דבר, 26 אפריל 1938 — הגמנסיות העבריות בלוח - ומיסח [כתבה]
הגמנסיות העבריות בלוח - ומיסח
?חניכי שלוש הנטנסיות העבריות - _ג5ודז נפגשים הערב-עמ אורח 'נכבד ; _^חביב _ ד"ר -מרדכי זאב גרידא, _י מייסד הגמנסיות, אחד . טאיות' החינוך -= _הלאומי היהודי בפולין. ?, פני 26 שנה נוסדה בלוח הגטנסיה >: י העברית הראשונה לנעוים, אותה הקופה י י _$ד התחילה התנועה _^וגרולה לחינוך מוי ' דיני, להשכלת תיכונית ולפני הנוער לא , זזיו אלא בתי ספר זרים או _בתי־םפר ־ מדמיים ש5 יהודים, אשר יהדותם התבטאה רק במנוחת חשבת- ובשעוריפ י בדת טשה'י. י י " ד"ר בוורא, אחד מראשוני הרבנים 1/ ^^ והמשכילים הציונים, רבות זכויותיו .. ורבים י _, ישגיו בפעולתו. הציבורית, אולם מעשה רב ?ת: ייסוד גטנסיה עברית מו- - _דרנ־ת, הוא או5י זכותו הנדולה. בית _פפר זה — אשר שימש דוגמת לרשת י שלמה ,, )בתי"ס של ברודא, "כפישקור־ 1_, אים להם ברחוב היהודי) הוא דו-לשוני ,. : ושפת חלמורים הכלליים היא פולנית י י ווחלימורים היהוריבו, בחיקוי רהב, נלט־ ? דים ע?טחרת העברית.. במחלקות הגבר י , י, הות הוקצו ללמודים . היהודיים (לשון ,, ;וספרות עברית, תנ"ך, היסטוריה יחר י , דית) 10 שעות בשבוע • ובחינת -כגרות י ן י בפני ועדת בחינות מיוחדת, מציגה דרי־ - ישות לא פחות חמורות. מאשר בבחינות י - _הממשלתיות בלימודים הכלליים. י ? ודאי, בית ספר דו-לשוני אינו מגיע י _^:רמת האיריא?של >_"_וך עכרי. אולם- " -- ?בתנאי החיים -היהודיים. של, פולין "" טמלא הי ־א שליחות חשובת והשיג 'הי-
שגים רבים. הלימודים, החגים והחגיגות — כל אלה . מצטרפים לאוירת־ י ?חינוך לאומית. בהדגשת הקשר לארץי י ישראל. ?בשלוש הגטנסיות העיריות, שת-ים לנערים-ואחת לנערות, למדו עוד לפני י 10 שנים אלה: תלמיד ותלמידה — וכמספר הזה ודאי לומדים בהן גם כיום. הגטנסית הראשונה לנערים זכתה כבר ל־20 מחזורי תלמידים ומספר הבוגרים של שלשתן קרוב לאלן: . ! הרמה הפדגוגית זכתה להערכה אפילו מצד שלטונית פולין (אשר הנהיגו, ביה. _־ר בשנים האחרונות פיקוח חמור על בתיהספר היהודים וצמצמו, את חופש מנהליהם) והם נאלצו להעניק לבתי-םפי־ יהודיים אלה, עבריים למחצה, את _הזכויות המלאות של בתיםפר ממשלתיים. חניכי הגטנםיית חללי פעילים. בכל שטחי העבודה והציבוריות היהודית. רובם . ממשיכים. בלימודיהם בחי"ל באי ;,
דריסת רגל -ליהודים במוסדות ההשכלה הגבוהים, בפולין. חלק גדול ש. 5התלמידים קשור בתנועות הנוער הציוניות לזרמיהן ורכים העוברים מספסל הלימודים י לחיי הכשרה חלוצית. בכל תקופות העלית לארץ-ניכר חלקם של בני לודז. ? וביניהם . — חניכי _הגמנםיות רעבריות. רבים מהם הייפ . בקיבוצים _וקביצות, י רבים נ ין פועלי העיר, טורים, רופאים, אחיות, מהנדסים, עו-, כילדין, י פקידים ועור. כמובן — גם בעלי עסקיכ. ד"ר _ברודא " בא עתה _לייקלר קצר. יצא מפולין, שם . הוא ועוזריו באיגוד החברות המחזיקות את בתי הספר העבריים בפולין (מזכיר _האעיד _ ד"ר א- טרטקובר, (נאבקים קשה על ?יום מוסדות החינוך _היומיים. אולי _ישאה י קצת עידודבפגישתו עם חניכיו הטוש- , - ישים בחיי. המולדת "יחדור . ים רגשי תירו ; ע_5 החינוך והה בשיח שניתנו לחם במאמציו.
מ, ה.