⁨⁨דבר⁩, 24 מרץ 1938⁩ — Untitled [⁨כתבה⁩]

י י ‭, , _? :‬_תכון חקלאו;ת" מאת י. אלעזויי-וולקגי לו היה המצב כתיקונו ולו נמצאה החקלאות העובדת כארץ בפריחה משקית' ולו נכתב הספר בצורה פופולרית יותר, גי עתה גרר ודאי בהופעתו כמה מאמרי ביקורת והערכה. עד •תה הופיעו מאמרי ביקורת. והערכה בודדים וביניהם גט מאמרו המקיף של ע. אטינגר. הפרטים שעמד עליהם מר אטינגר הם בעצם הנחות מוקדמות לעיקרים שבספר, הנחות שמתווכחים ודנים עליהן במציאות המשקית. מר אטינגר מביא את ההנחה של י. וילקנסקי האומרת ‭? "‬ שבעתיד יתקיימו המתישבים על פירות העתיד מרובי הגננים" ומעמיד את השאלה האם בהוה על המתישבים להת־ קיים על גידולים חד-גונייט. אי אפשר להוציא מנושא מקיר בספר משפט אחד ולהעמיד אותו כשאלה שהמחבר כאילו איננו עונה עלי " במישרין תיכף ומיד. הנחה זו קשורה בהנחה שניה באותו פרק האומרת: על שתי קצוות. הפוכות יכולים כיום לקיים משקים נושאים את עצמם: על פרי הדר ועל _להמ עןני. ההדרים קובעים את צורת המשק, האינטנסיבי והחיטה את האכסטנסיבי, ועד כמק שקיומו וביסוסו של המשק המעורב תלוי בשווק בטוח ובמחירים. מתאימים טבעת הוזנחה הזא‭1, ‬ מתוך המציאות המשקית שלנו והיא קיימת . כעובדה שאין באפשרותנו לערער אותה.

במשך השנים האחרונות א_&שר לציין בקו בולט שמשקי העובדים המעורבים המתבמםיט בעיקר על ענף הפלחה הוא מבטיח את קיומם בתשעים אחוז והלול והרפת הם הגורמים המחלישים את הכוח הכלכלי של ענח הפלחה כבסיס בטוח לקיומם של בעלי המשק המעורב העובד, למרות זה שתוצרת הלול מוגגה במידת ידועה במכסי מגן.

האם צריכים א נחנו לגשת להערכת ענף הפרדסנות - אחד מענפי המשק העיקריים _באיןור הטבעי שלו ביחודבמשק הזעיר האינטנסיבי המתבסס על עבודה עצמית של בעל המשק — רק * לפי מחירי הפרי בשוק העולמי בעונד, זו או אחרת ז האט אין ענף ההדרים מבט_?ח לעובד _כתשע־־עשוה לירות מכל דונם בעד ‭30—28‬ ימי עבודהשהוא צריו להשקיע בכל דונמ פרדס- יחד־ עט הקטיף, אפילו במחירים _הירודיט של 2 שילינגים וחצי בעד כל תיבה על העץ בממוצע של 100 תיבות לדונם, שזהו בעצם הריוח העיקרי והיסודי שצויר לבוא בחשבון בקלקולציה הבריאה של הפרדסנות העובדת? אין אנחנו יכולים להשתחרר מהשפעת הקוניונקטורה בשיו‭_-_'‬ק התוצרת החקלאית בזמן. שאנחנו נגשים להקמת ענפי משק מיוחדים והמשק המעורב בכלל. כך היתה הגישה להתיש־ בית האלף בקוניונקטורה, מופרזה בשווק ההדרים של _המשליט האלו' ומפני זה לא הניחו ביסוד המשקי את השטח המספיק לקיומו של בעל המשק לפי קלקולציה בריאה נורמלית. גו נגשו לבנין הרפת בחשבון של מחירי החלב לפי קוניונקטורה ידועה בשיק הפנימי בארץ. וככה יש עכשיו. נפיה לכפוף את המקל המשקי לצדו השני תוך נטיח מופרזת לענף הפלחה' לא מפני זה שהשווק של יבול הפלחה הוא תמיד _י בטות בארץ, כי אם בגלל קוניונקטורה טובה בשווק יבולי הפלחה. 1 הפרדסנות בארץ המוציאה לשוק פרי מונופולין מבטיח" את קיום העובד של המשק הזעיר אפילו אם השטח של הפרדסים הנטועים יגיע לחצי מיליון דונם.

אמנפ זה דורש: קודם כל תקופה ידועה עד שהפרדסים יגיעו. לגיל הפרי הקטן, ומלבד זה תלוי עתידה של הפרדסנות בגורם מדיני י כלכלי. הנהיה שליטים במצבנו ונוכללי ‭'. ‬סרג

_^ הטשלן _וחסחיקי ‭????‬_ומממוומאמו ‭??‬ את שתק פרי ההדר על ידי חוזי מסחר עפ ארצות שונות' או לא, אבל הגורמים האלו אינם טבועים בענף המשקי הזה עצמו. נל זה חשוב לקחת בחשבון בזמן שאנו _נגשיט להערכת מצבו של המשק המעורב במידה שהוא תלוי בגורט העיקרי בשווק, עכשיו בנוגע. להנחה השניה של י‭.. ‬וילקנסקל אשר מר אט-־נגר עמד עליה. ההנחה הזאת. אומרת: מחולקות הן התפיסות במשק היחיד ובמשק הלאומי. אץ הקולוניזטור יכול _לראות ברפואת היחיד . את רפואת הרבים‭,. ‬הוא מכפיל במחשבתו שלא מדעת, את‭. -‬שלושת האלפים ליטר. תנובת פרהאחת , ומאה וחמשיט ביצה תנובת תרנגולת אחת על מכפלת ‭''"‬ אלף והשוק מתיצב לעיניו מוצף ללא . יכולתיקיבול אפילו, אט יסתגר בפני תבואות- חוץ ב ח1מות מכ מ . גבוהות‭,,. ‬ י ‭,. . ;‬ מר אטינגר . שואל, ר_&םלאבקלות עבר המחבר על ־הבעיות הרציניות של הרחבת התוצרת החקלאית המגוונת ועל השאלות גברות המשקל של . הגנה עליה בתחומיפ . אפשרייטובפרקי . זמן ידועים. האט משוללת כל ערך, למשל הגנת מכס . לתוצרת הלול הניתנת כעת במידת מה כהוראת שעה, _בתשואה לחוטר הגנת גמור על תוצרת הרפת‭-?‬האין זו דוגמה מאלפת לסכנה הנשקפת מהכללות מורחבות? עברנו בשטח המשק המעורב העובד- דרו ארוכה מאל _וההישגים גדולים וניכרים. בשנת תרפ''ו נמכרו ע"י "תנובה" ‭1. 328. 000‬ ליטר חלב בסכום של‭47;067. ‬ לירות וביע"ף. בסכום של ‭7. 784‬ לירות, בשנת תרצ"ו נמכרו ע"י תנובה" ‭18. 053. 000 ‬

ליטר חלב בסכום של ‭353. 128‬ לירות וביע"ף בסכופ, של ‭207. 078‬ לירות. בכל:זאת . אץ המצב הכלכלי של המשק המעורב קל משהיה לפני אחתיעשרה שנה. והאם אין המציאות המשקית הזאת מאמתת את ההנחה שמחולקות הן התפיסות במשק היחיד ובמשק הלאומי ואין המיישבים יכולים לראות בתועלת היחיד את תועלת הרבים?לחינם חושב מר אטינגר ני נגד חבלי ההתרחבות וההתפתחות של המשק המעורב. במידה שהוא מתגשם מתוך כיוון כלכלי משקי לאומי ' יש תרופה במכסי מגן. בשנת תרצ"ז הוקמו מתוך מאמץ משקי חלוצי תשע־עשר ה נקודות חקלאיות חדשות ועליהן באמת גאותנו, והנה לפי הציוד המינימלי של הרפת בפרות-חולבות במשקים החדשים האלו תתרבה כמות החלב שהם יספקו לשוק 1 לערך שבעה מיליון ליטר, ואת-מרבית הכמות יהא הכרח לעבד לחמאה, ז. א. להוציא לשוק הפנימי בארץ כמאתים טון חמאה נוספים — ואולי עוד יותר — על כמות החמאה ש"תנובת" מוכרת כיום. לפי- מספרי "תנובה" מאפשרת כמות החלב הנעבה?לחמאה לשלם לערד 7 מיל, ורבע בעד-כל ליטר חלב לפי המתירים הסיטוניימשל 220 מיל בעד כל קילוגראם חמאה. והאט אינה נשקפת סכנה ברורה שלא נוכל להחזיק מעמד במחירי החמאה של "תנובה" הקיימים כיום, ולא רק בגלל ההתחרות האפשרית של אוסטרליה‭., ‬ליטא ולאטויה, אלא גם מפני רבוי כמות החלב בשוק הפנימי בארץ מהמשקיט שאנו מקימים כעת ושאנו שואפים להקים?והאם אפשר במצב כזה להחזיק מעמד בחומות מכס שהן צריכות להיות באמת מגרדות־שחקימ ?

בכלל נעשתה בזמן האחרון הבעיה של מכסי מגן לשאלת העונה שרוצים לראות בפתרונה כעין תריס נגד המשבר הכל־ גלי הקשה /שתקף בשנתיים האחרונות את המשק המעורב

‭1*8‬ ושלילת -ההנחה הזאת נחשבת כפגיעה באינטרסים החיוניימ של המשק המעורב העובד. המצב הכלכלי של המשק המעורב דורש בזמן האחרון הגנה על התוצרת שלו, כי אנרכיה כלכלית שולטת בשוק הפנימי בארץ בשווק התוצרת, לא רק של החקלאות כי אם גם של התעשיה, עקב ההתחרות הפרוער. של הארצות הקרובות והרחוקות. אבל אין דבר זה נוגע בעצם לפרובלימר, העיקרית: עד כמה יכולים _מכסי־מגן לשמש יסוד בטוח ליציבותו של המשק המעורב. י. וילקנסקי מגדיר בספרו את ההנחה הזאת: "מכסי מגן כהוראת. שעה ובתקופת "מעבר מתקבלים על הדעת‭.. ‬כגזירת קבע לא יועילו. יפות;הן סמוכות לעץ בעודו רו' אד העץ: החלש הזקוק כל חייו לסמוכות מבלי יכולת לשאת את עצמו לא יעמוד במלחמת* קיומו‭.. ‬החקלאות צריכה למצוא‭. ?‬דרכים‭'. -‬לשאת . את עצמה, ולעמוד בהתחרות‭/'‬ ההנחר_* . הזאת אומרת לנו. שאנחנו צריכים, קודם ־כל‭.. ‬ . לברר

לעצמנו ולקבוע שאם-לא. יעלה בידינו לנצל אתי‭, :‬כל תנאי הטבע הנתונים . בידינו ולקבל כמות- מאכסימאלית ‭,. -‬של - מספוא מהמשק בשביל הרפת ובהוצאות זולות של:השקאף > החצירימ שיעלו באופן‭:. ‬ _מאכסימלי: לשני . מיל מטר ? מעוקב‭., ‬מים־ — י אין לנו שום אפשרות לבוא בדרישה בדבר מכסי מגן כדבר קבוע, וכשם- שאי אפשר להגן על משקים, נחשלים — שבעליהם אינם, מסוגלים לנהל. אותם ‭-—‬על ?ךי, מכסי, מגן, ככה אי אפשר לנו להחזיק . מעמד בשיטה של. הטלת‭--‬מטים י והוצאות -ציבוריות על-בעל-המשק בשיעור של _חמשישש לירות-לחוךש ולהכרית את הצרכן לשלם את ההוצאות האלה; בצורה של מכסל מגן, האכר הדני הצליח להגיע במכירת החמאה שלו בשוק ה?ולמי לכמות של 160 אלף טון משום שהוא ניצל את: כל תנאי הטבע י להוזלת ייצור-החמאה* וכן בגלל איכותההמעולה של החמאה הדנית. בדרכים א לו נוכל גט אנו . להחזיק מעמד בשווק החמאה של המשקים שלנו בשוק הפנימי בארץ אך לא על ידי חומת י י מלאכותית של מכסי מגן‭.. . ... ‬־‭. :, ‬

. אץ כל זה:נוגע, כמובן, ל"הוראת השעה‭:"‬ אנו עומדים במלחמה-עלי קיומו של המשק . המעורב להגן על תוצרתו נגד האנרכיה וההתחרות הפרועה בשווק התוצרת שלו בשוק הפנימי בארץ. י י ? . • י. וילקנסקי- קובע בספרו שעל ידי ייצור כל המספוא הדרוש . באותן ההוצאות ובאותם כוחות העבודה הקבועים כיחידת משק. נוכל להעמיד את תוצרת המשק ‭? ? ??‬ על מחירי ההתחרות‭.. ‬עם זה הוא מעיר כי אפשר לעשות את תוצרת החלב ותוצרת העופות לבנות התחרות, אך הדרך אינה, פתוחה עוד לשימוש הרבים‭.. ‬חקירות ונסיונות נוספים דרושים‭... ‬מר אטינגר עומד על הפיסקה האחרונה . הזאת ומעיר שהספיקות הללו מופרזים, ומפני זה הוא בא. לידי מסקנה שהתישבות בהיקף זה ‭12;000—8000)‬ משקים במשך עשר השנים הבאות) היא מסופקת, אט ללכת בדרך הפקפוקים של י. _וילקגסקי. המסקנה של מר אטינגר היא' לדעתי , מוטעית ביסודה. המשק המעורב האורגני לפי תכניתו של י. וילקנסקי היא חוליה הכרחית בהתפתחותו של המשק המעורב והתכנית הזאת נובעת _י מתוך המציאות הכלכלית של המשק המעורב בנקודה שהוא הגיע אליה ושממנה תוצאות לדרך התפתחותו הבאה. וההנחה. הזאת שהדרך איננה פתוחה עוד לשימוש הרבים . ודרושים חקירות ונסיונות נוספים מובנת וטבעית בהחלט בשביל חוק ר

מדעי בשטח הכלכלה החקלאית והיא לא גאה לגרוע מבניו התכנית הזאת כי אם לחזק אותה. המבוא ליסודות העיקריים של המפר היא' לדעתי , ההנחה (עמוד ‭(93‬ הקובעת, שהליקוי העיקרי במשק המעורב הקייב הוא בזה שכיוונו הוא מיכאני ולא אורגני. לא בגל מקום _יש למצוא השפעת גומלין בצירוף הענפים הן ביחס ללוו! העבודה, והן ביחס שבין כושר הספקת השדות ובין צרכי הרפה והליל. זוהי, לדעתי , הנקודה העיקרית המשמשת יסוד לבנין התכגיתי של ד"משק המעורב האורגני האינטנסיבי שהקיפו י , 1 _וילקנסקי בספרו זה. החקירה הכלכלית של המשק המעורב משנת תרצ"ד עו תרצ"ח המציינת עליה כלכלית 1ז־1לה וניכרת בשנת תרצ"ה

וירידה ניכרת בשנת תרצ'ח מוכיחה במספרים ובעובדות חותכות מתוך המציאות המשקית, שרק משקים מעורבים אורגניים, כמו נהלל. למרות זה שלא הגיעו לשלימות בשלוב הענפים במשק, יכלו להחזיק מעמד גם בשנים של משבר כלכלי קשה ולהתגבר עליו במידה ניכרת. המשק של נהלל המתבסס על מאה דונם פלחה עם מחזור זרעים מתוקן ומסודר. מצטיין בכל שנות קיומו בגוון _מאגסימלי ובשויוךמשקל בהכ־ נסותיו של כל ענף. המסקנה ההגיונית היא: שעד כמד. שההתישבות הבאה צריכה להתבסס על שטחים מצומצמים יותר ממאה דינם והיא צריכה בכל זאת להבטיח את קיומו _*ל בעל המשק אנו מגיעים מתוד הכרח כלכלי למשק האינטנ־ סיבי האורגני שענפיו שלובים זה בזה. לא איזה אלמנט של קוניונקטורה קובע את ההכנסות של כל ענף, כי אט בעיקר יסוד ותוכן עמוק יותר של המשק המעורב. וילקנסקי התחיל בהנחת הקו העיקרי שלו ביסוד המשק המעורב העובד ועכשיו הוא ממשיך אותו לא בלי ספיקות ופקפוקים ומתון הכרח כלכלי הגיוני שאין לנטות ממנו במציאות המשקית שלנו ובתנאי הטבע והכלכלה שאנו נתונים בהם. אין איפוא משום חידוש סנסאציוני בתכנית המשק

האורגני המעורב בצורה המקיפה בהתגשמותו' מפגי שהרוו־ לוציה בחקלאות היא בעצם או1ליציה. כפי שמגדיר אותה וילקנסקי בעצמו בספרו. ומפני זה מצטיין המבנה של המשק האורגני האינטנסיבי המעורב בפשטות בהירה. מה הם היסודות העיקריים של המשק המעורב האורגני שהוא החידוש והיסוד בספרו של י. וילקנסקי: א) עבודה שכירה ביום עבודת קצר ושכר עבודה גבוה באופן יחסי אינה באה כאן בחשבון. כל המאזן מצטרף מפרו־ טות, מציתפי עודפים, מעודפי שעות, משאר־חריצות, מיתרון דייקנית. הקו ביו הריוח והחפסד הוא _כחויט השערה. כל רשלנות, הזנחה, התרופפות, מכריעה את כחי המאזנים להפסד. ב) ענפי המשק צריכים להיות מצורפים לגוי בחירה חמורה, לא. לפי גובה ההכנסות בלבד!שעות העבודה הדת־ שות לכל ענף בתקופת השנה צריכות לחיות מעיינות, ענף הדורש בעונה מסייימה הרבה ידים עובדות לרעת השני הוא פסול מראש במבנה המשק המעורב גט כשהוא מכניס חרבה. ג) ההספקה להחזקת המקנה והעופות צריגה להיות מיוצרת ברובה המכריע בתוך המשק. אין טעם להחזיק בחמות חלב בכפר הרחוק מהעיר, אם רוב המזונות קנויים, ואינם מוציאים אותן מן השדה בתגאיפ אקונומיים.

‭?????????????‬ו המשק הונחח‭*0 *!‬ ד) במחזור השדות יש לנהוג בכל חומר הדין בבחירת ‭.. ‬גידוליםן גידולי ההספקה צריכים לבוא חליפות עם גידולי טיוב, גם אפ למראית עין ראשונה יהיו נמוכים בהכנסות לעומת גידילים מנצלים, שראשיתם ישגה ואחריתם יהיר ‭., ‬_גצער. הרבה גידולי עידור כשהם לעצמם וביחידות לא יעמדו כבקורת חשבון הייצור* או בציבור כמסדירימ וכמקציבים •מצאו לא רק כמועילים כי אמ כבלתי נמנעים. בכוחם יגדלו •בולי המספוא, בלעדיהם ינוגעו השדות מחלות ומזיקיט, ואתפ יגוון ממשק, ויידחקו מן השוק הרבה סלגיפ של תלצדו_; ן_?וץ. כוחם היתר איננו בגודל הכנסותיהם, כי א0 בסגולות <־?טיוב המלוות אותם. מחזור זרעים מתוקן הוא ראשית כל ותכלית כל במשקי החלב והעופות. כדי " לעשות את תוצריהן בני התחרות ולהוסיף סעיפי הכנסה המתפרנסים מבלכות חבית?אף לאזן את צירופי התוצרת במשק באותו היחס שמצורפים הסעיפים השונים בתצרוכת. אלו הן היסודות העיקריים בתכנית המשק המעורב האורגני וזוהי בעצם הנקודה י. מרכזית של הספר. הצד החיובי והכוח המתקדם במשק ו_!מעורב העובד האינדיויד_^אלי _, הוא באיניציאטיבה המשקית ל י ויוצרת והמפרה של בעל המשק, ובקבוצה מתגלמת ד. איני* ציאטיבה המשקית היוצרת הזאת ככוח קולקטיבי מגובש. זהו י תשלב הראשון בהתפתחותו של המשק המעורב שהביאו אותו ‭*12‬ הלום.

ההנחות והעיקרים שצריכים לשמש יסוד למשק המעות ‭?. ‬אורגני לפי־ יחידה משקית ‭2(>—15‬ דונם' אדמה הם בעצ6 ד. שלב השני בהתפתחותו של המשק המעורב והאיניציאטיבו! י המשקית . היוצרת צריכה להגיע בו-לידי גובה מאכסימלי. העליה המשקית לא תבוא על ידי כפיה ולחץ מבחוץ, כי אמ מתוך רצון משקי יוצר חפשי ומתור הכרה פנימית שרק בדרך זו יכול וצריו המשק המעורב העובד להמשיך את דרך התםת* חרתו הבאה שהיא ההמשך העיקרי וההגיוני של אותו הדרן שבה התחיל המשק המעורב העובד את צעדיו הראשונים ושבדרך זו הגיע עד הלום. עוד שתי הערות: א) המשק המעורב האורגני בנוי על הנחה יסודית שהמיט להשקאת החצירים במשק זה יעלו לא יותר משני מיל המטר המעוקב, בעוד _שגרוב האיזורימ החק־ לאיים בארץ עולים כיום המיט להשקאה מארבעה עד חמשו? מיל. זוהי שאלה כלכלית מדינית שיכולה וצריכה , להיפתר בהיקף מדיני. ב) קביעת רמת החיים של בעל המשק צריכה ליעשות לפי הכנסות המשק התכניתי חזה. המשק מוכרח להבנות בצורה קבועה ובטוחה, שאיננו גורר אחריו _גרעון משגה לשנה, ורמת החיים לכלכלת המשפחה ולכל ההוצאות הציבוריות של בעל המשק מיכרחה להקב_* לפי העודף במזומן _וונשאר אחרי כל ההוצאות המשקיות -וסידור ההשקעות במשק,

ספרו של י. וילקנסקי כתוב בצורה תמציתית מרוכזת מאד. הטבלאות המרובות והביקורת המקיפה על כל ההנחות העיקריות והיסודיות שבספר יעזרו בהרבה להבהיר את הקוים _העיקריים המציינים את דרו התפתחותו הבאה של המשק המעורב העובד, וכן את כיווני הדרו של המשק החקלאי שלנו בארץ בכללו. אגרונום ח. 6יי_4י 1

הרחב פחותי" ‭: 0‬ _^חברו‭_^1‬ה> הםיבןן : אי&לאנל_, מנותקת _למים 1ר_^י‭; 6‬ _. מנ_?יתר העולם _וה_^פהתאופלאנדית עו ‭[| , ;‬טאר מהש|חה_$ו;אדית‭-:, ‬הרבנית והנוח‭|;‬נ!ןנ‭;. ‬_מטילא |_ץן'' גט התנועה _הקואופרטיבית: הא יםלאנהיתלנעילה |ו_1ח _מנעולים‭"/‬ והרי, למעשה, ראוי תאי הזל‭)!‬השני לפי £ שמווי באירופה) לא. רק ל _" םקרנותם"של תיירים, אלא _?חשוטת־לב הצבור הרחב יותר ושלהקואופרטורים, בעיקר: 5נוו, איפוא, את הופעך!מפרו של _טורםטן. אורה, וך ש_5 רו־השבועון המרעו/של;הקואופרציה _חשמלית, י _וטרטור‭, "!‬שיצא לא מזמן בתוצאתהפפרים של ברית _ומיטיבים _השוודיים, " קואופרטיבית פרבונדט" נול איסי |ח8ל הקןאופרציף טית. י זנליא — לפי. מפרי באורה — כמת יריעות כלליות י יז, אי: . שטחו ‭103 —‬אלף!_קילומטרים מרובעים, - מפטר 1י$ויםיו— ‭. 115, 000‬היינו: קצת יותר מתושב אחדעלכל ־ *ן0טר מרובע. רוב מתרטביםעסוקים בחלולאו-ת. הענפים ייי ‭?1)‬_רימ ע‭?!‬המשקהאיםלאנדי : דיג, משק החלב — בעיקר _י !_יו1 ג:ינ‭_, _"‬מרגרינה וגידולי בקר _לתעשית שמולים. • "יסטוריה של איםלאנך היא _עתיקת־ימים. בשנת 1930 י תושבי האי את יובל 1000 השנת של הפרלמנט הדמו־ ט_> _^הם. משנת 1935 איםלאנדעצמאית בהחלט בשמח _^ יוי!תפנימית- שלה. _פחו־ט השני עוברת _בהיםטוריי _י ; י ־‭_?8‬ח‭!:‬ת תושביה לקיומ בלבלי הוגן והיא הצליחה לעבור (יטות משק מודרניות רק בתחילת המחצית השני־ של _ווווו ה־‭. 19‬י־1885 נוסד הבנק הלאומי של איםלאנד

‭_2 _^3‬ל י_^_פ טו‭;::!^‬ע1־י‭$$0$$$_^ ‬

‭19_©‬ ניסר הבנק השני הנקרא- " בנק הדייגים של _איס־ נו" שמטרתו לעורר ולעודד אתל הכוחות יהיצרניים של ‭; _, ‬ י _ןיי‭_^. ‬א מזמן _נוםד גט חבאנק _האגהארי האיםלאנדי. _לתנועה הקואופרטיבית ‭:1‬איסלאנד נולדה _כתגובת נגד נוות " משק הגזל" ב דיג והניצול האכזרי של הדייגים מצד ‭_5|‬ו11 קפיטליסטיות שונות. טבחיני' זו יש לגרוט אח 'הקר תיח _האיסלאנריח והישגית כתוצאה ?של מלחמת העם 1 טן?־ייפ תרבותיים יותר ולמשטר כלכלי צודק יותר. : הא;ו־ח השיתופית הראשונה נוסדה ב־1882 ותפקידה ק־י לו־לו _ש י ו‭?_, ‬ק עצמאי שלי הדגים. לשם־ לה חברה _ן: ־ת ה‭1"‬יהיפית הראש ונח של הדייגים האיםלאנדיים אנית י והתאי‭, ::‬־ א, _־תת לאכםפורט דגים _^ _ליחוץ לארץ. הנםיון _(י . ח ויהד עם נםיונות אמרים. רומים _^_שימשי כוח דוו ‭_3 *!!‬נת הרי‭:, ‬ השיתו-פי . המעשיה " הקואופרטיבי התחיל. לזרום _ןקיק ינים ועורר הד של אהדה בשכבות הישוב הקט! ‭: ?‬ י- את היסודית הרוחניים _לקואופרציה . האיסלאנדית _5י בתי הספר העממיים, ובעיקר, _האוניוחםיטות. האוני־ ט1ת האל־ _ או ־ ‭;, ‬ כפי שמכנים אותן בארצות הםקאנדי־ ‭" ' _"!?‬ בתי תספר העממיים הגבוהים" — ממלאות תפקי־ _ןיני_^_רך בהעלאת תרבותם של עמי _פקנדינאויח. מתוך י י י ק יוצאים העסקנים הט ובימ ביותר בש בי_^ המפלגות ןיא'יסטיות, _אגודלה‭,. ‬_הפולים _קטקצועיןת _וקארגוגים־ _יופיים. _" באמצ_^ת _ןןקואןפרצץח יאמידית משקית ולקיר־ ‭_^. ‬_ביתית'י _ ית א2_יטר . להגדיר בקיצור את _וזתיםטורי‭?! ‬

_תיוודש‭: 1 !!‬ _^לי : _י: -מבהו: ונה‭. \^‬ _י : י י‭:1; ^'1 _8_>‬ י ‭^^1 ?‬ ;איסלאנדן ‭5; ^^^‬ו1 ך;ביךהקואו יטןאז&גאןו ‭^^^^^‬ ןויטיבוופתו_&_ג ‭""‬י י י י י ישראל‭; _;, _. ; \ _^ ;; .. ; _ [, /, , ; ;,,.,,. ‬ ? ל רוב הקואופרטיבים חברי _האיפלאנדייבו‭-;‬ ע _^הקלאיונ‭,. _£‬לפי ‭, 1935‬ ורכבים מפקד מ ‭_^7^/0?‬ _^_קואופרטיבית הטו־ כזית בא_^לא_^ד כדלקמן ‭, 65, 7_^ :‬חקלאיים‭:8, 7_^ . _^‬דייגים, ‭_5, 340‬ בעלי מלאכת‭16, 2_^0, ‬ פועלים, שכירים . _ו־‭6, _89'0‬ בעלי אומנויות שונות. מטפל -האיגיודות השיתופיות למיניהן ‭39‬ (_ב־‭. (1935‬ _יתיי . עם בני-המשפחה שלחחברים‭,, ‬מ‭4<‬גו;יםה. קואופרטיבים האיםלאנדיים‭409£. _!‬מכלהאוכלוטים. היקף הה&יפקח של הקואופרטיבים _לתבוריתם הייה כדי ‭5, 888, 000‬ כתרימ וללא־חברים כ די ‭3, 764, 00(1‬ בתרים. תוצרת האי שו-וקח כדי

‭. 7, 517, 000‬כתרים. קרנות השמירה ‭. 3, 1_^9 , 000 —‬ כ-תר, הברית המרכזית של הקואופרטיבים האיטלאנדיים היא חברה 1 לאכ&פודט יולקניח סיטונית כאוזת_^ המחזור של " הבריח תגיע י בשנת 1935 ל־‭20_, 09‬ מיליונים כתר ים. בשנה הני'ל היו עסוי קים במשרדי הגלית 265 עובדים‭.. ‬ י י אודה מרגיש בספרו, שהתנועה הקואופרטיבית הנח י מאבני היסוד שלהדטוקרטית. האיסלאנדית‭.. ‬ד&פר בא למלא י חסרון גדול בספרות הקואופרטיבית. המחבר‭, !‬הידועבחונימ _הקואופרטיביים חבין־לאומיים ב גלל םפריו המציינים. על הקו־ י אופרצית בשוייץ ובפינלאנד, ־ הצליח בםפרו החדש להבליט י את ההישגים והבעיות של- איםלאנד החדשה ושל תנועתה השיתופית. בקוים בהירים ניתנת בו סקירה היסטוריה על ארץ שעברה דרך קשה _במלחמית ל קידמת ועל תפקידה המבליע י י של _הקואופרציה במלחמת זו. הספר נבתבבאחבהרבהלאים־ לאנד וללוואופרטורים שלה ותמהני מחדיר באילו את האהבה הזאת גם ללבות הקוראים‭. *‬אגב קריאה הנך מתמלא י חיבה לאי ולעם האי&לאנדי הקטן, שידע -באמצעי-ת ד!קואופרצי. לו "י להגיע להישגים _תרביתייב!וחברתיים כת גלולים. י י פאול _אולברג י _; . ?י . יי " י , שטוקהולם

געית. שיווק _תפוחי: ארז ישראל : ג_^רו‭_$* _3‬ז ו"ו שולמית משקה‭?, ‬הו_^ת המכון לחקר1 ־־הכלכלה־ ‭5_$‬ י המוכנות "" וזיהווית־ ‭_*5‬רךישחוול ‭. . "‬ י עבולתח-של ד '' ר משקה, שנעשתה מטעם. המכון לחקר הכלכלה והופיעה תחילה בצודה של פ-דלת. מאמרים בהדד‭, "‬ כונסה בחוברת מיוחדת. ‭. " ? : ?? _, . ? ?‬המחבלת‭-, ‬מגדולה בקיצור את א-ופיה הכללי של הפוליטיקה המםחלית הבין. לא-וטית בימינו. כ‭,, ‬פוליט. יקה כלכלית ?לאומנית‭., ‬המושפעת _יותר. ע‭. "‬י האינטרסים הפוליטיים של י הסריגה המכניפד, סחירות טחוי'ל, טאשוי ע‭_". ‬י כושל הקנית של אוכלו-םיה‭. "‬ברור, . אי&וא, לרעת, ד‭-_"‬ר משקה ‭"_^‬ שהיגבלת . האימפורט פוגעת קולם כל בטוצרכיפ‭., ‬שאינם. משמשים לצרכים חיוניים שאי אפשל בלעךיהםיי. את אפשרויות הגדלתו ‭!?‬ל ממכר חלל אלץ ישראל ‭1>‬ובעו1 ד"ר טש . קה ‭". ‬ ע"י השיעור הממוצעשל ה'חינםוו הלאומית, גובה השכל _וצפיפית האובלוסים וכ!ע"י המצב מבחינת המךיניזת. , הכלכלית " בארצות חטמברחשונות ויחסיהן- מבחינת-מליגיו-ת חטםחל של _מתתלותינו _הלאשייות — _פפלד ואיטליה‭:. _^ . " ‬

הובא בחשבון גודם יחשוב נו&_ף — התמורות _גחרכב הזונתס טול נוגוי אירןפיו המתקרמיס. מתוך חקירת התנאים באירופה, באה המחברת _למםיקנה שמשק־בי>ג של פועלים מראה -גטישו-ת גדולה לגבי תצרוכת הפרי ודבר זת מכביד _?ל יהפצת פרי החדר בשדרות העמלות של ארצות אירופה שונות. אולם עם עלית התכנסה של העובדים עולי!ביקושם לכל מיני פרי‭-, ‬וטריניו-ת התזיונה בכמה מארצות אירופה התר־ ?ביתיות, המכוונת גם להגדלת המזונות -הפרודוקטיביים ועשירי הויטמינים ובן המגמה לשינוי מבנה התזו-נה ב_^י הגדלת שבר העבודה . הנקו-ב (קואופרטיבים, הקטנת המחירים ע"י רביו־ _נליזיציה של _חטסמר זכו‭— ('‬ יכולים לסייע להפצת הפרי. מתוך השוואות סטאטיסטיות אנו למדים בחוברת, שיש _* ע_?ווטת _תערוכת הת"זים עו_^ה על זי של ת&יחימ ובננות, אולם אין המגמה הזאה מתמידה ייאין לה אופי כללי. את סיבת _יציבותו של‭-. ‬תפוח הזהב הארצישראלי רואי־ ז!טחברת _באיכזתו הגבוהה . ובצריג-תו ע"י _האלימנטימ האמי-

דים של החברה האנגלית. כל עוד לא געשה ח&וז!הזהב נאי ריפה פדודוקט הנצרך ע"י המונים, אין התנודות בשכר העבידה עלולות להשפיע על מחירו השפעה ניכרת. אם בי קיים דמיון רב בין רמת החיים של העטים הט?_אנ־ _דינאויימ -יבין זו של האנגלים, יש _בייניה] הבול עצום נתן־ תנת פרי ההדר לגולגולת. זאת היא הוכחה מאלפי!נום&ח י להנחתת של ד"ר -משק-ח, _שהפוליטיקה המסחרית של _המרינות משפיעה על . תצרוכת האימפורט של פרודוקטים מטויטים יותר י מאשר כושר ־־קניה 'והטעם , של הצרכנים. מובן, * אחד המכשולים הגדולים ביותר ל _^_כספורט תפוח־תזהב האח־ ישראלי ולשיוו-קו השיטתי- במחירים -הוגנים וו_&ה המחברת באי יכלתה של ארץ ישראל לנרות חוזי מ6חר עם אותן ה‭;_0‬ זהב. צ1ת דיקא, הבאול" בחשבון _כלקוחות עיקריים לת_&_יחי עבודתה של י"ר משקה עשירה ב-טבלאיח טט8טיפטייי‭. 1‬ טאלי&ות. הופיעה גם מהדירה אנגלית של הטחלוי-

_ן_^ הטטזק תשז1ז0י ‭??‬ו ‭^^ |_0 _^‬ _נ וגט לנו היו הוכחות כי למרות יטאין לנו עריק כוח _^יטי־מדינתי מצאה מדינת שוויץ‭_5, ‬משל, ענין לבוא ב הסנט מסחרי עם המובנות־ היהודית. גם לפני ההסתדרות הופיעה בשנים האחרונות הצעה חשובת מסוג י זה. ־ החקירה של כוח הקניה של המשקים והמוסדות של 1 _החםהדרות, שנעשתה ע"י " המשכיר המרכזי‭, "‬ העלתה כי כיי בשנת 1935 קנו אלד, בסכום של ‭, 18‬_מיוונים לא"י , ובסכום הזה לא נ כללו הקניות, של פועלי העיר ושל רוב הפו־ עיים במושבור‭! . 1‬ כוח הקניה של משקי ההסתדרות ומוסדותיו מניע כבר כיום לסכום שלמעלה משני _מיוונים לא"י ובציהו_* כוח הקנ־ח של 25 א_515 משפחות עוברים בערים (לפי טטיצע של ‭60. —‬ לא"י _למשפחה לשנת ‭11/2 —‬ _מיליון לא"י) 1־8 אלפים משפחות במושבות (לפי 30 לא"י _למשפחה ‭1/4 —‬ מיליון) (מבלי לקבל בחשבון אה הרווקים) יגיע הסכום. 0 \זיליג_1יגג ‭"_*0‬י לט\_ן\ז. אולם בעיקר רוצת אני _להדגיש את ערר הדבר כלפי-

זןאר?גופה — כלפי תוצרתה החקלאית וחתעשייתית. אינני מאמין שהפעולה למען־ תוצרת הארץ לפי דרכיהאיגוד" _המקובלים עתה, תוכל לפתור את השאלת של השימוש " בתו־ צרת תאר‭, ?‬מבלי שיווצרו בינתיים ב_?ים בני-קיימא לכך. _האיגוד הצרכני של הפועלים בכוחו יהיה לשמשי משען נאמן _לתוצרת _החקלאית והתעשייתית לא רק של תנועת _הפועלים, ני אם גם של האת כולה. מפעל כתנובתי/ למשל היה ‭, "‬ צריך _להשקיע חלק רב ממרצו לעזור לנו _בפעוטה זו, כי לתנובה" נחה יהיה כוח צרכני מאוגגן שתתבסס עליז בזמן שעמדת _המונופולין שלד, בשוק י התוצרת החקלאית התערער ע"י התרבות תייצרנים החקלאיים הפרטיים בקרב שבכות אחוות בישוב ו‭_""‬י התווםפות מכשירי חפצה מיוחדים לחוגים הא_?־‭. !‬בן גם היה צורך להטות שכם לפעולה זו המרכזלקואו פרציה, כי בה בטירה שיתרבו מפעלי: הייצור ש? הפועלים במלאכה ובתעשיח_, יהיו זקוקים גם הם לעידור מצד כוח צרכני הסתדרותי ולשוק תפנימי ההסתדרותי של הצרכנים האלה. ־

ההסתדרות טרם הכירה בערך פעולתנו. כל עני לא ; היב‭^*‬ט מצד המוסרות המרכזיים של ההסתדרות. אבל עלי יה-יד לכם כי למרות * הקשיים ואבני הנגן הטבעיים שאנו ט־צאים בדרכנו- _ אנחנו התקדמנו. ייתכן, שהחברים המש־ תתג-ם בפגישה זו ינסו לבקר ויגידו: אמנם במושבים זהו דכי של. קיימא, א1ל0 במושבות ובערים המצב הוא אחר. 0י _0ינסה להגיד זאת יטעה מיסודו. חלק אחד קשור בשני והאגודות במושבות לא תובלנה להתקיים, אפ לא תתקיים ושת רחבת של אגודות צרכנים במושבות ובערים. אני רואת ‭^*‬כ5 סיגי האגורות כחו-ליות של שרשרת אחת. י ואם תתצ־ _יח־ חאירה לנו פנים יותר במושבים מאשר במושבות וב־ עיימ ' הרי אין זה מוכיח, כי מחר לא נצליח גם במקומות _שמחוץ למושבים. ־ איי פעולת הארגון שלנו התחלנו במושבים, כי רצינו "י 'ת מהקל יותר אל הכבד. ויש בידי להגיד לים תפעם, שאין לץ מושב עוברים בארץ שאין בו אגודה צרכנית. בחלק גוי' _של המושבים, בעיקר ביהודה, האגודה י הצרכנית היא

—י‭*? >7?——————‬ המוסד הציבורי, _העיקרי , הטוסיו* גם‭.. ‬צביון _קואופרטיבי למושב. . אם הצלחנו: להחדיר את ההכרה שאגודה צרכנית קואופרטיבית צריכה להיווסד לא רק בבוושבים בנהלל, כפריחזקאל ובפר יהושע, אלא גם במושבים שלחתישבות האלו‭, "*‬בכפר אזי'רוכו/ ושאין לחשוב כלל על נתינת " רשו-ת לפתוח חנו-יות פרטיות במושבים ‭— , ‬ הרי יש בזת הוכחת שהחברים מסוגלים להיענות, לקריאתנו _להבינה. כמעט בכל המושבות הגדולות: . רחובות, גם ציונה, ראשון לציין, הר־ צליח, רעננה, כפר סבא, חדרה וכו י קיימים גרעינים של צרכנות מאורגנת בצורת אגודות צרכנים צעירות. ואיננו שוכחים כלל מה מצבו של הפועל במושבה ומה קשה- לו לחכנם לארגון כזה. אני רואה בזה, הצלחה. ארחיק לכת י ואגיד, שאפילו בעיר, אשר בת קיים. כוח התנגדות החזק ביותר — החנו-יות הפרטיות — גםכעיר הנחנו יסודות. בל ; נשכח כי בשכונות פועלים • ובמעונוה העובדים, המפעל הקואופרטיבי היחידי שקיים בחם היא האגודה הצרכנית. עבדנו עבודה קשה במשך ‭7—6‬ שנים. ננשנו לפעו-לה י בלי כל אמצעים כםפיימ. _החילינו להקים. חנויות הדורשות השקעות — וכפן* לא היה לנו. גם המרכז הסיטוני — "המש־'־ _ב־ר המרכזי" — גם הוא כוחו היה עדיין קטן. כיום יש 1 לאגודות חון עצמי של ‭35 . ‬ אלו* לא"י, אשר נאספו רק מתוך מחזור . הפעולות של האגודות, מבלי שהחברים ישתתפו ויתנו‭-:-‬םו* מכיסם הם. את ההין אס&נו מתור הרווחים של אגודות

עצמי. _אני מעסיקים כיום באגודות ‭. 250‬עובדים. את האנשים האלה לקחנו מבלי שתהיה להם כל הכשרה לכך, לא מקצועית ולא קואופרטיבית והיינו צריכים לחנכם לפעולת זו. גם זהו י־כוש חשוב. את ההישג הזה יכולים-להעריך אלת אשר גתקלים גם היום בקושי להשיג עובדים נוספים בעלי הכשרה. שמעתי אומרים, יותר בשיחות פרטיות. מאשר בישיבות, כי אגודות צרכנים . מביאות הפסדים במאזניהן ואיך תתקיימנה אם אין _ביכלתן_^_לאזךאת התקציבים‭.. ‬בידי מאזני האגודות ש ל ‭6—5‬ שנים, אני מעיין. בהם ורואה , כי מדי שנת בשנה גומר רוב האגודות את פעולותיו בלי הפסד. בך הוא הדבר החל מהשנה הראשונה 1931 ועד ‭, 1937‬והרוו־ חים האלה חם שמופיעים-עתה בצורת הון האגודות הנזכר לעיל. יראי שיש גם מקרים של הפסד באגודה, אילם אין

ללמוד מהפרט על הכלל. עלינו תמיד לראות את התוצאה הסופית — תוך הישגים וכשלוגות. והסיכום הוא ריות ולא הפסד, הישג ולא כשלון. בכוונה הדגשתי את המומנט הזה, כי יש חברים המנתחים את המצב מבלי שתהיה בידם כל _האינפורמציה הדרושה. מה צריך להתהוות במחשבתנו לאחר עיון במצב הדברים, האם התוצאות האלו פותחות לנו פתח תקות לקיום ולהתרחבות התנועה הצרכנית, או שהן מוכיחות שיש לסיים אלג. הפעולה. אני חוזר וקובע, שאני מביאים לבם היום הישגים ולא כשלונות- אחרי שהתקדמנו במקצת במושבים, ואחרי שיםדנו נקודות אחיזה במושבות, מוכרחים אנו להפנות את פנינו ביתר העזה כ ל פ י ה ע י ר. כאמור לעיל הפרובלימה בעיר היא יותר קשה — או-לם אין לברוח מהקושי. אני ר1א, ת בקואופרציה הצרכנית אחיזה כלכלית וגם צבורית־

גי _הטתדדו־תית ב>_טביל הפועל בעיר. אל נשכח בעיר נ‭_^'‬אי דיםמי מנים מועטים, היכולים לסמל את הקשר של הפועל עם התניעה כולה. ידוע לנו, כי בה בטירת שהפועל בעיר מגיע למצב קבוע בעבוךתו בפקידות, בבית _דורושת, בעבודה במשרדים _הקבליים ובי' וכו י , והזיקה _ע‭5'!‬ו _להסתדרות אינו, יומ־יומית‭., ‬נחלש הקשר שלו עט ההפתררות ב_3לל. לאוו הע!בד, ־‭8 , ‬ הזאת חשוביט כל הנפיונות המביאים לקשר יותו י אמיץ בין הענינים היוט־יומיים של החבר עט עניני ההסתר רית/ _כולהףכמו. המעשה ־של הנחגת מם אחיד לקופת חוליב יטפ ח _הסתדרית. על ההסתדרות לה&שיר _וביצור צנורו, ת מת; אימים ?שט קיום הקשר תחי בינה ל3_ין הפועל העירוני והקר אופרציה הצרכנית משמשת בג?העולט ועלולה ל‭8>_8>‬ש גנ אצלנו 1א11ד הצנורות החשובים לקשר הזה. לצערי עלי לציין ‭_9>‬הח_6הדרות מצרח חיא לא רק _שלא שמח לב למומנט הזה ולא עזרת לנו בפעולתנו, כי אם, גם לא שמרה את _*יה מל־ חבש?בדיבורים שהכבידו על עבודתני. גט בהזדמנויות ששאלת הצרכנות המאורגנת עלתה על הפרק בקשרי עפ חדילז בעניני תוצרת הארץ, לא הושם ל ב לגמרי . _לדברינו מצד . המוסדות _הטובלים _של החפתדרות ע_* הערך שיכו‭_??‬היות _5מפע; צרכני קואופרטיבי.

תיו פ_&ייט ש " הטשביר המרכזי" נדרש ע"י האגור _$טען תוצרת הארץ, וע"י חברינו _הפעילים ב _" איגוד * 'י שיק_53 ע? עצטו‭5. ‬ח6יץ טהורות נוספות מתוצרת . חאת במחטניו — י •>טש?טכסטי‭— _5‬ או_$ט הייני גא5צים _5השיב, _שאיננו יכולים 5עשות זאת, היות ואין בידינו הכ_5ים המתאימים _35_ך, ו_5א:נוכ_?קתיענות גט _5הנא _לדרישות צודקות מסוג זה, באם _זזהטתדרית לא תעזור 5נו (אין הכוונה לעזרה חמרית) להחדיר את רעיון הקואופרציה הצרכנית בקרב צבור הפועלים בעיר, ע"י. מועצותיה, אספותיח _ועתונותחי עמדתני היתה כי י למען תוצל־ת חא1ץ יש לפתח פעולה יפודית;יש ליצור נקודות מכירת נאמנות לתוצרת חארו‭_^, ‬ונקורות באלו תהיינה אגודות הצויכניט_;חשוב שכל פועל ידע שזהו רצון חתנו _־עה ‭, —‬זהו ר_^ון _ההטתדתת, _ויתן את ידו ־לבך. ־ ‭.. ‬וא&־אני בא להניע אתכט _^ להרחיב את הפעולה ולתבוע מהאורגנים וועליוניט של ההסתדרות שיעזרו לנו, הרי _ישאיני שגבה _לגטרי, ני יש _לחמשיר במשנה ממ את, פעולתגי לשי-

פזר "מצב _באגודות _הלןיימות. יש להכיר שעוד רבים ו‭5_>‬י_?ויימ _באבדות ויש לתפחיתט. ראשית ג:ל על_<גו לא לשכות את העיקד של מגירת במזומנים. ידענו _מוורנע. הראשון ל&_עולתנו, שאנו _בוניט על יטוד הלש :ל עוד לא־ יונה: בקפדנות. הע*קר של מכירת בטזוטנימ י ב:ל . פוגי האגודות במושבות, בערים ונט במושבים. ואפ ליוט. הנענו לידי ה&כמת. הדדית, שהקרדיט באגודת. צדבנית _בטי _י _שבת. ובעיר יגול להיות רק בגבול הקניה _החבשית י של הח:ל. _וחטכםיטוט עו י ערף חק‭:. ‬יה _^ל ‭42. ‬ יום וין _שהקרדיט ר_^י?_ן‭6?. ‬בי גאנורת . ו_^_ןירבנית שבמושב צריו ‭. 5‬תי‭, *‬ו?רק י י בגבול התוצרתחנמסרת על ידו לאגודה חצרבנית היצרנית, מרי - שיגול להיות צער חשוב ט_*וד של התקרבות אל " ה עיקר של מזומנים, אם בינתיים נשמור _בקפדנות על צורת מעבר וו. _ואמנט יע‭. 1‬_לן?_ייר, ני במרוצת השנים האחרונות חיבות

החברים לאגודות: פוחתים, ו&ת_^רבימ ‭.. ‬ לנורמה שנקבעה ‭.. ‬ע_5 ידינו ב‭":‬ל, אציין באן שבאגוךת _הצרכניפ בתל;אביב י יצרט עתה בסיוע של. " חמשביל חמרגזיי‭", /‬תנובד‭"1‬ וקופת . ־ מלוה _של עובדי ת_"א קרנות _טיוחךזת המאפשרות לחג ר _^ ינ ‭\\1‬־ריגי \זי\זזר גנג1ל \ז_$_גי\ז ח&_דשית גולץלשטקניה בטזומגיפ כאגודה, וגררו זו להביאו במשך זמן לצבירת הממם _הדרוש ? ־‭. ";‬לשם פידור קניותיו במזוטניט בלי הלואה . מיוחדת. זוזו טיון ־ חדש להנהגת המכירה במזוגזנים, ואלמלי עשינו. ואת יאש, ית. פעולת גי — המצב באגורות חיה איתן ןןותר. ערך. חשוב אני מייחס להתקדמות . בקביעת חקלק_^לציו, ‭?1‬מחירי הסחורות לסוגיהן ? השונים‭.. ‬_מגקיון בקלקולצית י טעובדיהאגורות רוכשיםיןתר-ויותר‭,, ‬חוא חשו‭. _1‬ מאוד, _^ יק למען שמירה על מחיר _טנירה צורק:1 _וטיחאם _לבחירי בי אם גם לא _^שוק, בכדי לוויכש_?_בקביעה ריוח _בריט_^ו

_?מטה מתנור&ה הדרושה. והמקרים של _קלקולציח בלתי ניר־ טליה לרעת האגודה הם לא נדירים. לא אפרט כאן את _נל ?ושאלות תרבות הקיימות באגודות ואשר טרם פתרנו אותן, •*שוב לעיקר‭. —‬לשאלה הארגון. . • יש חברים. אשר חושבים, . שצרננות מא, ודננת. _פיח_^ת " המשביר . תמרכזי" _והטש_&יט חחקלאייס שבעיקר הוא מתב6ס עתה עליהם. אינני מאמין?כי‭", ‬המשכיר המרמי‭, "‬יניע לידי אותה הדרגה הגניחה ש?נוח כלכלי בשביל חבריו /ובשבי? י תנועת העבודה בכללה‭. '‬ הרצויהלו, באט ל‭*<‬ יעלה בידיו י להרחיב את _9ןפגרת. פעולתו פי פ6ח, מז. ו של הייט. ידוע לנו אמנם שכו‭, 11‬המשקים חקיי13_ים גדל והולך‭/, ‬נעשית ותיעשה _יזתישבות חדשה ורחבה, וגל _ז&לה עתידים להתווסר;ל " חמ'ט־ י ניר ח‭1)3‬כזי‭/, "‬אולמ איננו מאמין ש_"המ_^ר חמרכזי" ייזזגן־ 5בזת בלכלי*מטחרי מ_^ריע‭5, ‬אר*ן . _^ט. לא י_&_יח לארגן אל8יט י י -ביט של משפ חות פועלים בעדיט _ובפיושבותי.

הריתטשביר חמרבזי" שואו* _להיוינ _^א רק . _טפיץ גדול _" י של תזצרת _^ ארץ‭-, ‬ לא רק: אימפולטר . גדול, של טוני. מחיו־ות רבים אלא גמ לפתח תעשיה עצטית של; _מארבים _הדרוגים , לו לצבור ‭.. ‬ח פועלים, ולכן אסור לה6תפיו1־ק ב_^ריו-עמ המשק החקלאי _ולוושב את. חשבונותיו. רק על . יטוד התצרוכת ‭58'‬ ר!טשקי6 _החקלאיימ. אין גם לשער שטב‭. _?‬להגיע לידי מצ: י פזח‭., ‬ש‭_?1‬_משי!י‭/6‬יקנו ‭,. ‬אתר_^_רכתג> _בהפגינו. עלינו _־_^ בן להרחיב את‭.. ‬סוני הלקיהות. _^ לרכוש . ו_^_תוי ב_&_עולתני אי< ר_61ועל, הצרכן בי1יר ובמידת חרו‭2!‬ד1 ביותר. _ל " חמשביד _ווטו - בזי" יש -בבר די י בוח בנדי ל‭_?1‬ט_^ על עצמו. את. וזפעולת _לאר י _?ל ‭/?;;‬ _תפת‭^^‬רבן בעיר. הראוה _*עו‭. _^‬ לבני] " חט*־ ביר _הירגזי‭.. "‬ורשת- של ‭56 . ‬ א;גורוה _ציננינ!_מאשר_^ את י העיבה‭. ?‬הזאת. נשתףו/גם אח‭*1‬י‭. _?‬הנה בשאלת _האשראי ת בנק א. י ‭?!‬נ‭!1‬ו‭5-1'‬רשתש5 אגורות -צייכניט מורחבת, יק לשת3י, ואנ1שר לשתוי/יותר את בנק הפועלים וקופות חמלוה של _תעובדימ* אולי. נם יצטרפו- מופרות אשראי. אחריט שדאגתם _לקואופרציה. כיום. הזח מגיע כל . הקרדיט הבנקאי, שנ_5 תאגוךות. יחד. נהנות ממני, ל־6000 לא_"_י בערך. סכים פעוט לגבי _מחזור של ‭"_^ 92# 360‬י שלי האגודות בשנה 1987־ חיתוארשזהי גם חיחס בין/חקודיט הבנקאי . של הסוחר הפי־ טונא*י או הזעיר, למחזורו ‭. ? ‬

‭*??‬ _הטטק ‭₪*‬ הטחו ‭**₪‬ &י ‭₪_*_+_*_₪_*‬_ן‭₪******‬_ן‭_* ?₪_*‬ חנה היינו עדימ בי&ימ חאחרוניט. שהחנוגימ בארץ י י ואן. את עצמםזכאי־ט- לחבו# עזרת _קריטית לא רק _מטפחתי לאשראי, אלא גפ מחפוגנו ת היהודית, _זאנחני טרם חעזנולתבוע מהמוסדות _לאשראי; שלנו לעטור. ביתר הדחבה לימין י י ? האגזדות‭.,. _;. ‬_־‭, . . ., ‬ י . המשכיר" המרכזי מחויב להפריש. טרי שנה בשנה מכומימ " חשובים- _^_גילת _בארגון ש?הצרכנות בעיי . ובכפו י י ול6מ יצירת קרנות _מילדיה בעצמי או בשיתו‭*!‬ עפ‭.. ‬אחריט _לתמיכת באגודות ‭:_\‬תצ_^רותישחווסדגה, ולסייע נם באמצעיו להרחבת. האשראי _הבנקאי לכל האגורות ־— הקיימות ו י חדור־ _^_ות־ עלינו _^הפר'ייט סכומים לפעולה רחבו?של חינוך ורבבות קואופרטיבית, _וחובתנו להופיע בתוד תובעים שהחגוך _זההשכלת הקואופרטיבית ייעשו לנחל ת ‭$$. ‬ _טלטדות _החינוך י ‭!!'‬ל ההסתדרות, של הנוער העובר ושל ארגוני הנוער של הזרמים אשר בתוך ההסתדרות‭.. ‬ אני _קייא את מועצת " המשכיר המרכזי" ואת הנחלת כיית הפיקוח לקואופרציה: הצרכנית שתעזנח -להציג את התביעה _לריכוז הכוח הצרכני של, הפועלים בפני המוסדות העליוניםשל ההסתדרות ולהודיע על נכונותנ_* לטאטציט מתאימים _?טטרח זו. ‭. ? ‬

החי אפטר פיכם כאן את מצב. התנועה הצרכנית הקואוי פרטיבית. זד‭*<‬י שיש 5תצביע ע?הישגינו _בפעולתנו זו. א_^פ ; הרי מטלת בירור נו, זה- הוא_^ לשכלל* להרחיב ואז . מחובתנו! ?הב5יט במיוחד. א ת _הנשלונות. אני זוכר א ת . הזמנים הרא־ ע*ז‭_*:‬ט _?פעולח?ו כשסיכמנו את סכומיהפיזוז חראשוגיס ‭, > ;‬ באגודות הצרכנים הראשונות. כל צעד קטן קדימה, עודד או־ י תני , חמריץ-אותנו להפשיר‭., ‬למרות זה שגפ אז חיה בל תי‭1-‬ י _אורי להשיג החלטי!לטובת _מגנעל חרש זי!מאת _^ חועד הפועל של? ההסתדרות, או מאיזו מועצת פועלים וגם קשה היד. להזודע, _אמ יש להם עגין כשלחו בפעולתנו זו* ־‭0:‬ עכשיו אני ריא. ח את מטרת פגישהנו יזו- לבחון את. ־מעשינו קודם כל בלפי - פנים — • כלפי אותה- קבוצת אנשים העופקיט במפעל, לראות בעין אוביקטיבית את התוצאות י שהשגנו. ע י ינו לקבוע את _העיבדח שיש הישגים ושנלולים ארגוניים־

התי ז. _איסרוון

טכניים השובים אב7 יזה _לא מטפי‭. ?‬ידוע שכל תנועה נבח‭- , ; , -‬ נת דוק א בשעת משבר. ותנו-עתנ_^ חיה עתה בתקופי!כזו, וטבחנ־ז הראשון יהיה אם היא תצא שלמת _ט&נה. _ייט ל-אות בצדכנות המרונזת _טטביג לחמשביר חמר־ _ניי'י וכרית הפיקוח _ו?צו*גנית את שני _הפקטודיט ‭: "‬ את הה ק־ _לאית ‭>, ‬את העיר. אני מסכים לרעת אפטו*י , שחשגנו. הרבה :מ'טק החקלאי . ח יומתדויחי והתנועה הציבנית שלט העניקה חינה לחקלאות. אולפ בעיר אין תנועה כזו במציאות. הרי יריע 'טבל תנועה נבחנת לפי אנשיח: _ויש לגו, אמנ_&י חברימ 6עי_^ים המחויט . את הנחלתהמשכיר המרכזי" ואת הנחלת ניית הפיקוח, אבל אין זחט& " _פיק: טיפ הצטרפו אלינו עוז־ ריס בירושלים, בתל אגיב וחיפה. בורדים הם אלה " מחערים _ובתוכנו. וזהו כשלון, שלא-נמצאו או'י 10 אגשים חדשים חו< !לאלה שהצטרפו לתנועת בראשונה- טספיק לתזכיר כאן עוגיה, שכשדנו בא&פה כללית אוות ש_5 מעונות עוברים

‭??? $9 ^??????????????^^?^?^?????^???‬ שהוקמו ע"י ההסתדרות בתל אביב, ושהמשתכניט הם _גטוגן חגרי הח&תדדוית, בשאלת יסוד אגודה צרכנית _בטעוגות היתת _התוצאה ש‭14*‬ חברים הצביעו. נגד יסוד אגודת . ר15 בעד. וכפי _שגמטר לי מחויט אלת 30 החברי?_שהשתתפו באטפת את האקטיב של חברי המעונות האלה _תטוגימ כ־80 חברים. כן ראינו שבמשך ‭7—8‬ שנים 5א יבלו להביא את דרי המעונות א' בתל אביב, שחפ מ&לתת ושמנה של עסקני. ההסתדרות והקואפרציה שיאדגנ_* לעצמם אגודה " צרכנית. גם במובן הכלכלי המצב באגורות הצרכנים בעיר אינו -טןד. יד_, לא חשוב אם לסיבוך גרם דבר רכישת מגרש, או תקמת בנין או השקעה אחרת, אולפ חעובלה ד_. יא שהמצב _אינו קל. הפדבערים הגיע _^ זו יון באגודות בגה ל‭12_^‬ אלו* לא"י, אב_$ חי_^ג זה אינו _£_ספיק אם'בקןעת-טשנד _דאשון בארץ אנו של _עדים לאי־יכולת המשכת -זוק_^_ם_. הגושבל, _הראיון ע, בר כעת על האגורות, והתגלה שלא חיתה לחן כל הגנת לשאתו, לגו* דעתי /נעשתה שגיאה קשה . . על ידינו, שלא ת‭8_*‬דנו להנהיג בארץ את יפורווו _־הקואופרציה הנהוגים גחו''_ל: קנית _ומנירה במזומנים. נכון שהדבר נראה היה ‭_*. ‬נר‭_5. ‬ב5תי אפשרי ובחרנו בתקופת טע‭_^1‬ר. אבל המצב הגיע לירי בה _^ישטקזייט _שוובר נהנה _מקרדיט בשעור של 6 _חישיט, ז. א. שהוא קיבל _מהאגודה _ציגי מזון בקרדיט מופרז _ובגפפי חטזוטןיחוא בנת י לו בית. .

אינני מהכוון לאגודות במושבים, בי שט החבר קשור, למקום וחקרדיט קשור במידה ידועה בתוצרת. החבר ו_^ין שאלה של חובות אבודים. אולם. אט פועל בעיר ובמושבת מקבל קרדיט מופרז באגודה המאפשר -לו לעשות השקעות בנ_^טימ, קרי מתקבל למעשה שהמשק החקלאי ‭")‬ המשכיר _י המרכזי‭" , "‬ תנובה‭("‬ המקיפים לאגודה, נותנים _קדדיט להשקעות, וזח 'משגה חן, מבחינה לאו_^ת ארצית וחן _מבחינת י י _קואופרטיבית _וטשקית, אני מחשיב ‭, 0#‬דבר דיבת הצרכנות ההטתדר. יתית ומם' כיפ עם אפטר, גפ בזז‭, ?‬־ שהאגודה הצרכנית עלולה להיות נושא חשוב להגברת השימוש בתוצרת הארץ. אבל השאלה חיא מחו המחיר, שעלי1_ו לשלם בעד זה. צריך להיות חשבון, יאסור שהדבר לעלה לגו יותר, למען שלא יק" וטו דור'טים-שנוותר עליו בכלל. ־ י י י להטבת המצב . ולהגברת _פעוליונו בשטח הארגוןבעיר _רדושלבםק סעתאת פעולתנו על 3 יסודות: ‭(1‬ דאגה _לקיופי הנהלות והנר, עובדים בכל אחת מהאגודות‭(2. ‬ לשמור על העיקר של מכירה במזומנים‭(3. ‬ תניעה _טיוחפתדרות עזרח פעילה. לבל אלת יצורפו פעולתנו ואמצעינו אנו. ‭. *. #> _" ?‬ ינאי‭,,.. . ‬

חפרו_^_ליטח היסודית —י לדעתי ‭-. —‬היא: ל‭8:‬ה. אגודות הצרכנים יש אפשרות של קיום‭.. ‬אין לגלול בתור הדיון הזח י את החנויות המשותפות במושבי עובדים, זה פקטורלגמרי ; מיוחד, ואחר צריך לחיות יהפגו לאגודות אלו. הרי ידת. שתקנון המושב , מחייב לריכוז הקניה באנודה . צרכנית; ובמושב?אין חובה כזו חלה על הצבור ואי!החבר רוצה כלל לקיים שפ את המצוה ח1ו. הגורם העיקרי המכריע לרעה על‭.. ‬התפתחות אגודות

‭???‬ •*•! ־ ‭????)???????????????????????????‬נ הצרכנים היא שא?ת. ההוצאות- חיינו עדים לאי _היכולת ש? מספר אגודות ?_אזן את תקציבן, מה נובע באופן ישר מגונה _בהוצאות‭,, ‬אני יודע, שחאגו-רות במושבות ובערים ?א תתקיימנה באם אחוז ההוצאות יגיע $־_1370 ביחפ ?פרי1_ן — כפי. שזח קיים כיום — או מינימום ‭. 11#, ‬א?ו‭5'‬נו ?שכוח, שלא י. יאי5ו שום מאמצים _לרכישת החבר _לאגודה. יש ?פעו? 5קביעת ק_^_קו_^ציח מתאימה של המחירים באגודות— כי בזה יכו‭?. ?‬היות כ1_־ת משיכה ?חבר בעיר או במושבה ?אגודה. _>שם בך יש צורך גם _בהוזלה של מחירי המכירה _לאגודה. הוצעה - בזמנה. הצעה _להקבצת סכומים ידועים בהמשביר המרכזי _?הח?ת הסחורה הנמכרת _לאגודות. הקבוצות התנגדו _*_כך ודרשו גם הז מחירים _מוזגים, ובצדק. השא?ה הזו עדיין לא מצאה את פתרונה — והמצב מא?ץ את האגודות ?פנוח _>ש. _־ק הפרטי;המספרים שבידינו הרי הם מוכיחים, שאגודות ? הצרכנים מרכזות את מרבית קניותיה!מחוץ _למחסני " המשכיר המרכזי‭. "‬נדמה _?י, שהח י אפטר שגת בהשואתו את מספדי הפריון באגודות י הצרכנים במושבים ?א?ה שבערים ובמושבות, היות ויש ?קחת בחשבון רק את י הפדיון בסחורות הנמצאות בהמשביר המרכזי כי הנה בקרית חיים לכושל נכ‭??‬בתוך ה&דיון גם בשר, _טקסטיל וכו י, ובכן את א_?ה יש שני ?עשות: ד&חתת התוצאות _וקלק_^צית מתאימה של המחילים. ? קת' י. ש_2ן

בדיוננו. על ארגו!הקואופרציה הצרכנית בעיר ע_?ינו קרעת‭., ‬שצרבנות קואופרטיבית. בעיר תהיה. מושפעת מאיד מאי הסדר הקיים במסחר הקמעוני הפרט י- שבעיר, _ו־תקוה _להתגבר ע‭, ?!‬ _ההזרעה הזאת היא רק בסיכויים _להתפתחות והסתגפות רחבת של. קואופרציה צרכנית. _בפעולת ‭5?‬קים מפעל. כזה בעיר יש. משום _חלוציות ?ודרושים קרבנות, כספיים מסורים והתמסרות _חלוצית. ?טחו מצב המסחר בת?־אבינ?ריבו-י מוגזם של חנויות, שא, ינו נמצא בבל יחם. _לצפיפות _האוכלוסין, _רוכלות, הערר הוקי עזר _למחירי המצרכים הראשוניים, העדר . חוק ?תגנת העובדים וכו י — ו_?אור התנאים הא_?ה ע?ינו ?עשות את _פעולתנו ואין ?תטוה ?טקרי _כשכונות בדרכנו. . מהצד השני ה?_ך הרוח בקרב העובדים בעיר הוא נגר

פעולתנו זי. אין הם נוטים ל_?בל על עצמם מעין. בקורת ציבוריתלקואו&רטיבית ע_?דרך קניותיהם וביחיד בנוגע _לתוצרת " תנובה" _ובתוצרת האר‭;'‬בכ‭. _^‬ א* י-לצון זה הוא . הפרעת עצומה _בפעולתנו _היום־יוטית והוא קיים בחוגים הכי קרובים קנו גם בקרב המשתכנים. במעונות העובדים ? ?_ובשכבות ה3וע_?ים, בקרב העסקנים וה&קידים הראשיים בהסתדרות. איננו מוצאים -כשאהיה _5פעו_5תנו, אוי במוסדות יההםתדרות _העליונים, איננו מוצאים כל עזרת א‭>7‬ במקרים •הקטנים ביותר. ארשה _5עצטי _לתזכיר כאן _שלר_/ל סכסוך בין ?הסתדרות _מפקירים בר_^_־אביב וועד מעונות עובדים חי נא_?צת _הצרבניח החדשה לפעןל בתנאים ב_5תי _נורמליים שגרמו־ קה הפסדים בבד בראשיתה. יש גם קשיים הנובעים מתוך _הפעוטה עצמת. הנה, >_טיט‭, _?‬לאיי _השתאות _הענינים בא‭:;‬דת חצרינים ית_5־

‭????????????????????????‬נ המשק _השחוקי‭0^?‬ אביב נמשך ויכוח ע?צורת _חבנין ש ל האגודה‭-, ‬אט ע_?יסור שבקיום מרכזי _וחניות מ&ונפות‭_?_, ‬י, אי ע?יסוד של _קזןט אנוו־ות עצמאיות ככל שכונה אי יובע עירוני. עמדתה _^ ברית הפיקוח חיתה, שאין _5_קיים מרכז ויש _להעביר את מניפי האגודה הקיימת _^רשוו‭. :‬ החברים בשכונות. או_5ם בעד פתרון השא_^ה הזאת _נאלצנו ‭_^5‬חום -עם החברים _הטנורים את הענינים שנים מספר. ובינתיים נגרם נזק _לאגודות לפעולתנו בעיר. כי למרות הברורים הב5תי מספיקים מצרנו עשו י החברים כרצונם ורק _?אחל יזמן רב ע_$ד. בידינו _?ה0יר את -מכשפים הבצע את תכניתנו. והנה בשכונת ברוכוב, התנאים האוביקטיביימ מאפשרים חצ_^חת האגורה, א ‭_?1‬מ נעש ו כמה שגיאות, בניגוד _^זהרת:ו והתנגדיתנו. הושקעו סכומים גדו5ים בבנינים והדבר מתנקם ‭???‬ באגודה ביום. •השא_^ה המרכזית, העומדת בפנינו, איפוא, איך _5תקן את המצב, איך _להשפיע על החברים וא, _יך _להחדיר _^בם את

חחכרי!בצורך של השתייכות _לתנועת הצרכנות הקואופרטיבית ומצד שני, איך _להעניק לה0 את היתרונות _שתאטדת הצרכנית צריכה _להעניק ב כדי; שיקנו בה. ע_^ינו _להפנות את מרצנו בכיוון זה _ויגייס את מיטב כשרונותינו _להתפתחות התנועה בעתיד הקרוב. _פעולתנו במושבות הוכתרה, ב‭'_-‬תר תצ_^חה_. מאשר ביעיר. יש ל‭\:‬ י כיום הישגים חשובים בשטח זה. אגורת הצרכנים מושבה היא ביום חרגו_$טור • ש7 ?המחירים. נשמעה באן דעה, שהאגודה הצרכנית במושב עובדים נמצאת במצב יותר טוב, הואי‭. ?‬ותקנות המושב מחייבות את החבר _£רבז את קניותיו באגודה, בחיות שחנויות פרטיות אינן מותרות במושב. אין המצב כך, המסיבית הנ‭_5"‬ א. ינ!המכריעות _בהצלחת האגודה, וביחס החבר א5יה הכריעו בדבר הכוחות והמרץ שהשקענו ?פית. וז? ; י האגודות ‭, 7‬אל7 והטיפו?בהן הוא רב מאוד גם כיום ואיננו פחות מאשר זה שבאגו-דות במושבות. ככל האגו-דות ב_5י יוצא ‭\0‬זבלל קיימת הדאגה _להתאמת אנשים _לתפקידים _5שם חנה_?ת ענינים , קניה ומכירה, חשבונות וכדומה.

אני חוזר לשאלה העיר. ישנם חברים המביטים בפסימיות ידועה ע?התפתחות אגודות בעיר _ואפילו בשכונות _יבמעונות עובדים. כמו בכ5 דבר מתחי‭. _?‬וב_?_תי _פופולרי עדיין צפה בקורת חרי&ח וב_^תי נכונה אפי_?ו מצד _עםקניפ שיודעים טח הם חב_?י יצירה. _לפעמים מתוך אי אהד־ ואי זהירות מגיעים החברים הא_5ת‭2_£. ‬עו_?ות המזיקות _להתפתחות הא"גודות. קרית חיים , הרי אגודת צרכנים שם הוא מפע5 עצום, בע_?פדיון ד. עו_?ה כבר _?םכום של ‭60. 000‬ _?א"י _^שנה, והעלו‭_??‬_ההיפך _?אחד המוסדות המרכזיים של תשכונה י‭_^'‬ י הקואופרציה הצרכניתבעיר ש?נו, וא‭_*1‬ כאן ישנת עוברו! שחברים. במוסדות העליונים של ההסתדרות גרמו להעטות _מכשולים בדרך התפתחות האגודה. אגודת זו שחשיבותה רבת כבר גם ביחס ?הפצת תוצרת הארץ בקרב חברי קרית י חיים זשעשתת גם פעו?ת מיוהדת ?שם הגברת התפצה 'ט_5 תוצרת " הנובה‭, "‬דבר שהיה קשוי בויתורים כספיים מפויי־ מים לרעה האגודה — א-פי5ו ביחס א?_יח לא היתת זהירוה

המנמק ‭??????????????????‬מממנו י יי י שלא. להזיק ?ה. מטע?נמו אגודת הצרכנים נקרית חיים ראוי הוא לקבל י עידוד ;מצד הנהגת־ההסתדרות . ומוסדותיה. זה אשר אטזיתי. איננו פ1ע5יט כיום תוף סביבה _למובנה לעזור ?נו. ישנה רק קבוצת חברים קטנה _שהתרכזה טפביבנו ?ומסייעת לנו במאמצינו. אבל _קבו־ןית אנשים מצו-טצטת לא וניב?לשאת תנועי‭. !‬עלינו להפנות את תביעותינו להסתדרות נולה וממנת לדרוש להתיחס _לענין ארגון הקואופרציה חצר־ ? בנית בעיי ומושבות ~ כאל; _ענין הסתדרותי בעל ערך. י ומהצד השני ע_? ‭". ‬ דנט_^ביר ־* המרכזי" וברית הפיקוח לעיין מיד באפשרויות ‭58'‬ הכנסת שכלולים והשבחת המצב באגורות הצרכנים, ובתכנית רחבה _להגביר את התנועה בכלל.

בכדי לפכמ מחדש את עבודתנו בעבד . ולעבד תכנית פעולה להבא, עלינו לחזור ע?כמה דברים, שכתבנו ודברנו י בשא?ת הקואופרציה הצרכנית. . ?י י חח י שפן הט_^מ כאן את מצב הדברים באגודת הצרכנים _בתל־אביב ולמותר ?חזור ע?כך. אני חושב, שתקנו עכשיו את השגיאות‭,, ‬שנעשו באגודה -הקיימת, וע"' יצירת 2 אגודות נוטפות;הוכחנו, שידענו לא דק לשמור ע?הקייס, א_5א נמ לכבוש עמדות נוספות. ואם הגענו לידי מצב, _שקיימות 5 אגודות מסודרות‭-. ‬בתל־אביב-דורי זה כיבוש י ח‭8'‬יב. בתנועתנו הצעירה אין כיבושים גדו?ים. עלינו _להודות , _יטיש לנו כיום הישגים חן בחומרי י האנושי והן. _בהנהגת _הענינימ. יבשנו לכל חנה?ח חבר אנשים, * עסקנים טובים, העובדים בהתנדבות, אב?פעולתנו מתנהלת-עדיין תוך י חוסל אהדת מצד הצבור ור. כ*וסדות. חסרה העזרה, ואף המוסרית, אין- פיהסוםממפיק וחפרה התעמולה • המתאימה — וידוע שאקח טח _מופיעים חשובים . בכ‭?_?‬תנועת צבורית. התפקידים הראשיים העומדים בפנינו הם: ‭(1‬ הקמת אגו-דות חדשות במקומות ההתרכזות ש?צבו-ר _פוע_?ים- בערים ובמושבות‭(2, ‬ יצירת קרנות _?_מען התפתחות _חפעו_?ח הצרכנית קואופרטיבית‭(3, ‬ יצירת אוירה צבורית מתאימה, פעו?ח ארגונית הסברתית בקנה טיז‭?^‬דחב‭(4, ‬ הכשרת עוב‭1-‬ דים מתאימים בע_?י תבנה קואופרטיבית‭(5, ‬ קביעת יחסים טסחדיים יותר אמיצים בין‭;. ‬_האגודות _^בין ‭"_. ‬ _המיטביר המרכזי ‭6 . "‬עו?ות א_?ו דורשות השקעות כספים ומפירות מצד

ש. נו8וגי*ק_*

האנשים, העוסקים בעבודה- זו. העבודה באגודת צרכנים בעיר וניגר היא קשה -מאד. _דיהל_^חרית בשוק הפרטי היא גח_?ה. אי אפשר _לרבר עתה ע?התחרות עם חנות פרטית, בו בזמן, _ע1נע?החנות יכו‭??‬הסת6ק בעזרת בני משפחתו ‭?)‬פעטים ‭4—3‬ אנשים) _ובעבודה ש‭14—12?‬ _שע:ות _?יום. _אגזדת חערכנימ, בתור מוסד צבורי צריו _?קבוע תנאים מיוחדים _?ענודה בנוגע ?שכר העבודה ו?שעוונ העבודה, זקוק _?הנה?ת י חשבונות וכוי — כ?זהקשור עם הוצאות, שאין _להשוותן עס תוצאות חשוק _יופרטי. נוס‭*_1‬ ?זח, גם מצד־הצבור ישנן דרישות א, חרות כ5פי אגודת צרכנים מאשר כ?פי חנות פרטית , הן בנוגע‭?-‬מבחר ש?הסחורות, •מחירים, נקיון, שרות י יכו‭. '‬או?ט כשם? שב?זה הושג בארצות אחרו‭, !!‬פר יושג גם ־ ?_־‭_-?‬•? _אצ?נו. או?ס _?רנ_5 _זזקוישי בתנאים _מאוגיקטיביים זקוקה תנועת

. מנן זו י5עזרח רבה מצד המוסדות‭. _!‬_והצנור. ע‭": 5‬ ידי- הין מניות, ים אי שרובו משת?מ ע_*י _החברתי _בתש_15טים חדשי , א6נ_^ר. ; ?טהר _מחגונימ_^בנות־בנעים _^וגז אפצ_^יטטפ_^ים_^_טחזןיר ‭^^‬ רק ע5 יד הכספי?רגודה. חקטת קרן גדו5ה _?קיאו_^דציח ־. צרכנית, שצריכת ?היוצר ע"י 3 המוסדות, המעונינים בהתפתחות הקואופרציה באת: " הטשביר הטךכזי‭" , "‬ תנובה" ובנק הפוע?ימ ל‭'—‬נונ‭5 _5‬חקיט את _חטפע‭. ?‬שוט מיסד ‭?:_*‬כ?י; י מושב עוברים או ‭1>‬בוצה‭5', ‬א קם ב?י, עזרהגס_©ית ־ ש?התנועה ונם הקואופרציה הצרכנית__ ?א: תתפתח, _באק _?א תקב?את י העזרה הכספית- הדרושה _^_חפופדוית ותמיכה- -מוסריוו _טצבורני. ע?המשקים וע?מוסרות ההסתדרות _5רעת, _ששא?ו1 תוצרת האת _החזאית יוהתעשיתית לא תקג‭?_-‬את פתרונו‭, !‬ כ?עוד‭?, ‬א יקומו באת אגורות צרכנים חזקות. ; משום כך עלינו להרחיב את הפעולה גשטח זח ולחזק י: את האגורות _הקיימות. עלי לציין, שכרית _הפילוח עשתת פע1־?ה רבת ערר בשטח ההדרכה -המקצועית, הנהלת חשבונות ובמידה *דועה גם. במובן המסחרי, אבל, אל לנו. להסתפק בז‭. 5‬עלינו להצעיד אח. ווענינימ קדימה ולהמשיך _ננחכנפת שכלולים נוספים בעבודתנו. הת' ענני ‭.. . _- .. ? ? . ? .. ‬

אני אחד החברים-הטנטלים זת כנגה שנים בשאלת ; הצרכנות השיתופית באת‭:. ‬ וכשאני מתעמק בשאלה זו — הריני יואה ‭. _, ‬ שאט נשאיד את המצב _כיהויתו‭.., ‬נפעל- ללא . עזרת ועידוד מצד ההסתדרות, לא . נצליח ונהיר‭:. ‬ , עדים_/ לטפלות _וכשלונות. אני מודה, שרשת _אבודות הצרכנים _גדלח, אבל לא בפפנו אותן ולא שיפתו;בהרבה את _טצגן‭.. ‬ אנו פו‭?^‬ימ ביום _באוירת בלתי אוהדת, " אין אנו מוצאים נתור הציבור 1 את היחס הדרוש _. יואת. הםיוע, ויש לציין תופעה זו בראש וראשונה כלפי ההסתדרות, _חחל " מחועד הפועל: ועד המועצות ?חמקרטיות — חפרה העזרה _וחהעדכה ל&פ_^לנו. בו בזמן שאני מתאבקים בכל שאלה קטנה בפעולתנו דויום־יוטית, בחיפוש עובדים מתאימים וכד י ‭—, ‬ ההסתדרות שטוח לנו, רק אבני נגן* ‭4#‬ בדברים הפעוטים: ידוע ?נו עד כדי טח הביא הפכפוך בקשר עם קבלת-עובד לצרכני ה החדשה בתל-יאביב. המכתב ש?הועד ה6_תל לקריה ח"פ, ח1י טוכ>ח שאין עייין כל ?הבנה לתנועתנו גם " במוסדות-העליונים. ; אשר ליחסים הפניטיימ ש?נו:הטשביר המרכזי" טת&תח, כובש ע‭_2;‬יט -נופפיט, גטה לעומת " . זה מוצאות בו אגורות הצרכנים במלחמת הקיום היום-יומית _ש‭_. *!?‬ן, בהתחרות הקשה עם הסוחר הפרטי במושבה וב_^יה מנה?האגודה מחפש עדיי?מקידית קניה טחח לטחםנו הםיטוני, כי איננו מקבל מהמשכיר _הטרכזי את _החנפים הדרושים לו, ולכן הוא חורג

מהמסגרת המחייבת. אשר ליחסה שלתנובת" לתנועה חצרכנית־קואופרטיבית: תנובה" לא הגיעה " עדיין לידי ההכר1ז, שאגודה צרכנית היא " משענת לחקלאות;ויכולה _לההפך לגורם הנאמן למכירת תוצרת האר?באם נפעל בביוו-ן -זה. פרוע _גפ?ה אגודת הצרכנים כי בחיפה? מכרה ‭90_^‬ אחוז תוצרת הארץ. במצב של התחרות פרועה, תוך ה&קעת. מחירים מבהילה והתלבטות קשר. בכל צער — מצאה לנבון האגודה ללחום בעד תוצרת

הארץ או* !ןל הקשיים \זנ"ל (לא מצאה את העזרה הראויה ?מצד הצבור ומצדתנובת‭. "‬הרי תנובה היא המעונינת ביותר ‭! :"‬ י י _י ‭_^ : _^‬ ?בדיירת תוצרתי חקלאית ־ עברית והר י_5מענהנטת1ב האגורה הצרכנית _ואמרות זח אינה רואה את חובתה בסיוע י ? י _לנורות ‭, ;; .. . :- - .. ‬ אגודה הצרכנים בקרית חיים עשתה _0עו5ה _הקשורה גטאטציט מיוחדים ‭_$, ‬ד, וז_?ת חמאת " תנובה" _והטיוח אה ההפרש, ע‭. _5‬הבשר;שהאגו-דח מוכרת ו " תנובה" לא הראתה בכל זאת רצון מספיק ש?עידיד _האגירה, ו‭_5, ‬א עוד א_?א _הניחת טכש ו_5ים _בפעולותיה‭,. ‬המצב הגיע _^ידי כך, שאגו-רתהצרכנים קרית חיים וחיפה באו _לתנובה" _5השיג_, הוז_5ת מחירים גז " תנובה" לאחר שהסוחר. הפרטי בבר השיג אות!ואן* פעם _?א _5פני זה. " תנובה‭_-"‬וכן נם " המשכיר המרכזי" צריכים _$עודד את האגודות בעיר ובכפר, כרי _שתוכלנה להגריל את המחזור, וכדי שתשמשנה _?חם משענתי נאמנה בשעת הצורך. הזכירו באן את אגודת הצרכנים בחיפה ש_5א יכ_5ה >המש; יר את קיומה. ואני אומר _שאלילי חיינו מקיטים _$ת הצרכניח בחיפה בשנת ‭, 1921‬כשהיה מצב אחר בציבור ? ההסתדרותי היינו _מצמחים. •

אגל כיום אין _אידיאיות. צריך _להראות _5פוע_^ שהאגודה !מ‭_5>‬אך, את תפקידה _?תוע_?תי ונותנת לן זכויות ידועות, ואז _אזלי _יצטרו‭5. *‬עומת זה המצב הוא כיום כזה, שהחבר רואה _שע"י האגודה הוא נתבע _5מי$וי חובות, כגון ח ובת תוצרת ז?אל ץ . יכו‭. '‬דנו פעם ע?אמצעי רכישת החבר _לאגודה ; וצויין . שכדאי _להחזיר _?חבר את הדיויתדח ‭(270)‬ הניתנת, כנהוג, אד_. רי המאזן בצורה אחרת 5פני המאזן. הוצע לחח של _>_הבי _הנהה ע_^ מחירי הטהורה בשעיר ‭2_^0‬ מתקניה של ‭. \‬וכדאי _5עזור _להנהיג את זאת או* באגודות, _החדשות. צריך _*אפשר ט7ן 5עשות זאת" ווה יעוור _לםיפות חברים, ו_5חנד‭1_£‬ המכירה וטון* הדבר שהאנודה תתרחב, ותגיע _5ידי יכו_^ת _להתקיים בכוחות עצמיים. אשר _לתפקידי ברית הפיקוה: הושמעו באן דעות, שמ&את ריבוי התפקידים אין האפשרות בידיה. למלא;ה אותם כדרוש. _גאטי כמו בן שאיננה טמ_$אח את תפקידיה לרגל הוםר

תקציב, חופר עובדים וכו י . אב?אין זה נימוק מספיק ואין ע_5ינו _5הש_5ים עם מצב כזה: _2ל‭\. ‬מ\ ש5א תחיה קנו האפ־ שרות _להושיב באנודה זו או אחרת, כפי שדורש. את . זאת מצב הענינים — חבר אשר ידריך ‭_6$‬_עו5ה נכונה — לא יעלה כידינו _?_כוון את הענינים כראוי. אין זה מספיק _קהעיר _להנהלת האגודה, שגובה ההוצאות גר_\ל טדי — ע_5ינו את _להראות הדרכים _לתיקון המצב ו_^שם כך נחת עיון מיוחד _בפעולת האגודה;ובן גם ייחם‭_5. ‬קניה ומכירה במזומנים; לא :עלי‭/7‬ במנמתנו זו אך ורק ע_"י החי5טה מחייבת — ע- יגו _?יציר קין _?מעז אפשר את הדבר _לאגודות‭_?, ‬_מען פתה י את התנועה בקנה, טי רהנדו‭. ?‬ו?_טען רכייטת חברים המונית, זה ובםע . יןי אהרון נצ_^יח רק בתנאי, שתסתדרות העובדים י תחייכ את עובדיה היא _?הכנס בחור הברים _לאגודת הצרכנים, יו_$ש. _מש דוגמה _לאחרים. ע_5ינו _?כוא _להסתדרות בדרישה _טוח_^טת זו.

ועדת חבקורת של " המשכיר המרכזי" הטי_^ה עלי ועל החי ינאי _5עיין בשיטות הבקורת ע5 אגירות. הצרכנים. יכבירור זה יצאנו טתוך ההנחה, שנומקה בבד ע"י -הח ? ינאי שי‭_65'‬ _^הכלי_^ בין אגו-דות הצרכנים בימושכי עובדים _?בין אנודית במושבים ובערים. מתוך הנתינים המספריים וול אנו-דת חיפה •הסקנו טטקנה, שברית ה&_יקו־ח לא _גלהר_, אומץ לכ בשעת י!דר‭>. ‬שח. לא ראינו שתיתי!דאגה מיו-חדת _יבינום אםי&ות בלל_>_י\ח של החברים אי 5חשתמש בצנורות הסברה והש&עה אחרים. תנה למשל באגו-דת חדרה — בין הפדיון אנו מוצאים קניות ש‭. _5‬קב_?ציפ הגרים בסביבה‭_5. ‬רעת0ו אין _הקבצים צריכים _והמנות _$ל _הגיחות של האגודות‭). ‬מעירים‭-:‬ ־ י זהו מן _החרירים, לא‭/7‬ד שברית הפיקוח אסרו?ע_5 האגורות את _הפעלות -חא_^ו‭. (‬עלי _תיכח _?ציין אנו-דה גדו?ה אחרת •במושבה שעושה רושם טוב‭}. ‬ישנם _פיכזיים טובים _להתפתחות ;_האנידה;באינו-דח זו שה&דיון השנתי הגיע £־‭11. 000‬ _יתירוה, הו-עזג ריוח ניטו של ‭_5 245‬ירול‭_5, !‬אחר ההפרשות. _לקרנות _אחיז ההוצאות היו! ‭11, 5_^1‬ בייחט _^_דיון והריוח בריטי ‭101x1 — 1470‬ יח&י תוצאות כא_^ ז?ן חיוביות _?טרי. הזכירו

. ?השתוממתי ‭_?. ‬שמוע את-המטו6ר , כאן . ע‭, ?‬יחסט סל חברי‭"_^‬ותיקים _בתנועת, שכאי_^ ו'טי ידיחם‭., ‬ואינם ‭_^ _"‬ מאמיניט _בהצלחת התנועה‭.. ‬חצרכנית־קואו&רטיבית בעיר. דעתי, _שעיינו _להקדיש תשומת- לכ מייחדת _5פיתיח . הצרכנות כעיר, גס ?מבחינה _הםתדרותית וגם מבחינה _ישיבית _וחקלאית. אין ‭, 7‬כר, ל _מפנ?כש5ונות ‭-—‬ שבע פעמים _נכשלנו. בפעו_?תנ‭:1‬ _ל3יביש המושבת לעבודה עברית ו_^א _אז‭5!‬ו כוח ותינו. _החלפנו את ח_53ים, עשינו את ב?המאמצים חא&_שריימ. הענין הוא י כתר: בדברים שדורש יג!הכרה. ע?_ימית. של האדם, לא . נצ_5_יח ע_?־ידי קביעת היקים _והטיות חובות. א‭_?1‬מו במקרה זח אין החבר מפקיד והתנועה טרויתה‭\_. ‬_לא הייתי נרתע שההסתר' _רית תחייב את . עובדי מוסדות. ההסתדרות _?קנות. באגיךה צרכנית. מותר _5נו _להעמיד פעם במבחן את 8קטיב ההסתדרות בו בזמן שאנחנו נדרשים ע‭. 5‬ידיח " בח, הרבה; {אל _לט _5הםכים _^השתמטו-ת . של עובדי החםתררות טחבקורת

הת' מ _א&ףמ

ע7 קנית תוצרת הארץ, קניה במוסד ־ קואופרטיבי . ובר‭, '‬ נוכחנו‭_?, -‬דעת, שיחס ההסתדרות _לתנועתנו הוא אחד. הגורמים תחשיבים בד_. צ?חתנ1 בעיר: ?חי&ה מצטיינת יזתר טת?־אניב בשטח ההסתדרותי וחאתיני ‭!, —‬לא _יבואנו 5חצ_5יח- שם יק מסיבי!זו, ש-החסתררות לא נתנה את ידה . בצורה‭.. ‬אקטיבית _?_ענין זה. _ארגין. הצרכנית השיתופית . צריך 5חיות א_^ת _הפעוטות החשיבות של מועצות -הפועלים במקומות. אם. נמצאו _להסתדרות האמצעים חכם&יים ע בור העזרה _^איגיד לם‭\)1‬ אחת כמה תוצרת הארץ — _זל -וכמה שע_?יה _^עזור_^תנועה הצרכנית הקואופרטיבית שאינה דורשת ממנה אלא עזרת מיפרית כדי־ _להעמידה על דרך המ_5_ך. י יתכן, שהגשמת הדבר אינו קל, _איזלם הוא דבר אפשרי _ונחיץ _5תנ>עה. י יש _להעביר את _הפעוטה _5ארגו-ן הצרכנות ל&_כיפ יותר _ךחבים _והכבוש עמדות חדשות ע"י ךיביז הברים רבים־ בערים מסביב י ? י _^אינידות‭?,.. . ‬

הת' א. פרג

‭0_^‬ הטטק השחוקי ‭???????????????????????‬ו באן את האגורה בשכינת _*רוכוב. אגידה כה _ותיקה;שנו&דה ב‭3'‬נת 1928 (עור לפני . _המגביר המרכזי) בעלת פריון של ‭19. 000‬ לירות ל‭_&'‬נח היתה צריגה להגיע לידי הי‭&'‬גיטינדו_^יס מוהר — וישלה כיום הפסד ‭1000?8'‬ ילידות. אמנם ל, _ון המניות וקרנות עולים על פכ4ם ההפסד, אב?אין זח ט‭_&'‬ניע וצו!באגו-רה הקיימת קר-וב ‭10-5‬ שנים. י

ה אגידה בקרית_^ חייט מענינת עקב מצבה המייחד והי-קדי י _6עי?ותיח‭-;. ‬הפדיון יגיע השנה לסבים. של ‭60. 000‬ לירות; י הוצאות (בשנת ‭15, — (1936‬ אחוז, ריות בריטו ‭16. 8‬ אחוז, או_5פ ישנן שאלות _בקשר עפ ההשקעות שנעשו באינונטר, במחסן הסחורות ובו' — ומפעל -גרו_?כזה חרש תשימת_^ לב ובה למען יתפתח בצורה _נורמלית. השאלה העיקרית העוטרת ל&נינו היא: הפעולה ב ש ט ח ההברתי ולאו דוקא בשטח . המסחרי והטכני. . החברים י" נגעו כאז בשאלה זו ‭. —‬או_^ט באופןכ‭?_5‬י ובקשר עט ענינים אחרים. מיקדם לדון על -גורמים אחרי_1ם ‭.. ‬_בתנועתנו טרם שלא _יווצר הדבר היסודי — ח ק ש ר ה ח י ע ם- ה צ י ב . י ר. במצב וונוכחי, נוכח תופעות כאלו, שכטעונות עובדים‭_., ‬המוניפ נ־80 משפחה‭.., ‬חברים בעלי הכרח הסתררותית, אין לראות חבנו!ב'טאלת :נתינת צורח קואופרטיבית ? _מינימלית , לחיי זוחברים ע"י יטוד אגידה צרכנית, לאור מצב:כזה אין לראות את העיקר _בשכנים טכניים _באגוידות כי אם יש צורך _להפנות את כל המרץ ליצירת ציבור בע_$ הכת!ובע_> יחם ; _לתנועתנו. • ‭_5 ., ?‬א נצ_5יח באמצעי כ&ית ג-ב_^י- שנרבוש חבר אנשיט מסירים‭_?. ‬תנועת‭. !‬החם חררות יכו5ת _להשתמש _לפעמים ; גאטצעי _5חץ ע_^חחברים ‭_5. ‬אחר שישנם כבר ברשותה' חיםודות _?_כך;_אכל אי אפשר ‭5-‬יצור יש מאין על ידי דרכי _5חץ. _בשא_5ת הגברת הקשרים ש_$ _אג_^דןת‭. -‬הצרכנים עם הט‭_&'‬_ביר המרכ_'זי" דעתי שיש _5קבוע כ_^ים ותנאים הנובעים ‭, "‬ ?מהנםית :של _פעולתנו בשנים האחרוטת.

אני מפכים עט החברים שההסתדרות צריבה _5עזור ל‭, \:‬ _ענחיצת הרדבת _לאג‭!1‬תח‭., ‬_נחו־צח תעמ_^וז בחל_&רר באנשים את הערכת חשיבות הענינים — אכל א‭/>‬ זה מספיק. בראש דאגתנו צריכת _£היות ה&עו_^ח _חתרבותית־החניכית. קת'י. גל8ט - הנקידה שיש _5התרכז בה _בויניח היא: פיתו-ח ה-קו־ _או&רציה הצרכנית והדרכים _המובילות לכך, הריין ע5 מצבת ‭>'‬כ?אט-דה בודדת, שיכו‭5_, ?‬העשוח ע‭_"'‬י " המשכיר המרכזי" אי ברית הפיקיח, הו-בא‭_5, ‬פני אסיפה מיו-חדת-זו ‭5 —‬שמ ריי!נצו-רח כללית ומרו-בזת יותר. ; זאת ניםת‭_5.. ‬עשות חחי א_2טר בעיקר _בםוח פתיחתו. _הפרובלימה הראשית עכשיו י'י_0 עד : הנכונה היא חדרך של הקואו&רציח‭.. ‬הצרכנית _שהצבנו יש כה היום ואם _?_המשיף בדרך _פע_^תנו זו _5אור התנאים הקייטימ. _נצ_?יח במעשינו- אם נגיע- _5ידי הערכת דברים נטנ-ח, אם בפניתנו- , למוסדות-כספיים כמו בנק הפוע5יט או ‭1>‬זסדות אתניים מרכזיים נעיז _5הגיד, שתקואופרציה הצרכנית היא מעמודי התווך ש_5 _חמשיז חהםתררותי ולכן אנו דורשים אתפיתו;חח. או_5י ישנה הכרה כזו אצ5כ_5אחד מאתנו, אכל ‭>*‬ינל! טעיזים _?הביע זאת.

? את _" אני רואה הנקו-דת •הח_^_שה שלי תנועתנו בפרטי* קו_^ריזם ש_5נו, בחוסר הציר המשיתוי בין המוסדות הקוי אופרטיביים ש5נו‭. -‬ברצוני - ?ציין עוד תופעה ש_?י$ית, שב דיון י ע‭. ?‬ענינים'מע'טיים _מתניית אצ_5נו גישתי אבסטרקטית‭-. ‬ יותר, ואנו- נעשים קוטרציא_^יימ :בויכו-ח ע‭. ?‬ פע_^ת תרבו-תית יאו ‭? '‬ ?־ פיתו-ח תנועה‭:, ‬ והנה- הוכחות: :בו-עיהת ‭;;‬תנובה" הייתי היחידי שהרשיתי‭_5:‬עצטי 5הראותגםאת ‭'. ‬הצד-הש_?י5י ‭;, ;;, ‬ _שבפוליטיקה ?חט?ת, טסי מכס- בארץ במקרים-שונים־ ונפגשתי בתגו-בה. חזקה מצד ה הברים, כי: ה_5י5ה ‭_?_, ‬נגוע:באמת . _מוטבעת כזו;וכעת, בשעת הדיון ע?פיתיח - הקואופרציה ? אנחנו מופיעים כמסחריים , טאד יוהחי ינאי משמיע: דעה1 שיש _5טפ ‭, 5‬ בפיתו-ח הצרגנות הקואופרטינית באם -זה-כראי‭5-‬נו מתיופ הראשון. ע?ינו‭5. ‬רעי‭-, 1‬ שהתנועה -הקואופרטיבית . היא תו&עזז

ח_^צית כיוט \_ככל תופעה , כזו ‭. —‬דורשת _, השקעת . מרץ ו-נםפים. השקעה דרושה גם-ביחם _להכשרת. אנשים ־אזפן מקצועי‭?., ‬שט כך נחוצים ראשות י. כ?א0צעים‭_;'‬כםפיימ. ואי_* אפשר _להתקדם בהעדרם. באם בפרק: זה‭_^. ‬א חצ5חנו- עדיין, הרי אשמים " המשכיר המרכזי‭. ;"‬וברי ת הפיקיח‭. ., ‬ המביניפ _5יחפ חשיבות _5ענין. ש5 הוצאות ‭5, ‬_פעולת, תרבייתת כמי הוצ8ת החוברות הפופולריות-ע$ הקואופרציה הצרכנית יכו/ 1י א5ם- טרפ הקדישו. םכו-טים להכשת־!אנשים. מה יבול ? כיופ המשב-יר המרכזי‭"-‬ לתבוע מאגידות: הצרכנים אם הוא לא _" תקדיש די. אמצעים לחי נון* האנשים העובדים , באגירות וחסר איפוא החומר האנושי הרגיש להשפעתו. אותת הריצה ‭'. ‬טל מנהלי חאגו-דות אל הסוחר הפרטי שברחוב הגשר בתל־אביג סיבתה אינה בזה שמע1י-ג. שםמחיר יותר זול, אלא . הסיבה בזה שאין לו הרגשה קואופרטיבית. וכן הדבר אצל גזבר חקביצח והקביץי אני. מדגיש שכל זח בא מהו&ר חינוך והכרת

קואופרטיבית‭; . .. ‬ העלו כאן את שאלת הטייע המו&רי מצר _חתטתדרות והועד־הפועל. אין לי כל אמין בגורמים אלת;אני אומר את זאת, ני נוכחתי- בהאיננורצית השלימה בשטה זח כ1צד ההסתדרות. נוכחתי בריון. על שאלת תוצרת האת, הובאו בחשבון כל-הדרכים. האפשריות- אולם' לא עלה על הדעת להשתמש בדרך של הצרכנית י השיתיפית כאמצעי רב ערך _להפציז תוצרת הארץ. ‭;? ??‬ י דובר על ייצור ליגת: למען תוצרת הארץ, על ביקירים בבתים ועור ־ אמצעים מסוג של הכרח י וכפיה, אולם לא הגענו ערייז לידי ההבנה שישנם אמצעיט יותר. פשיטים ויותר- ? תרביתיים. • ‭... ‬לבן עלינו- להודות, שבהםתדרות _. אין כיופי אנשים שטתיחםימ בהבנה הדרושה למפעל הצרכנות. יש כבר שורה של אנשים מתאימים במשק _הקביצי, אבל אצלנו עדיין‭.. ‬אין, וראי שאגידה זו או אחרת. הצליחה הודות. למנהל ישהוא לבל חיוי!ר עוזר מסחרי טוב, אבל לא מפני שיש בבר _קביץ אגשים י ? י מוכשרים למפעל ‭.. ‬ שאלת אנשים זוהי, לדעתי, הבעיה הרצינית ביותר העומדת לפנינו. הייתי גוציע שהפרםונל האחראי של אגירות חצרפנים יעבור איזו ח‭_&'‬_פלת פרלימינרית במשך שנת וחוץ מזח יבח!מבחינת הנאמנית לקואופרציה. ונחייב לשמירה על יסודות קואופרטיביים את כל העובדים באגודות. אני מתננה