דבר, 29 מרץ 1951 — שני סופר_*ם־של_*ם בכפר [כתבה]
שני סופר_*ם־של_*ם בכפר
יעקב פרידמן - המשורר שג _בית־דגק
קוני _3_ולימ סוטרים, ה_*חו משורר _והיזני מספר, קפצו קפיצה נח־ שינית _לאתמוסטרו מיוחדת של חיינו. ; הם ציוסו את מעשר, החקלאות _לרוח־ היצירה הספרותי _קולהט. כלום _מיונגר זה לזה?סבורני שלא! ל* זו בלבד שאין כל ניגוד. אלא להיפר;מזנט , עבודה חקלאית בארץ החזון עוד מתקופת הילדות מוסיף עירור ליצירה הרוחנית. ואכן, אפשר להצביע על שר ־ה של סופרים בישראל שיצירתם עלתה יפה דוקא מפני שחיים הם באתטוספירה :סרית. סופרים אלד, לא איתרע מזלם להיקלט בכפר הבנוי _לתיירת. הק נקלעו למערבולת של כפר נטוש, שנתקבצו בו _אנשים מגל קצוי תבל, המדברים בשפות שונית כבהד־־ההפלגה, בתור בפי גוה חי לו יעקב פרידמן המשורר, ששנות עלומיו עברו עליו בגליציה וברומניה, ועכשיו ממשיך הוא את פתיל חייו בסביבת בית־דגון. בלשונו הוא: כאן, לפני תיתו יש לו "מעט ירקות, _אינ־ ואנטי חי זעיר ושמש מעל ראשו, היוצרת _מעשי־להטימ: יטטות מנוונות. " והעיקר עמו — עטו הלירי, הרבגוני _והאפי. _בדרך־מקרה, ולדוגמה, אני מז־ גיר את הפואמה "מכתבים מבית דגון'י. כי בדפדפי בשיריו של יעקב פרידמן נוכחתי שמעודו הוא בנושא הארצ- ; , - ישראלי. כשרונו של משורר אנין דעת זה, שהעלה בצלילים כה ענוגים את "המקובל מסטרי" (מן השירים שחיבר בטרנםדניסטריה, (מתאים, לדעתי, יותר לאפוס ארצישראלי. הבה ונקוה, כי יחדור לתימטיקה י_&רצישראליו!בצע־
דים רחבים. "אתה מבקש שאכתוב על ימויות בית־דגון?אנסה, אם כי מקומי לא מכירני בתיאור דמויות. "
_יש בכתיבתו של י3קב פרידמן ו/ייד, י נוסח צברי, ישראלי. מכאן נודף ריח הסביבה בה הוא הי. האם שירי הגיטו שלו לבשו באן יותר גיל וחדוה?אצלו יהודים מטה־ ראן איטליה ו_&ארוקו רוקיימ אחרת מאשר חסידים בסאסוב בשעת ,, הק־ פות. "אחרים היהודים ברוחם, ברצונם והגונים בגגפם. פרידמן מנס" לקשור את העבר עם ההווה. הרי שירו המצויין "על גדות הירדן, "בו "נער יהודי מפולין עומד על שפת הנהר עט נבלו, שר על הירדן התנב"י ובו בזמן מעלה _בזגיונו את שיר ערשו. "זהו פרידמן עצמו, שבנבלו מהדהד עד"ן צליל הדמויות הבלתי נשכחות של מקובלי ספרי, מ;דל מאן - _המפסר _מיאזור אני מעלה לפני הקורא העברי זאת הפעם הראשונה את שמו של המספר המחונן מנדל מאן. אף הוא שילב את חייו הספרותיים בחיי משק. על השנים יתלוצצו הבריות, כי בעוד אהדתו של יעקב פרידמן נחה על העזים, הרי עיסוקו של מנדל מאן הוא רק בתרנגולות. זה _בבית־דגון וזה _ביאזור. במהות אין הבדל בין המקומות. שניהם בפריט נטושים הם. אולם שר ניט האנשים בביוגיפיות שלהם. יעקב פרידמן, די שתמשוך בשרוולו כדי שישמר עליו שפע תיאורים מההר היהודי. בו בזמן, אמ תזכיר את עיר מחצבתו של מנדל מאן, ייוודע לך על בפר יהודי נשם קובארי, ליד _פלונסק, שם עמדה ערשו וגם השראתה של משפחת
בו _גוריון 7_א 03חה עליו. בימי מלחמת העולם השניה נדד הצעיר בערבות רוסיה לעבד הוולגה, ומה שהעלה משם י הוא עולט מלא שלמראות וחויות. אט כי כבר הינה אותנו ביצירה ישראלית בשם . הכפר הנטוש, "הרי סד, שיאה הסוקר הצעיר והמחונן בערבות רוסיה־שבהם נדד, הוא הוא מרכז יצירתו, לפי שעה. והתיאור דוקא אינו כשל נודד, אלא כשל תושב, צייר אמן. התמונות מוכרות לי מקרוב. ראיתים הרבה בעיר ויאטקד, ש באוראל, ועתר, מחזיק אני טובה לו שהעלן לפני. על פני סיפורו של מאן נסוך מצבתה חרפי של סביבות הוילגה ורואים את אנשי הסביבה בקוים בולטים למדי. אולם לא רץ _רוכיה. רב רושם הוא י גם הסיפור "פנסה מסריה היונים" (נדפס בעתון ארגנטיני) ובו דרך חייו של ילד יהודי בעיירה שעיסוקו בהפרחת יונים והקשר הגורלי עט היונים עוקב אחריו בדיד נדודיו ממחנות _קסליטים עד לפרוזדור ירושלים. אם כי מנדל מאן _3דמם כבר _נ_&ר שירים שזכה לשבחים מרובים (זד, היה הספר היהודי הראשון שנתפרסם בפר לין אחרי השואה, (הרי הוא בתוך תוכי מספר. הסגנון. התוכן יהעלילה משתלבים זה בזה, ובסופו של דבר מתקבלת תמונה שלמה, חסגונית וחיה. _הנובלות של ג>אן, דומני, מבשרות יצירות מקיפותי ומושלמות על נושאים ארצישראליים. י לא היה בדעתי לבתוב כאן ביקורת. רציתי רק לנגוע בבעיה: האם יכול אמו להקדיש מזמנו למשק חקלאי ו בדאי להטעים, כי בכניסתם של הסוקרים לחיי המשק הורמה קרנם וגדלה השפעתם בסביבה, בעיקר על עולים חדשים, הבאים לשאול בעצתם. ונראה שמנדי מאן נבר היי. _בבפר יאזור למומחה ממש. י מפט_3וים