דבר, 29 נובמבר 1946 — ~ דברים! [כתבה]
~ דברים!
מי 9_שע?היהויימ מל רוברט ולטש כותב ב"ע&ודיט:" בימיפ אלת עבת;שנה מאז מסר _בןווין בפרלמנט ביים 13 בנובמבר 1945 את הודעתו על מדיניות ארץ־ישראל החדשה 1?ל ממשלת העבודה. איזה שפע של שגי־ אות ומשגים בל־-־שועדו, כמעט, נעשה בשנה זו מכל הצדדים— —. אחריות קשה רובצת על ממשלת העבודה. אט כי _באוין הכיל לפני שנה בדחיפות _הגעיה, היתה המדיניות כולה מורכבת רק מהש־ -יות ועקיפות. הדיז והשבון של הועדה חאנגלו-אמריקאית, שנמסר פה אחד, לא נתקבל על ידי הממשלה. המנעה מלקבל את הדיו וחשבון סיבד את המצב עד מאד. לא מצד היהודים נעשו משגים טהו_^_, ולצערנו — אף פשעים. הביטו — כמה "עדינה" ההבהנת: הממ1- שלה "עשתה שגיאות ומשגים/ ואילו היהודים ,, _אף פשעים. "א י ן פשע נסגי־ רת שער . אין פשע בציד, בגירוש, בגרי־ מת אבירות בנפש. ־אף פשעים" פשעו רק — היהודים.
ואבחבו לא ידעגו () במאמר "מדינה" סונה קר משה פטילנסקי ביו השאר את הצרות הצפויות לנו אם נגיע לעצמאות מדינית: "חשש של מלחמת יגיה _לגגד עינינו, וההכרח להחזיק צבא מזוין העומד הכן יבלע את רוב ה,, ש0נת" של תקציבנו ונוסף לבך יאכלנו ההכרח להחזיק משטרה מזויינת גדולה העומדת הכן. המדינה שלנו תע&וד על הל־געש. ־כלום יש מי הסבור, שהר־נעש הוא מקום גכסף להשקעות כספיות על ידי היזסר. הפרטית, וכוח־משיכה הוא להלואןת פנימיות ובינלאומיות ן ואיני סבור, שיש תמימים החושבים שבמקום ההשקעות מן החת יבראו הפסים מבפנים, בגזירת המדינה הטלת מסים נוספים פירושה — _התיקרות נופפת של הג'צרכים— —. ועוד דבר. מי שמסתכל כבר עתה במציאות המרה שלנו בעינים פקוחות, איננו יכול להשלות את עצמו לחשוב, שמדינה, שפירושה תו־ ספת של גבולות, תגביר את גוחנו הכלכלי במסחר ובתעשיה. בימים הקצרים לקיום הארגון של האו"מ, קם נימוק ,, חזק" חדש בידי אנשי המדינהבלעדיה אין אפשרות לתפוס מק1ט בתוד האומות המאוחדות. — — הקשיבו נא למשא ומתן ולויכוחים של 51 ה"אומות" אתמול, ה־54 היום, ואולי 77 מחר. היש בהם באמוז דבר שהעולם ילמד ממנו? והיש בא0ת "עצמאות" ורעיונות . מקוריים" בדברים הללו של האומות הקטנות, המשמשות "שופר" פעם לגדול אחד ופעם לגדול שני ל ואל נקנא במצעי המחזה הטראגי־קומי הזה, שאת אחריתו מי יודע"... מסכנות 54 האומות בעלות עצמאות מדינית -עצמאותן גורמת צרות כה רבות, י ראילו אנחנו לא ידענו כלל במה מאושרים אנחנו על שחסרי מרינה אנחנו־ וגם ששת מיליון היהודים שנרצחו באירופה לא ידעו, כנראה, אף הם, כמר. טוב להם בלי מדינה.
עין חייה9, _יי בוילקות (כפכף. (אחדים _יכתבי־החוץ שנכיזו בנמל חיפה בעת העברתם של מעפילי "כנסת ישראל" אל מפינוק _הגיתש ראו להעיר את תשומת לבו של העולם על אשמה חדשה. מן העובדה -שהמעפילים רגמו את החיילים "בקופסאות שימורים שטרם נפתחו'' למדו כתבים ססוייםים אלה, שהמעפילים מצויירים בשפע של מזון. פרט זה הוברק מיד לחוץ-לארץ בצירוף רמז זדוני: "קופסאות השימורים נראו כשייכות למלאי המזון של אונרר'א האמריקאית" אכן, עין חדה לעתונאים אלה, עין בולשת. מובטחני, שלולא נראו הקופסאות לעתונאים אלד, כפי שנראו, היו בודאי מוצאים דופי אחר. הם היו בודאי מאשימים את המעפילים בקניית מזון בחנויות של מעדנים, ומוצאים בכר הוכחה לצדקת דבריו של הגנראל _מורגן ש"כיסי המעפילים מלאים כסף. " מי שמחפש דרך להטיל דופי במעפילים, ת&יד ימצאנה. מה לו סבל איוש, מה לו גבורה עילאית?הוא בולש אחלי דופי ומצפונו לא ייפרנו. רריו ירושלים שתק (י. כ(. לאחר שגט לשבת המודיעין הממשלתית לא היססה מלפרסם מיד את הידיעה על בוא אנית המעפילים "כנסת־ ישראל" — לא היה עוד הדבר בגדר של "סוד. "ראף על־ פי כן העלים "קול ירושלים" ידיעה זו ממאזיניו במשך למעלה מיום וחצי! מה הסיבה לכך — 1 רביט שואלים עתה שאלה זו. וביחוד כששמענו לפני זמן מה מפי מד אדוין סםואל — לאחר מה שאירע בשטח זה בעבד — כי הדברים יתוקנו. האפ באה הפקודה להתעלם מכך — מחוץ לכתלי הראדיוי כר או אחרת: כדאי היה _שהמאזי>1ם ישמעו הסבר על 5ך_, ־
בסגנה שלהם (כפכף) בלילה בו הועלו מעפילי "כנסת ישראל" על ספינות ר"נידוש _הדלילן תנועות הנוער משואות על הי הכרמל לאות עידוד למעפילים הכלואים. "סוכנות הידיעות הערבית" פרשן?את הדבר בצורה אחרון. במברק שנשלו_?על ידה לחוץ לארץ נאמר: , , _\ט י ר ו ר י ס ט י ם יהודיט שלחו אש בעצים של הר הכרמל. " בסגנון שלהם.. באחד מלילות ישבת גגגפ (ל) היתח מסיבת שבת. מסביב /מרחבי הנגב השוממים ובצריף אורה וחדוות נעורים. שרים. שוסעימ נגינה ושוכחים את הבדידות והשממון. לפתע יריות הבאות מתוך הכפר הערבי הקרוב. גיר, קרה?לק למחרת היום נודע הדבר: תושב הכפר השיא את בתו לתו־ שב כפל שני וקיבל כמה מאות לילות דמי מוהר. היה הבעל מתעמר באשתו הצעירל, והיא ק&ה וברחה אל בית אביה. באותו לילה חדרו -אל הכפר הבעל ואנשיו ופתחו בידיות על בית אבי האשה, התערבו בני הכפר והבריחו את המתנפלים. וכל זה במרחק של 800 מטר מהישוב ול_1י5יי