דבר, 30 מרץ 1948 — בשוני דברים [כתבה]
בשוני דברים
-אחיות האימ - ־ ץ ופלסו) כשם שומים סעורים ורבי־סב_* אלה חשפו את מעינות האור שבנו, את כל הכוחות היקרים והנעלים . הגנוזים בתוכנו, שבזכותם בעצם אנו _גחזיקים מעמד, כך העלו מתחתיותינו לגם את הרקוב והעכור — החל מהספםרות הפר שעת המכריתה לח ם מפי י5?פ, דרך מג!־ םרות־העט_"והפה המספםרת ברגשות וב* עצבים של ההמונים ומכריתה בינה ודעת מלב רבים, וגמור בכל מיני טיפוסים החולמים על שררה גדולה או קטנה, על גיאות־כבוד ומעמד של _אםרבלי־ציבור. "נשים שונים שלא הצליחו לתפוס מקום הראוי להם, לדעתם, ב>פלגות הקיימות וכל מיני רודפי קריירה ציבורית בכלל — בולם מתרוצצים בעת ברחוב ההומו; והמסוער שלנו ומעמידים בו את _דוכני־ השוק שלהט לזכות בקהל לקוחות לעצמם. כאחד הדוכנים החדשים האלה היא נראית לי גם המפלגה- "אחדות האומה. " נדמה היד" שאץ כאן לפנינו אלא _נםיון שי יהודיט כשרים _ותגימים, הכואבים באמת את באב _התפוררותו המסוכנת ואין לפניהם אלא הדאגה לאחד, להר *יל ולתקן (_זים־כי חשוד היה העניו מלכתחילה: מי שדוגל באחדות האומה באמת, אינו מטהר גל כך לייסד _מפלגתי חדשת ונוספת על המפלגות הרבות יותריי מדי גם בלעדיה) — אך מיד אפשר היד. להווכת, ש"אחדות האומה'' הואת רחוקה מכוונת אמת לאחדות ומכשרות ותמימות ציבורית כרחוק הכיעור מהיופי- 0נדו1> נאמנה לכך יכול לשמש הברת שמפלגר נת זו "קישטה" בו בימים אלה את קירותינו והמעוטר בכותרת החסודה ";אנ־ שי ווייצמן ככינים שיעבוד"! הכרוז אינו אלא תערובת של פראזיולוגיה דימנר גית פרובינציאלית, יצרים רעים שלננסי־ציבור המנסים לקפח בראש, בערות פוליטית והיסטריה מבויימת. חזיון זה הוא אולי עלוב יותר מאשר מסוכן, אבל ?אם נצרפו לרבים מסוגו ־נותנים אותותיהם מיעים ברחובנו — אי אפשר שלא להגיע שוב ושוב למסקנת ההכרח המשווע, ההכרח באיחוד אמת של כל כוחותינו היוצרים והלוחמים, של ליכוד כל נפוצות האור שבתוכנו2-, ל
כל היסודות הצופנים בחובם את הערו בה הנאמנה לרווחתנו _ולישועתנו, להת־ גברותנו על האויבים מבחוץ ולהחלפתנו מהנגעים _ש&בפנים.
טרה כבגל מדד , (גי. ז(. זד, שבועות אחדים מחבלים "אלמונים" בשידור העברי בקול ירושלים, ואילו אל הגל מאחר שממנו משדרים בערבית ובאנגלית אין ידיהם -של ה,. אלמונים"' נעיעות- איו בל טעם _להת־ וכת על כך ולהטיף מוסר. כ"כ אין גל צורך לנחש, מי הם ה"אלמונים _הנוחב־ ליבוי. לאלמוגים, ה&חבלימ בהתמדה בגל העברי ואינם נוגעים בגל הערבי והאנגלי, יש להוכיח, כי נמצאים אלמונים _היבולים להבל גם בגל. שר, ם שומרים עליו. אם רוצים המוסדות _הגומשלתייפ בתוהרובוהו, אז יקיף את כולם ולא 1 א;(הישוב העברי בלבד. " מלוק!טלשה בופאיי _"... (ח. י. (. _חעתון הקומוניסטי "קול העם" (מיום ב' (29. 3 נטפל למפלגת . פועלי א"י בקשר למאמר של א. ליבנשפיין ב"דבר, " אשר, לפי דעת "קול העם'' , ביטא עמדה מנוגדת לזו, שבאה לידי ביטוי בגילוי - מדעת הרשמי של המפלגה. והעתון הקוטר _ניססי שואל מזועזע: "מרוע מרשה מפא"י לאחד מחבריה החשובים להופיע נגד הקו שמפא"י אינה — מפלגה קומוניסטית...... והתשובה, נדמה לי. פשוטה: מפני שמפא"י אינה — מפלגה קומוניסטית, ? ...
הדסה" מזהירה נ י ו ־ י ו" ר ק28, "הדסה" פנתה בקריאה טלגרפית _לםיניסטריון־החוז האגוריקאי ולצירות הבריטית _גאן, בקשר לאיומי עבד אל־קאדר חוסייני להחריב את בית־ההר לים . הדסה" ואת האוניברסיטה. קריאה , דומה נשלחה לועדתיחביצוע של או"ט, • לצלב האדום האמריקאי _ולצלב־האדום הבינלאומי.
בלילות אפלים מהבהבים לרגלי ההרים אורות חשודים. ואתה עומד בעמדה וטג—־> םה להדור לתוך האפלה הגדולה, והחושים ערים ומתוחים. או יש לילות בהירים, בהרים, כשלפתע מתגלית. לפניך הסביבה ביל יכיה, ודרור ומתוח אתה ער מד . בעמדה: האורב הטוות בלילות תפארתי _יום־הכטע הגיע. היטעו היום?הנך נז- . כר ביום־המפע שלפני שנה. יצאנו ע6 הילדים בואש לנטוע יער בין הסלעים, כה רבה היתד-. שמחה. גט השנה יצאנו - לנטוע. נטענו חורשה _לוגר החמישים־ ואחד שנפלו בהגנת האזור הזה. אחרי. • • ההתקפה הגדולה יצאנו לחרוש את שדר ? - תינו. אתה שכבת במארב על האדמד-_, הרטובה, להבטיח את שלום החורשים-. במלוא רגשות שאפת לתוכך את ריח ? • האדמה הטובה. זה זמן רב שלא היית במרחב שדות. השדה היה מלא כלניות אדומות שצצו אחרי ד. גשפ. לא היד. פי שיקטזך- את היופי זימ_&הו הביתה. מי שהוא קטף בחפזה פרחי כלניות ונעצם בקנה הרובה. אות לשלום אשר עתיד* ;_; לשרור בעולם_^-... י כפר־טצ-יון, _בענזדת־הגזגן. (י. אדלשטיין ב"הנפה("
_בשמ אוטיט * בשדות כפר עציו ; לפני חדשים גגעטים צועדים היינו באר תו קטע כביש שלוו המוביל אל המעין החבוי בין ההרים. בטוחים היינו. היי;*! קופצים על הגבעות שאימת־המוות עליהם עתה. השכנים עם בפיותיהם הלבנות שבראותך אותם היום הנר דורך את נש־ . קך — השכנים הללו היו מברגים אותך בהכנעה עשויה או לא עשויה על הדרד העולה לכפרו. ואתה נהנית ממרחבי נוף אלה. נרגש היית למראה ארץ־הרים זו הקשורה בתולדות עמך ובתולדות מלחם־ ו/י- ;- במדרון ההר היורד־ לואדי נחצב קבר לאם ולפרי בטנה אשר. מתה באביב ימיה. אלה אשר התהלכו במקום, התלחשו תמיד: "שם הקבר, "וכאשר הובלו מקדו־ ? -. ם לקבורה נהפך המקום "לבית . קב־ ר, ת. "אללי: כה מעט אנו במקום וכת הרבה קברים לנו כאן!עשרת הקדושים. אשר נפלו בדרך _חברונה לא היו האח - רונים. לטהרו/ הלכנו שוב לבית הקברות. ואחר כך הובלנו לשם את הל"ה. והמקום נת_*לא קבריט־קברים.
?<