דבר, 21 פברואר 1938 — מה מ95מיגו מפקד ‭?1937 ‬ [כתבה]
מה מ95מיגו מפקד ?1937
_י_5, 1ירו? _2_כול ה_^וברימ בתפקדו 104122 איש, עובריפ ועובדות, מלבד נשי עובדימ י במשה . עשר/שנים, מאז , שנת "1926 שבה., _נפקדו 25137 איש. י גדל מחנה העבודה באנץ פי ארבעה. ? ;. -. . 2עוגרייפ ועוברות למעלה משני שלישימ של הנפקדים (72630) הם עובדימ, , עובדות גמנו. , 31492מלבד35413, נשי עובדימ' שעסקן במשק גיוזן. . 3עיכוג6ה בעדים מדומים 60, 89£ מכלל העובדים, במושבות 257^* — בהתישבות העובדת לצורותיה השונות , , . 13, 5_^, — יחד, איפוא, במושבות ובמשקימ 39'2 0 /4 — החלק הכפרי בצבור העובדימ התרחב לעומת שנת , 1926 ביהוד במושבות, בשנת 1926. היווה צבור העובדימ. העירוני 71, 6_^ והכפרי , 28, 49£ואילו בשנת , 1937בפי שצרו לעיל' היחס הוא . 39, 2# :-60, 896שנוי זה הוא, בלי ספק, שנוי לטובה. אף להערכתו הנכונה יש לזכור, כי חלק ניכר של עובדי המושבות אינו עסוק בעבודות חקלאיות, כי אם בחרושת, בנץ, הובלה ועוד. . 4צגוףיהןןונריט געריט _י מנה ביומ המפקד 63283 איש. כמחציתם — בתל אביב (עט רמת גן. (בחיפה נתפקדו קרוב ל־18 אלף עובדים ועובדות, בירושלים — למעלה מ־11 אלף. בשגי ישובי התעשיה י- נהרימ ומפעל ימ־המלח ~ נתרכזו 455 איש. , 5גמושננות 53 — במספר — נמנו 26780 איש, למעלה ממחצית הצבור הזה — ביהודה , (14256)למעלה מרבע — בשרון . (7374) _במגבות השומרון 4240 — ובמושבות הגליל . 910 — . 6_גהתישנות _העוגדת על102, נקודותיה 52 — משקים קבוצתיים ר50 מושביט — נמנו יחד 14059 איש. ב־52 המשקים הקבוצתיים נתפקדו 8544 איש. מרביתם — ב־34 המשקימ אשר בעמק ובגליל (5462) , י — 1698 ב־פ משקים קבוצתיים ביהודה— 936, ב־7 משקים בשומרון ר428 בשני משקים בשרון. ב־50 המושבים נתפקדו 5515 איש: בעמק ובגליל 12 — מושבים1742, עובדים; ביהודה 19 — מושבים1726, עובדים*
בשרון 10 — מושבים1103, עובדים?בשומרון (עמק וו6ר) 9 — משקים934, עובדים, . 7גיל הנ3קרימ 8, 2_# מכלל העובדים הם בגיל עד 18 שנה80, 590, הם בגיל מ־19 עד 40 שנה— 6, 8#, בגיל מ־41 עד 50 שנה, בגיל למעלה מ־50 שגה . 4, . 570— קיימים הבדלים בגיל ציבור העוברים בעריט, במושבות ובמשקימ. במשקים הקבוצתיים היו 73, 8_^' של כל הנפקדים בגיל עד 30 שנה, במושבות , 71'19'0 —בעריט , 59, 29'0 —ואילו במושבי עובדים — רק . 38, 1_^. לעומת זאת הנם בגיל למעלה מ־:40 במשקים הקבוצתיים , 3, 4_?0 —במושבות , 7, 690 —בערים 11, 5_#, — ובמושבי עובדים . 17, 6$£ — הבדלים אלה נעוצים בעובדה, שהמושבות והמשקים הקבר צתיימ היו בשנים האחרונות מקומות־קליטה עיקריים לעליה החדשה. . 3המצג המשפחתי של הם למעלה מ־529_$> הנפקדים נשואים תשואות, — 27, 4_^0 רווקים וכ18_#'~ רווקות. אחוז הנשואים הוא שונה בערים, במושבות ובמשקיט. האחת הגמור ביותר הוא במושבות 465#' — בערים הוא ;, מגיע ל־_$, ל, 52, 9במשקים הקבוצתיים — ל־, 50, 2האחוז הגבוה ביותר הוא במושבי עובדים . 7670 —
לעומת שנת 1926 לא עלה אחוז הנשואים בהרבה (מ־ 50, 2 9_^ _^־, (52, 3_^0 אחוז הרווקים ירד מ־ק39, 2? ל־27, 4?<; עד ואחוז הרווקות עלה מ־/0י. 18, 1_^0 10, 1 . 9גורל _הטופחות ל־45182 משפחות היו 59841 ילדים- מהם 40964 בערים. 13261 במושבות1857, במשקים הקבוצתיים ו־3759 במושבים. של לא ל־32, 3?*, המשפחות היו ילדים כלל, ל־_^י— 32, 3 ילד אחד, ל־0_יל2 — 19, 8 ילדים, ל־6ל4—3 — 12 ילדים, ל־ 6—5 — 2, 9_^ ילדים, ל־0, 770 יותר מ־6 ילדים. במושבי העובדים היו רק 21, 895, של המשפחות בלי ילדים, ואילו במשקים הקבוצתיים , 44, 99_^בערים 30, 7_^ ובמושבות ~ . 35, 6?4 . 10ערות, 86_^0 של כל הנפקדים הם אשכנזים' — 8/0 ספרדים, — 3, 590 תימנים ו־25_^0 יוצאי יתר עדות המזרח. בערים , מהווים ביי עדות המזרח 16, 19£ מכל צבור העובדימ, במושבות ;;, 14/'0 —מושבי העובדימ 7, 7_^0 — ובמשקימ הקבוצתיים — רקקי. 1, 49
'. 11ט;ות עלות* של _העוגזיימ לארץ מרבית הנפקדים, 64, 196, באו לארץ משנת 1930 ואילו. אחוז הותיקים, כלומר אלה שבאו לארץ לפני — 1918 היא 3, 3_$> מכלל העוברים. בני העליות השלישית והרביעית (בין 1919 עד סוף (1929 מהווים 24, 770 של צבור העובדים. ילידי הארץ 8135 — איש — הם 7, 9*70 מגל הנפקדים.. מנין הותיקים, אשר מספרם הכללי הוא , 3473נמצאים: 5570 בערים2370, במושבות ו־2296 במשקים. . 12ארצות העקירה רוב מנינו של צבור העובדים בא לארץ מחמש ארצות דלקמן ;פולין, גרמניה, רוסיה, רומניה וליטא. הראשונה לפי מספר עוליה היא פולין 397' — של כל הנפקדים?השניה — גרמניה. 12, 4?'0, יוצאי רוסיה מהווים 8, 396 של כל הנפקדים, יוצאי רומניה 6, 696 — ויוצאי ליטא . 3, 670 — מאז שנת 1926 חלו שנויים חשובים בהרכב הצבור לפי ארצות היציאה. עוד בשנת 1926 היוו יוצאי רוסיה 0י24, 79 מכלל העובדים, ואילו בשנת 1937 הם מהווים, כפי שצוין לעיל, לא יותר מאשר , 8, _39'0לעומת זאת יש עליה באחוז יוצאי פולין (מ־37, 6_^ ב1926~ _ל־_397> ב־. (1937גדל מאוד אחוז יוצאי גרמניה, ש"קפץ" מ־1, _896 בשנת 1926 עד ל־12, 47_* ב־. 1937
. 13_י&ייטית ל " החלוץ מבין 104122 איש שנפקדו השתייכו לפני עליתם ל"החלוץ" 44416 איש , (42, 770)לא השתייכו לתנועה החלו־ צית 44416 . (57, 370) 59706 העובדים יוצאי "החלוץ" מתחלקים: בערים , 49, 370 במושבות , 30, 270במשקים הקבוצתיים , 15, 196במושבים . 5, 470 ? 59706 העובדים, שלא השתייכו בחו"'ל ל"החלףף מתהל־ קיט: 69, 4?0 בערים;במושבות , 22, 370 —במשקים הקבוצתיים , 3, 1 90 —במושבים . 5, 290 — יוצאי "החלוץ" מהווים בין עובדי העיר , 34, 6?^בין עובדי המושבות , 50, 1#, —בין עובדי המושבים , 46, 496 — ואילו בין עובדי המשקים הקבוצתיים 0ך . 78, 5 . 14ההכשרה גגולה מ־44416 יוצאי התנועה החלוצית היו בהכשרה בחף'ל 28145 איש, דהיינו . 63, 470 מחברי "החלוץ" שקבלו הכשרה נמצאים בערים , 44, 196 במושבות ובמשקים , 55, 99$, ואילו מחברי "החלוץ" שלא היו י בהכשרה — נמצאים בעיר , 56, 8_$, במושבות ובמשקימ — רק , 43, 27_^ אכן, יש ערר לחינוך. החלוצי ולכור ההכשרה.
. 15הר35 מקצועי 23, 596 מכלל העובדים היו עסוקים ביום _הגגפקד ב ח ק* לאות24. 419 —. י י:יש. אט להוסיף עליהם את 793 שגויסו.
מהעיר לעבודות חקלאיות, הרי המספר הכללי של עובדי החק* לאות הגיע במרץ 1937 לרבע בערר מהצבור כולו. במושבים מהווים עובדי החקלאות כ־6096 מכל הנפקדים. במשקים— כ־, 56?6היתר עסוקים בבנין, מלאכה, שירותים, הוראה וכוי. _במקצוע ה ב ני ן נפקדו 10, 6_# של כל העובדים 11. 001 — איש. יש להניח, כיי גם חלק מ"הפועליט הפשוטים" (שמספרם 2724 איש) קשור במקצוע הבנין. בעגפי ה ת ע ש י ה והמלאכה גפקדו , 23, 29£, ג ה ו־ ב ל ה — בים וביבשה — עמוקים 6, 396 של צבור העובדים, אחוז זה הוכפל לעומת שנת . 1926 ענף השירות מעסיק כ־9, 196 של כל הנפקדים, ברובם המכריע — עובדות (בתי־אוכל ומלון, עבודה שכירה במשק בית. ( בפקידות עסוקים לפי המפקד , 129£'בהוראה — י , 3, 396ב ר פ ו א ה , 2, 2$' —מקצועות חפשיים שונים , 296— ההרכב המקצועי של צבור הפועלות הוא כדלקמן: — 26, 296 בחקלאות— _2770, ישירות— 16, 770, בתעשיו! ומלאכה— 10'_17>, בפקידות, קי— 6;49 בהוראה— 4, 29'0, ברפואה ו־9, _470 במקצועות אחרים.
י . 16מקצועות הנפקריפ גגולה 34, 696 מהם היו נטולי כל מקצוע בחו'''ל16, 396, הי? תלמידים— 7, 470, סוחרים. רובם של הנפקדים לא עבדו, איפוא, בגולה, כלומר, הם עברי לחיי עבודה רק- עם עליתם לארץ. מאלה שעבדו בחרל היו עסוקים: בפקידות ובמקצועות חפשיים , 1570 —בחקלאות , 2, 496 —בבנין 1, 696 — ויתרם — בענפי מלאכה שונים, בשירות ובהובלה. מספרים אלה על הרכבם המקצועי של הנפקדים בחרל מבליטים, מה כבירים השינויים אשר העליה לארץ חוללו? בחייהם. . 17מקצוע דואגות תמונת המעבר לחיי עבודה בארץ נעשית עור יותר בולטת, כשנקבע מה היו מקצועות האבות של הנפקדים. מתברר, כי מאבות הנפקדים היו 64, 270 סוחרים, בותני עבודה או בלי מקצוע מסוים13, 196! מהם היו פקידים או בעלי מקצועות חפשיימ ורק 22, 796 עטקו במקצועות עבודה, מהם 3, 870 בחקלאות ר— 1, _896 בבגין. , 18עגולה קבועה, זמנית, עונתית ר -
שני שלישים הנפקדים (66, _0_^0) עובדים עבודה קבועה— 26, 596, עבודה זמנית~ 6, 970, עבודה עונתית, בערים אחוז העובדים הקבועים הוא , 75, 570בעוד . שבמו־ שבות הם מהווים רק . 45, 696העובדים הזמניים מהווים בעיר , 21, 970ואילו במושבה . 37, 270 —הבדל עור יותר גדול קלם ביחס לעובדים _עונתיים: יעיר 2, 69'0 — ובמושבה .. 17, 296 —
כפועלים קב ו עים עסוקים: 9270 של הפקידים85, 59£ 5 של העובדים והעובדות בשירות82, 69£, של פועלי המתכת, 6990 של פועלי העץ35, 59£, של הפועלים החקלאיים11, 8_#', של הפועלות החקלאיות39, 89£. של הפועלות החקלאיות 20, 4/_0 של הפועלים החקלאיים עבדו עונתית (בעונת הקטיף54, 29£. ( של פועלי _הבנין44, 1*70, של הפועלים החקי _לאיים ו־48, 490 של הפועלות החקלאיות עבדו בתור "זמניים?"גם ביתר המקצועות נמצא אהה, ידוע של עובדים זמניים (במקצוע העץ , 28, 99£ —בפקידות . (170 — . 19יומית, _קגלנית _והרשית 44, 5/0 של כל הנפקדים עובדים יומית 37, 29£) בעלים61, 79£, במושבות— 14, 1'/" ;( בקבלנות (־14, _292 בערים ו־13, 9?6 במושבות41, 490;( עובדים חדשית 48, 69_£) בערים24, 4#,, במושבות 69, 19_^ . ( של פועלי הבנין76, 590, של הפועלים החקלאיים, 90, 290 של הפועלות בחקלאות ו639£~ של פועלי עץ ומתכת עובדים יומית-91, 29£, של עובדי השירות ו־9350 של הפקידים עובדים חדשית (גם ־25, 39£ של פועלי המתכת ר14, 19£ ש_# הפועלים בחקלאות. (בקבלנות עובדים 26, 290 של פועלי הבנין22, 390, של פועלי העץ11, 2#', של פועלי המתכת!ביתר המקצועות — פחות מ־. 109£ . 20שעות. _ע3ורה ־
מפקד 1937 הבחין בין שעות העבודה בימות החול (חמשת הימים הראשונים. לשבוע) ובין שעות העבודה ביום הששי , בו חלק גדול מהצבור עובד יום מקוצר. המספרים הנתונים להלן על: שעות העבודה מתייחסים לעובדי הערים והמושבות בלבד, כי עובדי המשקים החקלאיים היו פטורים מלענות על שאלה זו. רוב מנינו של הצבור — 72, 99£ — עובד יום עבודה של 8 שעות (בחמשת הימים הראשונים לשבוע— 9, 190, ( עובדים פחות מ־8 שעות ו־189_^ עויד'מ יותר מ־8 שעות ביום. ?לפי מפקד 1930 עבדו 8 שעות , 58, 89£פחות משמונה שעות , 1796 —למעלה משמונה שעות . 24, 2_^" —יש, איפוא, י התקדמות ניכרת ביחס להבטחת יום עבודה של 8 שעות.
8 שעות ופחות עבדו: בחקלאות , 89, 99£ — בתעשיה ומלאכה , 87, 590 —בבני ן , 96, 79£ — בהובלה רק , 49, 99£ב פ ק י ד ו ת , 74, 79£ —ישירות . 62, 29£ —במקצועות ה חפ שיים עבדו 42, 69£ של העסוקים 7 שעות ופחות ו־8 — 43, 69£ שעות. למעלה מ־8 שעות עבדו: ב ה ו ב ל ה , 50, 19£ — בשירות , 37, 89£ —ביתר המקצועות — אחוז קטן בערך, בניגוד לשניט הקודמות (מפקדי 1926 ו־(1930 אין כיום הבדלים בולטים בין העדות ביחס לשעות העבודה. בערים עובדים למעלה משמונה שעות: בין האשכנזים , 18, 59£ —בין הספרדים , 23, 89' " —בין התימנים . 23, 19£ —עול מהוה בולטים ההבדלים בנידון זה נין עובדי המושבות,
. 21שגר העגורח _לעוגד ולעובדת העובדים יומית השתכרו ; עד200. מא"י _9 /25, 19£ —ך210 עד 350 מא"י , 3990 —למעלה מזר. 35, 99£ —, העובדות יומית השתכרו: עד 200 מא"י , 63, 596 —מ־210 עד 350 מא"י , 32, 170?'-למעלה מ־350 מא"י . 4, 4#, — מזדקרת העובדה של שכר העבודה הזעום לעובדת. העובדים חדשית (שאינם מקבלים אוכל אצל נותן העבודה) השתכרו: עד 6 לא"י לחודש , 20, 1_^ —מ־6 עד 10 לא"י , 36, 19£ —_מ־10 עד 25 לא"י , 41, 79£ —למעלת 1 _^ —***** רי , 111 / <> 111/2 העובדות חדשית (בלי אוכל) השתכרו: עד 6 לא"י , 509£ —מ־6 עד 10 לא"י , 36, 390 —מ־10 עד 25 לא"י , 13, 696 -למעלה מ־25 לא"י , 0, 19£ — מהעובדים חדשית, שמקבלים אוכל אצל נותן העבודה, השתכרו 51, 390 של הפועלים ו־79, 29£ של הפועלות עד 4 לא"י לחודש. 1 . 22_שכל _העגודה לנוער _העלגגי בץ 7338 נערים ונערות (כלומר, בגיל עד 18 שנה) שנפקדו — עובדים יומית 4646 והדשית . 2692בין העובדים הוזדשיים יש 802 נערים ונערות שמקבלים אוכל אצל נותן
העבודה. שכר העבודה של הנערות הוא כדרך כלל יותר נמוך מזה של הנערים. הנערים העובדים יומית משתכרים: עד 150 מא"י ליום , 40, 99£ —מ־160 עד 200 מא"י , 31, 89£ —למעלה _מ־200 מא"י — . 27, 39£ י הנערות העובדות יומית משתכרות: עד 150 מא"י , 43, 89£ —מ־160 עד 200 מא"י, 39, 590 —. למעלה מ־200 מא"י ליום . 16, 7#,. — הנערים העובדים חדשית (בלי אוכל) משתכרים ברובט המכריע, 73, 29£,, עד 4 לא"י לחודש, _מ־4 עד 6 לא"י לחודש משתכרים , 19, 69£למעלה מ־6 לא"י — רק . 7, 290 הנערות העובדות חדשית (בלי אוכל) משתכרות: — 879£
עד 4 לא"י _לו־וודש9, 790, מ־4 עד 6 לא"י , ורק 3, 39£ מקבלות יותר משש לא"י לחודש. . 23ד!_ש_3לח 7, 790 של צבור העובדים כארץ הם בעלי השכלה גבוהה, — 37, 79£ בעלי השכלה תיכונית— 45, 79£, בקרו בב-ת טפיו עממי , ל־ 5, 290 ישנה רק השכלה ביתית, לי— 1, 5?£ השכל<?_1 מקצועית ר2, 29£ הם בלי השכלה כלל. שונה הוא מצב ההשכלה בערים, במושבות ובמשקיט. הדרגה הגבוהה ביותר של השכלה מצויה במשקים הקבוצתיימ 61, 59£ — בעלי השכלה גבוהה ותיכונית יחד. בערים אחוז זה, הוא: , 44, 59_^במושבי. עובדים 42, 89£ — ובמושבות: . 429£ יש הבדלי השכלה גם, בין העדות השונות. בין האשכמיטישנם 50, 19£ בעלי השכלה גבוהה או תיכונית, בין הספרדים_^ 90;ב_, _18'בץ יתר . עדות המזרח , 99£ —בין התימנים ;. 5_^ . —
לפי סוגי הדירה מתחלקים. הנפקדים: 89$, _מוגפ גריפ •בבתים, כ־— 1170 בצריפים, קיימי פ הבדלים גדולים בדרגות שכר הדירה געריט ובמושבות: בתל אביב ~ גוגו שכר הדירה הפג&_יצע הוא 1*660 ; ? לא"י אצל עובדים יומיים _ו־2. 500 לא'י אצל עובדים חדשייט. בחיפה — גובה השבר הממוצע הוא 0ל11 א1ל צוברים י יומיים ו־2. 700 אצל עובדים חדשייט. בירושלים 1. 260 — י _איי (עובדיפ _יומייט) ו־2, _130 לא''י (_צרבריפ _הדקוייס. _^בנוחיבוי: 0, 880 — לא"י (עובדים יומיים) ו־1, 600 לא'י (עובדים חדשיימ. ( אחוז ההוצאה לשכר דירה ממשכורת העובד היא גנוז. * למדי. פועלים יומיים, גם 5שהם עסוקים יומ־יומ, מוציאיפ לדירה בממוצע בהל־אביב , 21_^ : בחיפה , 24_^ —גייושלימ '1770 — במושבות 1470 — טשכר עבודתם>!. ות0 הטחנליג, כשהם עסוקים רק 20 יום בחודש. מוציאים ל'זקר דירי:. בחיפה '_3070 — בתל אביב , 2670 —בירושלים _6 —ל , 23 במושבות 17, 6?'0 — משכר עבודתם. העובדיפ חדשית מוציאים לשכר דירה בםמוגע: בהל* אביב ובחיפה , 25—6_^ —בירושלים _£> —ל, 22_במושבות 1770 — ממשכורתם. נעיר, כי אין לראות באחוז הממוצע ביטוי מלא ל8גב, כי האחוז משתנה בדרגות השונות של שכר העבודה' עולה בדרגות הנמוכות ויורד בדרגות הגבוהות. כי, בררגוג מגטיכוו_* של משכורת העובד החדשי עולה אחוז ההוגאר, ל_*גר הדירה עד ל־, 407_* הצפיפות בדירות, כלומר, מספר הנפשות ב_88ו$ע ל_$0 חדר הוא כדלקמן; אצל העובדים יומית: בערים 2, 3—2, 7 — נפש לכל חדר, במושבות , 2, 3 — אצל העובדים הרשית הצפיפות היא יותר ק&גת וע_&ו, בממוצע — ל־2, 1 בתימה' ל־1, 7 בתל אביב. ־1. 9 בית*_ליט ו־1, 8 במושבות. בדרגות השכר הנמוכות עולה הנ-פיפות בפ*יה _גיכרת. _אנו מוצאים בדרגות אלו גם צ8י8ית של 3-4 נ6סוו5 בפסוצ* בחדר אהד. המפקד קבע, כי יש בערים _ובמושבות 870 _ססקחווז_. בנות 10-7 ועתר נ_6_קות, ו _צרוה ג_^י 8קל.
בלי השכלה כלל: בץ האשכנזים , 0'670 —בין הספרדים 8'6_'_7_" — בין התימנים , 18, _396 —בין יתר עדות המזרח , , 19, 570 — . 24ידיעת חעגרית 85_^0 של פועלי ארץ ישראל הודיעו, שהם יודעים לדגר עברית ו־ — 80^> שהם יודעים לקרוא ולכתוב עברית. מחברי המשקים הודיעו, כי 919'5 מהם יודעים לדבר עברית, מעובדי הערים והמושבות ?8470 —מהעובדים בכלל , 86'7'70 —מהעובדות 670 . 80, 8 _# — של העוליפ הודיעו. שאינם יוו־עים לדבר עברית לגמרי , . 25_יגישו_* הנתינות הא־ץ ישראלית את הנתינות הארץ־ישראלית רכשו להט . י35, 4'/' של כל העובדים בארץ 37, 79 / 0) של ־ העובדים ו־־0יל29, 5 של העובדות. { גרם, כדי לקבל מושג נכון על _$ידת ההתאזרתוו: יש לזכור כי ב_^בור העובדים נמצאים כאלה, שבאו ר?בש:תיים ג?אחרו5ו1! ולא יכלו עדיין לרכוש אה הנתינות הארץ־ישראלית. כשנוריד את אלה ממספר _, ־;עוברים הכללי, יתברר, כי רק 47'9_£> מאלה/ שיכלו להתאזרח עשו זאת, כלומד — למעלה מהחצי של אלה, שחיה באפשרותם להתאזרח נשארו לעת עתה _גתיבי חוץ. מידת ההתאזרחות אינה שוה בכל המקומות: במשקים רכשו 60_^ של העובדים את הנתינות הארץ־ישראלית' במו־ שבות — רק '0ל42 ובערים . 47_^0 — כי _30_?0 של כל עוניי ארץ ישראל הם נתיני פולין, — 7, 49$ נתיני גרמניה— 3, 370, נתיני רומניה, 2, 40 _^ המ מחוסרי נתינות בכלל, — 2'39_£> יתיגי ליטא— 167", נתיני , רוסיה. . 26תגאי _ליירה 85_^0 של כל הנפקדים בערים ובמושבות, שמסרו ידיעות על תנאי דירותיהם, גרים בדירות שכורות ו־— 1570 בדירות פרטיות, האחוז הגבוה ביותר של עובדים שזכו בבתים שלהם, נמצא במושבות , 21, 3_^ —