⁨⁨דבר⁩, 23 מאי 1947⁩ — יוסף אחרון [⁨כתבה⁩]

יוסף אחרון

[לזכר קומפוזיטור יהודי גדול)

חלפו ארבע שונים לפטירתו של יוסף אחיין, אחד מחשובי היוצרים של האסכולה ו, מוסיקלית היהודית, ועדיין לא עמדנו על היקף יצירתו. עדיין לא הושמעו בארץ מיצירותיו החשובות שנוגנו בהרבה מבירות העולם. ראוי שנגביר את התענינותנו בהארת אישיותו ויצירותיו של אחרון, שהשפעתן תלך בלי ספק ותגדל בחיינו המוסיקליים. . בניגוד לרוב הקומפוזיטורים היהידים, שנקודת־המוצא שלהם היה ה ז-מ ר — הרי אצל אחרון היה זה הניגון העממי. מסורת רבה ועתיקה יש ל"בלי־זמר" היהודים, שברא־ שם מנצח הכנר. את המסורת הזאת, יח7_־ עם המסורת הכללית של הוירטו-

אוזיות הגנרית יהודית, הביא אחרון לידי ביטוי אמנותי ממזזג חדש. * יוסף אחרון נולד בשנת 1885 בפלך םובלק . אשר בפולין. אביו, סוחר ואיש בעל השכלה יהודית נרחבת, היה חובב מוסיקה גלהב. בעצם ידיו התקין. לעצמו כנור. בן שמונה הופיע יוסף כילד פלא. את השכלתו המוסיקלית המלאה קיבל בפטרוגרד (עתה לנינגרד‭, (‬אצל הכנר והפדגוג המפור - סם ליאופולד האואר. תורת הקומפוזיציה למד אצל הקומפוזיטור הרוסי ליאדוב. דרכו כאמן היתד. דרך של בנר-וירטואוז. נטיותיו החזקות ליצירה מצאו במהרה פורקן בהצטרפו לכת הקומפוזיטורים של ה"חברה למוסיקה יהודית עממית‭, "‬ שנוסדה בהשפעת יואל אנגל. על הקומפוזיטורים הצעירים, כולם בוגרי הקונסרבטוריון הפטרבורגי, נמנו מיכאל גנסין, שלמה רוזובסקי, לזר םמינסקי ואה‭. '‬דרך יצירתו של אחרון דמתה לזו של יתר חבריו: התקרבות לנגינה העממית, עבודה ובעקבותיה יצירה עצמאיתאמנותית ברוחה ועל יסודותיה. ביסוד חיבוריו הראשונים הונחו נגלניט עממיים‭". ‬מלודיה עברית" ו"ריקוד עברי" לבנור ופסנתר מצטיינות בנעימותיהן היהודיות הענוגות, בהן יש מזיגה מקורית של יגון ושמחה־ שבלב. זכו יצירות אלו ועד היום הן מנוגנות וההביבות ביותר על הצבור

היהודי בכל אתר. המלחמה העולמית הראשונה שירת אחרון בצבא. תקופה סוערת זו השפיעה הרבה על עיצוב אפיו והתנגדותו. בשנת ‭1921‬ נתמנה אחרון לפרופ' בקונסרבטוריון הפטרבורגי. לקח הלק פעיל בפיתוח ‭". ‬התיאטרון הקאמרי היהודי" בהנהלת אלכסנדר גרנובסקי. הוא כתב מוסיקה לכמה הצגות, ביניהן ל"עוורים" של מטרלינק‭,,, ‬עם שחר" של וייטר‭", ‬המכשפה" של גולדפדן‭", ‬סטמפניו" של שלום עליכם. המוסיקה ל"סטמפניו" הופיעה כסואי־ טה לכנור ופסנתר בהוצאת "אוניברסלי בוינה. בהמצאותיה המלודיות, ביטויה הגרוטסקי , ־עיבודה ההרמוני החדיש — הנה יצירה זו אחת החשו־ בות במוסיקה התיאטראלית היהודית אחרי עזבו את רוסיה ערך מ&ע קונצרטים בערי אירופי!החשובות. בשנות 4_־1922 שהה בברלין, בה התרכזו קומפוזיטורים רבים (גנסין, סמינסקי, אנגל‭, (‬אשר פתחו שתי הוצאות תוים —יובל" ו"יבנה‭/' ‬

י. אחרון ציור של ל. פיליכובסקי

בהוצאות אלו יצאו כמה מיצירותיו: "חלום ו"ברכת שלום" לפסנתר — מחזורי מנגינות לשירים עבריים של דוד פרישמן, יעקב כהן, זלמן שביאור, דוד שמעונוביץ. אחד היפים ביותר הוא השיר "אלול בשדרה‭, "‬שלנעלמתה זנות בדולח וצליל עדין להפליא. באותן שנים הוציאה הוצאת "אוניברסלי/ יצירות לכנור ופסנתר של אחרון, שתי "סואיטות בסגנון עתיק" ועוד. בשנת 1925 ביקר אחרון בארץ וערך מסע קונצרטים בערים ובעמק. ביקורו בארץ חתם בנפשו רשמים חזקים ועורר בו נימין עתיקות, שמצאו לאחר זמן את ביטוין ביצירותיו. י בשנת 1925 השתקע יוסף אחרון באמריקה. כאן מתחילה תקופה חדשה ופוריה של יצירה מבוגרת וענפה, בשנה זו חיבר את ח"סואיטה לילדים" אופ‭57. ‬ הופיעה בהוצ' "אוניברסלי‭. ('‬ הסואיטה כתובה בשביל תזמורת קאמרית. בניגוד לניגונים היהודיים הגלותיים מ, שתמש כאן אחרון לראי שונה ביסודות. מוםיקליים השאובים מטעמי הנגינה התנ"כיים. מפליא לשמוע כיצד השכיל הקומפוזיטור להשתמש בחומר נעימתי עתיק

רבו־ השבוע 9י י

זה ולעבדו בצורה אמנותית חדישה ומקורית. יצרה זו נוגנה לרוב בארץ (ב"קול ירושלים‭("‬ ובעיבורה לפסנתר (מעשי ידי הקומפוזיטור) מנוגנת גם ע"י הנוער. הקהנצ'רטו לכנור ותזמורת אופ. 60 הוא פסגת אמנותו הקומפוזיטורית של אחרון. היצירה מורכבת מש1י חלקים: הראשון בנוי על נושאים בעלי אופי דתי. המלודיות משתפכות בקנטילינות האפייניות למאלוס היהודי. החלק השני בנוי בצורת אימפרוביזציה על שני. נו-שאים תימניים. יצירה זו בוצעה לראשונה ע"י התזמורת הסימפונית הבוםטונית, בניצוחו של קוסביצקי ' והמחבר כסוליסט. הידיעה על מותו של יואל אנגל, החבר והידיד, זעזעה את אחרון. הוא כתב לזכרו ‭,, ‬אלגיה" לרביעית מיתרים (אופ‭, (62. ‬שנושאה הראשי בנוי על שלושה תוימ הכלולים באותיות אנגל.

"האל גי!־‭". ‬ הופיעה עתה לראשוגה י"ספריד. למוסיקה יהודית" (הוצ' י. ניירט, תל־אביב‭. (‬ פרסומו של אחרון הלך וגדל עם שגשוג יצירותיו שהתפתחו בכמה כיוונים. גדולי הכנרים העולמיים מנגנים את יצירותיו. ביניהם חפץ, סיגא־ טי , צימבליסט, יהודי מנוחין. הוא כתב מוסיקה להצגת התיאטרון האמ־ גותי של מוריס שורץ. יצירתו "מחו - לות שולמית" בוצעה באופירה המט־ רופוליטנית בניריורק. להכרה מלאה זכתה ה"סימפוניטה" שנוגנה ע"י הר־ ביעיה המהוללת "פרו ארטא‭. "‬_הקונ־ צ'רטו השני לגנור ופסנתר (אופ. ‭(68‬ בוצע ע"י המחבר עם התזמורת הפילהרמונית הקליפורנית בניצוחו של אוטו קלמפרר. ביצירה זו, רחבת־ היריעה _ורבת־המעוף_, מתגלה הקומפוזיטור במלוא גוווו.

בשנות חייו האחרונות התגורר ופעל אחרון בהוליבוד. הקונצ'רטו השלישי והאחרון לכנור ותזמורת בוצע ע"י המחבר עם הפילהרמוניה בלוסאנג'לס' בניצוח א. קלמפרר. לפי הזמנת "עמנואל טמפל" _בניו־יורק כתב מחזור מגגינות לתפילות קבלת־שבת. י חייו נפסקו באמצע עבודתו על סימפוניה, שלא הספיק לסיימה. הוא _גפ־ טר ב־23 באפריל שנת 1943 והובא למנוחת עולמים בהוליבוד. _, מ-שה 1זר<לי

⁨לחיצה על "ביטול" תעצור את ההדרכה. לחיצה על "אישור" או בכל מקום אחר תמשיך את ההדרכה⁩

⁨להסתרת חלונית המידע או התאמת את רוחב הצפיין⁩

⁨להגדלת הצפיין⁩

⁨להקטנת הצפיין⁩

⁨מעבר לגיליון הקודם⁩

⁨מעבר לדף המידע על הכותר - לצפייה ברשימת כל הגיליונות⁩

⁨מעבר לגיליון הבא⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הקודמת⁩

⁨חזרה לרשימת תוצאות החיפוש⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הבאה⁩

⁨לחצו על הכפתור הימני של העכבר ועל ⁨מאמר⁩ כדי לצפות באפשרויות⁩

⁨הפעלת מצב QA⁩

⁨לגזור חלק מהעיתון⁩

⁨זום אין ⁩

⁨זום אאוט⁩