דבר, 11 נובמבר 1953 — נוונרת גילוי הלוט מהאנדרטה לםגיני נגבה [כתבה]
נוונרת גילוי הלוט מהאנדרטה לםגיני נגבה
_ מאת סופרנו - סגן אלוף ש. אבידן, מי שהיה מפקדה של חטיבת ,, גבעתי/' בת-רו-ד \>*_יל>ז _-!ז-. ד*/ד/ היית _יזאידימת הזכרוו למ"ד חללי נגבה.
. 66את דבר הקיבוץ הארצי — י. חזן שאניי ביל השאר. אנדרטה אמיתית אינה מנציחה את העבר כי אם את -חיים, מחנכת ומעלה. המאבק על זכו־ תנו _הנלתי־מעורערת להפריח את מדבר הנגב במימי הירדן. הוא אחד _הק־ !_£_ניט במלהנותנו וו. העצרת נפתחה ג־2 מנגינות ע"י התזמורת הצבאית בניצוחו של רב סרן ריקלים, וב"יזכור. "בחלק האמנותי השתתפה מקהלת ננבד, ותזמורת הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד. ש. פינ־ קל, שחקן "הביטה, "קרא פיק תנ''ך _ומעזבונו של יצחק דוכנו, מפקד נגבה. עם גילוי הלוט ההל קהל האלפים לעבור על פני האנדרטה.
בלוית ילד וילדה נושאי לפידים ? !, מילדי נגבה, ירד ש. אכידז אל בית הקברות הצבאי , ועלה אל התל שבו ניצבת האנדרטה, כשכל שטח העצרת 1 וקהל המשתתפים שרויים בחושו. עם |גילוי האנדרטה, שהיתר. עטיפה דגלי הלאום והמעמד. לקול נקישת תופים > ודיגול נשקו של משמר־הכבור מחיילי חטיבת "גבעתי'' לשעבר, פתחה התז־ ו מורת ג"התקוה'' והזרקוריט האירו ולפתע את האנדרטה — שהיא שלישיה [ : הצועדת אלי קרב, שנים אנשי משק ;וחייל מגן, שלובים יחד—, מעשה ידי הפסל נ. רסופורט. לעצרת באו כשלושת אלפים איש. היא נפתחה על ידי ד. הרפזי , ממפקדי! 1נגבה, שהודה לכל הגורמים על סיר) [עם להקמת האנדרטה. את דבר הרמט־! |כ''ל הכיא קצין צה"ל גבוה, מי שהיה! אחד המפקדים בגיזרה זו". נגבה היא 1 נכס העם כולו" — הטעים הנואם. ו את דבר ההסתדרות והועד הפועל הביא מ. נמיר. נגבה וצוות מגיניה
אושר סופית שכר הלימוד בגנים 1 הכנסת אישרה אמש, בקר - השניה ושלישית אתה"רןאח " /איה השעה" לחוק-למוד-ה־בת; שלפיה ייגבה שבר למוד עד| למכסימום של 84 ל"י בשנתי ? תשי"ד םאך;ך, ןן-י ילדים בגיל !הגן. בעד החוק הצביעו סיעות הקואליציה 27) קולות) נגדו םי־, עות האופוזיציה 1_>נ קולות, ( יו"ר ועדת החינוך, שושנה סרסי'ן, 1 הגישה את ההצעה שעברה רק בשבוע י שעכר את הקריאה הראשונה, לקריאה השניה. הועדה הכניסה שינויים מספר , להצעה המקורית והוסיפה שלוש ד, גד־ ן רות חוקיות ")גן ילדים,,, ''גן ילדים י ולשמי* ו"שנת למודים תשי"ד. ("כן הודגש עתה בחוק, כי גם הורים שלא רשמו את ילדיהם לגן, או שרשמו או־ תם אך אינם שולחים אותם לגן. יהיו. חייבים בשכר למוד שייגבה מחט לסי י הוראות פקודת המסים. הועדה הוסיפה ;? סעיף האומר. כי אין לפרש שום דבר ב"הוראות שעה" כגורע מהחובות 1 שחוק־למוד־חובה מטיל על המדינה, על 1 הרשויות המקומיות ועל הורים של יל־ ורים בגיל למור חובה. אנשי מם"ם, חרות, מק"י וסיעת שמאל רשמו שורה של הסתייגויות. . שהנסקתן מילאה את כל הישיבה. בין ן השאר דרשו, כי ההורים של ילדי הגן יהיו רשאים לנכות את שכר הלימוד מהססים שהם חייבים למדינה או לר" שויות. כל ההסתייגויות נדחו. חרותים בלב -עם כמופת להתגוננות יהודית וגבורה עילאית. פועלי ארץ־ ישראל, הוסיף נמיר, רואים בהמשך הי־ י צירה של אלה שנפלו עליה, תעודת 11הדור לעצמם ושליחות הדור 1 |. ש. אבירן אמר בין השאר: גבולות ן המדינה היו במקום שם חורש אחרון _רמתישבים את נירו. נגבות לאורך הנ־ _]£בולות הן ערובה לבטחוננו. את דגר מרכזיד לכנים" הבי* ר. "