דבר, 8 אוגוסט 1947 — 3 י ת [כתבה]
3 י ת
רחל כצנלםון
_?תאךת *<ת פגישת הה1לים עם כילהם דים _נחךךם ואת ה_^טנו־ת שמהם נרלןם _הפיחנ 9אינךיבילו_$_לי בתוןז ־ הב?ת _קקבוצי. ?בנה פיתו _'3עוניד של האדם כאשר _?בנה, אולם נךמה|_9, תר לנו כבר$, י הוא מכרה יל!יה להבנות רק 53חס _#ל שנ_?ם שוי־הזביות י ושף-החיבוית ?_לפי _קב_?ת, _המתבשלים לשם פנבן ס"־מיןפחה_, האחראים לד1ר השני. לא ךק תעלנועי-אר_^_טילף ח1לפימ, גם זעזועים נפשיים רציניים לא בנקל יהרסו את הבנין קזה* וילדים לחיו פ8, 1תים וא5י1ת, והחברה כל3 תע1ר לבנות אות _־ ו _י , כי הוא יחיה מ?ןדש בעיניה. מתר לחשב מחשבות כאלה _?ימ_> של _^ י ך. ךס מכןחות?, שאם־_?ליטו ?א?ךת בדרכים את ילדיה. ואולי דול ן א החךבן של כל _קי_&_י | ??' 'יימ1 היה ?אלו מובן מאליו, חךבן קנו של האמן ו_#ל ילדיו, מגביר אה החרדה לפית. תש"ב 1942 — (מחוף ,, נזסוח ורשימות!"
אור . ליונו ר, ט"ו באב., מ>_רל בבנין זזקחק"ל בתל-אביב טקס חלוקת פר. 0 ברנר, תש"ז_, שזכתה בו רחל כ צ נ לס ו ן ־ר ובשוב על מפרה "מסות ורשימות, "הוצאת "עם עובדי/י תש. "ו (השופטים: מ. _קליגמן, ש. פנו־ אלי , ב. קוופ:יק. ( במעמד הגיגי ורציני כאחד' _בנוג־ •חות סופרים., אנשי־ציבור ופעילות תנועת הפועלות, נקראו נימוקי ד, שו8־ קיט למת. ן ה_9רס_ ל&"סות ורשימות 5 , . "יז השאל נאמ, >בי _קפי־הפיס מגיל טסות המצטיינות ברמתן הספרותית , וכשרון ההבעה . בלשון _עט־ית שרשית. בעלת _שיעור־קומה_, נוסף על זכויותיה הצילומים — בנו רותנברג את היצירה ששמה ב?ת, את הפנה הזאת _שקןלטה שלשה ד1_רוית, ?ל _^_ויל_? ' _3 _^פתה?9, הגיה! את הב?ת הג1אל מיתמות, המציל מעזובה_, שאת ממניה ראיתי _$פני _הללדים במסעדה הגדולה, הר1עשת (ואגב, אלה חשבתי: ילדים ל_^שךם _קזנ?ם מה לו ד, ם, אך היה ה_^ה רק אחדו. ( יב5_ןזזה ההוא _הליתי מיחדת ת_$קיד גם _לאשה־קהבךה _בקביץ הרוצה בליבת הילד בחדרה, קמסדרת _/_י1 _בחךךר_. את פנתו _י , נ1סף על כל מה ש . יש ל1 בבית־הילדים המשתף. הייתי
בהוש ליופי ומגלות הבנה ספרותית רבה _ז־חל _כצנלסון־דובשוב נתגלתה ככופר ת :לבות בחיי תנועת הפועלות בארץ. _§ כ^>י במסעדה גדילה ש8_?_סי1 ;ערים ב_^ךץ. ליל ש_^חני _;שב1 גם זני _ללךים: ^>2דה בת ע'ןר _וןןלד בן _טמ1נה. שני !לךים, שחזרו מבית־ יבאו ?ספר למ_^ךה _ל_^_ל _אן_"כית־ !הר?ם לבדם. _כבולים ל_^_תןלו _נתפךיט וש_^לו מה לכ'ןמין. נכר היה אינ1 מר_?זה ל_^ם _תקציבם _^'ב?ןש גת הרצוי. כ_?ר1לים _ןלךפו את מםןר ;נ?_ןבים _שבכרנזיסיקם, אשר המגישה ??פיל)ה _?בר לנקב, ןחשנ?כמה גיד ??_זאר ל!1ם1 אילם כילךים ־_. _שתו־בבו וקנטרו _ןה את זה. ה_;לל ;סה גם ל _^רף ולצבט, _והנלדה הךגישה י?יו אחריות _, ל?_ןטן ןל. ךריכה א1ת1 פנמוסים. שאלתי על האם_"-. עו י בלת. " _^א שא>_ר_1י על האב, ברור היה לי משום מה שאיננו-אולי התגים, אבל 7_ןרו־ב י1_מר שנפלל _מהמשפחה. ועלה על ךע;?י;מה מרגישה _בשעת־ צהר?ם ז1 האטו הא31לת 3ם ד, יא לבדה §ת מנתר. באיזה מק1ם. אחר ו י1ם _^ ובא1תו ןשבקני: לי ה?יתי כ1תבת מחזה _מחיי־זמננו, הייתי בו־סךת י_^י _?_נ1_שא את " הבי . ת. "בית אשר אבד לאשה, סנ1תנת את לב _^ח1סיה _ןאת מחשבתה _לכבידה א1 י _^עני_^ים _צבורים מחוץ _ל3יתה ולביתה _מגדישה לק את כ' ־6במ_?6111ו0 שלה, את 5שע1ת _סנו־ספו־ת של _עןפות אחרי י1_ם־_5ב ־ולה, את שע1_ת־מניחת3 בש3ת ו:_?וזג, את רגעי _ק?נאי. במחזה זה ד\י1)י _?נ0ה _לקעריך את ק כבושים, _§שר כבשה . האשל. _קזאת, אולם דמיוני _^ _?ת מעלה נגך עיגי-ליסי _וית־_^מה ,
- ךסל 2צנלס 1ך בט0_£ _£בלת _95ךס_$?ר שלחן הנשיאות - פסו־פךים י. פיכמן, ד. _קמ, ע1נ., 1;?1ץ , וב. קרופ_^יק,