דבר, 8 נובמבר 1946 — קומפוזיטורים ארץ־ישראייים [כתבה]
קומפוזיטורים ארץ־ישראייים
פ, בן-חיים ?בן למשפחת _עורך־דין היינריך (חייט) פרנקנבותר, בולד בשנת 1897 במינכן. בבית ־שרת?אוירה מוסיקלית, וכל הילדים למדו לנגן. פאול החל לנגן בנגרר בהיותו בן תשע, ובראשית לימודיו גילה נטיה לקומפוזיציה. בן י"ב זכה לביצוע יצירתו הראשונה, מקהלת יית־הספר שרה שני שירים שלו _ב־4 קולות. לאחר גמר הגימנסיה נכנס לאקדמיה הממלכתית כתלמיד לפסנתר ולקומפחיציה. עד מהרה נקרא לצבא, _ובמלחמת־העולט הראשונה שירת כחייל גרמני עד שנת . 1918לאחר שו - בו ימן החזית המשיר בלימודיו. וכעבור שנתיים סיים את האקדמיה. בגיל י"ג התקבל כאסיסטנט של המנצח ברונו ולטר באופירה הממשלתית. שנות עבודה ולימוד אלו, בהנהלתו של המוסיקאי הגדול והיחיד
במינו, השפיעו השפעה רבה על דרך התפתחותו המוסיקלית. עבודתו היצי־ -תית התפתחו!בהדרגה, ושתי היצירות שלו — חמישיה לכלי-מיתרים ו"הגנן" (שירה סימפונית לפי רבינ־ ררנט טאגור) לסופראן באריטון ותזמורת — עולת _תשומת־לב. המבקר החשוב אלפרד איינשטיין כתב עליו דברים נלהבים כעל "כשרון גדול. " לקונצרט זה היה ערד גודלי בשביל בךחיים. בו נפגש עם הקומפוזיטור _היינריך שליט, שהתרשם מהיצירות והביע את רגשותיו למחברן, מאז נקשרה ביניהם ידידות לבבית. היינריד — אחיו של איזידור שליט, מזכירו של הרצל — אף הוא _ציו1י נלהב, השפיע מדעותיו על בך'חייפ. הוא נטע מלבו אהבה לציונות, הכניסו לעולם הנגינה היהודית לבעיותיה, נתן לו את ספריו של החוקר הגדלו א. צ. אידלםזן ובשיחות רבות עורר יי התענינות ואהבה _למוסיף היהודית.
בשנת 1924 עבר בךחיים לעיר איגסבורג כמנצח באופייה ובקונצר־ טים. בו בזמן המשיך ביצירתו וחיבר שלישיה לכלי־־מיתר, מקהלות (למזמורי תחלים, (שירה סימפונית ,, פאך לסופראן ותזמורת. כל היצירות נוגנו בערים שונות 1, אולם להצלחי; הגדולה ביותר זכה ה"קונצירטו גרו־ סו" לתזמורת בשלושה חלקים, שנוגן נהובה ארצות וגם בתזמורת הארץ־ ישראלית בניצוחו של המחבר ושל ישי דוברובן. מהצלחה עודדה את בךחיים להת־ מסר לקומפוזיציה בלבד. הוא קיבל הזמנה לחבר אוראטוריה לראדיו מינ־ בן. אבל בשנה שגמר אותה, שנה , 1933כבר עלד!לשלטון היטלר. באותה ש1וז צלה ין־חיים לז4ר'ך ישראל. במשך זמן קצר התפרסם כא־ חד מטובי המוסיקאים, כיוצר, מורה ומלווה בפסנתר. היא עובד כמורה בקונסרבטוריון "שולמית" של מר הי־ פל. קי- עד היום הזה. עברו שלוש שנים של דומיה, שגוי*
התערות בנוף הארץ, שנות צמיחה נפשית חדשה לאחר משבר. בשנת 1936 _נ־גנה במסגרת הקונצרטים למוסיקה יהודית, שנערכו ע"י יהויכין טטוציבםקי בבית־ברנר בתל"אביב, רביעית־מיתרים חדשה, שעוררה התלהבות רבה בקרב הקהל. היתה זו לפי דברי הקומפוזיטור עצמו, ההצלהה המכריעה בחייו, ההתלהבות האמיתית, ההערכה הכנה עוררו אותו ונסכו בלבו כוורת _ונמוגה. ערי זי ; פותה את תקופת יצירתו הארץ־ ישראלית. לאט לאט הוא סו_&ג את צלילי המז־ רדו, אלה שבטבע הארץ ואלה שבנגי־ 1ות עדות ישראל המלידיקה שלו מת־ עשרת בגוונים חדשים, רעננים, נעשית עסיסית והישגית יותר. תיך ע בלדה משותפת עם הזמרת ירכה צפירה באיסוף ועיבוד מנגינות ושירי־עמ של יהודי תימן, פרס, ספרד, בוכרה ועוד — מחפש בךחיים דרכי הבעה וצורות הרמוניות חדשות. היא מצלידו למצוא מזיגה נאה ביותר של המלודיקה המז־ _רח־ת עם הטכניקה _הקומפוזיציונית המערבית. יךחיים עיבד עשרות שי־ _רי־עם מזרחיים לקול ופסנתר, וגם ילויווי תזמורת קטנה (אריעה־חמשה כלים) וחלק בליווי תזמורת גדולה. אה השירים הללו שרה ירכו צפירה ; עפ _התזמיית האי־ץ־ישראלית ותזמורת _יוראדיו. ניסך- לאלה חיבר בךחיים מנגינות לשירי משורריט עבריים -? ח. נ- בי. א. ליק, אנדה _פינלןרפלד, לאה גולדברג, ומחזור שירי־ילדים של מרים שטקליס.
ביחד עם עבודתו בשטח הנגינה העממית ויצירותיו הווקאליות מתפתחת יצירתו בשדה המוסיקה הקאמרית. _בשטוז זה בךחייפ הבו האמן המעגלי' והחשוב ביותר בארץ. לאחר -יביעיה, שנזכרה לעיל, חיבר טריו לכנור, צילו ופסנתר "ואריאציות על שיר ארץ־־ישראלי" (מולדתי ארץ כנען, (שנוגנה עשרות פעמים, חמישייה לקלרינט וכלי־מיתריט.
בתהליך גידולו הגיע _בן־חיינ!לשיא חדש — יצירת סימפוניה, שבוצעה :ניצוחו ע"י התזמורת _הארץ־יש־ -אלית. יצירה גדולה זו, שחוברת בשנת , 1939-40יש בה מתמצית _חויו־ 1יו של אדם מישראל בתקופה _הסוע־ ?־ת והאיומה של מלחמת־העולפ ־ושניה. הסימפוניה היא בת של הנגי־ :ה המזרחית, ש בךחיים טיפל בה :אהבה ובמסירות, גס במהלכי הקצב _מתפרצים ־ריתמים חיונייט של הורה _*רץ־ישראלית. היצירה הנהדרת והעי >_־קה הנה יצירה ארץ-ישראלית מוב־ ־, קת. כך זבה בךחיים להיות הסימפוי ניקן הארץ־ישראלי הראשון. פרסי א. נגל מטעם עירית _תל־אכיב הוענק אשתקד לבךחייס בעד הסימפוניה עלו. החלום הפך מציאות. און שיחות _ארוכות שבין הידידים בךחיים ושליט לפני י"ט שנה בגולת גרמניה התגשמו ?לב־13 צירה מוחשית בארץ. המזיגה בין הנגינה היהודית־המזרהית עם הטכניקה המערבית הפריחה — לאחר שנת נסיונות ועמל — יצירות בשלות, חדורות רגשי אמת פנימית. כך נוצרה בשנת 1942 הפואימה יזכיר" לכנור ותזמורת אופ " _^ . 32. ואלה דברי ייצרה: "הפואימה שלי .., יזכור" בשמה בן היא — חיבור המוקדש לזכרם עול מתים, במידת־מה "ראקויאם" בלי . מלים, המושר ע"י כנור ותזמורת. יותר מזה לא אובל להביע במלים, און היתר אומרת המו-
סיקה. "את היצירה הזאת ניגן יוסף קמינםקי עם התזמורת הארץ־־ יש־ ראלית. היצירות החדשות של בךחיים הן סונטינה לפסנתר, מקהלה לארבע קולות ותזמורת קטנה ,, מה טובו אהליך יעקב", "_פסטורל ואריה" לקלרינט גיל וכלי-מיתריט, שניגנה בתזמורת הא"י לסיום העונד. ; וכבר מחכה לביצוע הסימפוניה הארץ-ישראלית השניה של ברחיים. משה ברונזפט