דבר, 14 יולי 1943 — עשרים וחמש ל_^ילת השחר [כתבה]
עשרים וחמש ל_^ילת השחר
נ ". ליו ידועים לאנשים ; _פש־טיב, ?•:;•; " , פלחים, "עובדי _ארמ־. ליע-צא;ו-;0ל;-_יחי. 2נ־י־ א־נ ־נ. -ג־פ -א ־צא- מה-3 שפתם _־•־. - ל-ל ;?•_£: מג־מגפ, ולא פעם ... ;;.. - נפ . א ..,. , . 1". ע_", _?א .. נב יודעים _לבטא א־ האור. _־־ ., ?, ־מעשה בגלילי אהד שאלד לו המ, י־ ־ו והלך ו ק--א;_אימל 5מא, !אימד למא, ;שאלוהו: אמ. ר (המור) למר־ ננ?או אמ־ (־מר־יין) למשתה א־ עמ־ (צמר) ל מתנפ־ה"... ? -אך- לא נתנ י ל_^-ם לעניר -פגי התיבה. משוט _שמ־ל־פיפ ע"גי לאלפ- ואלפי ;;; -כ נפתלי, אש- ודן, שהתנחל־ לגליל. על נפתל־ נאמר: נפתלי שנע י־צ. _י;ומלא _נ־נר'-. (רל־ים י"נ ל'־, , — (;מ5מד _שה־ה _נ&תלי שטח לחלקו ל־מים ולדגים •_ללפניות" _ות;;<יפ-( ועל אשר נאמר _; יהי רצוי :יריי. וטובל לשמ!רגלו (_רלריפ ל יי; נייר) ,, שאיצו של אשר מלשבת שמו למעיין" (קפר־ דליים קמי'ט ע"ל. ( העול־ _עלשיו נדרך עבו־צפת ה־צי!את נהי- אשר ורואת את חורשות _הז־ת־פ הגהלרות (לצערנו אי;לנו שם עיר יגע* . אדמה אהד) — יוולה עד למה זלזלנו _ליענעת למה חטאנו לעץ הזית לשנים _ה־א־ שלנ-ת של ה־י_^_ל, _יה. נו _נגליל, ולאש־ נטענו זיתים (_הנאנו שתיל־ב _טמלהלי(- לא _עיברניפ לראוי, _נאמ־ני: מיו יתז לנו פר־ קט;ומל ו־ וט י י מםקנו... ? _הט־מלא הידועה על הזית ש. וח ;, ?־ _לאדפ ל;לל _לג־ון של זיתים מאשר תינוק אחל לנליל העליון" — לא לק . ־סיפא של הט־מ־א הזאת _נת־ -יימה לנו, א. ? לרישא בחיפובח, לא :י~ היה לנו יגדל 7־ל, ים לראשונה יקשה חיה לטפל לתינוקות. תמותת ? ל. _י. י?י. _י לאלי!הזאר- ידועה מת- ;;- מיד ואף _אצלני לק-ב. _־ץ :נל. _־ לקר־
לנות ילדים — אפרוחים _ראשוניפ י שיני תה לינה לנס העלתה צ־ו ; , נאה לאחת מ־שימ-. ת־ח ל,, ד בר" לזבד האפרוחים האלה, למדנו , _איפיא, לגדי _תיגיקות ויודעי מספרים א. _יט-. ם שהגענו לקיבוצים _־ש־א עולמי של מינימו-ס המותה. הן לבל הוא!_ואף למדנו לגד ל ןי - _ת־פ. בליל ה: ו־ ולאיש לגיל 1ה מ־תר _ילהג־ר גפ שלחים לפני חלו. ה נ־ קם חח' אלקנ־ שלנו — אהד עוד ביום מנה במעדר נאחר הצעדים ~~ וגל־- את חרפת הזית ממש" _נטמוצע לע־, 1היו עצ־ם _שטפקו מ. ־פ 10 ואף 15 פתים). לפי מחילי ,, תנונח" _ב־טיפ אלה נמצא שהיו עצים שחנינו פילות נקנוכ של 2 — 7ץז קאי'י. ( והשלט השליש י לגליל — ר ן. אן6 היא לחללי פלוגר_, נל"ציוגה שלנו עזנ את סביבות יפו והלך — לרננה .. . שליחי השבט הזח לאו לאחיהם שנציע־ ו<_ןשתאל ואמרו להם: -,, ־א־נו את הארץ (צגי: החילה . (־הגה טולה מאד, ואתם מחשים—?א י העצל?לללת_<.. בלואל: תבואו אל -עם בונ!ח והארי רחבת ידים , ; .. _גק. _־. _2אשל אי: שם מהפור ל דבר אשי לאלץ" (שופטים ־"ח, ט, 'י י, ( _הבר־נו בהבל ד לא מצאו אמנם ; עפ ביטח יי ולא מקוב;אש_~ יא ־דו , , - קר -לל דלר — אללא ר־!ר ח־ _,,, לה • ד ־ פ" /' ארץ טעינות מים ' /' ־ " אלץ ירד: וח־מונ־ם" -— ואפשרויות שלא יהםר בה נל דבר — נירא־ ובודאי מצאו. ולהזלידנו י?:י התני'־ אזליד עוד את הפסוק המעיד על שרשרת של ישובים עברים בגליל העליון ואשר ש_"_ידיהם אף שמותיהם גשימרו לפי התושבים ער ימינו אלה. " בימי 5קה מלך ישראל לא תגלת ;_5אפ-, מלך אשיר וי?ח את עיון (טיי, י עיון שעי'־ מטולה) ואת אבל ליה מעלת (־לגר _א_2ל . אל 7_מ־ שלין נבל־?;־
נדי ומטילה, (ואת י;;ה (הינץ שמעל נפ־־גלעיי ע"י מנאוה- הצעירה $$ , ( יאה קדש _, ;<-, - , ) _י;^^ _צארמתה ת־תה צליבה -להיגאל ראשונה עפ העייה שלפני שנתיים לגלי?העליון ולצערנו טרפ נשב לח) י ?את חצ. _יר (_אילה־השחר) — כל ארץ נפתלי (מלינים נ י מיין, ל"ט_. ( • > י-, ך אנשי הגליל, _לראשונים שמדדו ברומאים, ועמדו בשער שניט :פני אויב חוק מהם ורב, עד בי _*טרו עליהם, לימעולם לא שלט טורו גל באנשים " _ומעודם ?א חסרה תאיץ נבויפ— '' ידוע לרבים. מתוך _טבצרי הםלע הטבעיים _שלהלי חגליל ?דעו הגליליים לחג: על נפשם, גי מאחורי הלוהטים עמדו אנשי הנפ־ ־ ?ם המרובים ש7 גוש־חלל ויודפת, ;א־ שלע ועירא, מירון _ויפלע, חיתח ;ט תקופת זוהר תרבותי 1:? י ל-ל- לו נחתמה המשנה, נוצר התלמוד ייירושל_&_י, נתחברה ,, _הטס1י לה, "והומצא הניקוד תעבד־, ולהקו־ £־ צפ־. _בשהאל ייי הקרוש התהלך עם גוריו יוצר לאן המרלז לקללה, פח התהלך נעים _ןמירות ישראל די ישראל _ננ'רח ולאן שר את שיר האהלה הנפלא ל י שלטה הלוי אלקב'ו ,, לנה דודי _?קראת ללח. " יבפפרות המדרשית אנו _קורא־ם: .,, ־' חייה צ־ות _לרורו: נשתשמע. י שעמד מלו עז פנים — לא תשלו שם. אמרו לו: מדי, ולחיל!ננצל—?אמר לתם: יגליל העליון- אמר ו' _הונא נשם רי לוי: מלמד שיהיו ישראל מקובצי!ננליל _העליו!ויצפה
עקיהס שפ מש־־ _י לן יוסף מחוך _תגל־ל והם עולים משפ _ונל ישראל עטו לידשלים. " הפילה!של ר י שמעון לר יוחאי ?והאמונה -בגאולה שתתחיל ס!ה נ־ ליל השפיעו, ליי. ספק, שלאחד -גי - רוש ספרד, כשהורליה פתחה את שעריה בפני היהודים החלו וורגויס אל הגליל העליון ואל העיר הקרושה צפת וסביב. ־ ' ל;_2י 120 — 100 שנה הין עוד
ישובים חקלאיים יהודיים בגליל העליון, ר' יתוסף שורץ מספר לנו לספרו " תבואות חא-ץ" על העיר _חפפ־ה — היא הצליח _^לא טלבר ההנהלו שם קריית -עזים, בוו הלשין: " בחפפיח יבדיר־אל־קטל מצויים מיני עמנו והם אנשי_3 חזקים, אנשי חיל ועובדי אדמה לגויי ההר (לל-טר לדרוזים. (גם בנותיהם רועות צא: עם קשת ורומח בידיהן, ללחום עם _ח־ת השרה ועם אורבים, וה עשר -גנים (בערך לשנת (1825 יצאה נעלה א>הה עם צאנה השדה וקשתה במחנה, והנה בא ישמעאלי אחד לענותה, לי בשרה מצאה ואין מושיע לה, ותזהיר אוה- י לאמור: אל הגע לי פן מית *0/!ו/ בידי!ולא שמע אליה, ותג/־ והשליך עליו בנלי המשחית וימת לעיניה, ולאשר בא הדבר לפנ י השופטים ויהללו בשערים מעשיה".,. שרידים של יהודים יוצאי חצבי־ נמצאים עוד היום בראש־פינח ?־- משפחת פלי0 _חצלאני, ועור. 'גנ-ני 100 שנח, לשנת , 1832נא יהודי אחד ר' ישראל ב"ק (בן קדושים) — איש _ברריצ יב ייסד בית דפופ בצפת ובעי!זיתים ואח"ל בירושלים _, (?אך הוא חיה לא רק חלוץ הדפיס בארץ ולמזרח כולו, לי אי גב חלוץ החקלאות העילית, לאחר הרעש וחורבנה של צפת קיבל למתנת מאת מושלה של ארץ ירשאל באותם הימים את הכפר ג ירי מק שעל ההר הגלות לי והר בארץ־ ישראל המערבית והנקרא בטעות עצמי. ;חנה מל, _שהיאי לוהל על לפרו: " _לניתי לו בתים לשבת, עשיתי לי גינות, זרעתי שדות, ועור בשנת ההיא אנלת־ לשובע טוד, ע הארץ. נשנה השניה היה לי בקל וצאן, שה -וננש-פ פופים והטורים ; ,, _0 אה השלת שמלת־ ללל פרטיה ודקדוקיה, גם -ל המצוות התלויות לאלץ קיימתי-.. " ואין ספק שגם ראשוני _העוליפ ?י-גליל העליון, ט־&י _חעל־ח הלאשו־ (* לאה ב _" דנל, "ג. קרסל: מאח שנת לדפוס העברי בירושלים.
נר, כר דוד שי3 איש רומניה, אשר יפר את _ראש־טינה ואה משמר־חיר־ דן, רי פישל סולומון מחסידי טז־ ריטש שי_&ול־ן, ויילדל לחיים הזקן־ _תחלוץ ר' ישראל _אשלנזי היושל זה ל־60 שנת ליסוד המעלה ואשר עיניו טבריקוה־נוצצות עדיין כב־טי אליל חייו בדברו על החייאת־ של הגליל העליון—אין םפק שהפסוקים הנ"ל השפיעו עליהם, לי יבחרו אה מקום _ישוליחם לץ -הרי נפתלי, לרנ־ לי ההרמון ועל־ירי מקורות הירד! (ראש־פ־נה, יפוד־הטעלה, ט'טמ, ־" הירדן ומתולה. ( ואין הלל ארץ שיהיה לו השבץ של מיעוטים וקוננלו&רט כזה _של לאומ־נ* ודהותי בלגליל העליון. פח תפגשו דרוזים שמקום הוללת דתם על־יד החרטון, מתולאים—. ליתר, שיעית גדולה משני עברי הליטאנים, נוצרים _מרוניתיפ המתפללים _עןף לארמית העתיקה, _קורד־פ — שחיים לשני כפרים ש-על־יד אילת־השחרהלפרים היחידים שלהם בארץ, טעו־ ב"ם-מרוק־ _" יט _שאי;_ן. אה פישלם ב!<רד־א-ל־הט בעמק שלין אילת והלה (תליל) שעל הירדן. בהילה שולניפ אנשי העורנה — _שחולאו הנ-יז לפני סאות שנים כעבדים ושדם _כוע1י זורם בעורקיהם, וללפוף, באיל!להשלים אה התמונה, נשלחו לצפי, ההו-לה, ולרגלי החרמון באי־ כוח של עם העילאוים — עובדי אלילים ותטשהחוים _לי_&טש, חפ נמצאים בשלושה . הכפרים: (עין פית, ענ י-, , וזהרה-, (מלכד מאות הכפרים של הפלחים ה _" _סינייפ יי, אלת ששמרו על הרנה משמות הישובים העתיקים, ואשר, _ילפי השערה ב;־צבי, מתייחסים אולי לשרידים של כיי
עטנו. ומעניו _שאפ נשארה שארית של ישובים יהודיים הרי הם לקרב הדרוזים והנוצרים, פקיעין, הצליח, נפר _יק־ף ועוד. חייתי מציין 6". 56'ה אישיט _המסטליפ את הישול־ם היהודיים למאת השנים האחרונה, במקריו נק־ ראיס הם לאותו י&_פ — שלושת ץ _^ *, _£ י. :ו _ין . ] * _, //^ 11, 1* |> 16 ? 1. ) . (ו { _^ ך 0 "" _^ 1 — _^ • ? _! \ ", זי
סאשר קבוצה קטנה. החלו מריבות וסלסולים משפטיים נין חבר להגר. י גורל מחניים היל, צפוי 02 לאילת השחר, אלמלא קם פספר חברים י שעמדו בפרץ והודיעו לאיד, אשל בוחליפ יחיי מושב שעליהם לעבול למקום א-הל. מיטב החבלים, המייסדים, לוחות תעביד־ ונושאי המשק עונו את הנקודה והלנו טי לנפד יחזקא?ומי _להל־ערשים ולנאר טוניה. חם הקימו _אמנב משקים לסופת _ איל הלב כואב על _אשר נקרעו מעלינו ועונונו. , אנשי מושל _מחנייט _התללטו עוד חדשים על חדש־ם וללפוף החליטו לבטל את הנקודה, אנשי מחניים מענו אז, בי באילת יש מים _רלים. המעי!הקטן המשמש לנו מקור טי שתיה _עלשיו נותן לפוף הקיץ 4 —3 טטרים מעוקלים לשעה!אלה היו מימינו... התלבטנו במובן המשקי והחברתי, ומי יודע אם חיינו מחזיקים מעמד אלמלא התחברנו עפ -הקיבוץ _הקאוהד, השושלי;שלנו היה הה' נחום _לנארי, שהגליל ואילת־השהר היו ק לובים ללל, ־ מאוד, חלדי טז־ לירות הקיבוץ לא התלהבו אז לקראת האיחוד עכ'נו, לי הי־ כינינו דולרים רבים שהתנגד. ־ לקילוץ ולמשק הגדו ל - אנל הזי;, "נעשה. ומאז תם פרק הנדידות, גדלנו למספר חברים והנענו כעבור שנה־שנהייפ _ל־60 חב. - אמרו אז: קבוצה גדולה. _נשנא פעם _טננקין אלינו שאלנוהו מת־ יד, _־ח קבוצה בת טאח חבל ענה: קשה ?להגיע למאה -ראשונה — אחר לך יוצאים למרחב... והנח זז משחו מאותם _חימיפ. תתמודד , _־וע הגלילרב החוד וה- ,, פיל" בישובים כפר־גלערי ואילת־ השחר מ1נ־£1 לבר ל־500 נפש בלל אחר ובלל הגליל — ל־2: 3000ש ו־14 נקודות ־שוב. החולה, שלא ייבשה מאז ימי איוב, תייל_^ סוף־ פוף יה-ושנ ואלפי משפחות ודליות נפשית _תהקייטנח _געסקים "_* ""י י ווונעני ;
ב"ק, ר' ישראל -אשכנזי וחנדנו ישראל גלעדי. על שגי הראשונים וינדה־ קצרות, ועל זה האחרון לא יי, ה,, צ־ עיר" לאנשי היגליל, לדנר. ישראל לער־ וחבריו הלנו לגליל _ייישנ ; אה גבולות הארץ (וא־פח אץ גבול לארץ. (?אנשי העליל, השנית חלמו על הגליל ועל -לילה להוד. ; לגליל הגיעו ולחולן לא הספיקו הכוחות. טי יורע, לו- ישננו _ב־שונ־פ הבודדים בחורו — לא הי ־ נקרע מעלינו עבר הירדן. ועכשיו שנים-של-ושה _קיוים לישו־ לנו. על ראשיתו י 0פרו ראשונים, מעטים היו ועור פחות מהם שרדו עמנו, טח שציין את המקום אז, את הגליל או — היא חלדידות הגדולה, _חשממון, מנותקים מעיר ומטחים, ללא לליש וללא קשר, כאנשי דן לפנים, אשר נאמר עליתם, לי " רחוקים ?הם מצידון ודיר אין להם עם אדם. " זוכר אני _ל־צד נשאנו את הה' לטיבפקי באלונקה אל _ב־ת־החול־ם שנצפה. דרך זאדי פ_'רם, וכיצד הלו מובילים אנשי כפר־גלעךי טון משא בשלושת צמרי פרדות. ואל הנדידות הזאת צרפו־נא אה המיסד המיישב ?פיק"א עפ נל _תנרוך נו והיתת התמונה שלטה. החיים בקנוצח הקטנה שמנהת _כ־20 חלד וחברה יא־לה, במחניים, ובן _בהל־חי _ולפר־גלעדי, היו קשים, קשים בסול!הוומדי (אם כי לא הדגשיו זאת אז) וקשים יותר למובן ההברתי, ועם התנועה למושבים החלח תפיסה בקבוצות חללו. מחניים הפלח למושל. לאסיפת כללית הורמו הידים להצבעה, נצטרפו אז חרבה הבייט מקרוב באו לארץ וזמן קצר עהו במקום והגורל הולרע, פקידי פיק"א תיו תמיד מנבאים לני, ני פו"פ נעבור לעירן? וחייםאנושית" יותר: כשאדם נער " אומר דלרי שירה, אולם עם היוםד המשפחה והיולי הילד חדל הוא . ממעשי יילדות... הם שמחו למעבר במחניים ואף תגדילו אה התקצינ _למת־שנ־ס שט. _אילפ למהרח גולחו הלל שמושל קט. ;_ע_*י1 ג'ןה יוהי