דבר, 10 דצמבר 1957 — פגישותי עם-יאצק רוז'נסקי בימי גדולתו ובשעת נפילתו [כתבה]
פגישותי עם-יאצק רוז'נסקי בימי גדולתו ובשעת נפילתו
גלגוליה המשונים של האחים גולדברג־ מבית ציוני בוארשה - לעתון קתולי - למנהיגות קומוניסטית־ אחד דיקטטור לעניני תרבות והאחר שליט על הבטחון.
מילחד ל. דבר" מאת ש. ל. _שניידרמן
שלוש פעמים נפגשתי פנים־אל־פניט עם מי שהיה מנהלו של אגף החקירה במשטרה החשאית בפולין הקומוניסטית, יוסף גולדברג, המכונה _יאצאק תז8'נסקי, שיצא לו מוניטין טראגי. ופעם אחת בלבד ראיתיו בשעת שעמד ליד הגה השלטון של המשטרה בפללין, ושמו הטיל פחד בלב מיליוניט. פגישותי האחרות עטו היו בבתי־משפט פו־ לניים, לאחר שהועמד לדיו על מעשי־ הפשע שלו בתקופת הטרור הסטאלי־ _ניססי. הפעם הראשונה נפגשתי עמי _ב־, 1946 והוא אז בתקופת הזוהר של הקרייארה המדהימה שלו במשטרה, שהפתיעה את אלה שידעו אח העלם הרגשני והחינני, כהה־השיער_, בימים בהם שימש אביו, אברהם גולדברג, עורכו של ,, ד, יינט* — _העווון הציוני היומי הגדול בואר־ שה.
פגישה זו קיימה בנסיבות טראגיות, בימי פרעות קאלץ, כאשר המין של 0אות פילבימ חשוכים הסתער בקרוימות סכינים ומטילי־ברזל על 150 ניצולי _קאלץ. ורצחו 42 גברים. נשים וטף. פרעות אלו, שנתרחשו ב־4 ביולי , 1946 נגרמו בעטייה של עלילת־רמ בנוסח הידוע מימות הביניים ־ עתה מדברים בגלוי ברחבי פולין. כי עלילת־דם זו והפרעות בעקבותיה ביימו _על־די המש־ טרה החשאית הסוואטית. כדי לזכות באמתלא נוחה לשיגור _פשלחת־עונשיו צבאית נגד המחתרת הפולנית, שביצעה באותה תקופה התקנ. ;־. ־, ־צה על חילות־ מצב _םוואטיימ, וב;..,, ;!_אכירי י _־ת עצמה רצת?. גט יהודים בודדים, חסרי־ מגן, בערים ובעיירות. בימים הטראגיים ההם באתי לקאלץ עם קבוצת עתונאים אמריקאיים, ברגע שבו עוד היד, ההמון הפולני הסיוע מכונס בחצי הקהלת, והמשטרה הפול־ נית, שהניעה למקום באיחור של במו שעות, לא ירתה, חלילה, לעבר הפורעים, אליג ניסתה לפזרם בצנורות מיב של מכבי אש. כבר אז עלה בידי לקבו;ו את תפקידה הנפשע של משטרת־הבט־ חון בקאלץ (או־בא. (_קציו יהודי צעיו במשטרה זו סיפר לי אז, כי בשעה שנתחוללו הפרעות. בינט ראש משט־ רת הבטחון- מאיור סובצ'ינסקי, אח כל אנשי המשטרה ונשא _באיניהם שי־
גנות פוליטי. וכאשר הסב מישהו את תשומת לבו לפרעות _המשתוללת בעיר, נזף בו בחומרה . לבל יתערב" — והמשיך שיעורו. רק בשעית המאוחרות שלאחי ד. צה־ ריט הגיעה לקאלץ מוארשה מיפקדת שרות הבטחון. שבראשה עמד גנרל צעיר בעלי זקנקן גזוז. בועדה זו היה גט יאצאק ריז'אנסקי, לבוש בגדים אז־ רחיים, שהבירני מיד, ונרגש, שפתיו קפוצות, לחש אלי: ,, כשע איום נתרגש כאן. "האם לא היתה זו אלא העמדת פנים, או שנתעוררה בו בפת'נ, ביוסף גולדברג הרגשני. ', הנקודה היהודית" — קשה היה לי לקבוע. עקבתי אחר רוז'אנסקי גפ בשלושת הימים הבאים, כאשר נערך משפט־ החירום הצבאי של 11 המרצחים הגא־ שמים. ריזיאנסקי נוהג היה להסתובב לעתים קרובות עם התובע ועם השופ־ םים, והיה ברור לי, שהוא הרוח החיה בדייני _בית־המשפט, שהוציא פסק־דין מוית נגד עשרה מבין הנאשמים — _ופסק־הדין הוצא לפועל לאלתר.
יוסף גולדברג נעשה יאצק רוז'אנסקי ניסיתי אז, בקאלץ, לקיים שיחה עט רוז'אנפקי, אילם היא היה מתחמק מידי. הצלחתי לקבל מידידיו של רוז'אנםקי פרטיס על גלגולו המוזר של הבחור הי־ הירי הזה, שהיה בנעוריו טתנגד חריף לקומוניזם. יחד עם בנו של סופד יהודי נודע בוארשה- נמנה רוז'אנסקי עם הק־ בוצה האנארגיסטית של סטודנטים באוניברסיטת וארשה- חבוי מאותם הי־ טיפי חי בישראל ותופס עמדה מכובדת במדע הישראלי. בפרק מסוים היה רו־ ז'אנםקי אף פעיל ב. טסלגד. העממית* ' (פאלקס־פארטיי) מיסודו של נוח פרי־ _לוצקי, את קפיצתו המוזרה אל הקומוניזם והמשטרה _הח־&אית הקומוניסטית, עשה וח'אנבקי בהשפעת אחיו הבכור, ניומה, שנודע בפולין בכינויו יאז'י גוריישא,
_גפעילי המפלגה הקומוניסטית לפגי ?_טלחמה־ וזמן מסרים אף נכלא רח'אנ־ :קי בבית־םוהר. בפרוץ המלחמה יצאי שני האחים _לרוסיה, שם פגשו, בפעם הראשונה, 0ת דודם לייב גולדברג, מי שהיה חבר :ערכת ,, עמעס" במוסקוה ואחר־כך _געורכי "אייניקייט. ''במוסקוה היכנסו ?אחים גולדברג לחוג המנהיגים הקומוניסטיים הפולניים, ובראשם בולס־ לאב ב-־ארוט- ואנדה ואשילבסקא, יעקב :רמן, הילארי מינץ וסטאניסלאב ר8ד־ קאוויטש. באותם הימים נתארגן -הועד הלאומי הפולני, "שהכין _בצילי של הק־ רמלין את _הטנ־שלה הפולנית הקומיניס־ 8ית בעתיד. כן הוכנה, לדוגמת הנ. ק. 1ו. ד,. _משסרח־הגטחון הפולנית בעתיד, _האו־בא. שבראשה הועמד ראדקאוויטש, מורה לשעבר בגימנסיה- יוסף גולדברג, שקרא עצמו בשם הפולני המובהק יאצאק רוז'אנסקי נקבע מנהל אגף־ ' החקירות. תפקיד זה הוטל עליו. כנראה, בזכות השגלתו המשפטית, שכן כבר קודם למלחמה עבד יוסף גולדברג _כעויר־ייו בוארשה. אחיי, ניומה, שכבר נודע לפני המלחמה בעתונות הפולנית השמאלית ביאז'י בוריישא, תפס במועצה הל־ אומית הפולנטן. שהוקפה במוסקוה. תפקיד של קומיסר לעניגי תרבות. בממ־ שלה הפולנית הקומוניסטית, המכונה ממשלת ליב יין_. שהוקמה ב־1944 על חודי כיווניו של הצבא האדום, תפסי האחים גולדברג עסדות-מפתח. הבכור, יאז'י בוריישא' היה לדיקטטור לעניני תרבות, והצעיר. יאצ'ק רוז'אנסקי — למפקח המשטרה הח'נאית. לכאורה היו אלי שתי עמדות נוגדות, אולם למעשה השלימו זו את זו. שכן בפעולת התרבות, בשדה המו''לות וב־ - עחונות ננקכו אותם האמצעים המשטר תיים האכזריים: והשמועות שלא 4'רר שלום בי;ש:י האחים — אין להן אחי־
יי! האח, בוריי'טא, דלאג לישועד למותו, ב־_. 1951נמנה יאז'י בו־ ?יישא עט האישים _רבי־ההשפעה ביותר בפולין הקומוניסטית. עס זאת נתגלה :אדם _בז!ל מרץ וכשרונות _שלא־כמציי _, ובידיו נמצא היה הפיקוח הבלעוי על :ל העתונות והטו''לוו!הפולנית. הוא תקים בניני־ענק, מועדוני תרבות וספ־ דיות, הקיימים סם היום, אולם איו מז־ :ידי0 את שמו. והוא, דוקא הוא, היה נט מארגנה של _התגועה הקתולית הפרו־ קומוניסטית . _פאקס, "שבראשה עומד _גנהיג־הסטודנטים הפאשיסטי מלפני המלחמה בולסלאב פיאסאצקי, אי בפי שכונה: . ז'ילאטקאז. '"היינו ~איש סבץ-הגילוח, "לפי שבהנהגתו היו אז סטודנטים פן האירגה הפאשיסטי . פא־ לאנגא" מסתערים, סכיני־גיליח בידיהםעל סטודנטים יהודים. הקשר של בוריישא עם הקתוליות מקורו- געצם, עוד בימים שלפני המל־ חמה > כבר אז, והוא _קומוניטט, שימש בוארשה עורך קול עתון־רחוב קאתולי _, שאסף כספים להקפת _טצבת־זכרון לישי. הוא טען לזכותו, שבעבודתו בע־ _תזן הקתולי הסיט מעצמו את תשומת לבה של המשטרה החשאית הפולנית, ובדרך :>ך היה בידו לעבוד ג;עת ובעונה אחה למען העתונות הקומוניסטית הבלתי־ליגאלית. גישה צינית זו- הפ־ קדשת גל האמצעים, אפיינית היא לקומוניסטים רבים, ובוריישא היה מימחד לקפיצות מחרות מסוג זה. אולם שירח האמת מחייבת לציין, שבסוף חייו עשו קפיצה שלא :עמה ביותר לחכם ש? שליטי הקרמלין.
היה זה בשנות , 1951—1940כאשר ;חריף הטרור הסטאליניסטי _ופמיסקוה ־. ופעל לחץ על הסופרים הפולנים. שי־ 1וירו שירי-הלל לסטאלין. בוריישא ני־ !ה התנגדות ובא בסכסוך חריף עם •עקב ברמן. בש־ת 1951 אירעה לו ;אונת־דרכים, שגרסה לו שיתוק- ולא צא זמן'רב והוא מת. פשטי אז שמו־ נוח, שמת באורח בלתי־טבעי- משום 5ד, תקומט נגד הקו הרשמי של המפל־ :ה. מטעם זה פשטה נם השמועה., שבו־ ?יישא נרדף על־ידי אחיו יאצאק רו־ י'אנםק־. כל השמועות הללו איו להן סוד_?, _לפי שמסרו לי בקיאים־בדבר :וארשה, קיים בוריישא עד סוף ימיו ןשי הדוק עם אחיו. נראה, שגבר רגש ־משפחה על חילוקי־הדעות הפוליטיים. בפעם השניה ראיתי את רוז'אנסקי בסוף -1955 באשר _בית־הדין המחוזי בוארשה דן אותו למאסר חמש שנים \ל "שימוש לרעה בשלטון. "גם אז תיה סניגורו יהודי. היה זה _עורך־דין ־וזנבליט, ההי עתה בישראל. ענשו עורר טירת רוח רבה וטענו, שהקלו בו גשום שבולסלאב ביארוט, שליטה ש> £_יליו בימים ההם, נתייצב לימינו. חדשים אחדים לאחר מותו של ביא־ רוט הודשי ההאשמות נגד רוז'אנסקי. במייחד בא הדבר על ביטויו במועינ המליאה השמינית של המפלגה, בימי אוקטובר אשתקד. כאשר גילה המנהיג הסוציאליסטי הותיק, _ליאיו יוידזקי , פרטיב מחרידים על פשעי אגף־החקי־ רות, שרוז'אנםקי היה אחראי לו. זמן מועט אחרי כן נודע. שנעשוה הכנות למשפט חדש נגד רח'אנםק 1 ושנייה מעוזריו היהירים — אנאטוק פייגיו ורומקובסקי. משפט זה- שנמשן
הדשיט אהדיט' נסתיים ביסים בהם שהיתי בוארשה. (המאמר הבא: .. בפרוזדורי בית המ'גי6ט וכדירתו של רוז-נפקי־