דבר, 29 דצמבר 1937 — שיחות פוליטיות ברכבת הנהירה [כתבה]
שיחות פוליטיות ברכבת הנהירה
בקרון הרכבת -מהירח — שעיקר מהירותה הוא שאיננה . מתעכבת ליד התחנות והחניות ה&'ונ-ות — יושבים כמה ערבים, רובם חבושים בוכיות, המעידות על כ_*רי-, תם, ומיעוטם חבושים הרכושים אדומים המעידים על _עירוניו־ תם. נראה שר. ט בני סיינה *!חת-, שבן שיחתם ערה ושוטפת ואין בה. מן הסי-מנים-של שיחת זרים _שנזדמנו במקיה. סן תצר יושב צעיר נוצרי ומעיין ב " פ־ לשתי"; היפואי. בפינה מרוחקת יושב אחר וקורא בעתו!מצרי מצוייר. נער ע־בי, בנראה תלמיד בית הספר, שקוע בר מאן היסטורי מתקופת נפילת אנ־ דלוםיה שבספרד. חעינים נוצצות למקרא מעשי . הגבורה ש> המוסלמים. בשרידי מבצריהם.. בעוד רגעים אחדים יתמלאו עיניפ אלת תוגה. ואולי נם יזילו דמעות שתב-ולנח על הדפים המספרים על סופם ה טראגי של כובשי אנ־ _דלוסייי הערבים. בזכות _תילווי ,, א-דיפאע" שבידי ג " פלעזתיך שבידי הנוצרי הצעיר אני י., _־:ח לי מקום על יד קבוצת הפלחים. מבטים המתים במקצת נשלחים אל היהודי ת?ו. ־א בעתו!ערבי. ־• . ־ד הגלהי י י - י מסמנים > ־ות והתענינות בניתיה- מםבי־ ג, ־ ש. _־א־ על הדשות, בעולם . ־מבקש עא—א 5?ניו.
— _העתון כתוב " נהגיי (לשון ספרות) ויקשה עליך להבין — מנסה אני להשתמט. — ; אם לא אבין תסביר לנו בלשו־ גנו הלאאב!ערג" אתת "ב ערב" ; ) " משמש לפעמים בפי הפלחים ליודעי ערבית שלא מן הערבים. ( אני נענה לבקשת וקורא בערבית צחה קריאת אטית ומוטעמת: היפית11, ל3_אנו_\ אי (דצמבר) — לבחנו המיוהד של _" א־דיפאע, "השיך מהקוד ? אל־חטיב, אחר מבעלי הננסים שבחיפה ועשירית, בו , 55חית יר-טבבעעת השתים עשרת י וחרקת הארבעים וחמשה אחר צחדי היום בקהואח (בית הקפה) של כבר _אל־ג'רינה מול המסגד הגדול, הוא צייו! לאחד הקצבים להכין לו הצי אוקיה בשר " קבאב" לצהרים. עןד לא הםפיק תקצב לחכי5!ו אה הזמנתו — והנה אלמוני י שולף אקדחו _ןי, _־רח אליי שני כדורים שפגעו בראשו ויפיל מתבופם בדמו וימת מיד, " הפלחים היושבים מםביב מצטופפים ומתקרבים אל הקורא יחוג השומעים גדל והולך. הפלח היושב על ידי אינו פוסק מלסייע לקריאת בהסברות לשאר _תשומעיד ו: אגב: , י- א:לה" (־ צ־. ־ . "י י _;-. :,, אילה מ:_לי!די אלל-י או ,, ־א-ן ־. ח ו־. י-;גי* _טבלעדי :_^: _י ז. אמרות- אלה תובפית והולכות משמת1
פתחת העלילה ושוטרים ר_^ד&ים אחרי המתנקש היורה בהם והיא עצם, ־ עו_^ר ? רגלים ונעלם בשלום. אגב קריאת עולת שיחה חית י על ת, ;עסאבאת" (הכנופיות — .. ( ובכל זאת הפלחים עוזרים-לאנ-שי הכנופיות — מסים _הקוראל. — בודאי — נענה אחד השומעים _1:חבפר מניד _ולכדום — ומחובתם לעי זור להם—. הוא מוםין — . _* כיצד?הלא חם רוצחים, ערבים, י_&וררים ובוזזים מוסלמים ומתנפלים על £לתים עוברי אורח? — אכן, אינך מבין ־ יפת את _הענין, חוג'ח •. —טנפה אחד להסביר י לי נש־ ־_-_!וא־ מגלגל לו פיגרתי במו:ינות — אף על-פי שאתת קורא וכותב " בלשונות. " בודאי לא -ירדת לסופי של דבר: שני מיני כנופיות יש בארצנו: -מתלקטים 1 שודדים אחדים ועושים בנופיה בדי לש־ י י יוד ולהרייח, _ט־טוט שמצבם- קשת או ־ גזירותיהם רעוה, אלת הם , , -לו-צוי"} (גנבים, ליסטים. (אך- השא-ר- ח,, ;תבו־ות-" אמיתיות, — -ך מתי ו.. ועלת _שהכנופיות־ האמיתיות מביאות לארץ, - ולערבים?אולי תאמרו לי ,, יא נאם" (האנשים 1" (!ביל מה פועלות העסאבאת ". —?" מעורר שאל־ _אידיאולוגיה -, " •"?תיקה קלח. הפלחים מאמצים אה
?_ןםחשבח לתת תשובת נכונה שתגדיר 1<ת . מתות הכנופיות. אחד בעל שפם גבת ומםולסל המעוטןז יפה _בעבאעו 1 עונה: הן עוברות " מנשאן _אל־וטן" (בשביל והמולדת — . ( המשלמים חסואר""מורדים" ) " — לשון נקיה כלפי חברי הכנופיות) בעד המזון שחם לוקחים מתכפרים? — חלילה-, וחס!אילו שילמו לא היו הפלחים מסכימים לקבל מחם שכר הלא , " בתורתאורחים הם באים—. כך הולך ומסביר אותו כפרי מסביבת עבו. 1 טענות המקש!מסתתמות בפני נימוקים של נימוסי הינפה אורחים. קו_?1 פון* אין ארם—. ואפילו אם תוא פלח — צריך להיות פראי־ ולא לכבד את האורח,, וביחיד אם ו־ תגור רובה ואקרח וחגורות כדורים. •אני מדפדף בעתו] והנה תמונה גדולה של מוסוליני, כשהוא עומד על מך־ פפה ארמונו -ורו-רש ברבים. — יי מי הוא, . יא <;. }/7. ה— -? שואל הפלח היושב על הספסל טטולי — .. זהו ח " ראיס" של האיטלקים. — ־ האיש -הזה שייר את ראשנונענה הצעיר הנוצרי באנחה קלת כשהוא מצביע על התמונה. — נקוה שסופו שהוא ישבור את ראשו. ראשו סובב הולך יותר מדי והוא חוטר לבלוע-את העולם — מעיר טי־ ש־ו- לאותו. צעיר. — לאט לך בדבריך — משסע את הדברים ־ חנוני מעכו שסלים עם סחוי רת סדקי. ., -מקיפים את מקום טוש בו —-
י_!וא, ה " איטליאני" חזק, חזק-מאוד, הוא ;ם " מתהלך בצדק" עם המוסלמים. אם ?תחבר אל. " הגרמני" וה _" יאבאני" (יפני) הרי בל העולם יירו. ולמען ממש את דעתו הוא פותח את כדי ידו ־רחבת ומקמצת בתנועה חזקה - . — ומת תאמר " יא עמי" (דורי) אם תתחברנה למשל יחד אנגלית, צרפת וה " _מוסקונ—?" טנפה אני. להשיב כנגדו — האם נם אז יעיז האיטלקי לחזור וללטוש -עין לכל מקום? נראה שאיש עכו., זית אינו. ניהל כלל _מצירות כוחות זח יט'טיב בתוק;*1 — חוג י ה!הרואה אתה את היאפאני? בעיני אני הו> שקול. נגר שלשתן ?חד. וכי אינך- עדע שאותו יא5אני _הרבייו לפני שלושלפ שנח _למוםקובי יפה יפה—'. ועד קיום לא החלים עדיין. לאט לך עט היאפאני!מסוכן הוא הפעיט . חזה. ולבסון!אגיד לכם: הידיעה ?היא לאללה והוא הוא ־טוב ביודעים, -י-. מפיים העכואי את חות דעהו הפוליטית. _כשמזכירים את שמו של _רבון העולמי־ מפטיר כל אחד מהיושבים בשי פתי8' '. י- לכבודו, פםוק, איטו־הופת־ גם: _;ל נדלו וגבורתו לאין חקר,, ומשתתקי ם לרגע.
- ־לכל ואת :> . י ~ שתאיננליוי" הוא הזק חזק מאוד —אומר _" פלח ומטעים . <ת הטלה " חזק" — _ו־לא _ךואים אתם, הלא ־ גם את הסולטן נצחו ואת הארץ נבשו.
— כאהד החמודים?, א עלינו, חד־ נר!־— נענה העכואי ונוזף בפלח — נבשו אתת אומר?וטי עזר להם בכיבוש?הלא הערבים שבגדי בפולט!תכניסו את ־ו _" אינגליז" לארץ. חיסיין ופיי־ _פל הכניסו את האנגלים לארץ — ותו לא. הדברים עשו את הרושם הדרוש. שער האנגלים י-ר באותו קרון. מטה מטח. הטוען לגבורת חאננלים אינו נופל ברוחו, מתרומם קצת, מתקן את מקוב מושבי ו_^וכיר: — הוא אשר אמרתי בי חזקים הם.. הסיור אהה כי הכוח הוא ניד ונרנל?נימינו ,, יא אח"י הכוח הוא בראש, ב " סיאסה" (פוליטיקה. ( "עםאבה,,, "סואך,,, "_נ־הב" (שוד , , , (םלאח" (נשק, (עםכר (צבא) — זה-ו אוצר המלים העוכר בפיות לממלא אח חל?הקרין השני, בו . _יושבים ערבים בחבורה ומשוחחים על תענינימ תמנס־ ריפ, כי גלים. עכורים. של רצח וחטכ ושוד אביונים הציפו אח הארי!_חקטנד והחשיכו עליה את עולמה. הנה יו'טנ פלח, לבושו נקי לדיבורו בכבוד, ומספר בנחת כיצד תקפה כנופיה את בית: באישו!לילה, שיברו את־;,.,. רגזימ ונולי מטנו 13 לירות " פאג"י (נטזוטנים י י ותכשיטים ובגדים, שהוא, מעלה אתער: כם עד מאת לירה. אי!אללה בלבםהוא צועק — באים ומתקיפים ב,, סואר" או. כחיילים שודדים, ?ענזזוב
אללה" (יקללם הי, , . (! צעיר עירוני שבגדיו, מצוחצחים ונע
/ין- מבריקות ו " _א־דיפאע" בידו מתערב :שיחח: אהה , פתאונן, בער שכמותך, :ידאי לקחו זאת בשביל קופת המרד, והו בשביל: הג'יהאד/' הםבו-ר אתוז־ ני כספך יועיל _" לך כשהם _ינוצחו? הנכבד התמלא חיטה וקפץ ממקומו ?צעק: אם אתת מגן נ"כ על הזוע־ ־אן'י (פרחחים, (מדוע אינך אתם " שפ במערות? הצעיר מסתלק ויוצא. טבלי לענות דבר. הטמינה לובשת . קדרות. ניכר שעני! הכנופיות והשוד אינו נותן מנוח לגון* ולנפש. :? ?< — ;_־ לכם, " יא ג ־ . , _יי (הכרה, ( קש;1 לחיות בסביבתנו — טוען אחד: מסביבות _ג'ני — אנו. נתונים בצבת. ; היום — כנופיה, מחר. — צבא. והפלת המסכן נלחץ בי!שניתם. " אין מוז ואי!איל מבלעדי לאללה" — מסיים הפלח בפסוק המביע .,, ־ כל תקצין. " לאחר שעה קלת הוא מתעורר ואומר כמתגעגע: אחה!טי י3'יב:ו 5_* ימי תורכיה. כשצלו סל היי?חיה מטיל אימת — יייום... הרכבת צפצפה, ? _צפצון!מעודד המכריז על קרבת התחנה האחרונה. חובשי התרבושימ _יהכופיות אצים אל מזורותיתם כשפניהם מסומנים תוי _הקיהת ומבוכה על הוי ־כנופיות _ששיכש את סדרי העולם בכפריהם _^במושבותיהם השקטים.
. מ8לץס