דבר, 24 פברואר 1947 — נשוט 1ב‭8"1‬ _פאילי _נגפאו לוב [כתבה]
נשוט 1ב8"1 _פאילי _נגפאו לוב
(כפכף. (_בענבים רבים _וחשוביט אין אחדות דעות שוררת _גטפלגת העבודה הבריטית המהווה את קטט_&לה. אולם כלפי חוץ — _עמדתי;של הרוב היא העמדה של •??'•- המפלגה. מוזר היה, איפוא-, לקרוא בדברי מר באר וין על בעית ארץ־ישר&ל 1(ת המשפט דלה־ •??־ לן . : לדעת דזב ־תוםכי הממשלה לא יימצא פתרון " עליטוד הספר. ר, _לבן של . "1939 איזה ניסוח זהיר, 1 איזו *:ביגנר_1 דקה _גיז עמדת _הטפלגה בולה ו9_מדתו של היי* בת- - - - - _^1. כאילו כ&או רוב... ל_&ר18 __ג הב&יה (כ5כף_,. (שני0 עשר חודש אינם שהי_^ו אתכה, אם בעית הערבים והיהודים ני־ תנת לפתרון אחרי אל"3ם שנות מנטור* אלה לברי מי באוין בת'גובי. לצ'רצ'יל. -לפני שנה. ומחצה העמיד מר באוין יעל קלף _£ת הקריירה שלו תזתחייב למצ4_^ פתרון _לבעית _אי?_־ישראל. יש '"_*. ניח, _איניוז, !שבמשך הזמן הקדיש־ _המיניטטר נזנויטב יכולתי . _האלנטל!?טק!_לית ?>. ימיד י"י הבעיה..... ־ ... , - 1 ועל מיךת;_ז?ידיעה שהוא רכש _־לע_!נמו יעידו ד*11יו. על "אלפייט _שגוו: סבסול-יהו־ ---"??־-? די־ערבי>
_געגיןי שאני _טיגע ©_י (מ. ז. (. מ&_קורית _טהימגיס 1ודע. שעל יסוד חישוב מדויק. הוכה, כי _העובייפ במוסרות ההסתדרות קופוזו בשבר. זיבוותפ בחשואה להעלאת האיגרקס ש* יוקרז־יחיים וגם כלפי שאר העובדים בשיעור של טשיורת לששה חדשיפ0. שג!עגת הקיפוח י _שהעובוים האלה אשר מצהזה היא , - ~ בם היה קש ־< אף בשנים כתקינן, שקעו תבם ככלל0_־ יותר -ויותר בחובות, והרבית והרבית ורבית אוכלות במשכורתם הבלתי מספקת ילאו הבי;ומעגל _הגרעון מיצר יותר ויותי -א!*יכילת הקיום. ל&ללע איו מתקנים את העוול גל_$י העובדים האלה, לאחה שהי_?יו;ובדקי ו. ־. ־ כיוי בל?איטיים, שאין זק ביכלתפ של המוסדות — במיוחד הארגונים וקו"6ת י —להוציא עתה את סכום הכסף הדרוש לתיקון הקיפוח7. מ־ 7_ד. מתקפל על ד'לגת. מחפשים אי&_לא אפשרות של פתרון. _נעוה, שימצא -הפתרון המלא ל0_פוק. ת&_ייעות העובדים _במזקוות ההםתלתונ, והעלו? יתוקן. אבל- עד שימצא הפתחן המלא — מרוע לא יעשו המוסדות מיד את ההלק _האפשרי 1 יתקנו לפי שעה את העוול בחלקו, אבל מיד, כיי למנוע _הוצאתי? סיל-חרות וסבל סיוו1ך מהעובדים _בנעם־ _דזת הה0תזךוז, 1_שקזפחו, - _גפשד ש:י .. 0מספר העובדים במוסרות- ההסתדרות מגיע ־ לאלפים/, ואיו _לצמוגם את _הויוג בעניניהם.. בצנעה-. ז"_/_גים להביאם לפגז הצביר כולו ולידיעת כולט. _לפיגך בקש* את לקמן ־ הכהינה בובד, שגם אני נוגע בנ.
(מקף. (אין * בגלל סוד בחוג המשכילים המצריים, שאין אדט יודע, מה *> בנית־מספריט ממצרי. ?עד _היופ אין קטילת ז_^אד לשמו לספריה, שהיא הגלו;* בין ב_?1י--עקר. הספרים 03זרה הקרוב), למ~ ציא *ת ד, ספי. יה _הלאוקית _והאוגימיקי־ טאית בירושלים. ( כיצר הנה הקהל, הרחב מאותה קפריה — על כך מספר אהד הקוראים י&_גקיים באו* תה ספריה, במח־ה , דמעות העם* בשבועון המצריתשע _ההאחרוגה. "המספר בא לש* אול סמר " הגיונה. הוא רהשט את שם הספר, והפקיד חותם על פתק ההזמנה. השליח שצ־ _ריך להבי_£ את הספר לקורא גכנס אל חבריו השליחים היושבים בהדר ד, סמ!_ל לאולם הקריאה כדי... לסיים את הכיפוו י שהתחיל . לספרי להק, אך שומע סי6ו?> שמספרים לו. אותו. סיפור שיש בפיו _*ו ששמע __מפי חבריו1 —.. דז*_י שטענין הלא, והריהו הולך ומספר. אותו פה וושםל 1רא1ז — מוסיף הקובל — שקיימת סולידאריות מסייימת בין הפקידים, שכן הספר שאתה זקו?לו הרי פעם הוא "מחוז לבית־הספ־ דים, "פעם "שאל, "פעט " קרוע, *ולפעמים " י _7 התימת הטב??אינה, בלויה-. * _^-שראיתי-את. מצב _העניגים בצודה זג—. ממשיך ן!סתלו1_ן — אמרתי;הבז?_וז{_£י_£ לפחות *" ספ;^בתוך כתלי _הספריה. בקשתי יי חלקא-_'מהספר על עומר הכליף. קיבלתי תעז־בה שר?חלק ב' של אותו ספל -נמצא בספריה. לקחתי פתק וביקשתי הלק '. 5 *ז קיבלתי תשובה על אותו _*8ק: , יש ר? חלק א' מאותו ספר-. . .. " י , י ואותו מתלונן פעל ד6י השבועון הס3_י יי מסיים: אם זהו _ביוז־מספרים שלנו, האט לא _מזטב לפגור אותי לגמרי, או _להטץ־ _30_־יה זו לפחיאון. :ו, א!_ז. ה60יים למוצגיפ לראיה _האסמים בלבד במגע ? לבשי&_וש ? - ומותייפ - י{' נדמה, שאין שוב צ\דד לבקש להפור ?* _קגפייי?, לטמיאלן-, שגן לפי י_&דייט ?-טת הרי _היז* גבר כעין מוזיאון. _אטנ-_£5 — 0 נכאת מקורי ה2שוגה במקצת.