דבר, 16 ספטמבר 1949 — שיחה 0 ם י ה ו ד ה גור ו ג ר ז ו ב 0 ק י ו ; [כתבה]
שיחה 0 ם י ה ו ד ה גור ו ג ר ז ו ב 0 ק י ו ;
?"""י"—" $ -" מפי ראשונים
ברחוב גתזנבת 8 עומד בית ישן, אהל־ הבתים הראשונים בתל־אביב, הבנוי בסגנון הבנייה שמלפני יובל שניט בערך. בבית ל?זה גל אחד _מותיקי הישוב החדש, הנמצא בארץ כבר 63 ש נ ד,, והוא אחד ממס" ה&'פה העברית, אשר עשר. גדולות, למען תהיה שפתנו העתיקה לשפה מודרנית בפי עמנו ובספרותו החדשה, הלא הוא ר' יהודה גוו — ג ר ז ו ב ט ק י. בשליחותל!של מערכת . דבר הטבוע" ביקרתי אצלו בביתו, גדי לזכות את הקול־ _#י0 ברשמי השיחה עם זקן תלמידי־ החכמים והמורים־הסופרימ שבדורנו. השעה היא _שעת־צהויגו. לפני _יזשב ישיש בגיל ). 87עד מאה ועשרים , (!שנהירים לו כל הדרבים והשבילים של השפה העברית העתיקה והחדשה. הוא יודע ומכיר את הישוב העברי באלץ במשך 63 קונה, ואין דבר שנעלם ממנו בתולדות הישוב #ל התקופה הארובה הזאת. הוא עמד בקשרי־ידידות או משא־ומתן ע0 אישים חשובים רבים, ואין יו מפעל רוחני רציני בארצנו. שהוא לא _השיתתף בו בצילה זו א1 אחרת. אבל שתי מטרות נעלות היו תמיד לנגד עיניו, שתים ש!7_ן אחת. הוא שאף ועמל ללא הרף לר'היות את ה&'פה העברית ע"י הקמת בתי־ספר עבריים, שילמד!בהם עברית כשפה חיה, וע"י חיביר מילון עברי משוכלל עממי ומדעי כאחד. לתפקידים האלה הקדיש את כל כוחו ומרצו' ובמאבקי הנועז והממושך גחל נצחון וזרי תהילה גם יתד.
ג3ל הוא אדם אלגנטי ומהודר _בתי־ !י1ניות. 1הוא לבוש לפי האופנה האחרונה. תנועותיו ודבריו שקולים, והיא מדבר בנחת ובשקט. רק עיניו הגדולות. השחו־ רות והנוצצות, מעידות על מזגו הסוער. שהיא מתגבר עליי תוך משמעת פנימית של איש־מדע. לפי דיבור'( מראהו החיצוני והליכותיו _אי־אטשר להכיר שאציל־ הלוח הזה היא כבו בגיל של . 87 כשיושבים אצלו בחברת ר ע י ת ו, מתחי־ ליט להבין כראוי את _פילושו של המושג "עזר כנגדו. "אשתו, תלמידתו לשעבר, הצעירה ממנו ב15- שנה, בקיאה כמוהו בפרשת־חייו ובפרטי פעולתו החנוכית והמדעית — ולפעמים היא מגלה בקיאות בזגרונותיו יותר ממנו. גמלץ ובדייקנות היא מבארת, מסבירה ומשיבה על שאלות שונות. כשישבתי בחדרו של ר' יהודה גור ונהניתי משיחתו הקולחת בנעימות—עברו לפני עיני־רוחי דורות שלגים- ד, נה תמונתו של א ח ד ־ ה ע מ עם חתימתו
בזה הלשון ,, ;זכרון לאחוה, אהבה ורעות מנוער ועד זקנה. "הנה צילום כל סופרי "השלוח. "גור מופיע ש0 בשם ,, מדר, " ז'יא מלמד דרדקי... זה היה הפסיבדונים שבחר בו בימי "השלוח" של אהד־העם, גור מוסיף: אחה''ע עשה תמונות בשביל כל הסופרים ושלח לכל אחד תמונה ואה"כ שיבל את הגלופה. הנד. הלורד הרבלט ס מ ו א ל בלבוש הנציב העליון הראשון. ומי גור מסביר לי";תמונתו של סמואל מקשטת את חדרי לא מפני שהוא ה"מחותך שלי), אביו של חתני אדווין םמואל, (אלא מפני שבזמן כהונתו כנציב עליון הוכרה חשפה העברית באורח חוקי כאחת השפות הרשמיות _בארץ־ ישלאל-" על שולחני מונח מילון־כיס שלו, שיצא לאור במהדורה מיוחדת בשביל עולים מגרמניה וארםטדיה. זה משמח _אותי מאיד, והוא מראה לי אותו כמה פעמים. הנני מציץ לספריתו הגדולה: יש כל, אך מעט ספרים מסוג הספרות היפה, אבל הרבה מאוד כרכים מאוצרות _ספלותני העתיקה ומכל המקצועות של מדעי היהדות בעברית ובלשונות אחרות. על שולחנו מינה תיק ענקי: אלה הם מילואים ושיכלולים למילון שלוי, העומד להופיע במהדורה חדשה. הנני בטוח שהמילון החדש יורחב פי שנים ע"י המילואים האלה.. .
על מוצאו וחינוכו סיפר לי איש־שיחי: הוא בן למשפחת רבנים' אשל שלשלת היוחסין שלה מגיעה על ל־15 דורות. משנת תר"ט (1880) עד תרמ"ד למד בישיבת ו ו 8 ל ו ז' י ן, וכבר או נוכודה שם אגודה של _בחורי־ישיבה חובני־ציין — ולמע_&ד. ? כבר היתה "ח־בת־ציוך של בני־נעירים אלד, רצי_?ה תובן מלא של ציונות מדינית, מעשית והחנית. _אחר־כר למד בויל!
ושם נוסדה בהשתתפותו חברה בשם ששי" _ראשי־תיבות של . שאלו שלום ' ,, ירושלים-" בחברה הנ"ל היו כין השאר האחים נטר _ובן־ציון 8ליטא. אח"כ עלה לא. רץ־ישראל. קפני צאתו שאל אותו מ. ל- ל י ל י א נ 3 ל ו ם באודיסה לסיבת עליתו לארץ והיא ענה לו בפשטות: , הנני יוצא, כדי להיות שם. "בארץישר_&ל _העליפ מחיריו שהוא מיסמל לרבנות. הוא לצר, לעבוד. מתחילה למד את מלאכת הצילום, הרעיון היה לשלוח אלבומים מהארץ לגולה, אח"ב עבד כעגלון, בשומר בכרמים, כעוזר בחנות, כדורך יין ביקב וכוומה. אחרי אשר התנסה בכל העבודות הללו התמכר להוראה. הוא מראשוני _הלאשו־ נים שבין המורים שלימדו עבלית בעברית — מהמורים ־ החלוצי ם של אותה תקופה (שנות השמונים
הסתמכות על הזברון בלבד, כי הזמן מטשטש את העובדות... ב) בזכרונותיו רואה _0ת עצמו בל בן־אדם כאילו ה ו א המרכז לכל הפעולות — הה מצחיק. ג) ראיתי מקרוב אישים רבים ומפעלים שונים, שנתקדשו בריב הימים' ואילו אני, שואיתיט בעינים פקוחות, הנני רחוק מאידיאליזציה ומתפתח ומכיר גם את הכזב שבהם. ד) הנני איש זקן, ואסור לי לגזול _טזמני, שהוא כולו קודש למילון. ולכן אינני יכול להיפנות לכתיבת זכ־ רונות, בענין המילון מספר מר גול: הנני עוסק בספרית העתיקה שקנו והנני רושם לי כל מלה או צירוף־מלים. עוד לפני 55 שנה יצא מילון־כיס שלי בהוצאת "תישיה" בוארשה. באתי לידי מסקנה — מחייך מארחי בחיוך קל — שאין אנו צל-יכימ לחדש ולא בלוט בשפתנו, אלא לחפש את הגנוז בספרותנו העתיקה. ר(כל א&שר למצוא בה. אם איו
בתלמיד בבלי — יש בתלמוד ירושלמי, ואם איו בשניהם — יש במדלשימ, בספרי, בספרא ובתוספתא. כמה פעמים בימי חיי "חידשתי" מלים ושמחתי על חידושי — _ואחר־כך מצאתי אותן המלים בתלמי־ או במדרשים. בכלל אין למהר ולהתיר לשימוש מלים מחודשות ללא בדיקה יסודית. לפני כמה שנים זימן מך גור פלופיסוריט אחוים מהאוניברסיטה העברית בירושלים לשם 7י_;_3בענין זה, להם גט כן תמכו בדעתו זו. כשהוא מזכיר את המומחים ואת הלמדנים _הגדוליט, הוא מדבר בהעלצה רבה על הלב הראשי ר' י. א- ה ר צ ו ג ומפליג בשבח. 1 — איו התרשמת מהכרזת המדינה . 2 — "אנוכי (מל גור משתמש ע"_5י רוב במלה זו במקום "אני(" צפיתי ליום זד. כל ימי חיי, ולכן לא _הוטתעתי. אנחנו חשבנו על זה עוד לפני 65 שנה. באותו זמן ישבתי בוילנה יחד עם כמה מחברי ,, 1ניפחנו" ראשי־פרקים של קונסטיטוציה למוינת ישראל.. .
לפני שנפרדתי מהם סיפרו לי מארחי בקורת־רוח על בניהם המומחים לאגרר נומיה _וליעול, העובדים בקריה, ועל 11 ה נ כ ד י פ שלהם, מהם תותחנים. וטנקיסטים _מצוינים, שהשתתפו גמלחמת _השחלוד. שלנו בשורות צבא ההגנה לישראל. גן סיפרו על ליל־הסדר שנערך בביתם _בס0רו ו_1אחרון, בהשתתפות כל בני המשפחה ביהד עם המחותנים שלהם, הרברט סמואל ולציתו, שביקרו אז _בארץ. פני הישישים קרנו מאושר בזמן שדיברו על ליל־הסדר המשותף הזה, שבו התלכדו בשמחת הג החירות של המדינה הצעירה נציגי שלושה דורות של משפחה יוצרת ולוחמת על אדמת ישראלב. צ. צאנגו
והתשעים של המאה שעברה. ( "בשעתם — ממשיך טל גיר — היו המורים האלד, אוספים ילדים _מהלחונ ומכניסים אותם _לבית־הספר העברי. "הוא שקד במיוחד על תהית הדיבור העב־ ר י בפי הילדים, ולכן העמיד שומר מיוחד שישגיח על הילדים, לבל ידברו ערבית או אידיש בזמן ה ד, פ ס ק ות שבין השעורים... באותו זמן היו מופיעים בארץ שני שבועונים: ,, הצבי" ו"החבצלת'י. הראשון היה _פירגרסיבי, והשני יותר _דתי־ אורתודוכסי. הוא מדבר ביראת־כבוד על אישי חישוב החשובים מאז' על _יחיאל־ מיכל פ י נ ס בעל " ילדי ריחי, "על ז, ט י ו מ ק י ן ובעיקר על ל. ב י נ ש ט ו ק, שיסד בארץ ביונ־סקר לבנים ולבנות. י , גור בעצמו כת. ב עשרות ספדי לימוד--מדוע אינך כותב זכרונו?*ל - שאלתי. — . אינני כותב זכרונות מארבעת הטעמים דלהלן: א) מי שלא רשם דבר יום ביומו, אסול לו לכתוב זכרוגות, מתוך