דבר, 19 יוני 1930 — התישבות האל* [כתבה]
התישבות האל*
. צירות ההתיישבות המקובלות ב_*:רץ ניתנות לח־ זל9 _£שתי _הקטגוריות חאלח : א. _התישבות מלאה היוצרת נ1שקי מעבר עצביים. משקי מעבר, טפני שאין המוכר המישב מעני־ ;ם בג_? י אמצעי התוצרת _הדרושים לכלכלת המשק, כי _8ם בציוד דו_^קי;עצמיים, מפני _בטיפוס משק 1־ _8ינו תלוי מזחלט בעבודות צדדיות. משק כזה אי1 י כונן בפחות מ־700 . לא"י במספרים _עגולים. ב. התישבות ליד מושבות רכ: שניות הזקוקות {כוחות _עבודיג _בכורים. העבודה _הבכורה יכולה לשמש טקור מחיה _למתנחל כמקורות ארעי ובפקודות קבע בכולה, ברובה, במקצתה. ליד מושבית כאלה אפשר לסדר טיפוסי משקים אלה: . 1משק העוטר ברובו על תכנ:_>ה עצמית, וחע־ בודה השבירה משמשת כענן* הכנסת טפל. המתנה_? עובד אצל אחרים רק ביטים מסוימים ובעונות מסוימות או ע8וק באומנויות איכות כמו: הרכבה, גיזום וביוצא. ככה הייתה עי!גנים בתקופת המעבר השניה. אי] למתנחל יחידת שטח' מלאה, כפי הדרנה _המקוננת, והחסד מהכנסת השטח המלא מתמלא מעבודות־חת. . 2התישבות לואי—. המתנת י חי בעיקר על עבודה שכירה. ומסדרים לו משק עוד על שטח של דונם או שנים. הגבלת השטח רנה את הפועל להישאר תמיד במצב שכיר יו. 8משק העזר . _1ות1 לו מקורות־ _מילואים מצומצמים למחיתו. ביסוד נחלת יהודה חיתו מונחה בעצם מטרה זו עד שהוסיפו קרקע למתנחלים, ומושב הפועלים . היה למושב עובדים.
. 3ט6'ק מעבר המתקיים בקינות הנטיעה על העבודה השכירה, וכאשר המטע מתחיל לעשות פיחת, הולכת -העבודה תשבירח ופוחתת -גד אשר נעלמת לגמרי והמתנהל עובר ממצב שכיר יום לעובד בלתי ; תלוי. תקו&ת המעבר יבולה להיות קצרה מאד ומטו־ 6'בה- מאד. קצרה, אם השטח המיועד למטע נטע בבוו א?!ת, _וסטושכח, אם האמצעים ניתנים רק כדי לטעת את ־השטת לשיעורים:, לשני שיעורים או שלשה שי־ עורים. יתכן גם להאריך את חקופת הנטיעה לחמש עשרי;שנה;ולפי זה מקור המחיה כתקופה ראשונה תהיה רק העבודה השכירה;בתקופה שניה יצטרפו םיזודוו* הסחיה מהעבודה השכיחה ומפרי המטע;ורק כעבור התקופה השלישית יעשה הנזשק בלתי תלוי י בעבודה צדדית. למשק מטיפוס זה שמור שטח כדי יחידת התישבות מלאה, ורק האמצעים או שהם נית־ נים לשיעורים ממושכים, או שהם ניתנים רק בחל? מכל ההשקעות ההכרחיות. התכונות הםציינ י ות את צורת ההתישבות םטיפוכ א י הן: חתישבות זו אינה כפופת למקום מסוים ואינה מציטצמה בטנין המשקים, אם רק האמצעים הכספיים הדרושים מצויים. הם שוים נצורה _ושוים במעלה. לפי האיוויים הם מצוידים באמצעי תוצרת שוים ועומדיב על ענפי כלכלה שוים. ההתישבות מטיפוס , 1העוטר ברובו על הכנסה עצמית ומיעוטו על עבודה שכירה, מוגבלת במקופ, בהיות שחלק מהכנסות משקיה מתקבל מעבודה שכירו) במושבות מטעים. אולם נם המשקים ־אלה לפי םידו־ רט הם שווי צורתי, ובחירת המתנחלים אינה מטילה אותן החומרות אשר באיזור האדמה הכבדה. המשק המעורב מחייב יתר הבשר, יתר כשר־, !יתר חריצות, יתר חפיסה מאשר משק המטעים חד־11נ1ני.
משק מטיפוס , 3החי בתקופת מעבר ממושכה על עבודה שכירה, אינו שוה לכל נ1קום ואינו שוה יכל נפש. הוא עור מוגבל . מאד בםנין. הוא מיוחד נטינו. בשם שהאיזור הטבעי לגידול 1פוח הזהב מוג־ בל מאד, ואי!לכונ!משק מבטיח רוחים מטיפוס זה בכל חבלי לארץ;כן משק המעבר ממצב פועל למצב עובד חפשי טונבל מאד, ואי!בשום- אופן להכניסו לקטיגורית של התישבות, כי אם למשנה קטיגורית, לא ספצייס, בי אם םובםפציים. הנבלה במקום. כל התכנית בנייח על הזולות. לאטד, על מחצית סכום ההשקעה הדרוש להתישבות; במקום 700 לא"י רק כ־;350הקימוץ הזה אפשרי רק ליד מרכז עבודה המבטיח עפ"י הנ1כם קודם עבודה לתקופת קנים;אחרת יחיו ריחיים ::פולוח על צואר המתנחל: גם לבקש לחם חוקו יום יום, גם סידור מטע של 10 דונם שאי!כל האמצעים ניתנים לכך. רק במושבת מטעים גדולה, שהעבודה בנטיעות חדשות והטיפול במטעים עושי פרי היא חליפות, מובטחת עבודה לא.. _לעונות מסוימות, כי אם-לבל ימות השנה, ובחלוקה
_והאימה לפי לוח מסודר. המושבה הגדולה המםודרה במוסדות צבור כלכליים ותרבותיים יכולת להתיחם בעין יפה למתנחל ר!דש ולשחררו עד אשר המטע יעשה ;_ירויי ממסי המושבת בכלל או בחלק הנון. כי נר לאחד ;ר לטאה, ואין חכושבח מפסידה הרבה, וחסרונה יתטנה, כאשר המשקים הנוטרים יתחילו לעשות פיחת. ?ברצון טוב אפשר להשיג הנחות לפועלים. במושבה הגדולה ניתנות גם אפשרויות שונות למקורות הכנסה נוספים: סידור משתלות, מבירת עורו!ירקות וביצים. קיטוצים ממסים והכנסות מילואים תם הנותנים אפשרות להוזיל בחבל המוגבל הזח את ־התישבות, ואינה ניתנת להשתרע על פני כל חבל־ תמטעים בכלל בלתי אם יציידו־ באותם הסכומים ; הקצובים במפתח ההתישבות. צורת התישבות זו יתרונה הוא כפתית י" אפשרויות שאינן מצויות בכל מקום;נותן העבודה מתיחס בעי!יפה לםידו-ר משקי מעבר כאלה _בגאותו בהם אט־ צעי להצר את שטח החיכוכים ובנפילת הרבה עוקצים ;או כפי המימרא השגורה: שביתת נשק בחלק מהחזית;לו, כמובן, רצוי להמשיך את תקופת הטע־ בד, בהבטיחו לעצמו פועל מחובר למקום ומעונין בהשתלמות בעבורה. שכיר היום העובד במושבה לל_* מקור מחיה בטוח בהווה וללא תוחלת להרחבה בעתיד, מלצא סיפוק בראותו את השטח השמור לו להוציאה! משעבוד לחירות, ולו נם אם גאולתו הגמורה תמשך עובדים הנמצאים במצב של שבידי יום כ־15 שנד _במושית מוניט מאות.
נקודת המוצא לתקנת שבידי היום במושבות, אינה יכולה להיות שיח לפועלים הותיקים ולפועלים החרשים. הראשונים שייכים לקטיגורית של התישבות המחייבת את אמצעי הציוד הקבועים במפתח ההתישבות ;האחרונים שייכים לקטיגורית של " משנה־ התישבות, "שאין בשבילה אלא חצי הצידה הקצובה, ובמסרים ידועים רק השליש.
לצעירים שבפועלי המושבות, העובדים רק שנים *חדות, איו נקוד ת המוצא יכולה להיות רמת החיים ־רצויה, כי אם רמת החיים הקיימת ועומדת כעת :טושבות. הפתרון לשאלה זו יכול להיות לא בשנויים יסודיים, בי אם בתיקונים מסוימים. כי עלינו לשוות :גד עינינו את -מציאות חמרה: מאות פועלים ותיקים, הנמצאים בארץ כ־15 שנה, מצפים להתישבות; _6_אןת העובדים כעשר _שנח;_כ־1500 משקים קיימים _טצפים לביסוס. והאמצעים להתישיבית חם מוגבלים צריכים להיות מוקצבים רק לביסוס תקיים ולהתישיות ־דשה לותיקים. לעומת זה אפשר למצוא מקורות מיו־ יורים _לחתישבית זולה, להתישבות ממושבה, ואין דרך _5<חרת לפועלי המושבות הצעירים, אלא למשוך בעול קשה. ובמקום לשאול איך להתקיים בתקציב התישבוה מצומצם כזה, להפוך את השאלת : איר התקיימו בעבירת עשר השנים הקודמות ואיך יתקיימו בעשר הבאוח על שבר העבודה הדל בלבד, בלי שום תוחלת לעתיד. רמת תהיים הקיימת במושבות אינה מגיע־ אפיל! ל־5 לא"י לחודש. ובצורת _ההתישבוה הנידונה דוציב למצעד להבטיח דרנה זו _ולחוסה עלי־ מתכנסות מילואים בהווה, ועושים אותה לדרגת ארעי במקום שעד עכשיו תיתח ,, קבע מפוקפק. " כל נםיון לקרב את הקצבת סכומי ההשקעה לסכומי המפתח יחטיא את המטרה, בדללו את האמצעינ המוגבלים להתישבות הצריכים להיות שמורים לותיקים. בל חצאי אמצעים יחטיאו אח המטרה. חהתי ישבות השלימה ותבלתי תלויה היא רשות _5חוד וצריבה להיות שיטתית בכל חוטר הדין, והמגמה לתקנו מצב הפועלים במושבות היא רשות לחור, וכוחה דל בח-לותת ובכוח העלומים _ושאר־החריציח של טועטדיכ קםויםים, שלא הוציאו את -מיטב כוחותיהם בהקופהי שנים ארוכה בשדות אחרים.
(סוו_* יבוא) י. וילקנםקי