דבר, 19 פברואר 1934 — ה ח 3 י ר ו ת ב א־תל [כתבה]
ה ח 3 י ר ו ת ב א־תל
דו-נם. חשפו כ־15 מטר מקיר החומה. החומה בנו-יח אבני גלל גדולות, על הסלע. החופרים-קבעו, כי החומה נבנתה בתחילת תקיפת הברונזה התיכונה, במאה התשע עשרה בערך לפני הספירה. אחר בך עברו החופרים לפסגת התל. בא 1 גלו שרירי בני!גדול, שארבו _כ־26 מטר ובו ניכרות עקבות שתי תקופות לפחות. חבנין בנוי קירות עבים בחלקו החיצוני כ־2 מטר. אופ הכניח הו-א אבני ; גלל שטוחות בנדבכים דבוקים, המזכיר את שיטת הבני;בלבנים (אריח ולבנה. ( משערים, כי _המת־שבים הראשונים ב אי למקום הזה מעמק שבו חומר הבני; העיקרי היה לבני טיט. במרחק מה מבני; מרכזי זה דרומה נגלו שרידי יסודות של בנ־נ־ם ואף חן מאיתן התקיפות. בכל חלקי הבני;נמצאו שרידי שרפה גדולה, שנרמה להדיםתו. מתחת למפולת מצאו החופרים שרידי בלי הדפ, פטישי אבן וכלים אחרים מהקופות שונות. החרסים שייכים ברובם המכריע לתקו-פת הברונזה הקדומה. סימנים עונים מעירים שבנין זה היה מקרש קטן. ממזרח לחלקת _הםלע החשוף, שעליו בנוי הבנ-ן הנ"ל נתגלו ־סודות של 26 חדרים. הכלים והחרסים שנמצאו באן מעורבים, סוף הקופה הברונזה הקדומה, שרידים של הברונזה התיכונה ושל
בין המשלחות הארכיאולוגיות הרבות י (כספר;מניע לעשרים) שחפרו בעונה זו בארץ בא־זוריפ _שונ־ם, עבדה משלחה יהודיה אחת מטעם -באד!רוטשילד. ; לבני כשנתיים וחצי נולד- בלב הבא־ רון רעיו;על דבר חפירות בא"י, שתוכלנה להבהיר את התקופה של כיבוש הארי על ידי העברים כפי שמסופר ; בספר יהושוע. לפי עצת חפרופיסור דיפו, מנחל מחלקת העתיקות ב " לובר" _י שבפאריס, הוזמנה מרתיהודית קראוזה־ מרקט, מי שהיתח תלמידתו, לקבוע את מקום החפירות וגם להוציאן לפועל. הארכיאולוגית קראוזה־מרקט בררה את המקום ובהסכמת הבאתן הוחלט לחפור בא־תל, הנחשבת לעי העתיקה, מהלך כחצי שעה צפונה מהכפר הערבי דיר־ _דיואן שבסביבת בית אל, כ־9 קילומטר מרמאלה. תיכף לאה־ זה הזמינה חגב י לראויה את הארכיאולוג שמואל _ייבין להשתתף אתה בעבודות החפירה. הוזמן הבר העובדים המדעיים, נתקבלו הפועלים ה2ש, ־טים, ובראשית ספטמבר החלו כעבודה. מדת בנטביץ' השתתפה במשלחת כצ־י־ת, ומר רוזנברג כמהנדס. בעבודה הפשיטה עסקו כששים פועל. הנהלת החפירות חפצה להזמין חלק פועלים עבדים מירושלים, אולם מפני המחסור _בפועלם עברים לא יצא הדבר לפועל. את החפירות החלו בחופה החיצונית המקיפה את כל התל בשטה של 50—40
תקיפת הברזל הראשונה. במקום הזה וגם בבני המרכזי נמצאו הריח כלי צור , ;
בעיקר להבי פיפיות צרים, וכלים אחרים. נעשו נסיונות לגלות את. בית הקברות שחיה שייך למק ום_^חזוז* ב_^פולייהגבעה, ־־ ממזרח לעיר, מחוץילז_#_^נמצא חלק ממנו. נפתחו קברים אח1־יג1 -ןבהם מצאו. ' כלי חרם כמאתים שלמי2||^|מכוסים- . ציירים ג יאומטריים בצ^^_רגמן, וכלי ברונזה. הכלים האלה מתאימ/ם בהחלט לשירי החרסים שנמצאו בשכב'ה_^_השרו־ פה בנין א'סר על _3ני חתל, חיינ, / מסוף תקיפת הברונזה הקדומה;_כאלפיים שנה ברות_/רא־ רא לפני הספירה. מציאת בית חק החפירות עוזרת בהרבה לב שית קיומה ותקופותיה של העיר? ?. ־ _" //_- " ום החפירות הזה מבטיח תגליוח:_^ מק חשובות ומאפשר לעבוד בו שנים רב־ות_/. תקיפת החפירה הקצרה של השנה משכה } י כבר את לבם של כמה מבעלי המקצוע. י י במקום החפירות ביקרו פר ופ י אולברייט: ., י מנהל י־ה"ם האמריקאי לארכיאולוגיה. _י בירושלים, ר־'ר סוקניק מן האוניברסיטה העבריה, פרופ' דינן, מנהל החפירות בגבל (בסוריה, ( ממלא מקום מנהל מחלקת העתיקות הממשלתית, שיירת אורחים מלומדים מגרמניה עם _3רופ' אלט בראשה, ואחרים. המשלחת נחלה את כל עבודות הרי־ • שום שלה בעברית — היומן ודיני החשבונות המוגשים לממשלה, חכרטיםיה, הסימון במקומות החפירה וכו י . _חבר־ העוכרים המדעיים היה נר כל הזמן בכפר בבית שבור, מהלך חצי שעה ממקום העבודה. הכפר דיר דיואן שוכן על גבעה סלעית, כ־£00 מטר מעל פני הים, ומונה קרוב לאלפיים תושבים, המשתייכים כילם לשלש משפחות. עניני הכפר מתנהלים על ידי שלשה מוחתרים, באי־כוח שלש המשפחות. לאנשי הכבד שייכים למעלה ממ. י!-, ה אלף דונם קרקע. מתקיימים כעיקר על עבודת האדמה, גירול־ ירקות, זיתים ומרעה. דונם אדמה טובח לגידול ירקות נמכר בין תושבי הכפר יבין עצמם _, בכטח עשרות לירות. משתמשים במי גשמים הנאספים לתוך _הבורוז ן. רבד המציין את הכפר הו-א הגירתו ההמונית לאמריקה והזירה המהגרים כע־ בור זמן מה אליו. אין לך משפחה בכפר שמישהו מתוכה לא נכע לאמריקה, שחה _, שם זמן־מה וחזר הייתה, או מתכונן לחזור. אלה שהצליחו- לאסוף סכום כסף יוהד גדול, רוכשים להם שטחי קרקע . סביב הכפר או קונים כריסים ומטעי בננות בסביבות יריחו. ו. ם אלה מעורים בכפרם ואינם חושבים לעזוב אותו ולעבוד למקום אחר. התקשרות התושבים ? י : לכפר מולדתם חזקה מאד. " האמריקאים" שחזרו בזמן האחרון מתאוננים שלא כדאי להגר בימים רעים אלה, כי שם גדול המשיר ואי אפשר לצבור כסף. חלוקת העבודה בחפירות א־תל שאנשי הכפר עבדי בהן, היתה צודקת ומ - אורגנת. מוהתרי הכפר שמשו מקשרים בין העובדים לבין המשלחת החופרת. הם קבעו את רשימת הפועלים והחליפו אותם באחרים, לפי התור, אחת לשבו־ " עיים. י. גדקוני
_^1־ווור