דבר, 22 נובמבר 1946 — מאצטבה הספרים [כתבה]
מאצטבה הספרים
דית בעלות חשיבות מרובה ובפרט ע ת ה לאחר ימי־השואה של המלחמה בשפליטי החרב והשמד שואפים לשוב אל מסלוליהחיים והיצירה בארצנו. אין כוחם ע65 להושיע לעצמם, הס זקיקים לעזרה מהארץ. מהתנועה, להדרכה ועידוד. ב"פ רקי _גפרות והוי" ניתנים קטעים מהרומן של י ה ו ד ה ב ו ר ל א " מאבקי _הי־צא כהוצאת ,, עפ עובד" והמתאר את כיסופי הגאולה התוססים של יהדות המזרח. גס חזקיד. מ ד ה ל ה, מעלה דמות רבת ענין יקטע ,, ד7, ול מאיי מישד, ", ורסא> מזרחי כותב בשירו: לא להביט _?אחור אח, הןם לא לךא1ת. את הדם המכונים את השביל. אפ הורד _ךחי _יק, ןחוק גס מאד — הדךף תוביל *- - - בקובץ ניתנו גפ קטעים מותאמים משיית יהירה הלוי, רשב"ג ואברהם אבן־עזרא. הרשימה לזכר אברהם ע מ: ו א ל י, מציבה ציון לאהד ההלוצי* _הנאצללפ. מעולי־בוכרה, שתשקיע הרבה מרץ במפעלי בנין בארץ ונקפד לפתע. המדור . בקרות הייני" משקף בתמינוו! ובתיאורים שטחי־עבודה והתישבות ש* בני עדות המזרח, ואף העליז;לסלמוןגאולים, ועבודת "נוער מתורכיה" ו,, _מת־ ישבי כפר־אוריה" הלומדים תורה5—וםיפים אורה. כרוניקה מגוונת על פעולווו ־. מחלקה והסניפים הם תוספת להשלמון הרוקם על העבודה הגדולה ורבת־החשי־ בות המשוקעת בשטח זה בידי החברי6 האחראים והמסורים לעניגמ, שאף הקר בץ הזה הוא פרי יזמי, פוריה ומבורכה זו, ק. צגי
פון פיקינגן_(" ספק הוא אב שמו של לסל -ערכו היו קיימים ועומדיב אילולי זכותו הגדול־ ' והעיקרית כיוצרה של תנוער. הכוציאלדמוקרטיה ומעורר הכרתו של הפועל כגרמניה. מתוך כך איני יודע אפ צריך היה לגהור במ"וגרפיד7. י בד, מיקש _בדנדס לדברי עצמו מגמה אחרת בתכלית.. הסוציאליזם בכל צורה שהיא — נא-ר בהקדמת בינדס — אינו _נושנזע! _נו־11א טיקדי בספר הזה, עצם ענינו הוא הילדות התפתחותה החדשה של הרוח הגרמנית וכד. ''באמנות רבה יודע ברנדס לנתח יצירות ספרות ורוח והוא עושה זאת אף כאן בכשרון רב בעיסוקו בחיבורי לסל המגוונים בע־יניהם, אולם מצ־יה פה התעלמות גמורה מתופעות חברה שהן עיקר בפעילותו של לסל בתנועת הפועלים. לכך _ני־ף פגם אחר, והיא _שבימיב בהם הופיע ־פדי ז־ של בד:_דס (לפני ששים ?חמש שנה) טרם נתבררו הדברים לכל צדכב לאיש העומד /. ! הצד כברנדס. הזקיק לשאוב ידיעותיו מכפרים. צר לי המקלם כאן להרבות " בדוגמאות . ־אצטמצם בקצתןביא- הספד -תאונן ברנד_0 על־ -קושי . לקנות עכשיו ידיעה שלמה על לסל. אין עדיין הוצאה ־סידרת. כל שכן הוצאה -קובצי. של כתביו, יוגב אין להשיג אלא
(ספד ראשון: יומן נעורים עם מוניגרפיה על לכל מאת גיאורג ברנדס. תירגם ישראל כ ה ן, היצאת ,, ל גבול ב" בערי־ ב ר. ו של ד"ר ש-:. ול5ן על ידי , מ_;דה" בהשתתפות מוסד ביאליק. ( הופעת ספר חדש בסידרה תדגימי המיכ-ת שבהוצאת ,, לגבולפ" היא תוספת נכס יקד ותשיב לספרותנו אם מצד הכיבוש הלשוני ואם מצד השבת פרי רוח ישראל בשדות זרים — ללשוננו העברית. על אחת כמה ובמה שאנו צריכים לבדך על הספר שלפנינו הפ־תח בתרגוב ':יהר כתביו של אחד מגדולי צאצאינו"אה ; הי"ט פרדיננד לסל ייצדד. ומחולל־ של הסיציאלדמיקרטי־ הגרמנית- שמיזג בקרבו להט נפשי לא מצוי ועיון מדעי מעמיק בבעיות מדיניות, כלכליות ופילוסופיות. ספר ראשון זה מוקדש אך בחלק־ לכת - בי לסל עצמו. כאן נ;:ס יומן הנעורים של־ שעורר בשעתו עם פירסומו את הדעת על לסל הצעיר שבכלל הגיגיו והלכי מחשבתו ביומן זה ק&ולי_: וגנוזים נבטי מחשבתו ואותות דרכו בעתיד. היומן חושף נתיב־ של נער יחידי בגרמניה _במחצית הראשונה למאת התשע עשרה. הבית פרוץ כבר לרוחות חול, עם שנשמריח בו עדיין הליכות המכירה היהודית והליכותיה. ההקפדה על שמירי: . הסדר- בליל פסח יעל שמיעת דרשותיו של הרב ;המקלבל על ביר. זר;~. _א הרב הריפורטי אבדהב ג י ? ג ר ולא בר פלוגהא שלו ומתנגדו הרב טוקסין, (מניחו6;ת־ רחב לחינוך חילוני ולאורח חייב בדרך -ירוה ג55דה. הנילד. היה־דית -ל לסל — לפי ; יומנו — איו הבית מזעזעה ־מרעיד־. אלא מצוקת ישראל בימי הזוהר של שאיפת האמנציפציה- כבי בימים שקדמו לעלילת דמשק רושם לסל ביומני: ., אף על פי שאינני שובר מצוות, הייתי מסוגל להשליך את חיי מנגד כדי לחלץ את היהודים מן המצוקה שהם נתונים בה עכשיו. לא הייתי נרתע אפילו נח הגרדום, אילו
יכולתי לג1ע. _'וו!ם שוב לטם מכובד ־. לנימה זו הגוברת והולכת עם השמועה על עלילת דמשק מצטרפת האחרת. השאי־ פה לעמוד לימין לוחמי החופש ולהקריב את עצמו לשם מלחמת קודש זו. הוא שו־ פע כולו הערצה להיינה, ולבינה בשל הצלפותי'הם השנונות והחריפות על העריצות הגרמנית, עד שהוא משתף את עצמו בכל נימי נשמתו הצעירה לדרכם. היומן המספר בפרטות על היי _יום־יום של לסל יהיק המשפחה ומחוצה לה, החיכוכים הק־
טנים והגדולים עפ אביו, פורש את כל פר־ פודיו של נער גאון זה בין שמחד, ועצב, אגוצנטריות מזה ותהייה נוקבת -על _י־גח־ן בעתיד- לא בכדי חותם היומן בביטוי רב עוז של לסל לאביו על דרכו בעתיד הברורה מעתה לפניו והיא המלחמה לחירות ולהתרת הכבלים המעיקים על האנושיות. הוא אינו נשמע לאזהרות אביו _ו־וצא אחר כך את חדרך למעמד הכבול ביותר — למעמד הפועלים. יפה עשה העורך שנתן מקום בראש ספר ראשון זד, למונוגרפיה על לסל, שתספר לקורא העברי את כל פרשת י'פעלותיו בתחומי הסוציאליזם, המדע והספרות, שכן עדיין לא זכינו לכך בעברית ואף כתביו אינם מובנים בלא מבוי ביוגרפי י ועניני מפורט. ברם, יורשה לי לערער על בהירת המונוגרפיה של ג. ברנדס, שמח - מת כמה וכמה נימוקים אין היא הראוייה למלא את הצורך הנזכר. עם כל פעלו של לסל בתהומי הפילוסו־ פיה ")הרקליט(" מדעי המשפט ")שיטת הזכויות הנקנות('' וספרות יפה ")פרנץ
על ידי סוכן סוציאליסטי בלייפציג קונטרסיב יקרי מציאות אין למצוא אפילו בספריה המלכותית בברלין מהסברים •מכתבים _ביוגרפיים לא יאד, כמעט כלום . '' —הדברים האלה היו יפים בשעתם. אולם מי"ינים ביותר אס הם . ייר. ניב היום במות שהם לקורא העברי, ?_ילפניו ההוצאה השלמה והמפוארת של ; כתבי לסל שסודרה על ידי ־אדוארד ברנשטיין (מחוץ לבמה וכמה הוצאות חלקיות, (הוצאת עזבוני ואגרותיו על ידי פרנץ מ ה ר י נ ג _וגיסםב מאיר. ריב המונוגרפיות על לסל ביניהן החשובות של ברנשטין, מאיר (שניהם ענין .. לגבו־ לס("' וה- א ו: ק ן הכפיצות אוד רב על פרשת חייו ופעלו של לסל. לפי _שברנדס גישש עדיין בערסל בבל הפרשה הזו של לטל בכללותה ובפרטי, ־, אין על בן מן התיכה בכתיבתו ש"ההגליא־ נים העלו גירה" (עמוד (67 ־בהתעלמותו מתנועת .. ההנליאניזם הצעיר" ערישת הסוציאליזם-, פיערה את הריחות בגרמניה ומחוצה לה בפריס מהפכת 1848 וש־ בלעדיה אין להבין בלל וכלל את ראשי - תה של תנועת הפועלים הבינלאומית והגרמנית. דרך זו של ברנדס מביאה אהה להרחבת יתר בעניניו הפרטיים של לסל (שאינה חקרה הברקות ור, ב:ד. מעמיקה
ביותר) ולנגיעת רפרוף ביחסו למלחיגת שחרור איטליה (עמ' —!113בעיה שהעסיקה ביותר את ראשי הסוציאליסטים בימים ההם והביאה לראשית קרע שיין לגל לגרכס וא:גלמ מ־ה וגו לראשית דרכו של לסל בהושטת יד לביסמארק (במחברתו על איטליה מצויד, כבר כל תב־ ניתו של ביסי'רק לאחר כך על איחודה של גרמניה. (הוצאה פתוצאה זו היא לכן העירפול הגמור במונוגרפיה של ברנדס בתיאור צעדיה הראשונים של תנועת הפועלים הגרמנית בראשית שנות הששים (השורות המעטות בעמי 120 הן דוגמא מובהקת לחוסר כל תיאור של התסיסה שקדמה במחנה הפועלים לכניסת לסל בהנחלת האגודה) ובן אין כל זכר לתכסיסי מפלגת הקידמה במשיכת תנועת הפועלים לרשתה. דבר שגרם לקירובו של לסל לביסייארק לשם מלהמר. משותפת במפלגה זו. ברנדס שיקע רוב כשרון בתיאור סגו - לתו הריטורית של לסל אולפ קשה לו לקורא להשתחרר מהרושם: לשם מה ולשם מי נעשו על ידי לסל מאמצי פאר אלד, ן שכן תנועת הפועלים יוצאת כן בתיאור היוור זקליש ייותי- ועוד ראוי לנו לבוא בטרוניה על בדגדס, שאין הוא מזכיר בכלל פעולת לסל בחבל הרהיין (עטי 195 ואילך) את משה הס הראש והראשון שעשה נפשות ללסל בחבל־ארץ זה והמארגן את כל האסיפות של פועלי בתי החרושת (אגב דברי לסל על עצמו המובאים בעמ' 122 ללא סימני הבאה הפ מתוך מכתבו של לסל להס, הרי, שברנדס ידע על קשרי לסל־הס. ( מתוך היקרה מרובד, לספרי . לגבולם" נאמרו ההערות דלעיל, ואין צורך לומר שאף תירגום זה של ישראל כהן הוא מהמפוארים ביותר שהופיעו בזמן האח - רון ולואי ונזכה לתרגום כל ספרי לסל בסידרה זו של "לגבולם. " ג. קר =ל
,, _גדרד־ (לקיבוץ גלויות ולמיזוג שבטים, הוצאת המחלקה _ליוצאי מזרח והימן, טעל יד הוטד הפוטל טל ההסתדרות. ( דבר יפה עשתה המחלקה, בהוציאה קובץ זה, הנועד להסברת הבעיות והעניניט המיוחדים של בני עדות המזרח לסוגיהם. אחינו, העולים ממזרח ומתימן, עברו אף הם שלבים חלוציים היסטוריים ריי־תל־ אות ורבי־הישגים. ההסתדרות שואפת לטשטוש התחומים המיוחדים במדה שהם עשויים להעמיק את פירוד האחים מתוך התחרות והתיהרות. העובד הספרדי , הבוכרי, הבולגרי והתימני, שווה־זכויות הוא בהסתדרות בכל _שטחי־ההיים והפעולה של ארגוני חברת העובדים בארץאולם ריבוי הגוונים של מסורת חינוך וערכי־הוי — אינו מקל מעל תהליך החיתון וההתגבשות _להטיבי, ־אחת ואחידה. ויש גט מתנגדים לשאיפה זו של ליכוד ומיזוג, מתוך נקודת ראות של שמירה על צביון וגוון של בל עדר. ועדה, אשר במפורד הם מחויט את הפסיפס הססגוני וה־ חיוני. אפ כך ואם כך.., ב ד ר ד" למגמה זאת נשמעו מעל דפי הקובץ הנאה שלפנינו דיונים _יבי־עניו במאמרים של א. לולו, ישראל ישעיהו, יעקב ניצני, י. מצליח ועוד. ענין מיוחד יש במדור . בגול ת המורח, " שבו ניתנו דברי שליחים מתימן, עדן, פרפ, עיראק וטריפולי, המאירים את מצב אחינו הנידחים בירכתי ארצות אלו ואשר לבם לציין- הסקירות הללו הן תעו־