דבר, 14 נובמבר 1954 — שבעים שנה לועידת _קאטוביץ [כתבה]
שבעים שנה לועידת _קאטוביץ
בי''ה חשו! תמלאנה שבעים שנמאז התכנסה הועיד־ הראשונה של חובבי ציה _בקאטוביץ. אשר בשלזי יה. מקנות השבעים של המאה הי"ט קמו ברוסיה, רומניה, באנגליה, אוסטריה גליציה. גרמניה צ פת אגודות ;, ליישוב ארץ ־ישראל, אילם _;ל אחת מהו היתה פועלת לפי תכניתה היא י ובלי קשר עם יתר האגודות. אך ד, י7־ מה להקים מסגרת ארגונית לליכוד האגודות השונות _יצאר, מקרב חובבי ציון בעיי קאטוביץ. שני חובבי ציון, מראשוני מפיצי הרעיון- הלאומי בגרמניה, הסוחר משה מןזס והמורה זליג פרייטאל. _הקיטוב בעיר זו. זמן קצר לאחר הפרעות ברוסיה, את חבית ישוב א"י . בני בריתי עם מספר קטן של סניפים בערי השדה. הם גם הוציאו לאור עתה בשם ,, דער קאלאניסט" בו הטיפו לרעיון ישוב _ארז־י־גוראל. כן _אספו כספיפ לטובת המושבות שכבר התקיימו באדץ־ישר־ אל, התקשרו עם עסקני אגודות ישוב א_-_'י ברוסיה, יומניה _אנגליה, גליציה וצרפת ועמדו בחליפת . מכתניפ עם גוזלי ישראל. מאוהדי חיבת, ציון באנגליה וצרפת.
אילם תוך _עבודתס באו לידי הכרח, שאין זו דרך. שיש בה כדי להנטיח את הצלחת הגעולה למען ארץ־'_שר־אל. ביהוד התיחסו באי־אמון לאגודות כאנגליה. שראו בהתישבות ב_^יץ־יש־ ראל עניז של פ-לנטרוםיה ונרתעו מכל חשש של לאומיות. ב־7 בינואר 1883 חם פנו אל ד"ר _קינסקר במכתב, בו העלו לפניו את חששותיהם לעתיד היבת ציוו והדגישו שאיו לסמוך על יהודי אנגליה וצרפת. "שאיגט נתונים לרוח "האוטואמנצי־ פציה" וברצונם לאסוף כספים ? לשם תמיכת הורגים (שנוררים. (לבן בדעתם לכנס ב־10 ביוני 1883 כינוס, שידון בגורל תנועת חיבת ציון ובהקמת מרכז־גיבוש שייסד הסתדרות מלוכדת - לא על יסוד של "שגוררות. "לאחי - שחיבת ציין תתגבש כגוף מאורגן יי־ 5יב. יש לפתוח במשא ומתן _בקושיא. ואם הממשלה התורכית תסרב להענות לדרישות —נפנה אל המטצנזות ואז " בבת אחת _תעונוד בע71ם הבעיה הי־ הידית והיא תפתר בטח לטובתנו אנו. " אכן, אסור ל"שנורר, "יש להתחיל כמפעל גדול., ;לא הרש. לא ר). רוטשילד) ולא טובטיפיוייי עליהם להיות ו _טשענתנו, אלא אומץ לבנו יסלול את הדרך. "אולם "חובבי־ציוך ברוסיה , _ואלילו ד"ר פינסקר עצטו, וליו עור!
רחוקים מהשקפות כאלו/. בינתיים נתכנסה ביזמת חובב1- ציון, _ב־33 בספטמבר 1883 בקאטוביץ1 ועידת אגודות "בני־בריר, ? וישוב ארץ [ יש;_־אל בהשתתפות 13 שליחים 1110) משלזיה2, מוארשה — עו''ד י0:<י:ו־ בסקי וי. ב. דוידזון 1 — מרומניה — ד"ר _קארל לי&_א, _(אחרי ההרצאות של ד"ר 7יפא פרייטאל על מצב התנועה!, - הוחלט ללכד את כל חברות ישוב 1 ארץ ־ ישראל בהסתדרות אחידה ולהקים / חברת־מניות להתישבות. אהרי שהו־| ע-־דה אישרה גם תקנון לועד המרכזי הוחלט לכנס בדצמבר ועידה של כל אגודות ישוב־ארץ־ישראל בקרקא או בקאטוביץ. גם ד"י פינסקר חשב באותה שעד, על ליכוד האגודות הבודדות בגוש אר־ גוני מאוחד, אחיי שנואש לרכוש את ה"אליאנס איזראליט" לביציע תכני־ תו, שהציע בקונטרסו "אוסואמנצי־ פ_*יה" בא למסקנה, שאין אפשרית אחרת אלא לנצל את התאים הארגוניים הקיימים וללכדם כבסיס לתנועה לאו־ מית. לאחר שהתקרב להוגי חובבי ציוו שוכנע, שאין סיכוי לרכ7 את היהודים ריכוז טריטוריאלי אלא רק באיץ־ישראל. "סיסמתנו — כתב הוא באחד טטכ־ תביו — עזרה _עגמית ושאיפה אחת, מטרתנו הקמת ועד מרכזי יציב נעל סמכות והשפעה שיטפל קודם כל בה־ קמת מרכז התיישבותי בר־קיימא והת־ םתחות, "לביציע תכניתו זו החליטה קבוצת חובבי־ציון באודיסה, ביזמתו ובהשפעת החלטות הועידה בקטוביץ מ ־ 23 מספטמבר , 1883להסכים לכינוס הועידה המוצעת, אולם בהסתייגות ן שלא להחיש את מועדה, הואיל ויש להקים ברוסיה מספר גדול יותר י_1ל) אגודות ישוב ארץ־יערא י- ואכן, הא־ ן גודה באידיסה התחילה בפעולות־הכנה 1 והתקשרה לשם כך עם האגודות האח־ רות ברוסיה. תחילה השבנו אסילו על כינוט הו־ עידה בקושטא, כדי לנהל 011 משא ומתו עם הממשלה התורכית. אולם ויהרו על כך לאחר שגם חובבי ציין בוארשה עם הסופי ש. פ. רבינוביץ ! בראש הציעו את העיר קאטוביץ כנד | קום הכינוס. ! כנגד דעתם של האודיסאיפ שהקלי־ | צו לרכוש קודם כל מספר גדול שלן ,, קהלות נאמנות לרעיון ישוב א"י" ורק אחרי כן לכנס את הועידה, הצביעו הורשאיס על החגיגה הקיובה של יובל משנה למשה מינטיפיורי, שיש לנצלה ולייסר בהסכמתו של _טובטיפיורי
מאת ד> נ, מ. גזבר ליום המאה "מזכרת משה" — מוסל ,, לי0וד מושבות לבני ישראל לעבור. - "אדמה בארץ אבותינו. " בקרב חובבי _גיון התנהל ויכוח פנימי על מטרתה של ועידה כזו, _הלאומ ־ יים דישו להביא בה לידי בטוי את המטרה הלאיט־ת של התנועה, זקיפת קומתו 8'ל העם והקמת התיישבות מבוססת על חקלאות, תעשיה ומסחר ו כנגד זה יצא גוטשאלק־ליי מגרמניה בטענה, שיש לתמנע לגמרי מכל רמ־ זים על איחוד לאומי של היהודים ול־ הדגיש רק את האופי _הפילנטרוגי של המפעל ההתישבותי כארץ-יש־א. 7חו־ גים אלה ראו את עיקר טטרת הליכוד י - בשאיפה לריכוז אוסף הכספים לט ען א"י במרכז אחד. אחרי חליפת מכתבים ממושכת בין אודים־,, וילנה. ור־ שה וביאליסטוק — ארבעת המרכזים של חובבי ציון ברוסיה, הצליח ש. פ רבי:וביץ להעביר את הצעתו לכנס את הועידה בקאטוביץ ביום ח' _ניר־ חשון (ת. (188שהוא יום המאה למותו של משה מונטיפיורי. אולם בגלל סי - בות שונות נדחתה לי''ח טרהשון. צירי הועידה לא נבה-ו _בגחירות ישירות, אלא כל אגודה שיגרה לועידה ציר אחד ואליהם נוספו עוד אנעים. | שבאו מיזמתם הם בלי הזמנה והם ; המלומד הידוע ד"ר ישראל מיכל רבינוביץ מפאריס, דוד _גירדון בעל .. המגיד" א. צדרבוים בעל "ה. ־ליץ'י. את עבודות ההכנה ביצעה "אגודת בני ברית" בקאטוביץ שדאגה ;<פ?לו לניסוח ,, סדר האסיפה ועניניו" (פאר־ לאםענטארישע רעגלען אונר טאגעם _אידנונג פיר די _דעלעגייטן — פער־ ואמלונג דער . חובבי ציון— (" מן תקנון לניהול הישיבות. על סדר הייט של הועידה נוהל ויכוה ער דוקא בחוג _האודיסאי "האשכול'
של חובבי ציון. ד"ר ל. פינםקר הטעים, שעל הועידה להדגיש את הא־פי הפילנטרופי של חיבת ציון וכאשר קרא את נאום הפ - תיחה. שלו, בו הבליט !!ת הצורה הפי־ לנטרוסית של החברה והעלים אי!מטיחה הלאומית, מתוך הנחה שיוכל בד - רך זה לתפוס את לבם של יהודי המערב הרחוקים מהלאומיות — יצא נגר־ בחריפות אשר גינצבורג (אהד העם; והתנגד . לזייף זה בהיסטוריה. "בהד־ כיחו את גדלו של הרעיון הלאומי ואת _הנחיצות ליצור תנועה _לא־טית כבירה ולא מוסד של צדקה. :1השפעת אהד העס -:-ינה גם פינסקר _הלגןיפ מ&וייפים _פגאומו והבליט גו? אתן היסודות הלאוניים־הסוציזנליים. מעידה שהתקיימה מ-ח עד ";ג :_גר־ושון השתתפו -באי־כח 35 אגודות ליישובי ק אר'ן־ישראל, ובכללן 6 אגו־ רות מחוץ לרוסיה (רומניה, גרמניה, ]צרפת לאנגליה. (ארבע בעיי ג ;עמדו גה לדיון ו (>? ליכוד ואיחור :ל ןהאגודות בגוף ארגוני מוצק ובחרת הנהלה טרכזית. ב) שיגור משלחי: ילקועטא לשם ניהול משא ומתו בדבר ;פתיחת שערי א"י לע־יה יהודית. ג) !אישור חברה ליישוב א"י על ירי השל1טונות הרוסיים. ד) סגור _גשלחוג לא''י יל-. גם ייסוד ועד הפועל. שיא הועיךה היה בנאום הפתיחה והנעילה ן של פינמקר. בהם סיכם את עיקרי ך הנחותיו גקונטרסו .. _אוטופי - •ציטציה. "_בשיניי שהטעים גי יש להת1חשב ב"אינסטינק;:העם" שבחר בחי\יה מוחלטת במולדתו העתיקה — ארץ _, ישראל.
בועידה עצמו ל_0 גירוני בעיות. ; יסוד רעיוניות- בריוני שלא עמדו על " רמת נאום הפתיחה טיפלו רק בצד המעשי ובדרכי־העבודה :טפד0- קטנים _£_י1_וך ד, חכ-ה, שבתנאים הקיימים אין אפשרות לפעולות מורחב. _־ת. גל השאללת נמפ, _־י לבריי מ_;_־רל: של וערה בת 12 חבר. ווזי_* שהציעה ל8בי מליאת הועידה שודד. של החלטות. לאחר הויכוחים נתקבלו ההחלטות הבאות: (1 לקרוא את _האיגוד _ה־. _י. ילמי בשם . יסוד מזכרת משה _סונקיפיייי בארז הקדושה" ומושבו בברלין, או בעיר אחרת. בראש־ יעמוד ועד מרכזי של 18 חברים עם ד"ר פינסקר בראש, ולידו לשכה באודיסה עם הסופר ס. ל. לילינכלומ כמזכיר. לשנה שניה תייטד בוארשה עם הבנקאי איגנאץ בתשסיין בראש וש. פ. רבינוביץ כמזכיר(2. לש־ גר משלחת-חקר לאדץ־ישיאל לבדיקת :םצב המושבות(3. משלחת לקושסא ? לשם _השתדלות ומשא־וי'תן ע0 הטטש־ לה התורכית(4. להשתדל להשיג אישור רשמי לאגודות ברוסיה(5. לה־ גיש מיד עזרה כספית למושבות פתח־ ן י תקוח ויסיד־הנלזלת ולעיור _לוזתיעובות . הב-לויים(6. לייסד קלן מיוחדת ליי־ וסיד בתי חרושת באיץ ־ישראל. למעשה הו. קמ בועידת קאטיביץ האי־ ו גיד _העייני העולמי ראשון. בו לוכדי אגורות ישיב ארץ־ישראל במזרח ונ־ _מע־ב ?ל _כסיס־פעולה משותף. תוצאות היעידה הורגשו _£_־דט גל ברוסיה, אוסטריה _ורימניה, שפ נוסדו אגודות חדשות והוחל כפעולת ציונית נמלצת, ששימשה יסוד לתנועה הצי־־ 1 נית _העילגית, _שגוסדה 13 שנה אחריה . ־•"י ד"ר הרצל בקי;:רס הציוני בבאזל.