דבר, 21 ינואר 1947 — י‭8_"‬לורי חילמ מדג_^ יות7ס‭^^‬ל‭[_‬ נמעט _שרטוטימ לדמותי) [כתבה]
י8_"לורי חילמ מדג_^ יות7ס^^ל[_ נמעט _שרטוטימ לדמותי)
הבה אנס- בשער, ראשונה זו לפטירתו. להגיד נמלים פשוטות ביותר משהו ממה שהיה לנו, ממד, שהיה לי המנוח. הוא היה מזרי ורבי עזד בהיותי במזל עם בחורי בית המדרש "בזבודוב עיר מולדתי. "עוד שנים לפני היסעת הר5ל והדבר, שנים לפני הופעת השאלה הערבית. מאמר קטן, בן עמודים אחדים, פרי מחשבתי ועטו, דבק בי וליוה אותי מנעורי. ראובן בדייני!הצעיר, עם חוש־הריח המפותח לכל מה שהוא מייחד נטינו, מין הטיבה בפני _עצ&ח—, הוא שפרסם את העמודים האלה נירחונו "ממזרח וממערב. " בעלותי ארצה לפני ארבעים שנה סיים הוא מזמן את פעולתו הישבנית החשובה ביותר;ייסוד המושבות בנליל התחתון (סג'רה, כפר תבור, יבנאל, מלחמיה) על יסודות חדשים. הימים ימי משבר בעבודת ההתישבות של הברון רוטשילד. המליונות הרבים שהוציא נראו כבזבוז, כדבר שאינו עושה פירות. בא _קלודיסקי באופטימיזם הנצחי שלו והציע שיטה חדשה בהתישבית, שיטה זולה יותר ומניחה יותר את הדעת. הברון רוטשילד נשמע לו והוא עשה והצליח, ובך לא נותקה השרשרת, אי הוא המשיר בעבודתו בגליל העליון. מאז נפגשנו לעתים לפני מלחמת העולם הראשונה וביחיד אחריה. ואמנם דיה היתה אפילי רק פגישה אחת, נדי להדגיש בתכונותיו התרומיות: אצילות, עדינות יישר, כנות, אהבה לגל הנברא בצלפ,
לצון להועיל לצביר ולפרט, נכונות להקריב את זמנו וכספו יעמלו בשביל הזולת, ועל הגל: זו האהבה היוקדת לתחית העם והארץ. זו חיבת ציון של ראשוני החובבים, זו שהיתח-נחלת. ראשו- --?--? - ני הביל"ויים. • בעשרות השנים של אחרי מלחמת_* העולט הראשונה התרגז, כידוע. בפינה אחת: בשאלה הערבית. הוא כאילו היה מיועד לכד מששת יפי בראשית. פה היה יעודו _ותקקידו בחייט, סר, היה גט מקור מצבו הטראגי , לפני תשע שנים, בהי&לא ל_^שבעים שנה, כתבתי עליו בין השאר . :יהודי זח-שבא- ארצה מן _בעיירה _גווסזק דרך התרבות הצרפתית הניא אתו ממיטנ הסגולות, שהצטיינו בחן המשובחים שני; _חדיפלוטאטימ של-המדינות האלה. וראי שית גל: היכולת הנפשית להבין את הזולת, ליצור את _הקונטקט אתו. לבלי להפליג לשום צד, ימינה או שמאלה, לצד שעבוד או לצד עזות. נפלא!האיש חזה יוד--5ני8י_*_"לב- *ל _^הפו*ל--ח*רני- כמ י י של הא&נדי, של ה18חנטו של הנסיך. * ושוב אמרתי אי: "די לסקור כל זה אפילו יק במבט אחד, גדי להניז י שלאי _>1גיעד. אצלנו שעתו של אדם כקלוריסקי , שהוא
בהכרת " יוצא דופן, "שבהכרת סובלים אותו מפאת זכויותיו הישבניות־האישיות, י אבל: -נוע0>$' את הדלת בפניו בשבירת המעשים. משוט מה?משום שהוא שונה, זר, משום שהוא בא ואהבתו בידו. משום שהוא בא ותכניתו בידו. ושוב אין החזיון הזה בלי צער משלו. כי בזה שונה הדיפלומאט מן המשורר או מן הפסל (פ"א פתוחה. (למשורר זי בפיסת נ-יר, לפסל די בחמר. אד ליה _המתזון, ד60_, ־ גיר, הפרשן, זה שמטיל שלום ביו הבריות, בץ צנור לצבור, נין עמ לעם—, לזה דרוש נייר אחד זחומל אחד לגמרי. הוא צריו להיות נישא על כנפי ההבנה של שולחיו. כשיש הדגשה כזו אדם. יכול לגדול ולמלא יעיד. כשאינה, הוא נידון לכמישה, להיות " ייצא דופן, "נושא לשיחות תפלות, לאניקדוטות. לכל היותר מותר לייחד עליו את הדבור ביום חג ומועד, ביופ הימלא לו שבעים שנה. " אוסיף פה בדאבון לב: גמ ביום הסתלקותו בשקט ובצנעא מעל במת החיים. ואוסיף עור קוים מעטים להשלמת התמונה. בן ליהודי תלמיר־חכם ומשכיל, מחבר וסופר, נמשך עוד בשחרות ימיו. בהיותו עוד וולמיד גימנסיה, לרעיוו תיבת ציון
והיה מיד אהד הפעילים, תלמידי ישיבת ולוז'ץ עמדו אתו בקשרים, הגו אליו אימון. בהיותו בצבא הרוסי ביקר _בפטר־ בורג את יל"ג והודיע לו את החלטתו לעלות ארצה והמשורר הגדול נתפעל מזה. זה היה הזיון חדש בעיניו. הרג הרצוג, שנולד וגדל באותה סביבה. סיפר שבנעוריו היו מתהלכות בציבור אגדות על קלוריסקי כחו"צ, כאיש המסור לעמו ובכלל באיש חמודות, בתכונות ־אלו פילס לו את נתיבו המיוחד בשאלה הערבית. א6_שר באמת שמהיותו מבעלי החוץ, מגדולי המאמינים כחזון לבו, לא היה מסוגל לתעריר כהלכה אר. כל _הקביים והלבטים. ואולם מתור תכונה זו גופא הוא מצא הבנה והערבה כנה גס כעולם הערבי. הם התייחסו אליו באימון. הקיצו - ניים שבהם קיטרנו עליו דוקא מפני שראו בו את הציוני המסוכן להט _גיות_, ־. ועט גל זד, היה ריאלי במידה מרובה, ניהל מו''ט מימי דמשק ועד הזמן האחרון על פסי הריאליות, זכר בדיוק נמרץ את כל השלגים, במלים מעטות: היה בזה בעל מלאכה אחת, השקיע במלאכת זו את כל כוחות נפשו, וכיוונו לא מנעהו להיות היחידי בץ ע6_ק;י הישוב _שנתעוררי בראשונה על דעת עצמו לפעול ביפי ., תל־ד!י. "הוא גם רכב שמה והגיש עזרה על אחריותו הוא. לולא חוא אפשר שהעניניט היו מקבלים צורד, אה־ דת מתחילתם. נדם הלב
לפני שעה־שעתיים הגדול הזה, נדם גם החזץ הגדול הזה. אל _^ נשגה בדמיונות _ובאשליות, _אל נחזור על הפזמון: מת האדם. יחי החזון, נודה: הוא לא הניה כמותו, הוא לא הניח ממ - שיך. הוא היה יחיד. אין עוד בקי _בסוג־ יא זו נמותו. מעתה ינולים לדרוש בה כמו שרוצים, בלי שיהא בינינו אחל בקי שיקום ויאמר: לא כך, אלא בך ונו היה מעשה!המוהיקני האחרון בזו הסוגיא עצפ לפני שעה־שעתיים את עיניו לנצח. הוא התחיל לעצום אותן עוד ל_6_נ־ נמה שבועות. אמנם, עוד לפני זמן לא רב היה בבחינת "גביר במלחמתה של תודה. "היה דן בחריפות רבה בישיבות וגם _נשיהות־יחיד. אך בנפלו לפני ארבעה חדשים ובהינתהו ארבע פעמים שוב דאו עיו בעין ני מעטה זזתקות _קעול יקופ מן המיטה אשר עליה שכב - בבית החולים "שערי צדק" בירושלים. / הוא דעך כני. ובגל ל'הלקיט העגומים האלה ובגל הנאביט העצומים אשי 6 בל, לא הוציא הגה, לא הוציא אנחה מפיו, עין בעין ראי איר שהוא מתגבר על מכאוביו ובלבד שלא להאדיב אחדים ולא להטריד ולא לבוא בתרעומת על אחרים. אצילותו המובהקת ואוד פניו וטופ מזגו לא עזבוהו גט בשעות־גסיסה אלו. אפשר שהצטער על שלא עלה בידו להוציא קובץ מאמריו ונאומיו ויגדונותיו. ביפי המלחמה האחרונה עשה בזח אחד מנאמניו, חייט בעמן, עבודה מסורה, או לא איםתייע סלתא, עד עתה, היסתייע עתה? וכן איו נפרדים 15_מך, ר' חיים מרגליות קלודי&קי. בהוקרה רבה ורגע דג. 1 פ
י •. הועדה _הממשלתית לבטחו? בעבודה תחדש את עבודתה השבוע היתד, בבית הממשלה פגישה של ב"כ המוסד להיגיינה מקצועית בתע־ שיה של ההסתדרות והתאחדות בעלי־ התעשיה, ג. א. שדה ודיר ב. אבנ*א, 7 עם מפקח העבודה הממשלתי במחוז לוד א. ד. היוז והד"ר א, לוין. בפגישה נתבעה מחלקת העבודה הממשלתית לתת את הלקה בסידור התערוכה לעניני היגיינה מקצועית ובטחון בעבודה, העומדת להיפתח בקרוב על ידי המוסד המשותף נאחד הבנינים המרכזיים בת"א. 8ר היוז הביע את הערכתו למפעלי המוסד המשותף ואהדתו הגמורה לסידור התערוכה ולתועלת הציבורית שנדבר. והבטיח בקרוב את תשובת הממשל־ בדבר השתתפותה בהקמת התערוכה. כן הודיע, שנימים הקיוביפ יוזמנו חברי
הועדה המחוזית _לבטחון העבודה לישיבת לשם חידוש פעולתה. עוד 3000 ילדים יכללו השנה במפעל החלב למפעל נוס החלב לילדי בתיה''גזמטעם הועד הלאומי נוספי בשנת לימודים זו עוד 3000 ילדים בארבעה _בקומות בארץ. לנתניה הובנס השנה מפעל גום החלב לבתיה"ס של המועצה המקומית משלושת הזרמים, המקיפים למעלה מאלף ילדים. בתל-אביב הוכנס השנה מפעל החלב לביה"ס ,, כי"ח" (אליאנס) המונה קרוב לאלף ילדים (בתוך רשת בתיה"ס _של _'. גי"ח'י בארץ, מירושלים ועד צפת, שבהם קיים המפעל זה מזמן. (וגן נצטרף השנה למפעל החלב בית הדוינוד השני שבתל־אביי, הוא בית החינוך _בצ־ פון, ברחוב לסל (גבית החינוך המאוחד שברחוב בצלאל הוכנס המפעל עוד בשנה _שעברה. (גם _בבת־ים _הוגנס השנה מפ' על החלב לביה"ט.