דבר, 4 פברואר 1938 — .תימן _החקלאות בארז" [כתבה]
. תימן _החקלאות בארז"
-?, טפיו-ש?יצח ק . א_5עזרי־וו?קני (י. י_^קנפקי) הוא£?—_י דברי הטנוא הקצר ?_$המחפר — אחד הספרים משירת _למחקרים הנמצאים תחת ידו ומו-קדשים _?תקגת _החקלאית _למקצועותיה ונתיניו רחב־מידות. "הספר-. המ?א _קתיישבית _£אור: מטעם . התחנה לחקר _החקלאית ברחובות (שטח לפנים: " תחנת _נקיון >חקלאית, ("אשר המחבר, ידידנו- והבאנו המכובד, ייסדה ומנחל אותה. הוא עומד כידו-ע נם בראש המחלקה לכל־ ,, נ?:ת, המשק הנזכרת בשער הספר. ; 1 ;במבוא, הידג'ט שהספר אינו בא _לתוצאה. _מחא3נח ובהשפעת רוחות־ ?זמן הול13ת. "גזירת _התיכו־ן, אומר נ!טח_3ר, היא _טחיייבת המציאות שלנו ? כיסוד . ובשורש לכל _בעלינו. הספר אינו 'עומד, איפוא, בשום קשר עם הצעות _שי ועדה המלכותית והטיםנח החדש בטז־יניית הממשלה המנדטורית. . ::. מכל מקום, הם_2ר, א_*1 שהוא כתיב _£פני הופעת הרי1 והחשבון של הועדה _זוטלכויתית, מעורר מחשבות,, אשר הזמן גרמן, _לתיכון חקלאו-תנו- להבא ומכיל _פיכו -. טיפ השיכים בפנים הס_2ר ובתוטי ? י ־ _•פותיו. המרו י-בוח. י . • ... בם&ר שני חלקים, ושמותיהם: א. התיישבות חקלאית _מתיכנת'י, ב. " " השו-ק- ד&ניטי כבסיס להתיישבו-ת'י, ?החל:? הראשון 0_טפל בגורמים " המגברים, "באיזורי ההתיישבו-ת. שבאר? ובהכשרות הקודמות _להתיישבות. חלק זה כתיב בריבו עוד בשנת תרצ"ג \היה
ולא ולא 500 5001 דונם דונם ואפי ואפילו?ו עד עד 1000 1000 דונט דונם
טפיו!אז כלפי " העתיד הקרוב" היה טיש&ע על־ידי שינייים כלשהם, היכולים לבוא _בארצנו. הלק_ !ה מכיל רעיונות המעוררים את ־ היצר לא לעבור עליהם ישתיקח. אותן המגולות ישנן לחלק השני, שנוער להבלטת המגמה העיקרית של הספר — לבסס את ההת־ יישבו-ת בעתיד על השיק הפנימי. המחבר מעיר בפרק אי של החלק הראשון ") נוכח פני ההווה, "דן* , (3 כי _מכיון שהרצה על נושא זה בקונגרס חציוני הי"ה, הי־ נאלץ ל־יוז אח הנימוקים הטכניים ולהשמיע ,, פסקי ה לכןת _קבןעיס כררבנות _תטןעימ _כמסמרןת. "יטיד עבר אז המרצח למערכת הגורמים המגבילים, אשר מהם אין מפלט לחקלאו-ת. בסגנונו של סופר בחסד עליון, של אמן חלשו;העברית, נתז י. אלעזרי־וולקני י-משפטים קצרים, בטלים־דרבנות _ובביטויים־מםטתת ת יאור דרך הפגעים של החקלאית משעת 1 הזריעה עד הקציר ועד ביתו של
הצרכן. ארוכה דדך זו — בלשונו של המחבר " — מנושא משך הזרע עד ק5צר האלומות, וארובה ומסולפת־ היא יותר מאוטם היצרן עד שולחן הנחני. "! יהגורטימ המגבילים הם לא דק בטבע האקלים, האדמת והעובד, בי רבים, ביהוד, הניגודים ביז ההווה לבין הע־ תיד. בעתיד " ממתיישבים יתקיימו על 2ירות העתיר מרובי־הגוונים. " כאן מתעוררת בקורא השאלה, האם בהווה על המתיישבים להתקיים דוקא על גידולים חד־גווניים?לשאלה זו אין המחבר עונה במישרין תיכ_*1 ומיד, אלא מדגיש _שחטתיישב דורש יום-יום את לתם חיקו ואיננו יבול לחיות על הצפוי, ־ כי אם על היש. ברם, האם הנינידים בין ההווה לבי: העתיר, בין היש לבין הצפוי הובררו בטירה טס&יקה בהרצאה שטל&ני חמש שנים? המחבר היה מיטיב לעשות, לי היה נוקב את הניגודים חללו בהסברה יתירה.
והלאה: מחולקות הן התפיסות כמשק _היחיד ובמשק הלאומי. המיישבים • אינם יבולים לראות בתועלת היחיד את הועלת חרבים. הלא הכרח הוא להגדיל את התנובה הממוצעת של 3000 ליטר חלב לפרה או של 150 ביצה לתרנגולת פי אלף, !וחנה נשק&ת הצפת השוק " ולא יכולת־קיבול, אפילו אם יםתגר בפני תיואות־חוץ בחומות מבס דוחקות שתקים. "האם לא בקלית עבר המרצח והטחבר — אשר רק זה עכשיו פרסם את ספרו—. על הבעיות הרציניות של הרחבת התוצרת החק־ לאית המגוונת ועל השאלות _כבדות־ הטשקל של הגנה עליה _בתחימים אפשריים _ובפרקי־זמן ידועים. ?תאם משוללת כל ערך, למשל, _הגנת־מבם לתוצרת הלול הניתנת כעת, במידת־ מה, כהוראת שעה, בתשואת להוסר הגנה גמור על תוצרת הרפת?האין זאת דוגמה מאלפת של הסכנה שבהב־ ללות מורחבות יותר טרי? לפי פרק זח של הספר יבולים כעת בארץ לשאת את עצמם אך ורק משקים הד-נווניים, וחם יכולים לחיות או אינטנסיביים., המבוססים על גידול פירות־הדר אי _־_^כסטנםיביים של גידול חיטה. המרצה קבע בשנת תרצ"ג את _ההלכים כי משק פרי־ההדר " חזק ?בגודל־ הכנסותיו מדונם אחד" וכי לעומתו משק הפלחה-יכול להתרחב ער
, אשר בכוח. המיכון יכול עובד אחר לעבדם. דומה שלכל הפחות ביחס להכנסות הפגםרנות היה צריך בספר, אשר יצא לאור בשנת ת ר צ " ן, להכניס תיקין מתאים למציאית המעציבה והצועקת נגר הפרזה שבכוח המשיבה שלי הפר־ רסניתי מלפני שניט מעטות. וטח ביחס לכל יחד ענ-פי החקלאות? " בחלקם עדיין לא עברי את תקיפת הנסיו_) מבחינה טכנית, ובחלקם אין רץ וטיפל בייסור הלשכה. היום _היווםדה לגירוליהם שווקים רחבי-קיבול. "הכללה זו >ם. כ!תבעה תיקון, והמחבר באמת הכנים תיקון, אבל תיקו!לא מלא, בהזכירו שהעמק מספק בחלב, ביצים, ירקות יפירות את הישוב העברי בארץ* ובהוסיפו, כי איז תקוח שאוב־ לוםי העיר יגדלו-אפילו פי חמשה מאוכלוסי יחכפר בעתיד " הקרוב, _ושבחו־ םר התקוה הזאת עינינו צריכות לחיות נשיאות _לשוקי־הייו. " מתעוררת השאלה, מרוע לא הוכנס כעת התיקון גדבר אפשרויות השוק המקומי לאחר שבינתיים נתרבו אובלוסי _יהעיר העבריים לא פי חמשה, כי אם ? פי תשעת בערך, בתשואה לישוב תעו־ סק בחקלאות?
באותו פרק הוגדרו _איוןךי ר_> אר1 ן_&שק"11 לפי חלוקה גיאוגרפית ועל פי טיב הקרקע. ניתנה >ם 'מפה המבליטה באופן בחיר _גןאד שבעה איזורים משקיים, וחם: א. _מטעי־שלחין באדמת קלח באיזוי החווי;ב. טטעי־בעל בהרים;ג. איזור משקיט מעורבים בפסיהמגע בתוך תחומי-התו_?והאדמה הכבדה;ד. איזור משקים מעורבים באדמה בבדה, אשר חלקה שלחיו ורובה בעל;ה. איזור משקים מעורבים ליד צלעות ההרים. ;ו. משקים באדמה בברה, שכי_^ח שלחין;ז. איזור משקים שכולם אדמת־בעל כבדה. נוסו* לאיזורים אלה, צייני על המפה, אשר ערכה המעשי רב מאד:, ם הולות־חים ומדבר יהודה. אולם, במקום לעמוד על כל איזור ואיזור ל&י הציין הנבון שבטפה, נקט המחבר באותו הפרק חלוקה אחרת, פחות בהירה, והיא: א. טטעי־חדר על אדמתם הקלההטבעית:" ב. " משקי
תשבץ" אינטנסיביים באיזורם " הטבעי" ;נ. _משקי־מעבר אפםטנסיביים באיזורם "הטבעי" ד. איזור החלוצים ; הטבעי. " " ?הטבעיות של כל איזור ואיזור ושל המשקים לטיפוסיהם הודגשה הדגשה יתירה. הדגשה זו מתאימה _לחשיבית הנודעת מאז ומעולם מאת בעלי המקצוע של הכלכלה החקלאית לתנאי המקום הטבעיים של כל משק, מה שמתבטא במונח הלועוינאטירליבר י " _שטאנדארט. "כמובן., יש למחבר הזכות להציע יסודות שונים לקלסיפי־ קציה של האיזורים ושל המשקים המתאימים לכל אחד מהם. ברם, דוקא בשביל חקירא המעמיק חיה צריך לתת הסברה של ההבדלים בין החלוקה שבמ&ח לבין זי שבטכםט. והנח אי־ התאמה זו בין שני אופני ההגדרה של האיזורים המשקיים בולטת ביותר. טבלי לתת ערך מופרז _לאי־דיוק זח, נעביר נא לתיאור האיזורים על ידי
תטחתר, במו שציינו- בטכסט. ובאן אנו נתקלים בהודעה אשר לא תיתח מעודדת המיתה בשנת תרצ י. ;'
אבל אינה . במקומה כיום. ה מחבר מגדיר את ערכם המשקי של _פירוה־הדר בביטויים חותכים אלה:תעשיה־ההדרים (ז. א,. הפרדסנית) לא " רק שיצאה בשלום בלי פגע _מטשבר־עולם, כי אם עוד יצאה ברכוש גדול... עם העליה בסכומי ההשקעה עלו בר־בבד_;ועוד יותר, מחירי הפירות... החדרים ישמרו עוד לזמן רב את עמדת־הבכורה שלהם... באיזור החדרים מז ההגרה שיהיו משקים חד־גווניים. גם לשם גיויז אין להוריד הכנסת דונם ל־10 לא_"י במקום 40—30 לא"י. " האם לא צריך חיה המחבר, בזמן חחגהה של ספרו, להכניס את הקור?#ן _- _טיבים _הדרושים לא רק בהתאם לנסיון של הזמן האחרון ולפי טח שאפשר לחזות ביום מראש לשנים הבאות, כי אם על סמך תפיסתו הוא וידיעותיו הוא של כלכלת המשק החקלאי בארצות העולם?האם אפשר כיום לד3ר על הורדת ההכנסה של דונם מ־40—30 לירות ל־10 לירות, בשעה שחפרדםנים ישמחו בחלקם, אם יקבלו הכנסת ברוטו של 10 לירות מדינם ואן!פחות מזה ? האם אפשר כעת להתעלם מהמצב הקשת טארשל הפרדםנית, לרגל המחירים הירודים ועקב ימת פגעים הדורשים זמן ממושך כדי להתגבר עליהם פחות או יותר ?
אחרי תיאור _האיזורים המשקיים באר־ _צני עובר המחבר. להדגשת ערכו של חשוק הפנימי בשביל תוצרת המשק המעורב. שוב הוא מביע את דעתו ך, שליליה ביחס _למכסיימג. _!ושוב ישאל הקורא: האם אפשר לפתור את השאלה החמו-רח של ההגנה על תוצרת המשק המעורב על ידי ההלכה, כי ,, אן_* את השוק הפנימי ועלינו לכבוש לא בחוקים יורידיים במו _מכסי־מגן, אלא בטינניקה וביולוגיה" ? מאידך גיסא, בוראי נכונה קביעת הצ>יך _ הקיים מזמן — לפתח טיפוס משק זעיר, המספק למשפחה עובדת את בל צרכי יהאוכל והמוציא לטכירהי רק עורפים, ברם, האם אפשר כבר היום לקבוע שיש אפשרית להגשים טי&_ום משק כזה בצמצום סכום ההשקעה עד הגבול של 300 לירות (מלבד הקרקע?( ו?1_* זה נכון, שבאיזור החדרים יש מקום למאות משקים כאלה. אבל שוב שאלה: האם אפשר להגיד שלמתנחל מובטחת הכנסה בעבור שלושה חדשים אחרי הת־ אחזותו בקרקע וכי משק זח מבטיח
בראשיתו הכנסת נקיה, מלבד דירה, ב־80 לירות לשנה? בםוו* הפרק על האיזורים " הטבעיים" נאת הגדרת בל הארץ, מחוץ לארמית המוכשרות לגידול הדר בתוראיזור " , החלוצים הטבעי" ושוב ישאל השואל: מה נותנת ההגדרה, אם מרחיבים את תאיזור הזה _" _על־&ני עמקי הארץ, בקעותיח והדריה, על פני הביצות ועל פני מישורים של הפלתה החרבה, על בל האדמות שאינן מוכשרות להדרים?" האם לא מוטב היה לא לקשוד את תמציאית החלוצית ואת חזון ההלוציית עם חלוקה גיאוגרפית של איזורים חקלאיים זו אי אחרת? תפרק " לקראת העתיד הקרוב" (דו* (19 פותח בתלונה מרה : אין לני על מה לבנות, אי!לנו מן הטו-כן המרי בנין הכרחיים, אין לנו מכשירי בנין מספיקים. אין לנו במספר הדרוש אותם הבנאים והעוזרים, אשר רק הם יכולים לשמש עריכת לטיב הכני!ואריכיה יטיו, וכוי. האם _קו־השלילח הזח איני מופר! והאם 0וכ_1 הפרק־ חזה מתאים לשמו?
הפרק עשיר עד לטאד בהגדרות יפות _ומהרוח מופת ספרותי, כמו כל פרי עטו של י. אלעזרי־וולקני. אולם מרובות בפרק זה ההלכות התובעות הסבר־ נוספת. לדוגמה: העמק, אומר המחבר, מחווה יחידה כלכלית מלוכדת ובהתפתחותו יעמוד לו כוחו להיות " מעין אוטרקית בבל מיצרנים המחיה את עצמו ואת ערי הארץ. "זה נכון, אבל הקשר בין תוצרת העמק המגוונת ורבת הערך בשבילו עצמו ובשביל ערי הארץ לבין נחיצית להפיכת פירות אבודים למלומדים, "התופסת מקום רחב בפרק זח, לא הוברר די צרבו. האם באמת נחוג בעולם, כי שום אבר לא ינש לזריעה, אם לא מובטח לו "האוסם לאצור את תבואותיו?"כמה מפעלים . התיישבותיים חשובים-היו נדחים לזמן בלתי־מוגבל, לי חיו עומדים בהקפדה על נחיצות זו. נכון הדבר, שבלי תעשית שיטו-רים של ירקות ופירותי אין ?גידולים אינטנסיביים יבולים לשמש מקור מחית _גאטן. איל מתי _. היתח היכולת לסדר תעשית שימורים " מאורגנת מקושיטורים מביא המחבר א7נ הדוגמה ש5
התקנת 55 אלו* אכםטרקטורים (ז. א,, מסחטות למיץ פירות) בקליפורניה ו&לןרידח בשביל שלושח מיליון תיבות תפוחי זהב ואשכוליות. בודאי צריך נם אצלנו דם?"ועוד: כהוכחה לצורך בתעשית להפיץ מסחטות כאלו. אבל תאם באמריקה נהנו הפרדסנים באופן מוחש מהפצת -הממחטות בשביל שלושה מיליון תיבות מתוך סכום קרוב לטאה מיליון תיבות פרי חדר, נוסו* לכל המאמצים הגדולים, החקירות הממושכות וההון העצום שתושקע במקצוע שימורי חפירות?הלא ידיע, בי תעשיה זו. שהיא בעלת ערך רב. לפי עצמה, ואמנם מתפתחת בבטינים חדישים שונים בגון הקפאה מהירח ובו' אין הפרדםנו-ת נעזרת על ידית אלא במידה זעירה מאד, •ובי לא זו חדרך לשיפור מצבה הכלכלי הירוד, לא _בארצות־הברית ולא אצלנו. בתוצרת זו שולטים בזמננו גורמים אתרים, יותר _חוקים אשר בגללם אין האפשרית להתעלם מבעיות המכס, הסדרת השטיק, ביקורת חרי&ח על התיקו* ועל הדרכים של תוצרת פיר\ח, מיונם, אריזתם ומשלוחם.
_•וטחו הקשר בין " הפיית פירות אבידים למשומדים" לבין שאלת תעשית הסוכר, אשר עליה טדובר באותו פרק הנקרא " לקראת העתיד הקרוב?"הלא ביחס לתעשיח זוההווה עוד לא התבהר _מערפליו, "מעיד " המחבר עצמו. לצערי חרב, מוכרח אני להביע את דעתי, כי פרק ות, בכלל, אינו עומד בקשר אורגני עם בעית תיכון החקלאית, אשר המחבר התכוון להבחירת. לעומת הדפים החלשים הנוגעים בהכנות לקראת העתיד הקרוב, מצטיינות _בבהיריתן ,, ההגדר!ת של יד/דתות המשק המעודב (רו* , (38של המבנה האורגני שלו 1של שכלול! דרך ך_^שקאח —84) . (85 ב&רק האחרת " םיכום ומסקנות" ניתן, כמעט דרך אגב, מה שהיה צריך לחיות התוכן העיקרי של הספר הנקרא בשם " תיכון החקלאית בארץ" ולמה שהתכוון הסופר במלים שלו במבוא על " תיכון התיישבות רחבת־ מיד 1 ת. "התכנית מתבטאת (ראה ד(94 *1 במספרים, והם: א. בתקופת עשר השנים הבאות אפשר יהיה לסדר 12. 000—8000 משקים, בהוספת 10. 000 אוכלוסים מהריבוי הטבעי בלבד ב. המספר של 40. 000 ; —30. 000 עולים חדשים לשנה יגדיל את האפשרית לסדר בחקלאות בבל שנת
אלן!משפחות בממוצע _. ו־500 משפחות העוסקות בשירותים . מקצועיים. ברם, התיישבות בהיקף זה היא מסופקת, אם ללכת בדרך . _הפקפוקים של הסופר בסוי ן_* ספרו. לדעתו, המשק המעורב האורגני והמתוק!לפי תיאורו הוא, זהו המשק היחידי, לפי שעה, שיכול לשמש כבסים, " אך הדרך עוד אינה פתיחה לשימוש חרבים. "חושבני שהס - פקות חללו מופרזים. מצד שני י מזכיר המחבר בסיכומו ענפי משק, אשר לא עמד עליהם בגו*1 הספר — גידול זרעים בשביל שוקי חוץ וגידול צמחי רפואה וצמחי תעשיה מסוימים. גם אני חושב שהגידולים האלה יתפתחו בארצנו, אך דרוש זמן רב מאד ער שדוקא גידולים אלת יחיו נפוצים ברבים. _מיפלאים הדברים שנאמרו בסיכום כיחס. לגיןן-ן המשק _בעצי־פרי . • " התחנה עסוקה בשנתיים במפקד עצי-פרי בארץ... המפקד _יתן אפשרית לקצר את הדרך בבואו לסכם תוצאות של נטעים מפוזרים בחבלי הארץ השונים המתקיימים כבר כעשר שנים. "_קידם־כל, פה דוו-ש התיקו!בנוגע למספר השנים של קיום מטעי עצי פרי בארץ. אם הכוונה היא למטעים במשקי ההסתדרות י הציונית, הרי המטעים הראשונים ניטעו מלפני יותר ט־16 שנים, וחבל מאד שהמפקד, אשר עלול " לקצר את הדרך, "לא סידר על־ירי תחנת _הנםיון לפני כמת שנים.
טבל מקום, המפקד אשר נדחה עד כת היה צריך להקיו* גם את עצי הפרי. הקיימים בארץ אצל . השכנים, אשר מהם אפשר להסיק מסקנות חשובות, הן לחיוב וחן לשלילה. תספר גומר בהטעמת הצורך בנםיונות, חקירות, חיפישים. מי שמעונין בקדמת החקלאית וההתיישבות לא ישלול לעולם את חשיבותם של _נסיונוח, מחקרים ומפקדים. בכל זאת, תנאי אחד מכריע צריך לעטור לפני מסדרי תכניות ההתיישבות, והוא — שלא לדחות _במפעלים, אשד אינם סובלים היסוסים ודיחויים שלא בזמנם. התיישבותנו לא היתח מני־ עת _להישגיה הממשיים, לי חיתת חדירה רוח הספקות והדיחויים ולולא היתח י , _־צרת _גזברות, אשר הביאו לירי מסקנות חיוביות, טבלי להכות שנים רבות לתוצאות של מפקדים וכוי, אשר לא נעשו בזמנם. ?בגוו* הספר (בדו* (20 נותן חטחבר הערבה נבונה של _^ ה יצירה המקורית שלנו. של המשקים בעמק יזרעאל: —
גידולי מספוא וירקות משובחים, גידול גזעי בהמות משובחים., גידול. עופות גזעיים, גידולי עצי 5רי שונים... ששיניתם העיקרית של המשקים האלה היא בהיותם חלוצי החקלאית המעורבת הט־ תיקנת.,. המשקים הז7/_שיס _יןכל!להב - נות על ך_, נסי1נ!ת ש נאצר ו מבלי צורך לעבור דרך היסןרים הארוכה ... 11 נדמה, שהערכת זו, המתאימה לעבר י ולהווה, והמבטיחה >םלהבא הישגים רומים מתוך תהליכי ההתיישבות גופא, אינה- משאירה מקום לחששות יתר. לעולם אי!צורך להפחיד את המועמדים להתיישבות ואת. המיישבים13, ייעשה דבר־מה -בלי פידור נםיונות. הלא _חנס־ יונות לא תמיד הכרחיים ולפעמים קרו - בות אינם ניתנים להתגשם בזמן, ל&י שיטות רצויות ובתנאים הדרושים לקבלת תשובות מספיקות לשאלות טכניות וכל - כליות. מקום חשוב תופםולג בספר הטבלאותרב מספרן בפנים הספר ובתוספות. הן מכילות שפע הו_3_ןר, אשר נאסף _במשך כמה שנים על ידי החברים לעבודת
המחבר. ביהוד מענינות הדוגמאות של רמות החיים במשק המעורב בצורות מעבדיו השונות, או* על פי שהנתו-נים האלה הותאמו לתנאים שהתקיימו לפני שנים אחדות, בתקיפה, אשר טרם הורגש המחסור בכמה טיצרבים. הטבלאות האלו יכולות לשמש גם לתשואת עם החומר שהולך ונאמן* _בתריצית ועקביית על ידי " ברית הפיקוח של הקואופרציה החקלאית העובדת. " ובםיכיטי של דבר: הספר על " תיבין החקלאית בארין" — היא תופעה ממדרגה ראשונה בספרות ' "מקצועית וכעין מבוא _המכנים " את הקורא לפנים ש? כמת שאלות הברוכות בתבניתיית החקלאית וההתיישבות. אולם עוד עומדת להכנה _האבנית (ב " ה" הידיעה) לתקו-פת מסוימת, שאנו עומדים בראשיתה. המחבר מעיר בראש ספרו שמחקר אחר נמצא אתו בכתיבים. ביליון עינים יש לצפות לעיבוד החוטר שייכנס למחקר י החרש, אשר בודאי יתן יסודותמבוססים לסידור אותת תכנית של התיישבות חקלאית, אשר תקין* הן את שיטות ההת־ יישבו-ת האפשריות בתנאינו אנו, וחן את בירור בעיות המיטו] ואת תיבת ההתיישבות בדרבים ממלכתיות או, לכל הפחות, קרובות:לממלכתיות- . . - . עקיבא אטינגו