דבר, 10 אפריל 1953 — מחנה שיושביו [כתבה]
מחנה שיושביו
". אגד" שבקצה השני של _פרדס־חנה, לדי לנטוע למשל לבדיקה רפואית. פעם היתה תחנה במקום, אך משוט מה נתחסלדו ואפילו האוטובוסים הבאים מעפולה ומחיפה ומורידים במקום נוסעים, מסרבים לעתים להעלות את אנשי המעברה. " השיעמום אוכל את הנפש" חלק מן הזקנים מנסה להלחם בניוון הנרגע מחוסר תעסוקה. אחרים קוראים _עתון, :ל מלה ומלה, כדי שהקריאה תימשך זמן ארוך יותר. בת 90 מגבםת את הכביסה נעצמה". מוכרחים לעשות _דבר־מה, _"היא אומרת, השיעמום אוכל את הנפש. "
פסיכוזה של חנויות" מ"נוה־אבות , " " הנמצא על הכביש הראשי, יוצא כביש פנימי אל תוך ריכוז 5000 הנ־ כיט והחולים. מעברת הנכים עומדת לעבור לידי משרד הפנים, אף בינתיים עוסקת המוכנות בשיקומם. היא מעמידה לרשות הנכים מקומות עבודה או פרנסה ומלב"ן נותן את הממון ואת ההדרכה הדרושה, כדי שהנכה יוכל לפרנס את עצמו. עד כה ידעה הסוכנות רק פתרון אחד לבעית שיקום הנכים: מתן חנויות או קיוסקים. העולים למדו לדרוש חנויות ומסרבים להסכים לבל הצעת שיקום אחרת. עתה נוכחה הסוכנות בהשפעתה הגרועה של "פסיכוזה של חנויות" והתלה בחיפוש דרכים אחרות לשיקום. אולם רק בימים אלה הגישה מחלקת מחלקת הקליטה של הסוכנות, אשר מרגישה את עצמה אחראית למקרים אלה, תזכיר מפורט לועדת העבודה _ולועדת השי־ _רותימ הציבוריים של הכנסת, בו היא מציעה תכנית שיקום לאלף המשפחות: 300 שהן בחזקת "מקרים כרוניים8, " לפזרן בכל רחבי הארץ ולקיימן על סעד קבוע. ואשר ליתר 700 המשפחות —-
יש לפזרן ביו הרשויות המקומיות השו־ נות, בהתאם ליכולת הקליטה של כל רשות מקומית. נכים אל יקבלו קיוסקים ותאים בשוקים שיבטיחו להם קיום מינימלי. חלק אחר צריך לקבל קיוסקים ליד מחנות הצבא הגדולים. העכורה ירדה למחתרת" רצוי היה שלנכים תינתן " עבודה ג0 _גמ־ עברה עצמה. אך מאתר שאדם העובד אינו נהנה מתמיכה כספית מטעם המוסדות, ירדה העבודה "למחתרת. "ואלה שהיו מסכימים לעבור, אינם יודעים, כיצד להגיע אליה. במעברה עצמה אין לשכת עבודה ועם לשכת העבודה במושבה קיימים " יחסים מתוחים. " התקלות בעבודתם ובשיקומם של הנכים, נובעות מן המצב הכלכלי הגרוע _בא־ וץ. כיום ממעטים תושבי ישראל בקניות. סחורות שיוצרו על־ידי הנכים מונחות כמחסנים ללא קונה". אי-אפשר לשלם תמו־ ות סחורה שלא נמכרה" — מסבירה לנו דוברת מלב'ץ,,. הנכיט זקוקים לסידורים מיוחדים העולים הון רב והשקעתו לא _גדאית, אם לא תאפשר לנכה לפרנס את עצמו. ''
הילדים — ל"מקרים סוציאליים?" כדי שלפחות ילדי הנכים והחולים לא ייעשו "מקרים סוציאליים— , " היה צורף להקדיש להט טיפול מיוחד. צר על נפש נל אחד _מ־1400 הצעירים והילדים במחנה. ובים מבני הנוער בגיל 18—14 שחזרו מישירות* בעלית־הנוער או ברחו משט, מסתובבים במחנה ללא השגחה וטיפול. ילדי הגן ותלמידי בתי-הספר מועסקים אמנם חמש שעות ביום, אך ביתר הזמן אף הם נתונים להשפעת אוירת האבטלה וה־ "יוק השחור השוררת במחנה. גם הטיפול בתינוקות ובפעוטים אינו מושלם. קיים אמנם במקום בית תינוקות 'יל הסוכנות, אך הוא רחוק מלהשביע _יצון. מצב הבריאות של התינוקות ירוד מאוד ומחציתם נמצאת בנדודים מתמידים ני ז בית החולים והמוסד. רוב ילדי המחנה טובלים _מתת־תזונה — "מר לנו רופא המקום-. עתה מקווים, גי המצב ישתפר במקצת לאחר שמשרד הסעד טתח במקום מטבת, המחלק 500 ארוחות נהריים ביום.
לא כל ה"תושבימי' יבולים להגיע _בכחיתיסכרהם אל חדר האכל, ה"מךתקים" מ_קבלים את _מניינם באולמי המטות י"י ל_8 _$מיד בצלחות. _כ־400 "מרתקים" י_?1בים _ןמחנה פךךס־־חנה3. _קל?ןם אינם מסגלים ממש לרדת ממטותיהם. יק הגבירים 3_#הם מסגלים להגיע _בלחייהם עצמט עד לחדרי ד_#. תת.
כביסה עצמית היא חלק מ"התעסיקןה" _#ל י_#1בי המקנה. ט_13ל 10ציאלי בלבד אינ1 מספיק בשבילם ־ . מספרם המגבל _#ל עובדי המוסדות מונע מהם _#קום נפ_#י.
לעורי פרךס־חנה אין סתר. הצ?ירים _#בןץם היי יכולים להתפךבנז "ממלא_^ת־עןריט. "אך ,, כפר־־ה?וף־ם" מלא, — ן5ט _מלת_^_ננימ במחנהמיפ על ימים באפ0 מעשה. ;
מנחם קין'קירי הוא אחד _מ־200 הןלרים _#אינם " נקנים 1 _מהנוף חנט3. _ית־הםסר איני מוצא וזן בעיניו. היא מנ'לןי לחף _פועליו מנחות על _ן3ךמת ל, מכירה ב_*וק.
"
פרדס־חנה
קנה אברהם בת 80 לפחות, מכתונת רגליה מהלך 2 ק"מ עד לתחנת "אגד" _בפךדמ־חנר. _קמושבה. _וגישבי מ5נו?ד, 'נאלצים להאריר דרכם 9־2 ק"מ. נוספים כשהם _נזעקים _לבדיחה רפואית מחיץ למקום. הסבה: — "אגד" _קעתיק את התחנה ממחנה בי.
_#ל בתור ליד הדר' _מסבימ _^ לאחר צ, _3יד< יטעית האכל הנים א ל _הסלחנות _^הקערר, ל'יא כלי הקביל _לעחילי _לא?ל 3נ_?גש להט. למע_&ה, מבלה ה_?מיךר, בתורים או?מרבית הזמן1, הריהי בבחינת "תעסוקה" _יווילה באין אחרת.
כתבה — מרים נגבית צילם — בנו רותנברג ב־1 ליולי , 1952הוקם במחנה אי בפרדס חנה ריכוז זקנים, יחיד במינו בארץ, ובו ביום הפכו שלושת המחנות ב/ גי ודי — למעברה של נכים וחולים. מכל מחנות העולים בארץ הובאו אליחמ העולימ במצב הקשה ביותר, מתור גלי העליה ההמונית, שעלתה אלצה בשנים האחרונות.
ריכוז הזקנים ומעברת הנכים, מהווים נקודת ישוב אחת, הסמוכה לפרדס חנה. בשני המחנות-, הן של הזקנים והן של הנכים-, פועלים גופים _מפפר: הסוכנות, שר"ל (שרות רפואי לעולה, (משרד הסעד ומלב"ן. מוסדות אלה מהווים רשויות הפועלות בנפרד, אד החייבות לטפל בעניינים משותפים. התוצאה: התרוצצות העולים ממשרד אחד לשני.
שרות רפואי לעולה (של משרד הבריות) ומלב"ן, חילקו ביניהם את החולים. ומודדים בדייקנות למי "שייר" החולה, דבר ההופך את סידורי הריפוי למשטר פתקאות. ויש מקרים, שחיי אדם עומדים בסכנה, כי הסרה פתקה זו או אחרת. בסס־ כות הטיפול של מלב"ן, נמצאים הולים כרוניים, כל עוד נרשמו לטיפול טרם מלאות 18 חודש לשהותם בארץ. הם מתחלקים: ל־א—. בלתי דחופים—, לסוג זה שייכים אנשים, שגם אחרי טיפול לא יהיו מסוגלים לעבוד ולפרנס את עצמם. לכן, אין מטפלים בהם לפי שעה. ב—. מקרים דחופים ו חולים שיהיו מסוגלים לפרנס את עצטמ אחרי שיתרפאו — להם ניתנת זכות בכורה בטיפול הרפואי. מטעם שר"ל, קיימות _במקוט שתי מרפאות ובית־חולים .. ביום סגריר וקר מבכרים הזקנים והנכים לשבת בבתיהם, אך בשעת מזג אויר נאה, מרבים הם לצאת למרפאה ולעתים מקימים בה רעש ומהומה. קשה לרופאים להשתלט עליהם ולא אחת חייבים הם לעטות עצמם באדישות. וכי מה יעשו לזקן, המתאונן מדי יום ביומו מהדש על מיחושי גב ודורש פניצילין בכל תוקף—. "גבו ימשיך לכאוב כל יטי חייו, "אומר הרופא", כי זקן הוא. " מנהל שר"ל במקום, ד''ר הרכבי , ממלא גם תפקיר מנהל בית-ההולים ועורך בו כל יום ביקור בוקר. בימי העדרו נערך הביקור _על־ידי ממלא מקומו. משעה ארבע אחר הצהריים עד שבע בבוקר, מצוי בבית החולים רופא תורני. לבית התולים שייך גט נהג תורני, שתפקידו להוביל בטנדר ־ חולים, הזקוקים לטיפול דחוף. לדבריו של ד"ר הרכבי מספיק הטנדר האחד לכל 9000 תושבי שני המחנות, מכיוון שיש באפשרו־ תו להזמין במקרה הצורך אמבולנס של מג7־דיי־אד1ם.
בית החולים עצמו נאה וברשותו מלאי של מיטב התרופות ואיש איש עושה בו כמיטב יכולתו. אך גם כאן מקום לשיפורים : לארוחת עשר וארוחת ארבע למשל, מחלקים את הלחמניות בידים ומניחים אותן על המיטות, כי אין צלחות. 60 חולי רוח "קלים" ודביליים, מסתו-
רים במקום — מספר ד''ר הרכבי — _והמ 1סרי תקוה למידור. במקרה של הוסר :מיטה — משוטט גם חולה מסוכן". אין :אפשרותנו לטפל בהם, "אומר הרופא,,, כי *ין לנו תקציב לכך. " ריכוז הזקנים ב"נוה־אבות, ''הנמצא ברשות הסוכנות, ?וכזו 4000 זקנים — עולים חדשים, בני 35 ?למעלה, שאין להם קרובים, היכולים לפרנס אותם. העלובים והמסכנים בריכוז זקנים זה, הם 400 המרותקים למיטותיהם, ששוכנו בקצה . _נוה־אבות. "אלה הם אגשים, שיישארו טרותקים למיטותיהם כל ימיהם. רובם נר־ אים רק בצללי אנוש, פניהם מעוותות, תנועותיהם מוזרות. המרותקים חסרי הריפוי - משוכנים בביתנים קטנים המחולקים לחדרים. אחות סוציאלית ראשית ממונה עלהטיפול בהם. כן נמצאות במקום 20 "אמהות בית" שתפקידן "כל־בו— :" החל מניקוי הכתים ועד חפיפת ראש או קריאת. מכתב. המצב הסאניטרי במחנה הזקנים גרוע—, והוא אינו שונה במעברת הנכים ו הפשפשים ובתי־שימוש המזוהמים הפכו לשם דבר וכן חוסר הסדרים בחלוקת המזון. מנות האוכל של הזקנים, אותן מבשלים במטבח מיוחד "לפעמים מספיקות ולפעמים אינן מספיקות— /' כפי שאומר המנהל לשעבר של המטבחים _בפרדס־חנה. הלק מהזקנים זקוקים לדיאטה, שאין נותנים אותה בקביעות. ואף במקרה שמחלקים דיאטה מיוחדת, ערכה אינו רב, כי אין שוקלים את מנות המצרכים בה, משום שלטבח אין מושג בבישול דיאטתי. ליד המטבחים משתרכים עדיין תורים ארוכים, שאפשר לראותם בחוץ כמעט במשך כל שעות היום, ברוח' בגשם או בשמש הלוהטת. טרם הספיק הזקן לכלות את ארוחתו האחת — ועליו להזדרז שנית, לתפוט מקום בתור. במשך החודשים האחרונים נבנו שלושה תדרי־אוכל ובתכנית הסוכנות לחסל את התורים ולבנות חדרי־אוכל נו-
. גם סדרי התחבורה רחוקים מלהיות משביעי רצון. זקנים, חולים ונכים, חייבים לכתת רגליהם עד למושבה הרחוקה, _לתחי
לפני . ומחצה החלד, _^דדי 1ינ_#ט_^ק (_לאשונה מ_;מין, (לסרג ולמכר _תוצךתד. ל3_ית־חל_#ת _בקל־אליב. הסוכנות ל"ציעה לו?להקים "מפעל. "קיום מעסיק _קמפעל 36 נשים העיבד_1ת בהדרכתה. הכנ10תי_$_ן 4 ל"י לשבוע.