות חברתיים מסויימים, קנאות ודביקות ברעיון השיתוף. ואשר לנציג "אחדות־העבודד", בחברת החשמל, 0, קנטור, מעיד . הארץ:" . _המטניו בפר־ שח קנטור ה-1א שנציג נופלגת פועלים מובהקת, פועל ותיק ואהוד, הגיע למס־ ?ו־נה שלילית וברורה, אמנם מקץ שנ־ תיים, כי שיתוף עובדים בהנהלה אינו בריא בכלכלה הישראלית" . (6. 2. 59) הנה כי כן, עניו לנו עם שלילה עקרונית מובהקת של רעיון השיתוף. אין זה מעניננו לנסות לטענח את חלוקת התפקידים בין מרכז "אחדות העבודה" ולבין התא שלה בחברת החשמל, בין יצחק _טבנקין לפייבל קנטור. זהו ענינה של ,, אחדות־ד, עגוד, ־. ", אולם ציבור הפועלים ידע להעריך בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את העובדה, כי בתקופה הראשונה והקובעת של _נסיון השיתוף היתה זו _. _אהדות־העבו־ דה" של* שיווסה טעולד, ולא ס"עח
בידי נציגי הפועלים להגשים את התכנית המקודשת ביותר של פועלי ישראל !שכן תכניות חברתיות גדולות משפיעות לא רק בכוחן הרעיוני , אלא גם ביחסם האישי של מנהיגי הציבור. מבחינה זו עלינו לשלול את התכסיסים של תא "אחדות־העבודד", שלילה גמורה. פה מופיעה קנאותה המפלגתית בכל תפארתה. בדוגמת עצמו סייע נציג ,, אחדות־העבודהי לההלשת האמונה ברעיון השיתוף. ברור שמלחמה מפלגתית חריפה היא הסכנה הגדולה ביותר לרעיון השיתוף. אפילו בקיבוץ חקלאי ותיק ומושרש אפשר להרוס את החברה והמשק כשיד הקנאות והמלחמה האישית הבלתי־ מסוייגת היא על העליונה. ציבור פועלי חברת החשמל אינו ציבור עסקניט ואינו רואה את השיתוף אלא באור נושאיו. יחסו וטבעו רציניים. והוא מואס בכל _חידודי־הזדון של החתירה המםלגתית־אישית_. ואם נבונה עדות ,, הארץ, "שמרכז "אחדות־חעבודה" עודו מסרב להזדהות עפ קנטור, " הרי עליו לרסן את נציגו לבל יבולע לרעיון, שהחלשתו תפגע, בסופו של דבר, גם בבסיסה ההברתי והרעיוני של "אח - דות העבודה" עצמה, בתקופה של התפרקות רעיונית ומאבק חברתי עם הגידול והסטיביה בארץ, יש לזכור שלא רבים רעיונותיו החברתיים הדומים בעצמתם וברעננותם לרעיון השיתוף. אין ספק: ביצוע תכנית שיתוף העובדים בהנהלת החרושת העלה את פועלי התעשיה למעלת פקוד של כוח ההתחדשות לתנועה בולה. ואט המו־ ציאליזס העברי אינו _פנלחן־מלים קפוא לגבי . אחדות העבודה־, עליה להתנער _מהנםיון לכבוש עמדה מפלגתית על הרס ר!גיון השיתוף. -
ג הברת החשמל היא מפעל טטלכתי הנתון לסמכותו של טשרד ממשלתי והנהלתו היא גוף מטונה _על־ידי הממ - שלה. שנית, חברת ההשמל היא מפעל ארצי גדול המפוור על פני אזורים נרחבים. שלישית, שיטת הבהירות היא עקיפה ונעשית _על־ידי ועדי העובדים הארציים. ומשום כך נתון נסיון מקיף זה במבחנים רבים — משקיים, ארגוניים וחברתיים, שלא כמו השיתוף בחרושת ההסתדרותית נמצא השיתוף בחברת החשמל במסגרת כללית הדופה מכמה וכפה בחינות למסגרות התעשיות והשירותים הטולאמיט בבריטניה ובארצות המערב. _אף־על־פי כן, הרי הנושא האנושי הוא אחד — הפועל העברי. על מעלותיו, סגולותיו וחולשותיו כבסיס המשק הציבורי בארץ. המסורת החלוצית, השיתופית והקואופרטינית היא עדיין חיה. ולא עוד אלא פועלים אלה לא השלימי עם המסגרת והיחסים השיגרתיים הקיימים בתעשיה ובשירותים במדינת ישראל. הצעד המכריע שעשתה הממשלה כשעה שהסכימה לשיתוף הפועלים בהנהלה — כבר נתן תוצאות כלכליות, ריבו כוח הנחיתי חשוב והביא את ההישגים הראשונים. הצעד הבא תלוי ב"ידיעת מצבו של המפעל והברה יסודית של הענינים שבכוחן להבטיח יחסים תקינים בין ההנהלה והעובדים והיא התורמת ליציבותו של המפעל") ''בשבילי השיתוף, ''חוברת ג. ('עלינו לרסן איסוא את יצרי־ המלחמה המפלגתיים כדי לסי־ע לתהליך השיתוף הנושא בחובו הבטחה לעתיד.