דבר, 16 מאי 1934 — ‭.. ......‬ ם ‭?/‬ (לפי הורת של הוער הלאומי למושב אספת הנבחרים) ] [כתבה]
. . ...... ם ?/ (לפי הורת של הוער הלאומי למושב אספת הנבחרים) ]
?•זונות ובזרמים שונים חותרים בל "־מים תחת א יטיות בית ישראל כאד־ צו, לוטן קרנות חיסור והקיום שבתנועה ־ציונית עד הקטן שבסכםובי העבודה כ־שו-כ. וכנסת ישראל, שאיננה מזו-יינה בבלי סוברניות מדינית ומשפטית כל־ שהיא, שאי ו לח כ_?סעד אלא הכרתם הלאומית של יהודי א"י ורצונם ילה־ _־ות חיים עצמאיים — איך יכלה _לח־ הי'ט א. י5 דרגה תוך גלי הזדון וממעל שמסביב?ועל מי יכו* להישען המוסד הנבחר שלה, הוער הלאומי?ואין בכא־ ־כוח אלא מה שיש בכוה. אכן, אחת המערכות הכבדות ביותר, שכהן עמד הועד הלאומי, היתח ח טע־ ־כה הפנימית המתמדת הזאת על כוחה ועי!מרותה ש י כנסת ישראל, על החי־ ?:_ך למשמעת לאומית. וכל חי. _זעל־ם עין ממצבה זה של כנסת י'טראל לא יעמיד בל צרבו על מלוא ערכם החינוכי והמעשי של מעט ־הישגים שעדיהם -הניע הועד הלאומ י , לאט, אמנם, וכרוב ימים, לאחד דפיקה ממושכה ומיגעת על לבות אטומים —-
וזפס־ק וער זח את פעולתו, אולם חגבי בולד מוסיפה לטפל כהעברת יידים מגרמנית _ום־דודם בקבוצות ובמושבים.
טפות יחפים חועה"ל ראה גם צורך לעסוק גם בטיפוח יחסים עם הערכים לע־ ת־ם בשיתוף עם חבר־ הסוכנות ולעל ת־ם בשבילים מיוחדים לו: פגישות, פרסומים בעתונות וכו י . תשומת לב מיוחדת הקדיש הועה"ל לקשרים עם ע רות ה מ ז ד ח. חבריו ביקרו בארצות השכנות וקשרי מכתבים קיימים עם הערות בעיראק, בסוריה, _בכורדיםטן ובצפון אפריקה. סכסוכי עכורה תקופת חדו"ח הזיה עשירה גם ב ם כ־ ם ו כי עבודה. _בזגין האחרון היו אלה סכסוכים בגלל החרמת תעובד העברי במשלו עירי ושימו-ש בעבורה זול־ כמקומו, לפניהם רבו סכסוכים בגלל אי הכרת הארגון והפרת שביתות. והיו גם סכסו-ב־ם רגילים בין מעבידים לעוברים ובין צכורי עובדים לבינם. ?הדו"ח . אומר: ,, קשת לסכם ולהעריך את הזמן והמרץ שהשקיעו חברי תועד הלאו-מי בפרק חםכםו-בים. אין יכולת להתפאר בהישגים. הדרך איננה סונה כשנשנים. "אולם במקרים רבים עלה
העברת רשת התנוך העברי מרשות ־סוכנות היהודית לרשותו של הישוב "יהודי המאורגן הוא בלי ספק אחד מהישגיה הגדולים ביותר של בנפת־ •שראל בתקופת חדו"ח הזה. שנים נמשך הויכוח הגדול על העבדה זו, שנ תקלה בהתנגדות מצדדים שונים, _התנג־ ־ץת שמקורה אחד: חשדנות לגבי דורשי ההעברה ואי אימון ב־בלתו של -ישוב העברי המאורגן בכנסת לקיים _*ת מפעל התנוך המסועף בכוחות עצמו יעל אחריות עצמו. אולם המשבר הכבד :גול־ ש;רם לידיד־ בהכנסות קחי"ס _י •לצ&צו-ם־ב בתקציבה של- הסוכנות היהודית, הלחץ החזק מצד הוגים שונים בישוב — והסתדרות העוברים בראשם — שראו את הטלת האחריות לחנו־ הילד על הישוב כהכרח כלתי נמנע וכחובה ישובית ציונית קדושה, יחד עם עמדתה התקיפה של _הנהלת־ ־סוכנות בשאלה זיו — אלצה את המתנגדים לעשות סוף סוף את _הנםיון ־גדול והמחנך הזח של העבדת מפעל ח וו נ וו לכנסת ישראל.
הענות המינון לכנסת 'שואל
איולם _ב־17 בנובמבר 1932 נפתחו בת־ הספד ברש־תה של כנסת יש־אל. הורכב יועד מנחל של 5 חברים: 2 מהנהלת הועה"ל-1, מהנהי'ם1, מעיי רית ת"א1, מועד ארגון החורים במושכות. ? קמוצים נתרצ"ג איזון התקציב לשנת תרצ יי ג היה כרוך בלבטים רבים. אחרי טו"מ קשה ומיגע עם המקומות הופחת התקציב _ב־10. 500 לא"י והועמד על 102 אלף י לא"י. נעשו קימו-צי_?בסעיפי הוצאה שוונים ובהם המכאיב-ביותר. — - בטול ה ת ק צ ב ו ת לגני היל ־ י-ם שעלו י" "~י)י י י~" ל־4000 לא"י. .. י אז החלה פרשת תשלום המשכורת למורים ולעובדים,, שהיתח ק. שנו.. _ב־חוד משום שהסוכנות לא יבלה לשלם את התחייבותה אלא בשטרות שפרעונם לאחד 13 הוחש. לאחר מאמצים סרו־ ריים ובכפיים היבטח למורים תשל"ים 9 חדשים של תרצ_"_ג במזומנים. משבורת שאר3- החדשים שולמה - כעביר זמן מה בעזרת הלואח טברקליס בנק בערבות הסוכנות, לאחד שהושג ברוב עמל ומו"מ -הרשיון לבך מאת הממשלה.
הבלי העברה ?הד ו"ח מספר בפרטות אה התפתחות 1 ־דברים: י יי המושב השני בחר בועדת חנוך ננ־ שיאות ימ. אוםישקין. בוועדה השתתפו "-ב חועח"ל, הנח ''ם_, עירית ת"א, הס' -מורים, ארגון החורים במושבות, ־ומזרחי, והתאחדות הספרדים. לפי ־צעתם החליטה אסיפת הועד הלאומי 1?ח"כי פה. אחד (מלבד ב"ב הרביזיו־ _נ־םטים) על יסודות התעברה שהם: _אחריות החנה"ס לכל התחייבויות־ העבר;השתתפות ההנה"ם . במשך שלוש טנים בתקציב של 40 אלף לא"י לשנה; 1ידור־ _אורגנים מנהלים לחנוך בהתחשב עם חזרמ־ם השונים בחנוך ועם ־סתורות המורים;שרייון בל ההקצבות י חנו-ך בידי הנהלה _החנוך ואיסור על ־ועה"ל להשתמש בהן למטרות אחרות; -בטחת _האבטונומ־ה בכוו-ן התנוך לזרמים השונים שחוברו בחוקת התנוך הקיימת. התנאים הללו אושרו אח"ב גם כועד הפועל הצ. ובמועצת הסוכנות פה אהד. אולם בזה טרם נסתיימה פרשת־ ־העבדה — אומד הדו"ח — ההגשמה - . תקלה בסבך של שאלות בכפיות, _אד־ •_ויוימטדאמ־כיות . _וחמניות: תנאי
ועוד קמוצים נתוג''ד י ?אך חנה ב־, >ה שנת תרצ"ד ואתה יסודי תקציב חדשים. לפי מצבה הכס!_-י י של _הסוכות התברר שאין לה כל אפשרות להשתתף ־שיה גם _ב־40 אלו* :א"י א_^ה -שהתחייבה כהן. במאמצים מרובים עלה הדבר להעמיד את השתתפותה לפחות על 20 אלף לא"י. הנחלה החנוך עמדת, איפוא, לפני " ? גרעון של 20 אלף לאי. ההכרח פתח דרכים חדשות, מהן קשיות ונוגות, כמו קימוצים בסעיפי תוצא־ השובים — הפחתת מספר משרות חורא־ ומזכירות, צמצום ברהיטים ובמכשירים, בשכר דירה, בבדק הבתים, - בהוצאות למים וכו י—. קיצוץ בהקצבות לבתי ספר. אך מצר שני ניתנה רחיפה לגיוס מקורות חדשים: הממשלה נאלצה לזרוק עוד בירור לחנוך העברי והגדילה אה השתתפותה _ב־6064 לא"י (יחד 25254 לא"י;(המקומית הוכרחו להעמיס , על עצמם הוצאות לשירותים שונים שהיו מוםפקים קודם ע"ח הנחלת החניך, כמו משיורת שמשים, שבר דירה וכו י . ואחרי בל אלה לא ניצלו _המוריב מקיצוץ במשכורת ע"י שינויים בדרגה י שהוקםנה לא רק בתוקף המצב החמור, אלא גם תחת לחץ הממשלה שהעמידה זאת בתנאי להגדלת חקצבתת ה " נדי־ בה" לחנוך. תקציב תרצ"ד ירד והועמד על 87. 534 לא"י.
־תישלוימים-, בטחונות, שאלות הסט־ , ־•. ־!והרש"ות המקומיות (ת י'א, מוצבות וכוי, (הדרישות ?הפרופיםיונליות טל המורים, הדרישות _האולטימטיביות _יטל הממשלה ברבר שינויים בחוקה •בדרגת "משכורת של המורים, שאלת האבטונומ־ה לזרמים, ואחרון אהרון עצם איזון התקציב,,. כל זה דרש מ. ־;" ב י תי פוסק _כימעט שלש־ חדשים בתוך _אתמוםפ־רח של מתיחות ולרגל אי פתי - חת בתי הספר ושל ספקיות ופקפוקים מכל הצדדים לגבי בושר פעולתו -הנחלתו של הו. עה"ל. דרושים . היו מאמצים בלתי אנושיים במעט מצד חברי התנהלה כדי להתגבר על כל המעצורים -- - ו _ל הביא לידי גמר את פרשת ההעברה מתוך שטירה על שלמות החינוך ואחדותו. "
תביעותיה של הממשלה המו"מ עם הממשלה על הגדלת תמיכתה למערבה התנוך העברי עודר את הממשלה לבוא בתנאים ובדרישות, המתכוונים לשינויים בסדרי החנוך, להפחתת שכר מודים ושמשים, ולחג־ ברה פיקוחה והתערבותה של המט־ שלה. דרישות א_^ו --יא מחרשה שנה שנה עם אישור כל תקציב, אעפ"י שאה חובתה לגבי החיוך העברי טרם מלאה. התמיכה הניתנת אינה מתאימה לא לצריי חישוב העברי ולא לחלקו בחב־
" תקופת של ־ זעזועים פנימיים אשר לא היו כמותם _למ־ום הוסר חישוב" — בישוב נתגלעו גרעיני פירוד _והש־ י" י תמטות ממרותה של כנסת ישראל, כחית וחוסר ערות מצד יסודות שונים המעדיפים אתי . האינטרסים הצרים שלהם על עניני הילל. " בך מציין הוער הלאומי, במבוא הדו"ח שלו למושב השלישי של אסיפת _לנבחרים, את תקופת השנתיים שעברו מן המושב השני עד חיום. _< את פירושן של המלים הללו בשפת־
המציאות חישובית יודעים אנו _ה־טב, כי מבשרנו חזינו -אותו, בעיר העברית ובכפר -העברי. יום יום שתינו — ועדיין אנו שותים — -מקובעת הכאב והכלימה הזאה, שנגזרה עלינו, במארת הגלות, גם בצעדינו הראשונים לחיי עם. תקי־ _, פות " נגידים" ותאות שלטון על אף חצבוד ונגד זכותו ודעתו התפרקות ; שאננים טבל מדות לאומית, מכל חובה ע_^נית ומכל אחריות לצרבי העם בגולה וחישוב במולדת -הנבנית שנאה ; לפועל בן חורין, זקוף קימה ושוח־ זכויות מרד בבל מוסד לאומי וציוני ; שלפועל רוב בו אבנטיוריזט מדיני ; טחול בטירוף היםטדי ובגסות -פאשים־ טית — כל היסודות הללו בהרכבות
הפרק . הראשון _^-_דו"ח של הועד הלאומי מוקדש ל,, ־חם־ם עם ממשלת־ הארץ. "בו שורה ענינים שבין הישוב לבין הממשלה, שבהם שיתף _^ הועח"ל עפ"י רוב את עצמו לפעולת הסוכנות והביא לממשלה את תביעת הישוב היי ? הודי בא"י. לםוג זה נכנסים: י מצב הבטחה ועניני _הקשטרה_^י
יחסים עם ממשלת האח
י " י - " בתקיפת חדוח חלו מעשי הרצח בכפר חסידים, בנהלל _^ובעמק הפר /'^לח ההמתה בעתונות הערבית האוי-\-ד י בת. - ועד הלאומי עמר על הדברים, ותבע בלי הרף — במכתבי תלונה, אזהרה _ואתראח ? לממשלה- _וברא־ונות ? שבעל ~5 עם הנציב ועם המזכירות־ הראשית — את תיקון המצב. חדו"ח • מדגיש שההסתה עדיין לא פםק־ עד היום והעתונות הערבית מוספחלהר- , ;- עיל את נפש הנוער והארצות השכנות _יי בתעמולת עלולות ושקרים. הועד הלאומי התקומם גם נגר המצב הלקוי של המשטרה/. מבחינה . זו תוקן חרבה מאן עמר מר ג'פיסד בראש המשטרה, ויש התקדמות בחנוך השוטר למשמעת ולגלוי עקבות רוצחים. _^אבל הקיפוח של זכויות ח ־מודים וחש - _ופה העברית- במשטרת — לא פסק. ביהוד משוע העול לגבי שיתוף הימורים בחיל הספר המתקיים ע"ח משלם י המסים הא"י, שחצים עולים בחלקו של הישוב היהודי. מו"מ בעני!השלטון המקומי שנים על שנים נהל־ הועה"ל את מלחמת הישוב על הדיטוקדאטיזציה של מוסרות השלטון המקומי — העיריות 1 וממועצות המקומיות. בתקופת חדו"ח הזח הגישה הממשלה את הצעתה המוקדמת לחובת העיריות והמועצות. י בקשר אמיץ עם הסוכנות ובהדרכתה גיבש חועח"ל את דעת הישוב היהודי י — הקהילות, עירית ת"א והמושבות — בשאלה זו ועל יסודה הגישה הסוכנות תזכיר לממשלה. אחריו בא שוב ?* מו"מ ממושך עם השלטונות ער שיצא החוק בנוסחתו האחרונה, החוק _מאשר . את ת"א בעירי-־ בעלת זכויות מיוחדות _בענינים _מםויימים לעומת יתר ערי־
הארץ — אמנם תוך צמצום זכות _חב־ * _^זירח ושלילת־ מאלפי תושבים עניינ . _ אך אין בו כל ש_?:י לטובת _^הגנת זכותו של חישוב היהודי בעדים המעורבות, וייחוד בירושלים _הנשאשיכ־ת שזכות הרוב הייחודי בתוכה " — י / 50 —עשוקה בת בצורה גסה וגלויה. עתה עומד הישוב לפני בחידות לעיריות למשך 5 שנים והועד -הלאומי משתתף באופן פעיל בהבנות לקראתן ושוב — ביהוד בירושלים. ענינים כלליים הועה"ל השתתף עם הסוכנות גפ בבחינת הדו"ח של פר־ נטש ובויכוח אתו, וכן בביקורת על פקודת האריסים. נלחם בכל -הזדמנות את מלחמת השפה העברית במוסדות־ רשמיים, במשטרה ובבתי הדין (תבע שופטים יהודים במקום שאינם, (תבע את הכרת יום -חשבת כיום מנוחה • של חובה במוסדות היהודים, בן גם להקלת שעות העבודה בבתי חמם- >-• חר. הוא עשה את אשד בידו למנוע _פרובוקציות ומכשולים ליד הכותל _לטעוני. וחועתייל אמץ את תנועת ח ח ת א ז ־ ו ר ח ו ת בישוב היהודי וחיפש 'דרבים _^ -להקלתה, אף קיבל הבטחות מםויימות
כנ־ד-ון זח מאת השלטון. הוא . עמד גם על משמר זכויותיה של ־עלי ה, מחא בבתב ובעל פה נגר קיצוץ חשדיולים ונגד רדיפת התיירים, כינס לשם כך את שליחי הישוב וחת־ יצב בראש משלחת לנציב. הוא גם דחף ל!|רג: ון לשבות םש3טייו1 ליד-, הסוכנות וליד הקהילות להושטת עזרה ועצה לנצרכים יענ־ני עליה _והתאזדחות. גם במלחמה נגד מם ה ה ב נ פ ה שהממשלה מבקשת להט־ל על אוכלום־ הארץ לקח חועה"ל הלק אקטיבי. לאחר שוערה מיוחדת, משותפת לועח"ל ול"נח"ס, ב-דקה את השאלה לכל צוריה נתכנסה אסיפת חועת"ל, בה נתקבלו החלטות מנומקות נגד המס חזה שבא להט־ל על הארץ, ועל חישוב ה יהודי ביהוד, נטל נוסף, שבתנאי הארץ י -יום אין יגם ב_^ אפשרות של ביקורת צודקת עליו. ההצעה עדיין-לא ירד־ כעל הפרק. כן השתתף הועה"ל בהתנגדות להגרלת מס חרכו ש העירוני עד 15 אחוז-. הישוב תבע מכסימום של • 9 אחוזים. הממשלה נענתה בז-ה שהציגה את המם על 12, 5 אחוז.
עניני קהלה הועה"ל- תבע -את . השתתפות הממשלה בהחזקת בתי הדין הדתיים של -היהודים. על סמך חומד ועובדות ש:א:רו מארצות שבנות הוגש הזכיר לנציבות העליונה ואח"כ למשרד המושבות בלונדון. בהיות חברי הועה"ל בלונדון -- _ב־ש־בת הועה"פ חציוני:—ב:כו ־חד עפ -ב"ב הסוכנות לשיחה עם משרד המושכות בעני זה. אולם ; הנציב העליון התנגד להשתתפות הממשלה _ומוביר הממלכה קיבל את דעתו; ־ועה"ל עדיין ממשיך בתביעה. חועח"ל דרש מהממשלה במה תיקו־ ?ם בחוקת כנסת ישראל. החיטובים
1_, בהם חם: . 1רבוו ונחול . עניני השחיטה וא־ ית המצוי ה ש־־ ענינ־ם דתיים שיש , ; ;־3 _בח־נח משקית חשובה בחיי הקהי־ ?ת היהודית. כל המאמצים פ-נידון זה . ופצו אל התנגדותה שלאגודת יש- " אל" שהשתמשה גם בז־ לח־זוק הבי־ ?תה להקמת קהילה נפרדת מכנסת־ •טראי _י . הממשלה נאחזה, כמובן, י . - ?כדרכה, בפירוד ודחתה את הצעות־ ־. ועה"ל. _הנס־ונות להסכם עם לואגו־ ־היי — עלו בתוהו. דרישתה של , , _"_אגו־ ־ת ישראלי' להיות קהילה נבדלה תע־ , ?:ייד לפני ועדת המנדטים. . 2תיקון בהוראות לעריכת הפנקס ?_שנת־ של כנסת ישראל. הועח"ל ; :יקש מהממשלה להעמיד לרשותו אה ־ומר חטפקר הא"י וכן אה רש־מת־ ־עולים ואת רשימת הנולדים והנפט־ ־ים, _לנלגן יוכל הועד על פיהם למלא ?לתקן ב:ל שנה את פנקס החברים של :_נסת י!;'ראל. הבקשה לא נתמלאה. . 3מ ;_ן רשות לועח"ל לקבל הלו־ אות לשם סילוק חובות בקשר עם שרות החינוך העברי-. הרשות הזאת ניתנה. _יזייליי!וי_^וייווי_*
הסוג השנ־ של פ־ע־ולות הוער הלאומי הם ענ־נ־ם ישוביים פנימיים. באן י מוגה חי־ו"ה את השתתפותו של -הועד הלאומי במפעל העזרה ליהודי־ גרמניה והקמת " -הועד המאוחד" למטרה זו בהנהלת הגב' . סולד. עפ חוסר המחלקה מגרמנית ליד הם־כנות
עבודה שאין עטת מלוא הפנים כבו! ונצחון והדורשת מאת עוכלית אורך רוח, נאמנות ועבודה לשמה.. י
-•די חועח"ל למנוע הסתבכות ולהרחיק סכנות. . סתם הדו"ח בנקוד־ זו ולא פרש. מדוע נכשלו מאמציו ככל מקרה, טי שם מכשולים על דרך ההסכם, מי ציית לפסק דין ומ־ שם אוהו לבון. הן סטא־ ט־סט־קה כזאת מאלפת . מש־-ו ומחובת הועד הלאומי לא להעלימנח ולטש־ טשנה.. ויש לספר בנידון זה לא מעט, ואעפ"י שנכתב הדו"ח לפני ימי בפר־ סבא ובטרם נישלו עובדיה ובוניה העברים ונמסרו למאסר ולעבודת פדך. ואין צריך לומר עתה, לאחר בל מה שראו עינינו בשבועות האחרונים ולאחד כל גזרות ־בליון שנגזרו עלינו בעטיים
של תקיפי חישוב. " ההשתמטות ממרות, "ולא רק ממרות הכנסת, אלא טמרותו של כל רגש אחריות לאומי יהודי אלמנטרי, ומכירת עני:־ הכלל בער אינטרס פרטי הגיעה כנקודה זו לשיא, אשר לא ידעה אותה היהדות זה רודות, וגם אז חיו אלה דק מומרים יהירים שנורו והוצאו מחוץ למחנה. אך אם הועד הלאומי, בשעת בתיבת הדו"ח, לא ראה את העתיד לבוא בק_; רוב ולא התריע על הסכנה, הר־ תדע אם־&ת הנבחרים עתה, כי על עברי פי תהום עומדות רגלינו.
המצי במערכת החינון טםפר התלמידים היעה הרעה:: הפ הפסד "ד י"
1־ תקופת חדו"ח מצוינת בריבוי תלמידים בבתי הספד העבריים של הכנסת, על אף הקיצוץ בתקציב שנדם לסגירת כתות. העליה הגדולה היא שעשתה את הפלא הזח. ריבוי התושבים וחשתבחות המצב הכלכלי נרם לבך, שחישוב נת"א, בחיפה, במושבות ובמשקי הפועלים הרחיב אה רשת החניך בכוחות עצמיים, פתח בעצמו גני ילדים וכתות הדשות בבתי הספר הקיימים. נפגעו מן הקיצוץ בתקציב החנון־ רק המקומות _^_לי _ךןעייה קא ; הגיעו עדיהם ולא היה בידם- להרהיב בכוחות עצמם את מסגרת התנוך חצרה. וזה הריבוי לפי המקומות: . המקום יי_^ל_^_בי? רבוי פחת " ירושלים — 446 5069 תל אביב — 1508 10201 _ח־פה — 541 2692 טבריה 7 — 355 צפת — 3 253 ־ ערים אחרות . 57 — 301המושבות — 1383 8857 י בם"ה 64 3881 -27. 728 לריבוי שבירושלים יש להעיר, שעדיין לא הגיעה למצבה בשנת תדצ"א, לפני הקיצוץ בתקציב, כשמספר תלמידיה ירשת חחנוך העברית חיה . 5117 י וזח הריבוי לפי טיפוסי בתה"ס __ _ :ך_^ט. 0ןס___הה_2^;_־_ מ רבוי . יי''ם >נללי 2139 1658 3 י המזרחי 749 7412 מעובדים 929 3733 ם"ח 3817 27728 לפי דרגות בתי הספר מתחלקים התלמידים כדלקמן: א. גני ילדים כספר 22 _י . 5112 _1 , כלליים —, 70 :-. -3087. מזרחי — 818 י י 11 ?עובדים — 309 1340 11 379 5245 ב. בת"ם עממיים כלליים 1662 10871 מזרחי 772 6312 . עובדים 620 2393 . 3054 19076 . ?:- ג. תיכוניים כלליים 324 1857 מזרחי 6 — 115 6 324 1972 ד. סמינרים כלליים 6 — 239 מזרחי 6 — 135 12 — 374 ה. ט ק צ ו ע י ים (בת"ם למסחר) — 186 529 ו-. מלאכה 32 י 97. — אולם על השפעתו של הקיצוץ בתק - ציב החניך אין ללמוד מן המספרים האלה בלבד. מחיץ לרשת התנוך הולכים ורבים בתי ספר פרטיים יוצביריים, הולכים ורבים גם התלמידים היהודיים בבתה"ם של חמיסיונים. לפי המפקד הרשמי של ממשלת א"י חיה מספר התלמידים בארץ בתרצ"ג , 91. 943מזח יהודים , 38. 337אחריהם המוסלמים , 36. 175הנוצרים , 16. 836 דתות אחרות . 595 מספר התלמידים בבתה"ם של בנפת ישראל היה באותה שנה . 23. 911נמצא ש־14. 426 היו מחוץ למערכת החניך של הכנסת (יובחם _כ־800 בבתי הסכר של _מיסיונים. (אם נצרף מספר זה (שבודאי גדל עכשיו עוד יותר) אל טמפו התלמידים בתרצ"ד , 27. 728הרי שמםפר תלמידי ישראל הוא . 42. 000 ואין זה עדיין מספד כל -ילדים מגיל בית הספר. עור רבות המאות של ילדים חסרי חנוך מתוך עוני ומחסור, י בייחודבין עדות המזרח. גני הילדים זה פרק כאוב מאד בישוב והוא מעסיק גם את הדו"ח. יעלי הדו"ח משתדלים להסביר, מדוע הוציאו את הגנים מכלל חרשה. היתה בדירה לפניהם, לסגור כתות עליונות בבית הספד העממי או לסגור את הגנים., ובחרו ברעה השניה, אעפ"י שידעו ,, את גידל
בהרחבת?- ־השפ־ העבריה, לאחד שהגנים הם אמצעי חשוב מאד בהכנסת הדיבור העברי למשפחות בעלות תרבות זדה, הפסד לביה"ס העממי שיצטרך לקבלה ילדים טבלי שחשפה העברית בפיהם, הפסד בתר־ בות ובחנוך בכלל. " כל זח ידעו, ומדוע בב'יז סגדו את הגנים —? בנראה, משום ש" _ידענו כמה מחשיב חישוב העברי את הגן והאמנו־ שלא יירתע מפני קרבנות גדו־ לים כדי לא לתת ש-ייפקד מקומו בתי־ נוך. "מכאן. יש להסיק על הברירה השניה, שאת " הבתה העליונה בביה"ס אין הישוב מחשיב כ"ב ולא ימהר בקרבנות _^א את- מקומח. חדו"ח אומר ש _" חתקוות האלו התאמתו. "במושבות לא נסגר אף גן ? אחד. גני הילדים של הסתדרות העוב־ דים נשארו על תלם ועוד נוסדו אצלה גנים חדשים. גם בת"א נוספו . לרשת 5 גנים הרשים. "אמנם, יורע הוא לםפר שבחיפה לא נוספו גנים, אולם ,, גם זו לטובה" שלא נסגרו הקיימים. ו " קשה 1 המצב בירושלים, טבריה, צפת והטו־ שבות העניות. עוד לפני 3 שנים היו בירושלים 19 בתי ה גן, עכשיו נשארו מהן רק 9 המתקיימות בדוחק. בטכריח _י דק 1 בםקןם , 3בצפת 1 במקום " — — . "2 הרבה ילדים נשארים מחוץ להשפעת הגן, ללא חנוך וללא הכנה. " מה התאמת, איפוא, מתקוות בעלי הדו"ח שהישוב לא ירתע מפני קר- ,, - ינות גדולים" לגבי הגן ?כעלי היכולת (המושבות העשירות) ונעלי ההקרבה החלוצית העברית (נקודות הישוב של העוברים) לא נרתעו מקדבנות וקיימו את הגנים. יש להניח שאלה היו מקי י־ מים גם את הכתה העליונה של ביה"ם העממי, אילו הפסיקה לו הנחלת החנוך את תמיכתה. ועניי י ירושלים,, טבריה וצפת על מאות תינוקותיהם, שאין להם י _צורך חברחי בכתה העליונה של בית הספר, ישוב שבניהם אינם זוכים כלל למגיע ־אליה, " כי טרדת הפרנסה והקיום טורפת אותם כבד מן חכתה החמישיתאו הששית, י אלה נרתעו גם נרתעו מכני תקדבנות ופעוטיחם מתגוללים באשפתותללא חנוך וללא חינה, "ללא ,, אם וללא טיפול. פרק זח בדו"ח מעורר כאב עמוק. וכל מה שמסופר אח"ב על רמתם החנר כית היפה של הגנים, על אושר הילדים בהם, על רמתן הגבוהה של . הגננות וכו י איננו אלא מוסיף מכאוב למראה חורבן הגנים בירושלים, טבריה, צפת וחבוי. שבות העניות, שגם הכתות המתקיימות בהן עדיין על חשבון הגננות חטובות -והמסורות הללי הן מתקיימות, כי משבורת!קוצצה עד החצי ואין ערובה גם לחצי ואי!מתעורר. בית הספר העממי מאלף ומעורר מחשבה הוא הפרק בדו"ח המדבר על מצב ביח"ם העממי, שהוא יסוד ועיקר במערכה התנוך, גב בהיקף גם בתוכן. י הצד הסדירי של ביה"ם נפגע קשה ע"י _הק־מוצים בתקציב. אין בנינים מיוחדים, בת"ס רבים נמצאים בדירות _י . א מתאימות, הצפיפות בכתות גדול־ ומפריעה, יש רהיטים שבודים או בלתי היגייניים, אי ן כסף לקנית מכשירים, ויש בת"ס בלי -מפות ובלי גלובוס, אין כסף לספרי לימוד בשביל ילדי עניים. -ש בת"ס שא-ן בחם ספריות. שעות־ הלימוד בכל כהה -מעטות מן הצורך בגלל חקימוץ במשרות-. - מבחינה א־כותית יש התקדמות רבה. _הנפ־ון התרחב, שיטות הלימוד השתבחו, המורים הצעירים מכניסים חיים נם מביאים . אתם הכשרה טובת יותר. נוצרו ספרי לימוד במקצועות שונים וחומר קריאה לבל הגילים. בכתות חנ־ טונות התרחב יסוד הלימוד מתוך העבודה והמשחק, הנר החסר בכתות העליונות. לקויים עדיין מקצועות הטבע _והאיור מחוסר מורים מוכנים לבך, בי הסמינרים _יאינם נותנים בשטח זה הכשרה מספ-יקה. הוכנסו גם מקצועות־ עבודה שונים כמו בישול ומשק בית (ע"י " הרסה(" לינות, ועבודה בגני-?-רקותי ופרחים במקום שיש מגרש לכך (בסיוע מצד הסתדרות נשים. (לפרקים יש גפ טיפול בעופות. עזרת הממשלה לפיתוח עבודה חקלאית בביה"ס מת־ בט _*ה ־בסידור תערוכות והתחרויות. ב-בלל קובל-הדו"־ על צמצום למוד המלאכה בביה"מ ו־יל הימר דאנ-ה להמ- "
נסות ח-, _$ץ. העיקרון שעל פיו חושבת הממשל־ להתאים את השתתפותה בחי־ נוף העברי להשתתפותה בחנוך הערבי
הוא לפי אחוי הילדים היהודים מגיל ביה"ם לעומת אחוז זה של הילדים בארץ /15, 75#)
_שך דרכו של התלמיד, בסביבתו ובמסיבות חייו המיוחדים לו (בכפר או בעיר" . ( בית הספר התיכוני והסמינד אינם צריכים להיות הדרבים היחידים בשבילו. " גם הצד ־חינוכי לקוי. הדו"ח מתאונן על חוסר משמעת בביח"ס. אמנם ,, -_א־ן קלקול מרות" , " הילדים שלנו תמימים, ישרים, נלהבים, עדים, _בעלי־ חוש מפותח לצדק . וליושר, "אך אין המשמעת הנחוצה לעבודה מסודרת. ;חרעש גדול, _א־ן רםון בשעות הלמוד, קשה למורה להשתלט על חכתה, טורדים בפקודת ובסדר, מאחדים, טתרש־ לים, יש א-־נריבידואליות מופרזת, אין משמעת ציורית. אבן, לא בכל בת"ם. חדו"ח _טםב־ר את התופעות חללו בעצם _התם־סה ומתיחות העצבים והוסר הקביעות שבחיינו בארץ בכלל, במלחמת המפלגות, בהתפרצויות נגד המש־ -מעת _חצבוד־ת בין הבוגרים ובביקורת >לא מידה. כל אלה סוחפים את המורח עם התלמיד יחד.
גם מצב הטורה, . מלחמתו התמידית גל משכורתו, הניגודים בינו ובין הנהלת החנוך משפיעים לרעה. מדו"ח מאשים גם את מרכז הטורים שהוא מפריז בדרישותיו ובההערבותו לא רק כשאלות שכד ועבודה, אלא גם _בענ־ _ינים שאינם בסמכותו, במו קביעת טו־ רים י בתפקידם. חדו"ח מוצא דופי נם בחלוקת חחנוך לזרמים אידיאולוגיים (כלליים, מזרחי י ועובדי, ם., (שזח מרפה את הריכוז ואת הפיקוח, העליון. אולם להלן הוא מתי אונן עלולו־סר ערות מצד הועדים המפק - חים (נבחרי ההורים) בבתח"ם הכלליים י שאינם . מתענינים לטדי בגורל חינוך _י ילדיהם. כתה"ם־הבלליים סובלים ביהוד ינזתוםר צבור " _המתעגי_^בחנוך. יו בזמן י שמאחורי בתה"ס ש? " המרכו לחינוך" גומרת י הסתדרות חזק _, . ־ /של העוברים ושמאחורי בתה"ס של ההררים עומדת _-_£פלגת המזרחי העוקבת בח/כח אחרי בל ;קודה ונקודה שלה, א־ן מאך?רי. :בתה"ס ־כלליים קבוץ מאורגן שיר, _גיש את גצמו אחראי לגודלם ולהתפתחותם. " ;מצא, שחלוקת החנוך לזרטיו, ה/אידיאולוגיים. ינושאת אתה ברכה, שע/־כ" _*יננה קטן, על בל פנים, מן חבר. >ת _עבפיקוח המרוכז. 1- ?
קשה הרבה יוהד הוא שאלת הדצנ־ טרליזציה הכספית לפי מקומות ישו-ב £־דו"ח דואה ב- סבנה לשלימות ־חינוך. הדצנטרליזציה מפתחת יצרים *יג1איםטיים ונטיות התבדלות. חישו־ ו, נים הגדולים והעשירים פורקים מעל גצמם בל דאגה לגורל התנוך בישובים ־ועניים . ־חבלתי מאורגנים: נקודה זו נדו י'ח מעלה על הדעת את הנאומים י!נשמעו בשעתו במועצת עירית. ת"א (ת"א לירושלים — כורשא לירושלים. ( הדו"ח רואה סבנה גדולה • לחנוך ל>ד המפלגתיות שחדרה גם־ לבחח"ס ־ועממיים. בין התלמידים נוצרו מחנות _^חנות- וארגונים כפולים להתעמלות ולספורט. בתי חםפר ? נעשו לשרות־
ויד בשב־ל המפלגות, בעתי־ .. " תלמידים החלו להופיע _בבי"-ם במ־ ־יהם הרשמיים. "זח מוסיף חרבה י ־רם המשמעת הלקויה בלאו הבי. בל ־והעוררות ברחוב מכה גלים בביה"ס. ־דו"ח מניח שאין לעקור את הרע- ע"י ?קודות איסור להשתייך לארגונים מפלגתיים ומציע תכנית פעולה עצמית של בתה"ס להעסקת הנועד מחוץ לשעות ־ולמודים.. יש לפקפק נם בתועלת ההצעה הזאת. שום פעולה פושרת וטפשדת טתוך- תבנית מלאכותית לא תשנה את דרך. הנוער ולא תחסום בפני השפעת החיים. חרבה נתן לתקון בדרך _חרםון, 1ן הארמיניםטראטיבי, כמו איסור מדים בביח"ם, וחן ־תנוכי ע"י הזרמים המשפיעים על הנוער. •־
בתי הספר. התיכוניים סוג זה של בתי םפר נפוץ בארץ — י פי דעת הדו"ח •— במדה מרובה על ־צורך. על בתה"ם התיכוניים שנמצאים בפיקוח מחלקת -התנוך. נמנים ־גימנסיות בת"א ובירושלים, ביה"ס הריא, לי בחיפה, ביח"ס הריאלי _תחכםו־ ני של המזרחי בת"א, בת־"ם למסחר בירושלים ובת"א, והגימנסיה לבנות " תלפיות" בת"א. מהקצבות לבל אלטקצתם בטלו ומקצתם הופחתו עד מינימום. על יתר בתת"ם אומר הרו"ח: " מלבד בתי הספר הנ"ל קיימים בארץ עוד בת"ם תיכוניים פרטיים. לא כולם נפתחו מתוך. הצורך . בחינוך תיכוני, ועל כל פנים אין לראות ברבוי זה מן התועלת הציורית. החופש הגמור . הניתן בארץ לפתיחת בתי ספר _ורבוי אנשים. בעלי השכלה גבוהה מחוסרי עבודת גרמו ליסוד בה-" _י . כאלה ;, במספר -־ מוגזם-. ־. ־ העוקב- אהגי; :־החו51ו-1
־. ־?ת חכלתי. _נורמלית הזאת מוכרח לסמן שמלחמת הקיום של אחדים מטוס־ רות איה מביאת " אותם לירי תעמולה צעקנית ולדרכי המחתה בלתי הגו-נה המשפיעות. לרעת על החיוך. תלמיד _ענכשל בבי"ס אחד עובד לבי"ם עני מכלי _שיתחשבו עם _כשאינו. באחדים 5־ם אץ ההקפדה _הדרו־טח ע?תכנית יולמו-ד־ם. יש איפוא מ ההכרח להג- ; ,, - דיל את ההשגחה הצבו-דית על בתי־ י" אלה. " הסמינרים. למורים _הדיונות על רבו-י הסמינרים וההכ- " רח בקסוצים אילצו _להכניס בחם שנויים גדולים. אה על פי שהנימוקים לקיומם נבעו מתוך ההשקפות- והיחסים בין הז־ רמים: סמינר כללי . בירושלים, _סמיינר :ללי למורות וגננות בת"א, ם-טי-נר למורים וסמינר למורות של מזרחי — ;א היתת לתם בל הצדקה מבחינה תקציבית. בהתאם לכך קבענו את היסודות ־אלה: כמוסדות מוחזקים הכרנו רק את שלש הכתות העליונות של הסי טינר הבללי בירושלים ושל ?הסמינר
לגיורים מורחי. הסמינר בת"א הועבר לסוג הנתמכים ונקבעה לו מטר־ מיוהדת: להכין _מורות־גננות בשביל גני־ הילדים ובשביל שתי כתות -נמוכות של ביח"ם העממי. הסמינר למורות המזרחי" ירושלים הוכר על כתותיו " (על יסוד שתו-א משמש גם מוסד _לחי־ נו-ך תיכוני לבנות מזרחי) כבי"ם נתמך. הסדורים החרשים הצליחו. -נוצרה האפשרות של בחירת תלמידים יותר טובח בין תנוער השואף- בהכרה למקצוע _ההוראה בקבלת תלמידות לסמינר הכללי נפתחה דרך ללמוד גם לבנות ירושלים שלא היתה להן האפשרות להמשיך את למוריהן בת"א דוקא. בהגבלת המטרה של הכמינר למורותגננות בת"א נתנה . לתלמידותיו האפש--ות להתמחות במקצוע מסו-יים 'טחיתה לו דרישה גדולה. בתי הספר וכמות- הגן לדוגמא ?הקיימים על יד . הפמינרים משמשים אמצעי ל־םהבל _^ח " ולהתמחות במקצוע ההוראה. תמצית ה5רקים על עי־ני הבריאות , תעבורה הסוציאלית, וארגון, _הקהלות — י" ייי-יא. ברקי