דבר, 22 נובמבר 1946 — עם הקונצרט ה־1 למוסיקה ארצישראלית בפריס [כתבה]
עם הקונצרט ה־1 למוסיקה ארצישראלית בפריס
צעדים ראשונים במוםקוה מאז נעיד הקונצרט הראשון למוסיקה יהודית- עממית, בםוסקוה עברו כימי דור_", משהתחלנו ננגינה — מספר יואל אנגל בזכרונותיו - השתררה גאולם אוירה חמימה היא גברה מרגע לרגע. ; אחרי השיר "כיצד שרים" נשמעו מחיאות בפיים סוערות. ובאמת חיתי?מנגינה קטנה זו יצירת־מופת של הבשרון המוסיקלי העממי ;בשנים שלושה קוים מתקבלות _גבת־אחת דמויות מוסיקליות של היהו־ די, הצועני והרוסי. רושם עמוק השאיר גם " שיר הערש, "וכן המנגינה לכנור .. לדרישת הקהל הוכרחו לחזור על הרבה יצירות פעם ופעמיים. לא מעטיב ן!"בין הקהל — אף מבין _הפרופיסוריס -" _ןניגשו _אחר־כך, הודו והביעו את השתו _8(מותפ על שגם ליהודים שירי־עם. ואף ןנה־יפים. " זה היה בשנת 1900 במוסקוה. אנגל גי־ 1\[ז לעולם את מקוריותה, אפיה ויפיה של _אנגינה היהודית העממית. מסביב לאנגל התרכזה קבוצה של קומפוזיטורים צעי־ וים, המאוחדים באידיאה ובפטרה ליצור מתוך הכרה מוסיקה אמנ. ותית לאומית מבוססת על הנגינה העממית. על הקבוצה גפנו יואל אנגל, יוסף אהרון ויבל"ח אלג־ קנח־ קריין. מיכאל גנסין. שלמה רויוב־ סקי. מיכאל מילנר. לזר סמינסקי ואחרים. אלה היו הקומפוזיטורים היהודים הראשונים בעולם ולפי הגדרתו רכמצה של יו־ אל אנגל " — יהודי קומפחיטור — מקרה
מצוי הוא, אבל אין זאת אומרת שהוא קומפוזיטור יהודי. הוא צריך להיות בן נאמן לעמו גם בשסתו, גס בתוכן יצירתו, נם במוסיקה שלו וגם ביחסו הפנימי. הוא צריך לקבל את שאיפותיו העליונות מחיק עטו ולהשיבן לאותו החיק בצורה 8חודשת ומושלמת. " -פעולות "החנוה למוסיקה יהודית" _והקומפוזיטורים הנ"ל עמדו בראשה גב־ דו והלכו. נוסדה הוצאת־תויט אשר הר וניאה יצירות רבות בכל ענפי המוסיקה _ןןעטטית והאמנותית, הדתית והחילונית. •צירות אלו נפוצו במאות ואלפי טפסים והגיעו לבל קיבוץ יהודי בעולם. בהדרגה הדרה ההכרה בקיומה של נגינה יהודית _גצמאית לתוך שדרות העם הנרח_&ות. גורם מסיי* וב־השפעה היה _התיאייוו היהודי והעברי , שלרוב הצגותיהם נגתבן; מוסיקה מקורית אשר עוררה ענין 31 ביו לא-יהודים. בעת ובעונה אחת עם התרחבות פעולותיה של החברה למוסיקה יהודית ברוסיה הלו פרסומיו הראשונים של המלומד וחר קר המוסיקה הגדול אברהם־צבי _אידלסון. לאחר עבודת אסוף, פיון וחקירת רבת־ עמל החל בהוצאת עשרת הכרכים הענקיים של "אוצר מנגינות ישראל. "בפעם הרא־ שונה פורסמו בעולם מאות ואלפי מנגינות של יהודי תימן, בבל. פרס. בוכרה.
ספרד. וכוי. כך נגלתה, נוסף על הנגינה העממית של יהודי מזרח אירופה, נגינה מקורית, עשירה ומגוונת של כל שבטי ישראל לאודר כל תולדות עמנו ובכל הסוגים, הדתיים והחילוניים. ואילו גלויי הנוסף והחשוב ביותר של אידלסון: הוכחת עתיקותם {מקוריותם של טעמי־הנגינה התנ''כים (טרופים) חישסה את היסודות הראשוניים והמפליאים ביותר בחיוניותם. גילוי זה שהראה את החוליות הקוש־ רות את מנגינות שבטי ישראל מעגלות מעגלות מקדמת דנא ועד ימינו, הוכיח גט את מקורה של הנגינה הלןיטורגית הנוצרית. מחקריו אלה של אידלסון נתקבלו ואושרו על ידי חוקרי המוסיקה הגדולים בעולם. לאחר המלחמה העולמית הראשונה גדל היקף פעולותיה והשפעתה של המוסיקה היהודית, ורבים המוסיקאים שנצטרפו אליה. ברוב מרכזי היהדות בארצות אירופה וגם באמריקה פעלו ועמלו מוסיקאים וקומפוזיטורים להעשיר את נגינתנו קלאומית. יאילו בארץ ישראל הלן וגדל מרכז חרש. כאן נתרכזו מטובי הקומפר זיסורים, הותיקים והצעיר־ם. יואל אנגל זכה להגיע לארץ וליצור כאן במשך שלוש שנות חייו האחרונות יצירות ברוח חדשה, גם לפלס נתיב לזמר ארצישראלי. שלמה רוזובסקי כותב את המוסיקה להצגת " יעקב ורחל" המבוססת על טעמי־
הנגינה התנ"כיים והנגינה המזרחית. השפעת יצירה זו על המוסיקאים הצעירים היתה גדולה. בינתיים מתפתח והולך תהליך מופלא ויקר־טציאות — התהוותו של הזמר העברי הארצישראלי והתגבשו־ תו. ידידיה גורונוב, נחום נרדי, יהודה שרתוק, עמנואל פוגצ'וב, מתתיהו וינר. מרדכי זעירא, דניאל סמבורסקי ורבים אחרים, יוצרים שיריס, פזמונים ומנגינות־ מחול, בהם טמונים גרעינים מוסיקליים שכוח ראשוני בהם. השיריב- מתפשטים ומתקבלים בכל שדרות העם ורבים מהם
נעשים שירים עממיים. מיטב השירים _והנגונים של כל עדות ישראל ממערב וממזרח, קמים לתחיה, עתים בשינוי צורה ובתוספת חרוזים חדשים. במשך הימים נעשים השירים העתיקים שיתחדשו והזמירות החדשות שנוצרו על המנגינות התנכיות העתיקות ומנגינות שבטי ישראל—, קרקע פוריה ליצירה מוסיקלית אמנותית. התכונות המשותפות. יסודות הקצב והנעימה, הרוח והאופי המיוחדים, המורגשים ברוב היצירות העתיקות והחדשות, מרשים לנו לומר, שהולכת ומתגבשת נגינה ארצישראלית עממית, שממ־ נה יונקים וברוחה יוצרים הקומפוזיטורים שלנו מוסיקה אמנותית. רבים מבין _הקומופוויטוריס בארץ לא נרתעו מלחפש דרכים טשלהס ליצירתם, לפלס נתיבות ולחתור לביטוי חדש, מקורי. אחר נסיונות _וכשלונות הניעו רבים להישגים ניכרים. מפליא שגשוגה של
היצירה המוסיקלית בארץ בשנים האחרונות. בתוכנו קומפוזיטורים שהגיעו לר־ מה אמנותית בינלאומית, ביצירותיהם בכל השטחים והסוגים: מוסיקה תזמרתית. אופיראית וקאמרית. זמרים המרות, מנג־ נים מעולים, התזמורת הארצישראלית. האו9ירה העממית, תחנת־השידור_, כל אלה תרמו במידה רבה להשבחת הרמה ולעידוד היצירה המקורית וטיפוחה. הר־ גשנו שהגיע הזמן להראות את הישגינו לעולפ הרהב. הצלחת הקונצרט הראשין של מוסיקה ארצישראלית בפאריס, הצדיק את הרגשתנו, ורצוי לספר לצבור על הקומפוזיטורים ויצירותיהם שהגיעי להכרה והצלחה. תכנית- הקונצרט כללד א) . סואיטה שמית" לאוריה־אלכסנדר בוסקוביץ ב) "שני מחולות כפריים" למכס ברוד ג) קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת לפרק לברי ד) " סימפוניה ראשונה לפ. _בן־חיים.
א. א. בוסקוביץ א. א. בוסקוביץ, יליד קלוז' בטרנסילבניה, למד בוינה ובפאריס. נמנה על מחלקתו של הקומפוזיטור הצרפתי סול דיקה. ראשית דרכו דרך קומפוזיטור מר דרני בסגנון קוסמופוליטי של _סטרוינסקי , דבוסי וראואל. אולם החיפוש אתרי דרך עצמאית הוליכה אותו ליהדות ולנגינה היהודית. התוצאה "שירי עם יהודים" — סואיטה לתזמורת. היצירה נוגנה בתזמורת הארצישראלית בנצוחו של דוברובן. בוסקוביץ עלה לארץ (בשנת (1938 לקונצרט הבכורה, ומאז דבק בר וכרת עמה
ברית חיים ויצירה. כאן מתוך מגע באד־ סת־מורשת, מתוך דביקות בתרבות יש־ ראל, בצליל השפה העברית ובמנגינה הארץ - נפתח מעין לבו והתרוננו נימיו בהד באמן לנוף, לטבע. המנגינות של עדות המזרח השפיעו עליו והזרימו כוח י היוני הדש לסאלודיקה שלו. כך נוצרו מחזור שירים ברוח מזרחית, האופירה לנוער "חרב שלמה. "_המיםיקה להצגות . הבימתי "}בניס לגבולם. ("היצירה הגחלת שהפתיעה בחידושה ובכוחה, במקוריות מנגינותיה ועיבודה ההרמוני , בצבעי־ תזמרתה הרוים, החושניים - היה ,, הקונ־ צירטו לאבוב ותזמורת, "שבוצע עיי התזמורת הארצישראלית בניצוחו של ג. זינגר. בהתחרות מטעם התזמורת הארישרא־ לית זכה בוסקוביץ ב"פרס הוברםך בעד הקונצ'רטו לגנור ותזמורת. ביצירה זו י נושבת אותה רוח חדשה ומקורית. רוויה צלילים מזרחיים ועבריים קדומים, שאובים םסעמי-הנגינה התנכיים, הידועים לנו מהיצירה לאבוב הקודמת. איו הקומפוזיטור הולך בדרך הסלולה, הכל כאן בבחינת גיבוש ראשוני. בהרכבה זו יש קסם מוסיקלי מיוחד. היצירה האחרונה הנה "סואיטה שמית" לתזמורת, בה מסכם בוסקוביץ את הישגיו ביצירת סגנון ארצישראלי במוסיקה. על הישגיו החשובים ועל יצירתו זו הוענק _לבוטקוביז השנה "פרס אנגל" של עירית תל־אביב.
מכס ברוד יצירתו של מכס ברוד הסופר וההר גה הדרמטורנ והמוסיקאי — היא סמל של כשרון ותרבות גבוהה. דרנו של ברוד במוסיקה הנה עצמאית, פנימית־הגותית. בארץ חיבר יצירות המטפלות בעולם הרוחני־מחשבתי, בטבע ובתימטיקה הח־ (סוף בעמוד {6 משה כרונזפט