⁨⁨דבר⁩, 9 מאי 1946⁩ — הויכוח על מצרימ [⁨כתבה⁩]

הויכוח על מצרימ

_7 יום

הויכוח על טצריס ועל ויתורה של פ0_ש־ לת _ן!_קלי למפקלת קאהיר בראקית הטו"מ נענין העקרוני והעיקרי, שהוא ענין פינוי הצבא הבריטי ממצרים — הוא ויכוח ראשון על מדיניות־החוז _*ל ממשלת הלייבור, שבו הבטיחה לעצמה האופוזיציה השמרנית עמדות חזקות לעתיד, ללא משום 'לטענותיה של האופוזיציה צדקו לגיפ0 ע; הדברים, אלא בגלל הסתירות העצומות בקו ממשלי!הלייבור, הניתבי0 להתפרע _בהיםר־עקביות וכמבוגה הבאה מתור הו. שה, אםלי נימק את ההחלטה על היציאה בעובדה, שהצבא הבריטי אינו צבא כיבוש וש"כל ברית צבאית עט מצרים צריכה _להתבספ על אימון הדדי וידידות‭. "‬טענה זו יש לה על מה שתסמוך ואין מי שיכפור באחדות הדעות בקרב המפלגות המצריות, שאינן רוצות, כי צבא זר יחנה בארצן. אבל בר"ע _שאטקי מוסיף ואומר כי הברית צריכה להימשך באותה מידת הצלחה וא־ מון הדדי כמו בעבר, מזדקר המרצע מתוך שק מדיבורים הדיפלומטיים. כי אפ אפשר ללמוד משהו מן העבר — הצדק הוא עם ראש השמרנים בעל הנסיון _וינפ־ טון צ'רצ'יל, כשהיא איפר ‭";‬אין אפשר לדבר צל פינוי, אם אומרים בו בזמן, שב מקרה של הוסר ערובות מספיקות להגנת התעלה — ישובו לחוזה שנת ‭, "1936‬והלא אין לך ערובה מספקת אלא _בהעמדת צבא בריטי שט ‭... ?‬במלים אחרות בל ;

הדיבורים על אמון הדדי והצלחת הברית — אינם טובים אלא לימי שלוט, ואילו בימי מלה0ה — אין לסמוך אלא על חילות האיים הבריטיים ועל ב0יסיהפ. ואט כן הוא, מד. בצע בהבטחה הגיגית לפני התקדמות כלשהי במו"ק, על פינ_!י שאינו אלא לשעה ולמראית עין 7 לא לנו לשפוט על מידת העזרה והתו־ עלת, שהושיטה מצרימ. או "ארז עצמאית" כעיראק, לבעלי הברית בכלל, ולאנגליה בפרט, בתקופת המלחמה!אל עדיין זכורה לנו יפה פרשת היחסים בין חילות הדימוקרטיות, שהגנו אז על התעלה יעל אלכסנדריה של מצרים, בתנאים מאוד לא־ נוחים, ובין מצרים. די לנו אם נאמר, בי מידת ההצלחה של ה"ברית" ומידת האמון ההדדי לא היו אידיאליות. הצבא שהי־ טיב לשמור על התעלה ועל הבסיסים, ואם גפ בתנאים קשים, היה צבא זר, ואילו הצבא המצרי שטר כידוע, על , _גיינזרליו־ תו" עד הסוף עד הכרזת המלחמה, שבאה לאחר שלא היה בה עוד צורך. אפשר שנ־ כונים הדברים, בי הכרזת מלחמת מגרית לא הימה מביאה תועלת, וכי הצבא המג־ רי לא היה 0_וכ־_*־ להלחפ בצבא חדיש‭—, ‬ גרמני, או אפילו איטלקי. אן הביקור ההיסטורי לפני 5 שנים בארמון ענדין בקאהיר (הוא ארמון המלו החוגג עכשיו את. שנת שלטונו העשירית) מלמד על משהו קשה יותר מנייטרליות ידידו־ תית הנשמרת מטעמי תועלתו של הדימוק־

רטיות בלבד. הערתי של צירצ'יל על חובה הגדול של אנגליה . למצרים, חוב של 400 מיליון לירות ב"קי&ר "חיוני ביותר שבין שתי הארצות‭, ''‬ היא הערה ריאלית בהחלט. אך בקורתו על משטר הניצול של הפלחים, השורר בארץ זו, היא פחות משכנעת, בש־ היא נשמעת מפיו של ראש־השמרנים באנגלית המתנגד לכל תכנית של קידמה ותי־ קונים סוציאליים בארצו ורואת בכל צער. יצעד של הלאמה _לייבוריסקית את "איטי־ השטן" _הבולשאגיסטי. אין מי שיאמר, כי י אנגליה עשתה בעבר בל מת שיבלה לעשות להקלת גורלם של הפלחים במצרים. נכון הדבר, שהיא העשירה את מצרים, ביהוד בתקופת המלחמה. אך העושר הזה לא בא להעלות את רמת חייהם של מיליוני אבריה מחוסרי־הקרקע של מצרים, אלא קומץ בעלי-קרקעות אילו הגהות הפיאודליים, שניגרו את שלטונם במדינה והגבירו את ניצול הפלח באמצעות מוסדות ‭7,, ‬ימוקרקיים‭, "‬ למראית עין, בנוסח אירופה. אנגליה הכניסה את מצרים לארגוןהאומות, ואפילו למועצת הבטחון, ונתנה לה מעמד של מדינה אך המצרים אין רעתם נוחה ממעמדם. עצ&אותם _איגה קרויה, לדעתם, עצמאות, בל עוד אין הצבא הזה ייצא מתחומי ארצם. קצרה רוהט והם רוצים להשיג את מה שלא השיגו עדיין במה ארצות גדולות וטובות מארצם באירופה שתשתתפו בטלתקה ז, ־ בפועל ממש, כארץ יון, למשל, או כארץ איטליה האומללה, שעוד לא מירקה את עוון הסאשיזם שלה, אף בי הפאשיסטים מועטים בה אולי ביום - מבארץ מצרים, למשל‭". ‬מר צ'רצ'יל שובח" — אמי לי _טוליכון • עם סיום הויכוח — . גי שנת 1946 אינה שנת ‭. 1935‬העולם נוע ינוע לפעמים קדי&ה ולפעמים אחורה‭. "‬ _טוהיסון מניח, _איפוא, ל_3_אקימי0טי0 לראות את המצב נסוב בעיניהם‭ ... ‬

60 שנה ישבו הבריטים במצרים. הם הקימו את נמלי אלכסנדריה ופורט־סעיד המשוכללים. הם בנו מסילות ברזל, פיתחו בסיסי־תעופה ענקיים, סללו כבישים _והקי־ פי מבצרים, מתוך ההגחה הברורה, שאין לויתר על תעלת סואץ בעורק התחבורה החיוני ביותר של הקיסרות בים התיכון ובדרך להודו. ואם ממשלת הלייבור מכריזה כיום, בראשית המו"מ שלה, על הודאה גמורה בעקרון היציאה כדי להרגיע רוחות סוערים של פרחי־תלמידים במכללת קאהיר, לקול הליווי של פצצות ור&וני־יד שמטילים אלמונים (_ןל0י ד. נוסח המצרי הרשמי הנוח "זרים‭("‬ על חיילים בריטיים — איו זאת, בי חלה טעות קלח בחישובי "הידידות, האימון ההדדי והצלחת הברית" בעבר, למרות הפוליטיקה של הק־ רבת קדבנות (_לא־בריטיימ, אלא יהודיים ואחדים) על מזבח הלאומנות המצרית, העיראקית, וכל שאר גידולי הלאומנות במזרח התיכון. שתי הצהרות מסר אטלי בימים האחרונים, ושתיהן הצהרות של בניע- ללחץ הערבי ושתיהן הצהרות נמהרות. האחת על דו"ח ועדת החקירה והאחרת — על המו"מ עם מצרים. בשתיהן אין בדי להוסיף כבוד לשמה הטיב של בריטניה‭-, ‬ בזו כן זו נובעת ממדיניות של הססנות וסתג־ לנות, ולא ממדיניות מרחיקה־ראות ונו־ עזה של ממשלה תקיפה ועקבית. הנסיון הלנית שלא הכניעה הנמהרה לתביעות הלאומנות הערבית — המוצדקות ושאינן מוצדקות כל עיקר — תבטיח את ידידותם של הערבים לקיסרות — שצ'רצ'יל מעיד עליה, גי גורלה . יוכרע בחמש השנים הבאות‭. "‬ י_^ ע.

לרחל נע‭!_3‬_י 1 איחולים לבביים ינשואיה רחובות יצחק גרייבר, יצחק _קנטרוביץ הצגת הבכורה קול . המלט * ב. הביטה' — ג‭26_=‬ במ_8י

בתפקיד _האגגלט — ש. פינקל‭-, ‬ המלך — א- מסקין * המלכה — ת;רובנס;פולוניוס — גנסין ווואר‭&_'‬בר‭;-‬בתפקיד אופליה תשחק אחת _0חניכית של ביה"ס הדרמתי שליד "הבימה‭. "‬הבמאי — צ. פרידלנד, הצייד — י. קולביאנסקי, המוסיקה, לפי מקורות עתיקים — פורדהאוז בן־ציסי , המתרגם — א. _שלונכקי. המהזה המתורגם יהמעובד להצגה בארץ הוא של 3 חלקים ב־18 תמונות. — "הלום _בן־שנים מתגשם והולך" — אמר אתמלל מ. ג ג ס י ן לעתונאים בתל־ אביב במסיבה לקראת הצגת־חבכורה‭.. ‬זהו

מ. _פודלןיפ במערכת . דבר־' הבדי _מןוכת ‭,, ‬דבי'י ‭:0:‬שו אתמול עם מ. _סורקיס, מותיקי _המתגיסיס, איש בפוסט‭. !‬ושמעו מפיו על שארית הפליטה באירופה' תלאותיה יתקויוה. וז. שןיר _קידפ את פני האייח בבדק? והציג אותו לפני החברים. בץ היוצאים אריה אבישי, יצא או‭1_'‬מול לאיטליה בקצין החינוך למחנות הנו?ר הןיברי גלט_?ם אונרר"א. חלב הצבאי יעקב ליפשיץ שוחרר 8_הצגא, בד, תאס -קבוצה השיחרור שלו, אהרי _ארבן שגית שירות. פגישת ארנוני החיילים להתי'טבות תהיה ביום ב' ‭(13. 5)‬ ב־6 בערב, במשרד מיגירות תנועת המושבים. מיצרי ד. ד. ט- עומרים לת3וע לרין אח. מארגני מסיבת חעתונאיס נודע לנו, בי ג5ד. פירמות ארצישראליות המייצרות ד. ו. ט. עוגיות להגיש משפט פלילי נגד מארגני מסיבת העתינאים, שבה הגריזו ב"ב חברה אתת, שיק שהים שלוש פירמות מ־100 מייצרות בארץ ד'ו'ט' טכ?שי. תרומת 5 אל8יט לירות ‭5?‬קולטה הרפזאית י. ל. _גליקמן, בעל בית חרושת בתל-אביב, תיפ ‭5. 000‬ לירית להקמת _או־פ ההנאות לרפואה קלינית בבית "וזולים האוניודסי־ מאי של ד, וסה.

מתגק'גיפ דוד _באון!ר, גבן ‭. 25-23‬שהיה בתל־ אביב בשנת ‭, 1941‬ויהלן ש־תגיס, ומר !רגקל, שבא לארץ לג;י שנים אחדות מהו־ לנד, מתבקשים להתקשר לטובתם עפ 8 פי1ס ב. דבר* ת"א. ;

ג6 צעד נועז שמתגשם רק _בזכלת הבנין החדש. עבודת־ההניה נמשכת זמן רב, בהצגה זו תראה "ה בימה" את פניה כקדם. ההצגה תציין תקופה חדש‭'"‬ בחיי "הבימה‭. "‬ י- פרידלנד וש. פינקל דיברו על המחזה, על האינטרפראטאציות השונות שלו, על לבטיה של "הבימה" ביצי להציג את "ה_&_סלט‭. "‬יש ־8חק;יפ _השזקדימ כבר 5 שנים על תפקידיהם במחזה. א. שלונםקי המתרגם עמד על הקשיים המיוחדים שלפניהם עמד בשעת עבודת התרגום. בליגה לקשרי ידידות עם סםפ"ר _אסיפות־הסברה לקראת חידש _הארגץ עם חברי המרכז. אסיפות־פעילים: יסתיים ‭(9. 5)‬ ו הדרה ‭!(10. 5)‬ירושלים ‭;(17. 5)‬ חולון ‭? , (19. 5)‬ _רמת־גן ‭;(22. 5)‬ראשל"צ ‭. (22. 5)‬אסיפות פומביות: _פידס־חנה ‭;(10. 5)‬ רמת־הגובש ‭(15. 5)‬ ן גשר ‭(20. 5)‬ ;סניפים אלה נתבעים להקפיד על תאריכי _הביקו - רים. לכל עולי _דזיכינישקי ופלך ויינא) אספת אזכרה לחללי עיירתנו תהיה בש־ בת ב־4 אחה"צ בתל־אביב, יה' _בר־כו:_־ בא ‭. 36‬ הטחנות העולים היום ב־ת פגישה ארצית למדריכי הבינונית בקומונה ת"א. ב־3 פגי-י;קומונות בקומונה תי־אביב.