על המשמר, 20 אוגוסט 1965 — י "‭~" ‬ \ל>לות^.צוותא" ן [כתבה]
י "~" \ל>לות^. צוותא" ן
ת ל ־ א ב י ב, יום ה'. - יש אולי כיש השיבות מיוהדת במינה להעלאת דמותו ויצירתו של יצהק קצנל־ םון. אותו פשורד יהודי ששירתו חמדת העליצות והמות החיים העד לה על גדותיה המכל. לזעקת נקם גדולה. אותו פשורד שקלל — בשי־ רתו כל אדם שישבת אי־פעפ.. . שני דורות יעלו בליל שבת (הערב) על בפת ־צוותא* את דמותו הפשר ידית של י. קגנלסון. דב סדן, צבי ארד ושפעת פינקל פחד ובני כצנלסון' אסנת פז וגיל אלדפע פאידך. אסנת פז. זפדת עעידה, בת הקי־ בוץ, הפבה לה לפשימת־חיים כפעם את איסוף שיריו של י. קצנלסון על פנגינותיהפ. היא תשפיע בערב זה בלווי גיל אלדמע מן ההופר שהספיקה כבר ללקט. בני כצנלסוןן־אחיו ב של המשורר ואיש שפיים ישוהה על המשו־ רד מנקודת־דאות של בן־הארץ. שלושה מחזות מודרניים משל דליה הרץ, דורותי סרקר וטנסי ויליאמם יבוצעו במוצאי־שבת על־ ידי רבקה משולח ומיכאל כסיר בבימויו של אמנון מסקין. מועדתצוותא" ע"פ מיטב המסורת הקערה " שלו מארח (זו הפעם השנייה — ע"ם דרישת הק־ הל) את שלושת האמנים הצעירים, הבמאי תוג השחקנים — העושים בקביעות עבודת סדנה תיאטרלית במסגרת חוג שחקנים זעירים מכל התיאטראות. הם מעלים הפעם פרי עבודה מעניין ביותר מבחינת הביום והמשחק גם יחד.