דבר, 27 אוקטובר 1948 — ב 3 פ ר נחנר "המשכן לאמנות בעי?חרוד [כתבה]
ב 3 פ ר נחנר "המשכן לאמנות בעי?חרוד
>חויו> חובותית _ואפגותית גדוליו, זכה ה*_יגוי יויב שנכוו בחנוכת חנית מחוש _*ל . המשנן לאמנות* נעץ־חרוד, שהיתה באחרון של חג, בהשתתפות אנשי המקום 1גיכ משקי לסביבה ומוסדות _שוניט בארץ. תמונות של גדולי הציירים היהודים בדר ועי (שגל, הירשנבלג, לסי, טינקובסקי זגהו־ים, (עבתיות פיסול חשובות, תבליטי מנחושת מההוי המטרתי מעשה ידי מרזה חנוכיות יהודיות עתיקות מפולין מהמאה השבע עשרה ותשמישי קדושה שוניט של בתי כנסת עתיקי יטים-, כל חפצי אמנות •קרי ערד' שנדדו שנים רבות במשק מצריף *צייף ללא אכסניה נאוחה, זכו עתה לבית נאה מלא אוי, המותאם במיוחד לתווקידי מחיאון בכפר העברי בעסק). בעלי התכנית ד, ם האדריכלים _אידלמן וביקלס. ( הצייר ח. אםתקי, איש עין-חרוד, הרוח _זוחיה במפעל. המשקיע בו את כוחו ומרצו, 0_*ס8תי באהבה רבה נל השנים, העלה. בנאום הפתיחה את חשבון האמניט היהודים, שיצירותיווט הגדולות בציור, בפיסול ועבר דות מתכת, נשארו ברשות זריט, מפוזרות לכל עבר, ולא הגיעו למקומם הטבעי בבתי הנכאת בארז- תבע להציל את חםצי האמ - נות העתיקים רבי הערל, הנמצאים בחלקם במוזיאונים שונים בארצות נכר, גנזילת העט שהובל לטבח ואוצרות רוחו נשדדו על 6ני חבל. כן תבע לפדות את חפצי הע־ תיקות שנותיו בארצות ערב. סקי את תכנית המשכן ומסר על המדורים השונים שייקבעו 1ו במרוצת הימים, וביניהם, מדור לתנ"ך, לפולקלור יהודי, ולעבודות ילדים _3הכפר י העברי בארץ.
א. גולרשטיד מסי טטעט ועדת _הבנין, 9י באגף האחד שחוקט, טודר 1ק חלק קטן מוזינוש הרג. ולגר ניגשים להקמת האגן' השני הגדול. בבנין הושקעו עד עתה 6000 לירה, מחצית ממוסדות ההסתדרות ומחצית — ממשק עין־חרוד, משקי הגלבוע ותרומות יחידים. בירך אל6. רלסון, סגן ראש עירית ת"א, נשם ידידי המפעל בעיר, א. ט. קולך מגבע בשט האיזור, פ. _גורדון. ממוסד גיאליק וי. ברסונוב מ"הבימהי, ניתנה הערכה חמה לחשיבות _חמוסד, והובלטה זכותו של היוזם ח. א8תקי. הנושא בעולו -תוך התמדה וללא ליאות. י. גבעולי קרא את הברכות שנתקבלו מאת המרכז לחינוך, קרן היסח, -בית נמות בצלאל, מוזיאון ת*א- אגודת הציירים, הצייר גליקסברג ודוד הכהן, א. ציזלינג שר החקלאות, שניצח על החגיגה, סיים בדברי תודה למוסדות ההסתדרות ולשאר התורמים על הלקט כהקמת הבנץ, ועמד על הצורף בהשלטתו המהירה .. בית זה יאגור בתוכו הלק מנכסי הרוח של העם, וישמקו גם את הנוער העברי בכפר, ברור הכשרון, בראשית יצירתו העצמית. המפעל לא יהיה נכט מקומי בלבד, אלא צריך לגדול ולהיות לשות רבים, שהמוני העט יבואו אליה, ימצאו בה את החוליות המקשרות את ההוי העברי החדש המתרקם בארז' עם תפארת העבר מיהודי הגדול בגולה. * למשתתפים הוגש כיבוד קל, והאורחים מהחוז הוזמנו לארוחת צהרים לחדר האוכל, שהיה טבוע בחותם חג המאורע האמ - נות1 במשק.