דבר, 2 ינואר 1950 — _מדיניות ד,םםש7ה הנורותית ע_1 שגת 1953 [כתבה]
_מדיניות ד, םםש7ה הנורותית ע_1 שגת 1953
שיחה עפ ראש הממשלה _גרחארדפן (מכתכ מאוסלו מיוחד ל. דבר_<-
ראש ממשלת נורוואגיה _איינאר גי־ _האודסאן נולד בשנת . 1897היה בצעירותי פועל העובד בכבישים. בגיל 18 היה ממנהיגי הנוער הסוציאליסטי. כבר בגיל 23 עמד בראש איגוד מקצועי, משנת 1922 שימש מזכיר המפלגה הסוציאליסטית. ב־1940 נבחר יו"ר בפועל של _מפלנת־הע־ בודה הנורוואנית. הוא זכה להוקרה כראש עירית _אוטלו. ב־1941 נאסר גרהארדסן באחד ממנהיגי המחתרת האנטי־נאצית ובילה ארבע שניט במחנות־הריכוז של _זאכסנהאוזן וגרוני. לאתר שחרורו ב־1945 הזר למשרת ראש עירית אוסלו וכעבור זמן מועט נבחר ראש ממשלה. תחילי, עמד בראש ממשלת קואליציה ולאחר בחירות — 1945 ראש ממשלה סוציאליסטית. לאחר ארבע שנות שלטון הצליחה ממשלת הפועלים להגדיל את הרוב שלה בפרלמנט (עד 85 מבין 150 צירים. (רבים _בנורוואגיה נוטים לדבר על "נצחונו של גרהארדסך- אד הוא עצמו מכחיש, כי זה נצחונו ה<וישי וזוקף את ההצלחה לזכות
מדיניותה התקיפה של מפלגתו. הודות לה הובטחה תעסוקה _ל־135. 000 עובדים נוספים. _שיקומה של נורוואגיח "אמנם לא יכולנו להשלים את תכנית השיכון שלנו — סח לי גרהארדסן — אך לעומת זאת הלה התקדמות ניכרת בשיקום האזורים שנפגעו במלחמה. בימי המלחמה הושמדו 70—50 אהוז מצי המסחר שלנו ומספינות הדייג וציד הלויתנים — ענף, שהיה מכניס לארצנו את מרבית המטבע הזר שלה. לפני שנה בנינו מחדש את בל הצי שלנו שנועד לציד לויתניס ? צי־הטסהר שלנו חזר והגיע לרמתו מלפני המלחמה וצי־הדיג גדל בהרבה. גם התעשיה שלנו חזרה לרמתה מלפני המלחמה ושיעור הייצור הכללי שלנו עלה ב־20־25 אהוז בהשוואה לרמתו לפני המלחמה. מאחר שהייצור שלנו מוקדש בחלקו לצרכי שיקומם של האזורים שנפגעו במלחמה ובחלקו לצרכי יצוא, נאלצים אנו עדיין לקיים את ההגבלות על סחר היבוא. " נרהארדסו מאשר בסיפוק את המסקנות
שלו בדבר רמת־החיים הגבוהה של המוני העם בנורוואגיה. הוא אומר: "אליבא דא־ מת, חל שיפור ניכר במצבם הכלכלי. לפנים נאלצו הדייגים לשכור את הספינות וסירות הדייג, והמשכיייט קיבלו את חלק הארי מההכנסות. את בעית הבעלות פתרנו על יסודות הקואופרציה. תיקונים דומים שיפרו את מצבם של האיכרים ושל עובדי היערות. אין פלא. איפוא, שזכינו לתמיכת הכפר בשעת הבחירות. סיכויינו בעיר היו חלשים יותר, אד גט שט זכינו לתמיכת הבוחרים. " גדידח מן חכ5ר לעיר הופתעתי ע"י היקף הנדידה מהכפר אל העיר, אך ראש ממשלת נורוואניה אינו ריאה זאת כתופעה בלתי־נורמאלית וטעמי עמו, ;אין בכך סכנה. בארצנו אין משק קטן יכול לפרנס יותר ממשפחה אחת. לפנים היו בני האיכרים מהגרים לארה"ב ולקאנאדה, ואילו כיום הם עוברים לערי נורוואגיה. המחסור בידים עובדות מכביד כעת על איברים רבים ואנו משתדלים להמריץ אותם למיכון החקלאות ולשימוש במכונות וטראקטורים. אנו רואים מתון אופטימיות את התפתחות החקלאות _נםג־
החלפת עובדים בארצות סקאגדינאביח המחסור בידים עוברות מורגש לפעמיט נם בענף הבנין. יש פועלים חקלאיים הבאים םדאניה לעבודה עונתית בנורוואגיה ולעומת זאת, יש _נוווואגים היוצאים לעבודה בשוואדיה ובדאניה. כל שלוש המדינות הללו משתפות פעולה בשוק העבודה. תכנית הממשלה למשך 4 השניט הקדר בות כוללת השלמת מפעל השיקום. הגדלת צי־הטסהר והרחבת הייצור הכללי. בהשוואה לרמתו לפני המלחמה". עלינו לייצב את המשק שלנו עד שנת — 1952 מטעים גרהארדסן — כדי שנוכל להג־ שיד בלי להיזקק לעזרת מארשאל. "
תענית הלאמה מצומצמת, גרהז!_רדסן מסביר לי, בי אין הממשלה מתכוונת לפעולות הלאמה מקיפות,,. ענף הפחם כבר מהווה מונופולין של המדינה, ועל כד יש עוד להוסיף מספוא, סוכר ייבוא המרי רפואה. הכוונה רק למסחר הסיטוני ואיו כל כוונה לפגוע במסחר הקמעוני. לפי תכניותנו עלינו לחקור בדבר אפשרויות ההלאמה של הנאנקים, חברות החשמל והמכרות. רק בשנת 1953 יכריע ציבור הבוחרים בשאלות אלה. " ממשלת גרהארדסן ממשיכה בסובסידיות לתוצרת החקלאות והדייג — . כי רק בדרך זו אפשר לפקח על המחירים ולקיים _שיווי־טשקל הוגן בין רמות המחירים והשני. שיטת הקיצוב תבוטל בהתאם לכנות האספקה של המיצרכים השונים. " כעד _מריגיות האמנה האטלנטית גרהארדםן מביע סיפוק משיתוף הפעולה בין מדינות חברית האטלאנטית ובפרט מהסכם לונדון בין שרי-ההגנח הבריטי, _הנורוואגי והראני בדבר תיאום אמצעי ה־ הגנה: . היחסים הלבביים המסורתיים בינינו וביו בריטניה וארה"ב נתהדקו עוד יותר. מאייר' איו בל סכסוך ביו _נורואגיח ובין _ברית־המועצות. מעולם לא היה בינינו שום סכסוך גבולות. אנו מעוגיינים בטיפות קשרי מסחר עם המערב והמזרח גם יחד. " אהדה למפעל הםוצאליםטי בישראל שיחתנו נתגלגלה לענין מדינת ישראל. _גראהרדםן מביע רגשות התפעלות ואומר: ., אנו מעוניינים בקשרי מסחר אינטנסיביים עם מתחרה חדש זה _להופיע בשוק העולמי. אומתנו השואפת ללכת בעקבותיהם של ביארנסון ופריטיוף נאנסן עקבה בהתפעלות אחר מלחמת השחרור של ישראל והי - שגיו האנושיים במדינתו החדשה. כיוון שמנהיגי ישראל הם אנשי תנועת העבודה הרי שזוהי גם הצלחת נסיונט הסוציאליס־ טי(_" בסיום שיחתנו מביע גרהארדםן דעה אופטימית בנוגע לסיכוי השלום בעולם .. :אינני סביר כי. המעצמות הגדולות — ארה"ב וססס"ר — שואפות למלחמה. ובבד יסוד תקוותה של אירופה. '' אלפרד _יהויגין פישר