דבר, 15 אפריל 1955 — עלחקרהתנ'יך [כתבה]
עלחקרהתנ'יך
(שיחד, עם פרופ' יחזקאל קויפמן) מאת א. ח. אלחגי ; אחר השיחה עם פרופ' יחזקאל יןויפמן הרהרתי בסגולתם של אישי מרוח לעורר, בלי משים, תחושה של חירות בכל הבא במחיצתם, בניגוד לר־ ני־השררה המקיפים אותך בסייגי־ "דיסטאנס. "חזרתי ושניתי במסחו הנפלאה של ד''ר צבי וויסלבסקי (שנתון "דבר" תשם"ו) על האיש המעמיק בכבשונה של היהדות אשר הרים משא־ _איתניפ כ"תולדגת האמונה היעי־אי _י לית,, ;"איש שמוהי פתוח לארבע רו־ תות העולם, לקליטה ולספינה של מצי־ אות ר. _־. ייה דעת ורוח. ושל דעת ורוח דושוה מציאות של ממש ולבו בית , ; נזים ליופי _ולנאצל לטוב וטהרה , ;; — טהרת הגיון ומחרת מוסר. "חזרתי והעליתי לעיני רוחי את דמותו של האיש, תלסיד־הכפ בעל מאור פנים, גלוי לב, הוא האיש אשר אסר מלחמה נמרצת על האסכולה של וולהויזן בחקר החנ"ך אשר ניסתה לראות את אמונת־היחוד הישראלית "כאחת מתופעות החיי0 הד־ תיים של עמי המזרח, כמחוברת בשר־ שיה לדתות עמי המזרח הקדמונים. " יחזקאל קויפמן קיבל מן האסכולה כמה הנחות ביקורתיות. אבל דהה את הש־ קפתה על תולדות הספרית המקראית, _וביהוד על מהותה וראשיתה של _האמי־
, הישרא-ית: "האמונה _הישראלית נתפסת כאן כיצירה מקורית של האומה הישראלית. יצירה זו שונה היא בהחלט מכל מד שיצר רוח האדנ בעולם האלי־ ;, לי כולו. אין _למונותיאיזמוס הישראלי שום שרשים בעולם האלילי. ולא עוד אלא שהמ־נותיאיזמוס _הישדאלי לא נו־ לד כרעיון . תיאולוג־. 'שהגוהו וטיפחו־ הו יחידים !!י אסכולות, ואין הוא רע־ יון, שהובע במקראות אלו ואלו, בשכ־ בה ספרותית זו א!זו. אלא היא אידיאה יסודית של תרבות לאומית הטבועה בכל גילויי היצירה הישראלית כולה ומראשיתה. לא אידיאה שסיגלו לה באופן מלאכותי לתכלית מעשית גבישי יצירה אלילית, אלא — סגנון ראשוני של תרבות לאיטית. האמונה הישרא־ לית נתפסת כאן כיצירת־בראשית — של עם ישראל, כעולם בפני עצמו, יחיד ומיוחד ללא דוגמא ודמיון'' (מן הפ־ תיהה לכלך אי. ( שבעת הספרים של "תולדות האמו־ נה הישראלית'' הדנים ברעיון יסודי זה םשהר־שחרה של האומה עד סוף הבית השני, יש להביאט לידיעת העולם, כי המערכה היא ג0 מערכה כלפי חוץ. ורק חלק מצער הופיע עד כה באנגלית ")הסיפור המקראי על כיבוש הארץ. (" מכתבים שונים מגיעים אל פרופ' קויפ־ מן מאת חוקרי המקרא, יהודים ולא־
יהודים, השואלים לספרו. התעניינה ביהוד האוניברסיטה של מאנציסטר (הפרופסורים רולי ומאיר _ואלנשטיין. ( ועוד שאיפה להוקרנו: להעלות בס־ 8ר אהד תמציתם של הדברים למען יה־ יו נחלת הרבים: ,, אני חולם על כך, אך לפי שעד, לא נמצא מי שיעשה ואת. לו יכולתי, הייתי עושה זאת _בעצ־ 8י, אבל — אין יכולת. "פרופ' י. קויפ־ מן עומד לפני מיום הספר השמיני הדן למן גלות בבל עד סוף תקופת פרס, שיבת ציון, זרובבל, עזרא ונחמיה, השומרונים, בנין הבית. נביאי הבית השני: חגי, זכריה ומלאכי, והמכיל גם סקירה כללית על היצירה הספרותית י והדתית באותה תקופה, בירור פרקי א—'ו' בדניאל ודברי הימים. .. כשהחילות במחקרן־, הידעת מראש היקפו" — שאלתי במגמה להמשיך בחוט השיחה , , —ודאי שראיתי תחילה אפס קצהו, ויש שאני עומד תמיה כיצד עמד בי הכוח לכתוב ולהגיה ולהדפיס כל הדברים האלה. " פרופ' _קויפמן אמר תחילה להימנע משיחה, כסבור היה שבאתי אליו להטרידו בבעיות השעה. משזונחתי את דעתו שאין הוא נדרש לכך, ניאות ברצון לשוחח קל התחום אשר כפי שנסתבר בהמשך הדברים., הוא שש לדון בו". קנאה רבה — אמר — מתמלא אני בראותי מה רבה פעולתם של הגויים בחקר המקרא, גדולה הרבה יותר משל היהודים. באנגליה. שוייצריה, ארצות־הברית, הארצות הסקנדינביות, חוקרים והוגים בספר התנ"ך, ויש חברות ואגודות המפרסמות ספרים _וכת־ בי־עת הדנים בכל החידושים המתחד-
שים בטפר־הספרים. גם בגרמניה עוסקים הרבה ומתוך מסירות בחקר התנ"ך וכבר מוציאים שם לאור 5ירוש חדש. בארצות אלה מופיעה ספרות עשירה ומגוונת: מדעית, מדעית־תיאולוגית, _תיאולוגית־מעשית. חוקרים כל וגג ותג, מבקשים פתרון לבל חידה, דורשים רשומות והמורות, מחפשים הדרכה בש־ אלות החיים. מה חלקנו בכל הפעילות הזאת ?איו בעברית ספרות מדעית מספקת בשטח זה. לא יצאנו ידי ז/ונתנו בגבר, ואין אנו עושים כל _צרגבו _גהו־ וה. ונראה לי שגם הנוער הלומד אינו מוכן להקריב קרבן על מזבח מה! המקרא. איני אומר, הלילה, שאי, צי־ _בורנו י מגלה ענין בתנ"ך, אדרבה, יש _עבין _יב בבל הנוגע לספר הספרים. צא וראה איזה קהל גדול ממלא את כינוסי החברה לחקירת המקרא, אולם בשטח הספרות המדעית אנו מפגרים לעומת עפים אהריפ. ראה — אין לנו עד כה פירוש מדעי לתנ"ך הראוי לדרישות הזמן והמספק את צרכי הנוער -אקדמי. הופיעו עתה פירושים מדעיים לספרים בודדים, אבל פירוש חדש לתנ"ך כולו בשביל הנוער האקדמי אין לנו. והלא זהו צורך ראשוני. ניסיתי לרדת לסוף דעתו באמרו, שאין מחקר התנ"ך בקרבנו צועד בד בבד עם התפתחות היינו בשטחים אתרים. והעירותי מה שהעירותי — ונעניתי: _כך־כך, לא אחת אני חולה תקוור. בתלמיד זה או אהר באוניברסיטה. אך תמיד באה האכזבה: אין אדם מישראל
ממית עצמו באהלה של תורה, כשם] שהוא עושה זאת בענפי מחקר אחרים. י יתכן ודרושה עזרה חומרית: אין אנו [ מעודדים ומחזקים את בעלי הכשרון! על ייי מתן ס_&יפנדיות, שהרי לא כל אהד יכול לעמוד בצו של ,, פת במלח, תאכל/ לומדים תנ"ך, אוהבים תג"ך. אבל אינם . מקדישים חייהם למחקר התנ"ךרגע הפסיק טרופי _קויפמן את דבריו. פניו הרצינו ומבטו בעד משקפיו המאפיליפ לבש ארשת של קדרות. הנה נסתלק מאתנו החוקר המקראי הנודע כ. ד. קאסוטו, ולרש מן האוניברסיטה, ייבדל לחיים ארוכים, פרופי פ. צ. סגל, מי לנו עוד כמותם ?מי ימלא השורות?לא מלאנו את חובתנו ולא! דאגנו לבאות. אינני רואה בדור הצעיר) גילויי רצון להתגבר על כל המכשולים!, לעמול ולעמול. שהרי ביר אמר _ישר־ אלס: "ועיניתם את נפשותיכם" — זו אמנות. וגם המדע אינו נקנה בדרך אחרת. אתה טוען לאווירה של תנ"ך ואני אומר;קיימת אווירה של תנ"ך, קייט קשר איתן לערכי התנ"ך, וגם אהבה עמוקה י .. אך לכלל קרבה אין ו אנו מגיעים. ! אי־אפשר היה, כתוב השיחה, לפרוש: מפרופיסור י. קויפמן מבלי לשמוע | הוות דעתו על המגילות הגנוזות: ,, לאן היה סיפק בידי לחקור חקירה של ממש את התגלית הגדולה הזו, אמר. מצפה אני לשעה שאתפנה לכך. אחת ידעתי. הגלית זו מוסיחה להכות גלים ומסעי־ | רה את חוקרי התנ''_ך כשם של_£ ה6_־ן עירה כל תגלית אהרת בשדה זה. איון לך קובץ מדעי הדן בשאלות התנ"ך!; שאינו כולל מחקרים על המגילות הג־| נוזות1. "