דבר, 23 יולי 1954 — אמנים כ1_בעו־ם כפר [תמונה]
אמנים כ1_בעו־ם כפר
לזג בנקל הגיעה צפורה רובינס ל3יתלו הנאה (למעלה, (ה_#_5מש סטוךו נוח ו_^ךוח. תחלה היה צרך לפנית עיי חךבווז (למטה, ;מין, ( ל_#פץ ולתקן את הבנ_^ן הישן. אבל עכשו אפ_^ר־כבר ל_#3ת לסדור גנת ביי לנד הבית (למטה' _קזמזגל. (
לפני _שלויש שנים נועד הכפר הערבי עין־הוד, השוכן על קצה הרגם הדרומי של הכרמל, ומשקיף לעבר עתלית — להריסה. המומחים הגיעו למסקנה, שחורבן־ _וגיו אינן ראויות למגורים. _גיום משמש הכפר ביתם של מספר אמניט ישראליים. ובין חורבותיו מצאו _צייריט לבים חדרי עבודה נוחים. יש בהם המקוים. שהכפר _יהפך בבוא העת למרכז של אסכולה ישראלית חדשה בציור הישראלי ", אסכולת. _עין־הוד. " הכפר עצמו נעזב על־ידי תושביו בת־
2'תי האטרקציות _#ל כפר האמנים הן מחיא)5 י עבוךתיהם, והגת _העתידה (למטה) — אהד
קופת הקרבות ונ8גע באופן חמור _בקרו־ צת המלחמה. מהיותו שוכן _בגיא רדוד בין ההרים, החולש על בביש תל-אביב — היפה, נודע לכפר עדר אסטרטגי רב וכיבושו המהיר היה מחויב המציאות. במשך השנתיים הראשונות לא טיפל איש בבתים הרעועים שהחלו מתמוטטים. עד אשר מחלקת _ההתישבות של הסוכנות ? ניסתר, לישב בו קבוצה של עולים מצפון־ אפריקה. אלא שאותה שעה נמסרו כבר _אדמ(־ת הכפר לידי מתישבי _ניר־עציון, המרוחקת 2 או 3 ק"מ במעלה רכס הכרמל, והמתישבים החדשים, שמצאו את עצמם משוכנים בבתלם הריסים־למיזצה ובלי קרקע מספקת לעיבוד — נטשו את הכפר גפעם השניה. באותו פרק זמן ביקרה בכפר הנטוש קבוצה של פקידים ממשלתייט. שנמנו עם מחי הפיתוח של משרד החקלאות ועם מה' תיכנה _עייפ _וגפוים במשלד הפנים_1. ל המשלחת, שכללה גט את הצייר מרםל ינקו, ששימ_© אז יועץ ממשלתי, היה להחליט איזה כפר יש לשכן ואיזה כפר : להשאיר בהרי&ותיו. תהילה היו כמעט בולט בדעה אחת בענין הריסותיה של . עין־הוד,,. רק אנשים שאינם שפויימ כל צרכם יבואו לחיות במקום כזה, "היתה הדעה הכללית של הנוכחים. אבל ינקו לא היה בטוח בכך. " ייתכן, אמנם. שכדי לב־ חור במקום כזה יש צורו להיות מטורף £ _, במקצת. אבל יתכן גם שהאמנים יהיי מטו־ _$ רפים למדי כדי להפכו למקוט־ישוב. " ט ינקו חזר _לתל־אביב וממר דו"ת ל1<גו־
הפיכתו של _תל־החרבות _עין־הוד לכפר אמנים לא היה דבר של מה בכך' אבל הציירים המשוגעים־-לדבר התגברו על כל המכשולים* עתה מתכוננים חברי הכפר לפתוח בית־ספר של קיץ לאמנים צעירים* עירית חיפה הבטיחה להושיט את מלוא עזרתה למפעל זה' העשוי ' לדעת יוומיו' להוליד אסכולה ישראלית חדשה באמנות הפלאסטית' בחב: ה. א11־_\ל צילם: י . _מיילץ
דת האטנים. הוא סיפר לחבריו, כי מצוי גפר שכל בתיו גמעט הרוסים, אלא שהוא שונו במקום מרהיב המשקיף על הנרמל ועל הים התיכון. מבצרה העתיק של עתלית נשקף מגגות הכפר כשצלליתו המי־ צקה טונלת בים. האקלים מצוין — הגם שהכפר שוכן רק 5 ק"מ מחוף הימ_, הרי־ הו בגוי על רגם שגובהו מגיע _ל־200 מטר. הכפר אינו מיושב על־ידי שום גו־ רמ אחר וקרוב לודאי שייהרס כליל אם אגודת האמניט לא תמצא בו ענין. ואולם אפ האמנים יגלו עניו בכפר, אין ספק
1 _הקןבע (למעלה 13 ( " מציגימ אנשי הכפל " את 1 העוךידיט ההיסט_^וץם המעניניםונמצאו.
במעט שהממשלה תעזור להט להפכו למ־ קומ־ישוב. האמנים לא היו זקוקים לשיכניע רב. לא עבר חודש _ובציירים יצאו לסייר בכפר ומצאוהו מקופ אידיאלי. מספר אטנים אף החלו שמים עינם בבתים ממויימים. מה שבעיני _בני־תמותח רגילים לא היד, אלא חורבות — נראה בעיני הציירים כ&טודיות־בכוח — ואיך לך צייר ישראלי שאינו חולם על סטודיו. תנאי השיכון בארץ. אינם נוחים לרגיט, אד ביחור חמורה הבעיה לגבי הצייר א7 הפסל. האזרח הישראלי היוצא לעבודתו אינו זקוק לסטודיו בביתו ו רופאים העובדים בביתם אין להם דרישות מיוהדות באשר לאור >ילמראה־הנוף הנשקף מחדרי קבל1ךהחולים < הסופר או המשורר יכול תמיד למצוא שולחן בבית־קפד, אשר עליו יוכל לכתוב כאשר יטרידוהו יתר על המידה ילדי השכנים או _אורחים לא קרואים. אולט הצייר נאלז להמשיך בעבודתו בפינת הדר־האובל, או למצוא מסתור בחדר האמבטיה או במטבח גאשר מטרידים אותן. חורבות _עין־הוד רמזו, איפוא על פתרון כמעט אידיאלי של הבעיה. חלק מהציירים יוכל לעבור לכפר ולתיות בו בקביעות, בעיד שאחרים יוכלו להקים בו מטודיות ולעבוד שם ממפר ימיט בל איפת שתשרה עליהם הרוח. כמה מבתי האמנים _בעיךהוד תוקנו או אף נבנו מחדש במו ידיהם של האמנים. ציירים אחרים, שהיו להם פחות פנאי
ויותר כסף, שכרו פועלים שעשו את המ - לאכה. מתוך 68 האמנים שבכפר הקואופרטיבי, שישה גרים שם בקביעות עט בני משפחותיהם, מגדלים ירקות ועושים עבורות-ארעי בכפר בשעותיהם הפנויות. האחרים באים לכפר בכל שעת כושר, מבליט בו שעות או ימים אחדים — הכל בהתאם למצב הרוח. מקום המפגש המרכזי המשותף לכולם הוא בית־הקפה של יהגפר, אשר בבעלותם של מרים וצבי ר 7 ז נ ט ל — עילים מצ'כוסלובקיה שאינם אמנם אטנימ, אר ביתם הוא בלי ספק מר־ _כז־העצבים של כפר האמניט. ילדם השני נולד בעין־הוד לפני חדשים אחדים. נושא השיחה המרכזי ליד שולחנות בית הקפה אשר ב"כיכר המרכזית, "של הכפר, המשקיפה על נוף ההרים והים, היא כמובן האמנות. ברם, השיחות אינן _מאי־ תו סוג תיאורטי תלוש השגוו בקמה ,, גסית" בתל־אביב. האמניפ הנחים בצינת הערב ליד שולחנות בית־הקפה משוחחים על עבודתם ועל עבודת שכניהם, או על תמתות ופ6ליס המוצגים לראווה בתערוכה המתמדת של הכפר. כולם מקוים — ורובם בטוחים בכר — שהכפר יב-יא ברבות הימים להתפתחותה של אמב, ילי! ישראלית מיוחדת, באמנות- יהודים החייט בפאריס — סגורים הם — נוטים יותר מרי להעתיק את הסגנון הנפוץ מסביבם, בעוד שקבוצת הציירים הישראלים, שבחרו!לחיות במקום כמו צ&ת, למשל, _שקו־ ע1ו יותר מדי ב"עבר המיסטי" של העיר מה , ובצד המסחרי , המבוסס על ביקורי _תייריט — מא-דל.
עין־הוד הוא כסר בעל היסטוריה ארוכה. שרידים יווניים, ניצנטיימ וכן מבנים מתקופת מסעי־הצלב נמצאו שם בשפע ואף גת עתיקה נתגלתה בכפר. תו־ שבי _עין־הוד לא הצליחו עדייו לגלות את ־הבאר אשר על שמה נקרא הכפר. _או־ לט יתכן והשם מרמז על מעיו ההוד וה־ םלא, אשר הכפר עשוי לסמל ברבות הימים כאשר האטכולה"עיז הודיה" נא- , - ה מנות תיה3ד למציאית.
ר. צ_;ר _דוחיפאי ףטמן (למעלה) מצא ל1 פנה מקורית למגורים ול_?בוןה: מת>ש סמךרגוית מתגלה נויף _מךהיב. אמרי _העבודה מת?נסיט האמ_?ימ ב5ית־לי?!? ה (למטה) לשיחה ולנפש. לא מכבר ב1לד בעץ־ה1ד ילדם ה_#ני של בעלי הקפה.