דבר, 31 אוקטובר 1934 — נאום נ.סוקולוב [כתבה]
נאום נ. סוקולוב
נחום ם ו ק ו לוב שנתקבל במחיאות גפיים מזכיר ראשונה את יוחנן קרםנצקי ומציין שלא נבון הוא שאמרו, כי הוא האחרון _טהפטליה של הרצל, מחברי הועד הפועל המצומצם של הרצל חי עוד ר ר -_^ו ו .
מועדי עם עולם" " ועידת קאמוביץ חיתה, אמר הנשיא, מ " מועדי עם עולם/' צירוף זה של " מועדי עם עולם" נקבע ע"י רנ"ק ב " מורח נבובי הזמן. ''רעיונו הוא: המחזוריות בחיי ישראל, שאחרי גיל הזקנה הוא מחדש את נעוריו. חת " נעד"ות היתד, נם בועידת קאטוביץ. ?את המקריות שבבחירת קאטוביץ כבמקום ־ועידה ציין םוקולוב בדוגמה שניה. " המגיד" הופיע אן בליק. והנה בתב איש מדע גרמני ספר על הספרות העברית ודן על תופעה וו שהעתון הלאומי העברי הופיע בעיירה ליק וטרח והסביר את הדבר בזה שליק קרובה לקניגם־ בת, וקניגםברג תיתה מרבו גמ_&םפים י העברים. מכאן ניצוץ שניתז למקום קרוב, לליק, והאמת היא שאחד מבעלי " המגיד" היה אליעזר ליפט!זילברמן, שוחט טגראייבח שבפולין. כיון ש י א יכול להוציא אתהמגיד" בתנאי הצנזורה של רוסיה כגראייב " -ח, תעתיק את המערבת לעבר השני של העיירה, שנמצאה ברשות גרמניה. הוא הדבד לגבי קאטוביץ. חו"צ היו מבכרים את אחת הערים שברוסיה, אך אי אפשר חיה.
איחוד תפקירי קאטוביץ חיו — איחור. איחוד מפלגנ-ת, - כלומר חפשים וחרדים, י ואיחודבין-ארצי, מין אינטרנציונל או _^ינטרטריטוריאל יהודי.. נם קודם החליח חרב קלישר מכתבים עם תחפשי _א־ולוי כדמירז ברבר ישוב א"י, אבל בקאטוביץ ישבו לראשונה רבנים ואפיקורסים על שולחן אחו־;קאטוביץ _חיתח למועד בדברי הימים. אבן־ תאזל. עובר הציונות המדינית המלאה חי בבר אז. זאת יודע כל חוקר בלי נ1_ש, _־א־ _פנים. אם בי נקראו חובבי ־ציוץ, ובל תיבה היא לשון דילטנטית, אי-חזדהות עם העצם המחובב, _אך לא בן היה לגבי חובבי ציון. מהאינקונבלים של חיבת־ ציון חיה גם נ)שח חס, שתיו;כבר ציוני מדיני במלוא מובן המלה. מדרכי בן חלל הבחן נ5זם שלישי וסיפר בעיקר _ז־רונות מענינים על התקופה שהוא עד לה. אף הוא הי-ח _טחטחל־פ; ם מכתבים עם ראשי חו"צ _כענין כינוס ועידת קאטוביץ. ר י זרה ב ד נ ט אמר ברכה קצרה ושהחיינו. " " אחרון לנואמים חית פדופיסוד ?ז ל ו י ז נ, ~ שהעריך את הועידה והקו־ פתה. נם _וי1ידת קאמוכיץ עסקה כבר
בשלושה יסודות של העבודה הציונית. דנה על משלחת אל ־שולטן ברבך י ביטו? איםוד־העליה. הרי גרעין של העבודה המדינית. דנה על משלחת לא"י, לבקר את עבודת חישוב. דנה על אדנו התנו- ;- עה. הנואם ציין את ההבדלים בין אישיותו ותנאיו של פינסקד לאלה של הרצל והוכיח שהשאיפה המדינית המלאה של הציונות, מדינת יהודים בא"י, פעמה בבר אז בלבות גדולי התנועה והברית. אף אמצעי ההגשמה נקבעו יבבר באותה תקופה. אף חקר;הקיימת חיתח כבד ברעיון ובתבנית. בחלק חאטנותי של הנשף _השתתפו פרופים, ־ , -שור, המנגנות הצעירות שולמית שפיר (פסנתר) ושולמית זילבר (כנוד, (והמזמרת מדים סגל. . ? . הנשף. נסתיים בשירת .. התקוהי'
ח5_ט־ינות _־ניך ל_^יו ־ ך־ל_^ף' בתערוכה שנתקיימה לפני. ז_6ן מה בפלורנציה (איטליה) זבח בית החרושת ". שטן" במדליה של זהב ובפרם הנדו_?כעד שמנים וסבון מתוצרתו. בידוע מפורסמת איטליה עצמה בשטן הזית שלה.
מסעי ר"ר א. הנמקה ול. יפה באירופה מנהלי קרן היסוד ד"ר א. הנטקת ול. יפח ביקרו בזמן יתאחדו;ארצות שונות לרגל מידור העבודה לשנה הנוכחית. ד"ר הנטקח ביקר את אנגליה, צרפת, שווייץ וגרמניה. לקח חלק בישיבות הוע־ דימ הארציים • של קרן חיםוד והשתתף בעיבוד התכניות לפעולה הבאה. ?ל. יפה ביקי בדרכו מ8פרייו_1־ הדרומית לא"י ארצות אחדות. בוינא נפגש י עם ועדי קרן חיםוד. הוא תתעכב זטךמה בצ י _יכוםלובקית. בא במגע עם עסקני;קרן 1 תיטור, ראשי ההסתדרות הציונית. דיבר באסיפת היובל החגיגית למלאות ארב־ עיט שנה ל,, בני ברית" ברייכנברג. דיבר נם באסיפה ציונית בנבלונץ ובאסיפת־ נוער ברכנבדג. ־ בפולי!השתתפו בישיבות שונות של הדירקטוריון והאבםקוטייה של קרן היסוד _ובישיבות עובדיה, שדנו בהן ע? תכנית העבודה ועל ארגונה. ד"ר תנטקח יצא מורשא ללבוב, צ י ר־ נוביץ _ובוקאדשט. אורחים בירושלים מבקרים דודו של המלך _אלפונםו לשעבר ובן אתיו של האפיפיור, שבא לבלות כארץ את ידה הדבש.
כינוס של סטודנטים בכינוס הסטודנטים בני א"י הלומדים בחז"ל, שהתקיים בת"-א השתתפו כמאה איש: ־בירור תוקדש לשאלה איך להפעיל את בני א"י הלומדים בחו"ל בשרת הפעולה הציונית והתרבותי בארצות שונות. הכינוס י_&טע גם על המצב באוניברסיטה העברית _ובתכניון בחיפה . ועל ארגון הסטודנטים בארץ. ?- -־בהחלטות חוכר הצורך ביסוד תאים של סטודנטים־ א"יים ־ בארצות לימודיהם, שיהיו קשורים להתאחדות הסטודנטים העבדים בא"י. בין השאר הוטל על התאים להשתתף בפעילות במפעלי הקרנות ?הציוניות. ט_&הר שהבינום־ בא לילל הברח, בי האוניברסיטה העברית בירושלים והתכניו בחיפה אינם נופלים בער- ;- כם האקדמי ממומרים דומים לחם באר־ _צות־חוץ, פנה בקריאה לנוער הא"י, שלא ילך לגולה לשם השתלטות. הכינוס תובע נם מהמימרות האקדמיים בא"י להחיש את התפתחותם, וכיתור לתת מקום באוניברסיטה למקצועות חיוניים נוספים. הבינום קרא את הסטודנטים העברים בארץ לעטור לימין לוחמי העבודה העברית, גם במלחמה וגם בנכונות להקדיש את זמן החופש שלו לעבודת בכפר. הכינוס ברך את ד"ר יוסף קלוזנר למלאות לו ששים שנה.