⁨⁨על המשמר⁩, 8 אוקטובר 1957⁩ — וויכוח "מדעי" על החקלאות / [⁨כתבה⁩]

וויכוח "מדעי" על החקלאות /

מאמר ב"'? אץוג שני של גורמי* המשפיעים ‭\0‬ על הצורך בפובפידות נובע מאופייה ההתיישבותי־קולוניזאפורי של חקלאוחנו, הנקרא בפי מר גיל "פיזור ה?(. לוטיו?. על מדינת ישראל להפשקי מישוב הארץ ולהוסיף ישוביפ חקלאיי* ביהוד בחלקה הדרומי. זז קתפ־כל משימה מדנית-לאומ* שהיא הכרח חיים למדינה. אבל בתנאיפ ה־ פבעיים הנתוני* כמו חומר מי* מד־ מקים נמאס לשווקים וכף, הייצוי החקלאי באזורים אלה לעתים קרובות ־יקר יומר מאשר באזורים אחרי* נוחים יומר. בעיה זו קיימת בנפרד סבעיות מימון ההתיישבות עצמה. המתיישב מחרש מעולה למקומ התיישבותו וה• מזןךן בתוכנית משקו. אינו בוחר את חמקו* את םיפוס משקו ואת תוכנית הגידולים בהירה חפשית־כלכלי* הוא מבצע משימה כללית־לאומית. מי יכסה את הפסו ההכנסה הנובע מתוך תנאי התיישבות קשים? האפשר לדדוש מ־ מנו, בי ישלם מחיר של פי* העלול >ה*ד כסעס פל גידול לבלתי רנפא־ מלי* מהו •המחיר הכלכלי" ' המכסה את הוצאות . מקותת", או פאפשר *יצור במינימום של רנסאביליות ז ידחן! כי מומחים זדים לחקלאות מבןו לא פעם חשבון ברור: כשמח־ ליפה המדינה ליישב אזורי* בעלי תנאי ייצור קשים במיוחד, כשהיא מוסיפה חקלאים מליסךל *. ממממיפ המכני-. בגלל הפיגור בהתפתחות ה־ תעשיה, הרי נוצר כאן עופ* שאץ החקלאי לבדו יכול לשאתו. זו משימה כללית־לאומית שהמשק הלאומי כולי טשיסותיה של החקלאות אך למעשה קיימת אצלנו בתחוםזה עירבוביח מוחלטת, שמקורה בעבר. והיא נמשכת והולכת עד היו* האני צעיס של הפובנות היהודית לא הספיקו מעולם לביצוע המשימות ההתיישבותיות ההתיישבות החקלאית בארץ היא עוד היו* כדברי ד-ד רופץ ז"ל, •ר"מישמת לשיעורין". כשבוחניפ את העדן הממשי של חקניבי ההתיישבות שנתקבלו על־יד המתיישבים בזמנים , שמים. ובעיקר המשקים הקיבוצי * אפשר. להניע למסקנה המפתיע* כרבי• מהמ לא קיבלו אלא %‭10‬־־?* פהפכופיב ־ להם. תיצזי של חי: :-:ידי ‭01*9‬ ־. --_ ,. ר בית וקובעים בכי-. ד, רבה את רפת הרצאות מינור. הוסר אפשרות לצייד אד. !, חונ"שבות החדשה ציוד פשקי מפסי* מתבסא מורו לספק *מתיישבים פרנסה •) (החחאז המאמר נ"על חמשמר-‭-2־?‬ גמקןובר מ#‭. "4 ‬ י

נוםפ* להעניק להם תמיכות בצותת שונות. על כל ישוב חקלאי. אף כי בדרגים שוני* רובץ עוסס של הוצאות בטחון, הפגיע לפאות לירות בשנה לכל משפחה. ודן לך חקלאות בעולם המקבלת על עצמה עומס כלכלי כזה של משימות שבתחופ תפקידיה של המדינה. אין לך עוד חקלאות בעולפ המעמיסה על עצמה עול כבד של . השוואה פגימת". של עזרת החזק והמבוסס יותר לחלש יותר. פן העזרה להתיישבות הצעירה ע"י •תגובה" ועד לעזרה בקניית אפסקה ובאשראי, מקיי פת החקלאות . סובסידיות פנימיותי במקום המדינה והפוםדות הלאיפיים. כל שניגש לבעית הסובסידיות לחקלאות. בלי להביא בחשבון צד זה של *סובסידיה בכיוון הפוך" פעלים עין מהמציאות ומסלף את התמונה. נוסף לכל הבעיות המיוחדות האלו של ארצנו קיימות אצלנו גם בעיות כלליות האופייניות לחקלאות בכל ה* עולפ. ברוב הארצות מהווה החקלאות פקםור הנתון במערכת התגוננות גגו ענפי פשק אחדי* וביחוד נגד התעשת*? לעזרה בקניות אספקה ובאשראי. מקייהמיצדכיפ הנקנים ודי החקלאי בנד הירות־יתד ממחירי התוצרת החקלאי* כך מתהווה. פער הגול וחולך והמסכן את קיומה הכלכלי של החקלאות, כשאין המדינה מתערבת ואתה דואגת להוד זרת שזזי־המשקל. מגמה כזו לירידת השווי היחסי של התוצרת החקלאית קיימת גפ בישראל, וביתר תוקף מאז ‭*1954‬ לאחר חיסול המחסור הפוחלפ במזון. חוגימ חקלאיים תובעים כבר מזמן כי יעובד ויפורסם מח־ קבוע. אשר ישקף את התפתחות מחירי התוצרת החקלאית לעומת פחירי המחר תת הנקנות זדי החקלאי, כמקובל בארצות מפותחות• אלא עד כה היססה הממשלה לקבל החלפה ברורה בעניין זה. מלס מחקר מבוצע ע"י "מכון פאלק" סיכם, כי בין ‭1954‬ לבין ‭1956 ‬ עלו מחירי התוצרת של המשק המעורב כ*%8 בעדך. ואיל1 מדד . מחירי הקניה- עלו יותר מ־%‭. 24‬ פער זה בלבד מסביר את עלית הסובסידיות לחקלאלת בשניפ האחרונות. המצב הקיים לגבי הפובפידיזת . בשפה התקלפות" אינו סםפק שוס צד. ובוודאי אינו םםפק את החקלאי* המחקר של משרד החקלאות אתו ממצד" אף לא יכיל היה לחיות מסעד- כל עוד נמשכת הערבוביה של מושגים המשקפת את סבכי המציאות. היה רצוי מאוד להגיע לקביעת . תפיכתהנסי' הניתנת לחקלאות, אחרי הוצאת הסובסידיות לאינדכפ' והפרדת בעית ההתיישבות ומימונה מבעיות הייצור השוטף. ולאחר הורדת הסובסידיות ?בכיוון הפוך". אפשר שחשבון כזה היה מביא לידי תוצאות מפתיעות. אך גזודאי לא נתקרב לא לליבון חגןיה

ואף לא לפתרונה המעשי ע"י השימוש במושגים פדעיי* שאין כל גשר ביניהם לבין מציאותגו. חאסכולח חניאדליכראלית הוויכוח על התמיכות לחקלאות לפי שהוא גתעודר ברשימתו של גיל, יכול לשפש דוגמה לוויכוח רחב יותר. שעליו רמז העורך הכלכלי של . הארץ" לפני זמךמה. הוא הזכיר את המענות הנשמעות מחוגי הפועלים נגד פרופיסור פטינקין. המכהן כתור מתנה לכלכלה עיונית באוניברסיטה בירושלי* והמכניס . תודות אמריקאניות" לארצנו. עובדו הי* כי לתורתו של פרופיסור פסיגקץ השפעה הולכת וגדלה בכלכלת ארצנו. ובעיקר עיי תלמיויו. התופפיפ משדות חשובות בניהול הכלכלה הלאומי* פרופיפור פסינקין הוא לכל הדעות פרצה מחונן. אחד הדמויות הבולמות של האסכולה הניו־ליביא־ . לית" בעול* תורה זו הנה . צרופה" ביותר, כשקוכעיפ את פידת עדיפותו של פדע לפי מידת התרחקותו מהמעי־ אות. אס האמינה האסכולה הליבראלית הקלאפית כאמונה שלימה בהתפתחותו האידיאלית של המשק הקאמטאליססי. בו תשלוט הרמוניה מליאה, הודות לחופש התגועה המוחלט של כל גורמי המשק. אין האסכולה הגיאו־ליבראלית שוב מאמינה כאשליה זו. גפקופ זה היא מתעלמת במתכוון פפבכי המציאות ובונה . מודלים" של תהליכים כלכליי* תוך שימוש רב בנוסחות סתיפםיו* זו אטכולד. . פוטס־קיינסיאגית". הנוגדת במגמתה את כלכלת סדנת-הםעד השולטת כיום בעולם הקאפיטליטטי. אך אינה יכולה עוד להמשיך ולהציג את מגמותיה כאילו הן מגמות המציאות עצמה• מבחינה עיונית גרידא אפשר כמובן לבנות . מודל" של משק לאומי. המבוסם על . המחיר הכלכלי-, שאיני מכיר באינפלציה וכל יתר התופעות האופייניות לתקופתנו. ייתכן מאוד. כי יש עדך לפהקריפ כאל* הן פכחינת החינוך למחשבה הכלכלית והן להבנת תהליכימ מסויימי* אבל תודה זו יכולה להיות ססוכנת ומזיק* כשאינה מבהירה פעל לכל םפק. כי המדובר הוא ב"פודל" בלבד, הפעליפ עץ בכוונה מהנחיות חיוניות של המציאות הפיתוי והסכנה של התורה הזאת בכך שהיא משמשת למעשר. אידיאולוגיה של הכוחות הקאפיסליםסיים המבקשים להשתחרר ממדינת' הסעד ולחזור למשטר קאסיסליססי בלתי מרוסן. באיזו מידה מבוץ הפיתוי הזד" להציג את ה. פודל" בתור חוק יפודי של המציאו* אפשר היה להיווכח כוויכוח קצר שהתנהל ב. סימפוזיון לארצות פיתוח" מרושלים לפני חודשים אחד* פרופיסוד פפיגקץ העלה בצורה קצרה ועיונית גרידא את ניתוחו של תהליך אינפלציוני ו"הוכיח'/ כי אץ באינפלציה שו0 ימרו! אלא רק גזק לכל הנודמיפ

מאת •וסף •ת" י הפשקיי* תיאורו עורר התנגדות םפוג־ טאנית דווקא אצל כפה פגדולי הכלכלנים מחו"ל. כי הגםיון המעשי אינו מצדיק את ה. מודל". הדמת בעולם הקאמסליפמ, מאז המשגר של שנות השלושיפ, בנויה כולה על מיוד. מפו* יימת של אינפלציה ופה שאפשר להרצות בפני תלמידי האוניכרסיפ* אינו מתקבל בנקל על דעתפ של בעלי מקצוע מנוממ• ייתכן והאסכולה הזאת מסוגלת לחנך . טכניקאיפ של הכלכלה" ואף ייתכן מ זהו הדבר הדרוש לקאפיסליזפ המפותח במצבו הנוכחי. אולם ספק רפ אפ אסכולה זו מסונלת לחנך מר של כלכלנים המתאימיפ לתגאיפ של ארץ פיתוח סיפופית כמו ישראל. שיהיו חדורי הכרה ואמונה ביעודיה ופעוריפ בכל תהליכי המציאות. עדיפה ללא ספק השכלה כלכלית־סכנית יפודית על . כלכלת־ד"נפיפ- השלטת עדיין אצלנו. אך אין סודות הכלכלה הניאו־ ליבראלית נוחיפ למען חנך פוינא• הכלכלה לארצנו, היודעים לחוש ולמצות את תנאינו המיוחדים. אין אנו יודעים אם גיל נמנה עם תלמידיו של פרופיםור פםינקין, אך רשימתו אינה הדוגמה היחידה לשימוש מגמתי בתורה הגיאו־ליבראלי* שימוש מד. במדע הכלכלי איגו מומיף להטת המציאות. אלא הופך אותו למכשיר פוליטי במלחמת ומריסרמם ובשורה האחרונה פיסח את קרנו של מדע הרלדלד ..