דבר, 30 יולי 1948 — הרצל בימי הקונגרס הראשוז [כתבה]
הרצל בימי הקונגרס הראשוז
(פוף מעמיד {5 חשובים אחרים. שבה נאמר, שהציונות סותרת את האמונה ביעודים המשי־ חייט, ושכל מי שטובת היהודת קרובה ללגו נזרקו להתרחק מתניעה זו, וביחיד מהקונגרס", שבניגוד לכל _ההסכמימ עדיין מתכנים את כינוסו. " אך הצהרה זו לא השפיעה על גישתו של אב, ''_והוסיף לתמוך בכל פעולת ההכנה _לקונגרס.
אישים מפורסמים במספר רב נתאספו בבאזל והשתתפו בקונ־ גרס הציוני הראשון. אך במרכז ההת־ עגינות הכללית ניצנה בכל הח־ה ותפארתה ולקחה שבי את כ ל הלבבות א י ש י י ת ו של תיאודור הרצל. האמור כאן על יהפ הקהל להרצל נכין גט לגבי החוגים הנוצריים של באזל, שהתענינותם בקונגרס הציוני הראשון היתר. _מרובה וניכרת. נשיא־ הממשלה באותם הימים, ד"ר פאול שפייזר, היה נוכח בישיבת הפתיחה של הקונגרס. גפ סטודנטים שלא מישראל גאו במספר רב לישיבת־ הפתיחה, מקצתם — מתוף התענינות של אמת, ומקצתפ — מתוך סקרנית. _בתוכפ היה גם הסטודנט מהמחלקה למשפסיט אדולף אימהוף, _שהת־ רשם כל כף _מישיבת־הפתיחה, עד שיאה צורן להשתתף בכל הישיבות הבאות. לא הר 34 שנה, כשכיהן במשרת נשיא _מועצת־הממשלה של בא!ל, הופיע בנאום של ברכה בישיבת הפתיחה של הקונגרס הציוני השב־ עה־עשר בבאזל ומוצג בפגי הקהל ע''י נחום ס וקול ו ב כ"עד־ראיה של הקונגרס הראשון. " בשנים שבין שני התאריכים הני'ל היה ד"ר א י מ ה ו ף מספר לי תכופות, שבזכרונו עוד היה וקיימת אישיותו של הרצל, ובנאום־הברכה שלו יפתי־ חת הקונגרס הציוני בשנת 1931 אסר _בחרדה־קודש גין השאר את הדברים הבאים על הרצל: ,, כל מי שראה את האיש הזה ושמע את משא דברו, ידע
נאמנה שזו היתה אתת החוליות העזות והגדולות ביותר שזכה להן בימי חייה באשר זכה להיות עד לכוח הרוחני ששפע ממנו (מד''ר הרצל) ולהשפעה העצומה של דברו. " רבים חזו באישיותו של הרצל התגלות של כוחות וסגולות שלמעלה מהטבע... הנני נזכר כנוצריה אדו־ קה אחת מבין תושבי באזל, בבתו של ההגמון ג ו. ב א ט מירושלים, שהשתת־ פה כאורהת בקינגיס הציוני הראשון, ושבשיחתה עפ אבי אמרה, שהיא רו־ אה את הרצל נראית את המשיח... גפ בשניפ _הבוחרות שלאחר הקונגרס הראשון עוד היתה מבקשת מאבי ידי־ עות על _התקדמת התנועה ה 8־ ש י ח י ת של הרצל... במסכת זו של זכרונותי ברצוני לפקוד לטובה את החוברת של התיאולוג הבאזלי פרופי&ור פרידריך הימן, שנתפרסמה בהוצאת־הספרים (שאי־ נד. יהודית) של ק1בר בבאזל בשם: " יק3*ת האומה היהודית/' לאהד _זגעתינאיט היהודים אמר התי־ אולוג הנוצרי: "אתם רוצים לרכוש את _ארץ־ישראל_?הן זכותכם היא, ואנו _מאחליפ זאת לכם מעומק _קלב, *'
ההתלהבות הגדולה, שהקונגרס ער רר בהוגי הציבור הגאזילאי, גתבלטה כמידה ניכרת גם ברשימות — ולו גפ הקצרות — של ה ע י ת ו נ י מ היומיים השווייציים. כך, למשל, כתב אז העתון "בונד" (עתון שווייצי _לא־יהודי, ( שהופיע נ 3 ר ן, את הדברים רבי־ החשיבות האלה: ,, אם גמ לא נפסוק כעת את השאלה, עד גמה תכניתם היא בת־ביצוע ומה הם סיכוייה, הרי היי־ בים אנו להודות, שאספה זו של נצי־ גי־הרוח הראשונים נמעלה של היהדות מכל הארצות היתה היפעה מענינת ביותר בשביל כל מי שאינו נוגע בדבר, ואשר לאומה ה י ה י ד י ת הרי היה יום־הכינוס הזה מאורע בחייה, שבבוא הזמן אולי יקבעו אותו חג לדורות ויפאחהי כמו־ מנט בעל חשיבות היסטורית־ עולמי ת. " העתון "א ר ב י י ט ע ר ־ ש ט י מ ע" ")קול הפועלים(" (ציריך, (_הבטאון הרשמי של המפלגה הסוציאל־דיפו־ קראטית ושל ברית _האיגודיט המקצועיים בשויי, ?כתב ברשי־ מתו על הקונגרס ";הקונגרס הציוני הוא האספה הלאומית היהודית הראשונה. בגלל צביונו זה יש לו לקונגרס ערך מבחינה תרבותית־היםטורית. שוייץ רשאית להתפאר בכו, שהיא מאכסנת על אדמתה את הקונגרס הזה. "
בעתון ,, כאזלער נאציאנאל־צייטונג" הובעה דעה זו: "התנועה הציונית תמשיך בטתץ־המימון שלה, עד שתושג המטרה הסופית. " התמונה החיצונית של הקת־ גרפ הראשון היתד. שונה לחלוטין מה־ קונגרסים _הציונים שבימינו. בו הש - תתפי נשיפ מעטות מאד, בסך־הכל 3 או , 4ולא היתה להן זכות ההצבעה. הגברים ברובם היה בעלי חתימת זקן, לרבית הצירים מהשירות שבאולם, וב־ יחוד התבלטו כבעלי־זקן היושביפ על במת הנשיאות, כגון ד"ר הרצל, ד''־י נ1רד1י , פרופ' _מנדלשטמ, ד"ר בודנ־ הייסר, דיר מרדכי אהרנפרייז (יבדל — _להייפ ארוכים, (!ד"ר נתן _בירנ־ בויס, י' אהרן נזרכום, הרב _אוריאש־ _זון, מ. אוםישקין ודוד וולפסון. משוט כך עורר תשומת לב מיוחדת לא רק בפרסומו הספרותי העולמי, אלא גם
בחיצוניותו, האחד מבין היוש בים בחבורה הדגולה הזאת, והוא ישראל זנגביל, הגליה לפשעי, שב־ 3_ימני־הה_3ר הבולטים שבפניו הפתיע דמיונו החיצוני ללורד ביקונטפילד־ ד'ישראלי!ואשר לתלבושת הצירים: בפקודת הרצל הודיעה נשיאות-הקונ־ גרפ, שלישיבת הפתיחה יבואו הציריט לנושי־"פראקי, אבל ר' אהרן מרכוס, המקובל מקראקוב, בא גם לישיבה זו כשהוא לבוש "קאפוטה* וחבוש כיפה לראשי. מבחינת ההשפעה האישית של המנהיגים, הרי מלבד השפעתו העצומה, _רבת־הקסט _יכלילת־ההשראה של הרצל, שבהופעתו היה משוט תהית יסוד _המלכות וההוד בישראל, באה בקונגרס הזה לידי גילוי השפעתו הכבירה של מכס נורדוי כנואט המצטיין במשא1 הנשגב לעמו ולעמים — _ובדעמת ראשו של האריה השואג כבר זרקה שיבה בימיפ ההם, ד"ר מרכוס כהן (באזל)