דבר, 24 יוני 1955 — מ ו ר ה ר ח בר [כתבה]
מ ו ר ה ר ח בר
(ליום השל!שיט של יצחק וולקני(. 1 שנת _תרע''א. הנה זו השנה השביעית מאז החלה ?!עליה ־המחודשת של _צעיריט־חלוציפ לארץ,. זו הנודעת בשם "ה ע ליה השניה—, " ואיו נחת. מאבק הפועל העברי הצעיר לעבודה עברית במושבות האברים — לא נשא פרי רב ולא הקנה לו אחיזה של ממש בחייט ובעבודה בארץ. ועל כן לא שפר גורלפ של העולים וה־ פועלים. קשה היה הסבל ונסתס כל חזון לעתיד הכלל והפרט. על כן רבו האניות החוזרות, ומחנה הפועליפ נש י אר קטן ודל בפיזורו על סני הטוש־ גות המעטות והערים בימיפ ההם. י אמנם עלתה זה לא כבר קבוצת פועליט לעבד את אדמת אוט־ג'וני , היא דגניה, גאו6_ן עצמאי7, 0. הדבר _גראה אז כמקרה יחיד ומיוחד במינו, שלא רמז על דרך לרבים ולא היה בו משום תשובה לשאלת הפועלים. אך הנה זה נפל דבר, שזיעזע את הדממה והקפאון הפרושים על פני הארץ מזה שנים: יצירת החוה החד־ שהבבן־שמו בשנת תרע"א, ואחי-כך — שניה לה בחולדה, במסגרת "העבודה המעשית" כבנין הארץ, שהוחל בה לא כבר עם יסוד המשרד הארצ־ ישראלי, בראשותט של ד''ר ארתור ויופיו ודייו1 יעקב טחון. המאורע החשוב היבה גלים בחיי הישוב גולו, והפועלים גפרט, ממיטב ציבור הפו-
עלים התרכזו _בבן־שמן. בעבודת יער הרצל, והמקום שקק חיים ושמחת _, געורי. 8והדמות המרכזית במפעל צעיר זה — האגרונום הצעיר יצחק _. יילקנסקי. שנודע כבר אז כא. גי וגי, הסופר והוגה־הדעות. כאן, בחולדה, התישב עם משפחתו והקדיש גל כוחו לתעודה הכפולה: הקמת זכרון, בצורת יער זיתים, ליוצר התנועה הציונית, וטיפוח המפעל הראשון לאימון חקלאי של הפועל העברי, בעמידתו הדלי!של י הפועל העברי גימים ההם היי חוות בךשפן וחולדה סדין בשורה לפועל;כאן זקף את י>1שו והחל לרקום עתידות. 1 מכאן יצאו רגיט מגוש_*י דברו של הפועל, יוצרי קבוצות ומושבי עובדים, מקימי להסתדרות ומעצבי ספחת העבודה. כאן הונח גם היסוד לתחנה לחקר החקלאות, ששיגשגה והתפתחה אחר־ כך בדמות המכון המפואר אשר ברחובות . ובבל הנלוה אליו. בזכרונט של רגים מותיקי ציבורנו שמור חסדה של אותה תקופת ברא־ שית של בן־שמן, אותה אוירה של חיי הציבור בפקוט הזה, ובמרכזם — המנהל יצחק וילקנסקי, שהאציל בדמותו הנלבבה על כל- המפעל. רוח של תורה ועבודה היתה נסוכה _זנל המקום ובה נתמזגו הפועליט וההנהלה לחבורה אחת, ני היה יצחק וילקנסקי מורה וחבר, וכזה נשאר כל ימיו.
. ליצחק וולקני חלק רב ועצום בחיל הרב שעשתה התישבתותנו החקלאית הצעירה, טאו התחילה בדגניה ובכנ־ רת ובגן־שמואל ובמרחביה, ועד היום הזה, כל עבורו;הנמלים שעשו במשך שניט בוני הקבוצות והמושבים, מסירותם ועקשנותם בלבד, לא היו עומדים לו למשק החקלאי להגיע עד הלום, אילולא קמו לו מתחילתו מדריכים בעלי שאר רוח ודעת, שליוו את המפעל גל השנים והנחוהו בדרך הנכונה. אחד המורים הדגולים _ורבי־הפעליט ביותר במעשה ההתישבות החקלאית — היה יצחק וולקני. בשתיט עשה י. וולקני להאדרת ההתישבוח: בעבודתו הספיותית־המד־ עית ובמפעל חייו י - התחנה לחקר החקלאות. . עבג_^83המטרו[ןית בשדה החקלאות משתרעזן־_^ל סני יריעה רחבה של ספריט ומ_&מייט בשאלות ובעגפיט שונים של המשק החקלאי , מהם הספרים הידועים ביותר: "" '' בדרך (תרעח) ו, מידותי (תרפ"ד-. ( בעבודתו זו היה לעינים למתישביס ולמוסדות המיישבים, בתיכנין המשק ובקביעת יסודותיו וכלכלתו ובפיתוח ענפיו.
מאת א. מ. קולר
_בפרקי־משנתו י המרובים ורחבי־ההיקף קרע י. ת יקני אשנגיט אל מרחבי האפקים של החקלאות וההתישבוח והבהיר לפנינו את מניותיהן. והרבה מאד למדו החקלאים מכתיבתו, הלכה למעשה, ורבה ביותר הברכה שהביא לחקלאות המתהווה — המפעל שבו השקיע י. וולקני ממיטב יכלהו, מרצו וכוחותיו: התחנה לחקרה חקלאות. בשקידת נמלים עמלו שנים רבות הוא ועוזריו, העובדים המרי עיים למחלקותיהם, בנסיונות רביס ומגוונים בכל ענפי המשקי, בחקר הקרקע והתאמתו לגידולים. בשיטות השקאה וזיבול ודרכי עיגוד. במלחמה במחלות ובמזיקיט, בסיגול מינים וזנים חדשים בחי ובצומח. במשך השנים פעל המכון הזה הרבה _בתיכנון המשק, בפיתוח ענפיו, בהכנסת שיסות־עבת־ה חדשות, גהעלאת פרילז העבודה, בתיאום הישגי מדע וטכניקה לתנאי הארץ. וגולת הכותרת בפעולותיו היא הדרכת ההחישבות _הצעירים בכל שלבי ־בנין המשק על ענפיו. אין ערוך. לברכה שהביאו מדריכי התחנה לכל הישובים., כצעירים וכוותיקים. צדקה עשת שר האומה למפעל ההתישבות החקלאית, _שבוניו עולי־תפו־ צות, חסרי נסיין וידיעה ומסורת בעבודה זו, בהעמידו לימינם אישים רבי־פעלים ורבי־דעת. אשר בעזרתם היתה ההתישבות למה שהגה כיום הזה. הראשון בהם הוא — יצחק וולקני. י י -
פרק מיוחד היא יצירתו הספרותית של י. וולקני נשרו!הציונות ותנועת העבודה ו פרקי מסע ומחקר, מסות ורשימות-הערכה על אישים בתנועתנו. כאן יצר לו סגנון מיוחד שלו, ורבות התענגנו על השפה המלוטשת מעשה אמן, שבכתיבתו של א. ציוני. רבים מאישינו הדגולים, החיים אתנו ואשר אינם עוד. זכו י למסות הערכה, רבות־הגות־ושירה, מפרי עטו של א. ציוני. זבה י. וולקני _ומפעל־חייו הגדול, התחנה לה ק ר _לחקלאות, היה למפעל מפואר וכביר, רב שלוחות וענפים, המעביר מנסיונותיו _ומהישגי־ המדע שעברו את כור בדיקותיו — אל ההתישבות החקלאית, לברכה לה ולמדינה נולה. זכה — והמפעל חי ומשגשג- אף כשהוא עצמו פרש מהעבודה המעשית בה לעת זקנתו, על־ מנת להתרכז באיסוף יבול חייו ופרי רוחו הגורנה, לערוף כתביו ולהוציאם ב־6 כרכים. עוד לפני חדשים־ מס?ר. _,. כאשר הוחג בציבורנו יובל השבעיס וחמש שלו, הבריק _ברעיוגו־ תיו והיה מלא תכניות להוצאת עבודותיו הספרותיות. לא זכה יצחק וולקני להוציא לפועל את כל תכניותיו, אך- חיים ונושאים את עצמם _מפעל־חייו . —התחגה, ומפעלו הספרותי-, המייחדים לו מקום כבוד- בפנתיאון של מדינת ישראל ובמסכת התישבותה לתפארת.