דבר, 13 אפריל 1951 — ת ו י ם עולם המוסיקה מאז* משה גורלי [כתבה]
ת ו י ם עולם המוסיקה מאז* משה גורלי
(הוצאת " יבנה(" הקדים גורלי את רצון הקוראים החדשים בישראל והגיש להם ספי שכולו מנוקד ומודפס בצורה נאה לעץ. ההורים, שירצו להוסיף ענין מוסיקלי לילדיהם המוסרים מזמנם לנגינה ייילו להגיש להם סמר זה לקריאה ילעיון נפרקי הספר "עילם המוסיקה" מתגלה דרכם של הקומפוזיטורים _הגדוליק, שאיפתם לאמנות והישגיהם בה_*1", ד מהלר־החייט של הקומפוזיטורים נ68ל בשפה קלה ומושגת לב0. ה ושם שגן הגומות שהיו מקובלות בס0רימ של התקופה הרומאנטית ;למשל. הקונצ'ר־ טו לפסנתר של מוצארט גן ה־_1. (6בל משה _נירלי הפדגוג נקט עמדה האומ־ רת- שהחשוב ניותר הוא למשוך א. ־' לב הקורא הצעיר. ובאשר לאמין — סוסה להיגלות. כבדרך אגב ניתנת לקורא _הגזגיי אפשרות להכיר גט את "צורות־הריקי־ דים החדשות במוסיקה" (נפרק על שו־ 9ן) ואת ,, צורות־הריקודי0 _גסואיטה הקלאסית" (הנדל, (את מהות ,, ה0י:י־ הה הקונצרטית" (_מנדלסון. (_מת _ננין הסונאטה'' (_היידן) ואפילו את לנין "הפוגה" (באך. (_לובדה זו מוסיפהעיו רב לספר. אלא שקטעי ההסברה _גחי־ בים בסגנון הרבה יותר מסובך מאשר פרקי הביוגראפיות ודבר זה יקשה על
הצעיר לקרוא את הספר גסדרו. ל0של. הפסוק "אמנות הפוגה נכתבה ל־4 קולית. ב־4 מפתחות, ב־4 שורות, בלא ציון להרגב הגלים ולצורת הביצועמחייב הסברה. והניתוח של הפונה, שבו משתמש המהגר _במליט "תשונה טונאלית_,, "קונטרא_3ינקט גניי על וימיי _מוטיבי_'' וכדי לא יובן לצעיר _ץןק־־ רא ספורים קלים על חיי הקומפוזיטורים. בקלות ובשטף ההסברה מצטיין היי ל1 הראשון של הספר' המכונה גגם "מנגינות עמים. "גו י* הסבר של בי־ ין כלים, שילוב אגדות נאות_., _זא־י רקודים של עמים שונים. אבל אין קשי בין ההלק הזה של הספר ובין ההיי , המוקדש ל"קומפוזיטורים לתקופוי! הם. ''אותו דבר יש לומר גלפי י?י'ל_? האחרון שבספר המוקדש ל"מוסיקד, ישראלית. "בדאי היה להקדיש את ני הספר כולו לביוגראפיות של _קומפהיל טורים ולהשאיר את החומר הט_6סל בבעיות כלליות לספר השני _העוסד לצאת בקרוב לאור. וכדי להקל על הקורא צריך יהיה להוסיף לספר _השגי מפתח מפורט של שני הספרים. ונו זי!_יתן אפשרית למצוא את השם אי אה הנושא בכל מקום הימצאו, ח[6ר "עולם המוסיקה* של משה גורלי ו'ימ לעזר רב למנגנים הצעירים ולקו-א י החדש בישראל. ארגעה י&_יףיס _רצינייט
מאת _גראטט בקושי השגתי מונית, ואל המו־ _ויאון הגעתי גאיחור. הקונצרט של הזמרת אדית גולדשמיד כבר החל, אבל את מבוקשי השגתי: שמעתי את ארבעת השירים הרציניים מאת בראמם במילואם. ולאחר שהזמרת סייטה את שירתה, העפתי עץ באר לם והשתוממתי. רק עשרות י אחדות של שומעים באו לקונצרט. אכן סימן מובהק _לצמאון אחרי מיטב השיר המוסיקאלי. זמרתה של אדית גולדשטידט היתה נקיה, ברורה ומלאת הבעה. רק צלילים אחדים הושמעו גגון גווני. שהבליט אותפ מתון מערגת הצלילים האחרים. הזימרה טבלה במקצת מהעובדה שהשירים הוקלטו בקונצרט. המיקרופון השפיע על הימרת _לצמצס א_0 מגבולות _הריטד מייט. במקומות אחדיט היה רצוי פיאנו יותר. אותו דבר יש לומר גם כלפי הליווי בידי הפסנתרן לרצקי י גרשון-. הכל היה גרור ומותאם לזיטרה. אבל הצליל היה חוק מדי. תצוין לשבח העובדה, שלמאזיניט הוגש בתכניה גל הטכסט. השירים הושמעו בעברית. נהניתי מהשירים _ומהביצוע. חשבתי: נר לאחד. נר למאה. אלא שהמאה לא רצתה ליהנות 8האול הצפון נשירים נהדרים אלה. מנשה רגינא