דבר, 20 יוני 1930 — י'התישבות האלו‭"* ‬ [כתבה]
י'התישבות האלו"*
אי!לערבב, אי&וא, את, התהוטים בין צו-רת־ _דהתישבות _המלאה ויין צורת-־תתישבות המקופחת בסכומי ההשקעה. כבחירת המקום, כבחירת המתנחלים, כצורת הסידור דורשות שיקול דעת מיוחד בבל מקרה. בחירת המקום—. המקומות המתאימים להגשמת תכנית הועדה סומנו כבר בסעיף קידם בדרך כלל. וכל מקום צריך _להבחן ע"2י אפשרויות העבודה והטסים דטוטלים, אם יכול להכנם לםכיטח 52' הת־ ישבות זולה. בחירת המתנחלים—. טוב יחיה לארגן את הפועלים הותיקים בארגוני התישבות מלאה לפי םבוטי המפתח המקובלים;ואין להכניסם בעול ממושך זודש. עליהם יכבד למלא את שני החובות בבת־אחת: גם 8מ5ל וגם עובד במשקו. _ניומ " האלו"; צריך להיות !_5בי] מחנות החרשים;ואם לא ימצא ,, חאלף, "תהיינה לפי שעד, מאות, וחריצותם תעמוד לחם בלי ספק להג-
(םוו־)
שים את התכנית. בי שעות העבודה הדרישות למטרה זו אינן יותר מאשר בשנות _הטעבר לביסוס משק בעמק. והעבודה נופח היא הרבו;יותר קלח במשק חד־ הנונ* ועל אדמה קלה מאשר במשק מנוון בעמק יעל אדמה בבדה. צורת הסידור—. אין להטביע צורה שות סמ_&ם המוסד הטישב על טשק־'תעזר כתקופת המעבר. _לצדבי המשפחה יהיו דרושים נ:_־12 לא"י לשנה בהכנסת טלואים על שבר העבודה. איז להכביד על המשק בהשקעות יתירות בבנינים, ואי!עצם הענפים צריכים לסבך אח המשק ביתר ניוון. כי הרבוי הזה לא יהיה לברכה, ורק- יקשה את מהלך העבודה. כל אחד יבחור לו לטי נטיתי האישית לסדר משתלח או לגדל ירקות, או להחטווזת בגידול עופות, או להחזיק פרה. למטרה י זו די אם יקציבו _ב־30לא"י לכל משק, וכל אחד יסתדר לפי דאות עיניו;אולם לא לסדר בסיטונות משקי חלב יפשק עופות כדי לקיים את _גזצוות הניוון. משקים כאלה עלולים להיות" משקי בל<גים" בלתי פורים במ - קום משקים מעורבים עושי פידות.
משק החלב—. _כענף מכנים במזומן יוכל 5בוא בחשבון רק כשהפרות ה1 משובחות וחיות דון על _םםפוא־שלחי!זרוע;ננר סיריי זה יש שני נימוקים כבדי משקל. סידור מספוא על _>:דסה קלה כרוך בהוצאות יתירות, וביחור אם האדמה תלולית והשקאה אפשרית רק כהמטרת. האדמה הזאת טעונה הרבה זבל, בהיותה רזה;והרבה מים, בהיות כוח אחיזתה קל. בין מאזן- ההכנסה וההוצאה כחוט השערה. הנימוק השני טונה בכלכלתנו הלאומית. השוק רווי חלב. _משקי־ תאדטה הכבדה מיסוד קרן היסוד מוציאים כ־3 מיליון ליטר חלב לשנה. אולם לביסוסנו דרושה מכירת 20_> טיליו!ולביסוס כל המשקים העברים מכירת _כ־40 טיליו!ליטר חלב. אסור איפוא להגביר _את תוצרת החלב ללא רינולציח מלמעלה. השוק יוצף, ולמשקי־ _וזפלהה יורע ולמשקים החדשים לא יוקל. אלף משקים חדשים עלולים להוציא בשני מיליון אם יחזיקו פרות שתנובתן 2500 _ליט־ ניטו. היקב בראשון לציון . ירע להיות כוח מקצב במטעי נפנים;ושורת הדין הכלכלית מחייבת משנה זהירות גם בהליכה, בדילוגים ובקפיצות בנתיב החלב" " - מקור חלב להספקה עצטירנ בלבד, בלי עודף מכירה, שופע מאוצר דל ואכזב מאד: מפרה ערבית,
אולם פרה זו היא אינה פרה בין-איזורית;היא פרה _5וקלית טובח ליד מקומות מרעה טבעיים, בקרבת הרים ?ביצות או בסמיכות לאיזור הפלחה היא חיה על , ; ונשבי התבואות על העשבים ליד השדות על שלפי ; ; ־שעורה חחטה הדורה ועל חשבים העולים אחדי ;;,,, תקציר והאסיף;על שרידי חגוין;על פסולת משק־ הפלחה, על תבן וקש שאינם ע>1ים בלום. לא כן במושבות המטעים, שהטרעה בםבינ:ה דל הוא. יש צורך לפרנס את הפרה הערבית, הנותנת הלב לכל היותו ב־7 חדשים בשנה, בכל ימות השנה במםפוא קנוי, החסרון הוא בפול: החלב לא י1, יח םדוולק לבל יטוח השנה האחד יהיה תלוי בשני וסידור הרבעת הפרוה ; , כרוך בקשיים;צריך לסדר מראש _שהחלב לא ירד בשפע, בנהוג, ברביעה םסויטה, וברביעות אחרות ל0 יהיה בנמצא בלל. והחסרון השני, בי בין ההוצאות וההכנסות המאזן הנהו כחוט השערה: ההכנסה מ־700 ליטר חלב, ב"א 2 גרוש, עם 2 _טון זבל 16 — לא"י; וההוצאה על הזנח, תבן לריפוד ושונות כ־12 לא"י; ייצא, איפוא, דיות נקי של 4 לא"י בערך. חון ההשקעה לקניה פרח 12 — 8 לא"י, לבנין רפת ושונוח 25 — 20 לא"י, בם"ה 28 עד 37 לא"י. אם יחשב! 10?_£> נבלע ברבית ,, חלק הארי" סהריוח.
גם בגידול העופות אי!השפע מרובה. לכלכלת משפחה בת 3 נפשות דרושות 3000 ביצה להספקה עצטית וכ־26 אפרוחים. למטרה זו דרוש להחזיק _ב־30 תרנגולות. לבלכלתן דרוש 26 : ק"נ גרעינים _לכ"א32, ק"נ בשר דגים ו 0. 8 ק"ג בוספה. מובאים בחשבו!שיורי הבית והירק. ט"ה ההוצאה 12 —
לא"י;ההכנסה ט־_3250 ביצה30, אפרוחים22, עופו15 —;", לא"י;תדיוח , 3 —לא"י. לון ההשקעה לקנ-ת תרנגולות ולבני;לול 22 — לא"י. מקורות ההכנסה הנידונים א־נם, איפוא, נאמנים במאה אחוזים — כשחם לעצמם. ודק ידים נאמנות ומאומנות ביותר תובלנה לעטור על המאזן שלא יפגע. והצלחות התלויות בחוט השערה טעונות ביר. 1 . ־ יתר;והבירור הטבעי הוא חטוב ביותר. דק המתנחלים שיש להם ההבנה, חנםיון, _והנטיח הטבעית להחזקת פרות יוכלו להצליח. אולם אם הניוון יהיה כחוק ולא יעבור לבל אחד, יבוא -כשלון הבטוח. המוסד _המישב גם יסתבך בהוצאות השקעה ית־ ־ות כשהוא יבוא לבנות דפתים ולולים. הוא מוכרה לשמר על ,, טעלת איכות" מסוימת. המתנחל כשיעשה בעצמי את הסידורים האלה יקםץ בהר־־ הוצאות. בהצלחת גידול ירקות להספקה עצמית אין שום פקפוק, ובשנפ, בי סכומי השקעה היהירים הם זבל אורגני והזיבול יהיה לתועלת גט למטע העתיד. ואם ; יצליחו לפתוח שוק לירקות במושבה, אפשר יהיה להכניס את 12 חלא"י הדרושים למילוי תקציב הבית. * הםנת הגבולין בהתישבות הזולה היא דומה להסנח הגבולית הטבעיים של איוור תפה"ז. אדמת תפח"ז תטכעית היא מישור וקלה;הרחיבו אותה בתוך האי־ וו־ הטבעי נם על אדמה תלולה ונם על גבעות, ואף תתחילו להרחיב את _חאיזוי גופו מעבר לאיזור חווי הים. וככה עלולים לעשות משנה, אם ירחיבו את הדת־
ישבות הזולה מעבר לסייגים _חטסויגיפ בהנחות המסוימות. _באיזוד האדמה הכברה אנחנו מוכרחים יעבוד במנוי 5 כבד ויק- לשב הרמת משאות ק־;־ם. אנחנו ט, ־כ־ . ־חים להשקיע _כ־1600 לא"י. בציוד מלא (עם קרקע, ( בדי לקבי -בנסר;נטו של 120 לא"י יא־זוד זה המנוח הכבד ־זה טוציי מבד. -־" _נ־:ל־ ל. :־ו2_ית, בהיות שאי אפע-־י לתלו־ את הטיט?הלאומי בענן? אחר ואפילו אם היא ענף־-דר _. _־טפנ־ שענף זה כיו—ל בתנא-ב ;יאונרפיים טבעיים;לא ב;באיזו־ _המטעים. לא נכון יהיה להוציא סכומים כ־60 לא"י על "נוח, בכדי לקב? תכנם־ של 7 — 6 לא"י;ואח שזה הוא נבלע בתוך אחוזי חון ההשקעה. ולפיכך אני מסכם : את יחידת האלף צריך להשאיר ;אולם לרבנים בו את התיקונים האלה: לחלק את האלף ל־3 סונים, םוג של 350 לא"י, שהוא יהלום את אותו המחוז הנענה לכל התנאים המיוחדים הקבועים קודם. לדונם" : מקים כמו חדרה בסביבת מרעה טבעי;ושיתכן ששם יצטרכו לתת רק מנת מזון כדי שליש מן הקצוב לעיל אי אילי לא כלום, ואז הריוח של הפרה יניע בלי הוצאות יתרות ל־10 — 7 לא"י. סוג ב:' במקום: שהתנאים אינם נענים בטאה אחוז לנדרש. יצטרכו בםבום של 400 — 380 לא"י, וסוג שלישי בשבי?הותיקים יצטרכו כ־400 או אולי יותר ואז הוא יתקרב לאחת חםודיפ־קציות במפתח (דף 93 ובו. (' בחיית שכל מקום ומקום טעון ש-קול דעת מיוחד ובחינה ב-. יוחרת והיה צורך לסדר ועדה מתמדת, כדי לבדוק כל מקום וכל םוג מתנחל.
וילקנסקי