דבר, 12 נובמבר 1937 — ברכת לשון [כתבה]
ברכת לשון
גון המפר " תיכון החקלאות בארץ" ליצחק א ל ע ז ר _י־ו ו ל ק נ י הורשת כאן חות דעת על תיכון הלשון בו בלבד. נקשתי ומצאתי גם -זכות אוביקטיבית _^כך;תחית החקלאות ותחיה חלשו; בארץ עלו למדאשיתן בקנה אחד. זכורה עוד התפעלותו של אחד־העם, בעלות ריח הזבל באפו ממאמרים ב " הצבי. "מן. הספר שלפנינו עולה ריחה של . החקלאות לגילוייה ולחישגיה, החפים בעדכם על הנעימה העגומה, הנובעת מבעיותיה וקשייה העצומים. תורגם בו גם פתרון לבעית הלשון בשדה המחקר העברי, שרפיוךאונים לשוני שולט בו. אלעזרי־וולקני הוא איש השפע האסוציאטיבי בלשון;סגנונו מגמא את היצירה הלשונית לתקופותיה. עישר זת חיה שמור גם . לרעתו בפעולתו- הפובליציסטית, שכן העיקר חועב בו _ונת־ פרט _בשמושי־לשון מזהירים. הוא עמד גם בסתירה, מבחינת מסוימת, להלך־ דעות ארצי על חמירותו והטעמת המעשי והממשי נו. בחבור זה, המצריך דיוק עיוני ועובדתי, נלחם המחבר וכמעט יכול לו. שפת־חיזים טובת לחזון־העתיר _ובהש־ קיפו אליו יגדל יהטעוף ויטער המזג _וד־בריו ־ נשירת נשמעים (עמי . (5אך משנזקק למציאות- האפורה פחת־ הת- , -
נופה, _מעלת־תחום של הלשון ירדת מאליה, אמצעי ההבעה -הותאמו לבירור עובדות וניתן תיקון חולם למושגים ומונחים מדויקים. הפרו־ עורנו שתזם־ עין, ושולחן הצרכן הוא שולחן הנחני, !ולטפול באפרוחים גונל _>קיוע עתים, וחוקרי המזיקים תם " מבלי עו - לם" , " ויש לנו ,, ביה * . _לםין" שלם של גידולים שנפלו חללי * ב _" _שדח־־כבור — , " אך הדיוק שבחהרצאה אינו. נפ;ם ובדיחות הדעת באה להטעים את רצינות הדברים. הביטוי המליצי נרא. ת כסרח . ־עודף בבואו שלא במקומו, כשהוא יורש מקומו של המושג או מנסת על דלותו \אולם היוצר מסוגל ; להריק את המכוון לתוכו ללא־שיור, באילו נועד הביטוי לכך מתחלת ברייתו, ורשות־הלשון ורשות־המושג חופפות אז זו את זו, אנשי המחשבה הכלכלית עדיין לא י רא. ו להרתם בעולת שלחלשון. כאילו היתח זו נחלת הספרות היב-ח בלבד. יחם רציני לעובדות מצריך גם יחס אחראי ללשונן, שלא _ינזקו הארת?וסיכומן העיוני בדיוקם, יראו מן הספרית המקצועית המתוקנת אצל אומות העולם ואחר כך ילנו אצל. _אלעזרי־וולקני, 1 שזכויותיו בטפוח היציר־ . הלשונית נעלות מכל ערעור. מ ;; 71.