על המשמר, 3 יולי 1955 — _בי‭_7_mn _1‬ ייכנס לתו_0פו בצה"ל חוק השיפוט הצבאי החדש [כתבה]
_בי_7_mn _1 ייכנס לתו_0פו בצה"ל חוק השיפוט הצבאי החדש
מאת כתבנו הצבאי ת ל ־ א ב י ב, יום וי—. חוק השיפוט הצבאי, שכבר נתקבל בכנסת ייכנס לשימוש בהיי יום־יום בצה"ל ב־1 בינואר — 1956 מסר היום. לעיתונאים אלוף־משגה מאיר זוהר, פרקליט ראשי בצה'יל ומרצה לדיני צבא בפקולטה למשפטים.
א/מ זוהר סיפר כי עד עתה שפטו בתי־דין אזוריים לפי' תקנות , 1945 ואלה פועלים בעיקר בשטח הממשל הצבאי!•בתי־דין למניעת הסתננות, וישנה אפשרות חוקית להקים בתי־דין למניעת טירור תש"ח (הוקמו פעמיים במדינת ישראל: בימי רצה ברנרוט והמחתרת. ( חוק השיפוט הצבאי תשט"ו — הוא החוק הגדול ביותר שנתקבל אי־ פעם במדינת ישראל. עם הכנת החוק ־והקנה גם טבלת השוואה לגבי העונשים בצה"ל ובצבאות אחרים (באר־ צות־הברית, אנגליה, שוייץ, צרפה, ובריהי-מ. (החוק הצבאי, ציין א/מ זוהר, דומה בכל אחת מהארצות, דבר הנגרם' כנראה, ע"י המציאות הצבאית. החוק בו 545 סעיפים ותוספת טל 36 דוגמות טל כתבי־איגמום, נזביל 4 הלקים עיקריים: חוק פלילי צבאי (המטפל בעונשין ובעבירות;(מבנה המנגנון הצבאי־המשפטי;סדרי דיון ב' בתי־דין צבאיים, ודין משמעתי. הבעיה העיקרית היתה תחולת ה--ר, ־. ברור שחוק זד, חל על חיילי _הצ־א הסדיר ועל אנשי מילואים בשירות, אולם הבעיה היהה מה דינם, לפי ה־ חוק, של אזרחים הנלווים לצבא בשעה פעולות ובמידה מהויימת גם• על אזרחים העובדים בצבא. ישנו הבדל, לפי החוק, בין זמן לתימה ולא־לחימה. בזמן לחימה אפשר להביא כל עובד למשפט צבאי. בזמן שלום הוצאו י מ־ תוך התחולה מספר סעיפים: אי־אפשר להביא עובד אזרחי על נפקדות או על שהפגין את אי שביעות־רצונו ממפקדו. לעומת זאת הל החוק במקרים רבים על עובדים אזרחיים, ובין הייתד במקרה שעובד אזדהי פגע במפקד. אשר לעובדי התעש הרי הוהלט שהוא הל על העובד במפעל ששר־הבטהון קבע אותו כמפעל צבאי. דינם על אנשי מילואים י מה מצבו של איש המילואים שאינו
בשירות פעיל במסגרת החוקי על־כך השיב. א/מ זוהר, כי הוא יכול להיא־ שם דק על גילוי פודות, _פיטור מ־ שירות מילואים במירמה, הטלת מום בעצמו כדי להיפטר מהשירות וכדומה. אם מובא חייל לדין צבאי על עבירה אזרחית יכול היועץ המשפטי — לפי שיקולו — לצוות על העברתו לבי"ד אזרחי. לפי חוק השיפוט הצבאי ישנם עונ־ שים המוטלים רק בצבא ואינם מוטלים בבתי־דין אהדים. בצבא "מבחר" ה־ עונשים הוא גדול יותר, ולפני העונשים ישנה התראה, נזיפה ונזיפה המו־ דה. קיים עוד עונש של ריתוק למחנה או לאוניה. לאחרונה הוכנס _. עונש של מחבוש במחנה צבאי, וזר!בעיקר עונש משמעתי (לא בבית־הסוהר אלא בגזוזנה־גוטצר. (_נזמזיוווגז הנוונט בנזוז־ בוש הוא 35 יום. ישנה גם הורדה ב־ דרגה, מאסר עולם ועונש־מתת. גירוש מן הצבא הוא עונש שאפשר להטילו על חייל מסמל ומעלה, ודבר זה גורר אחריו גם שלילת דרגתו הצבאית, ואיבוד הזכויות לקיצבה. ה־ וועדה הגבילה את ע י וגשי־הקנם, וזה לא יכול לעלות על 300 ל"י ובשירות חובה עד 50 ל"י. מפקד משמעתי יכול להטיל מעצר במחבוש או מאסר־על־ תנאי. , -, התנהגות 3»יישת" קטלוג העבירות הוא מפורט. בחלק החדש 89 עבירות לעומת 39 בחוקת השיפוט. התנהגות מביישת ובלתי־הול־ מת הלה רק מסמל ומעלה. המנגנון המשפטי הולק לשניים: הפרקליטות ומערכת _בתי־הדין הצבאיים. השופטים הצבאיים חולקו גם הם לש־ ניים: בעלי השכלה משפטית להפרי השכלה משפטית;בבתי־הדין לעיר־ עורים דוב השופטים הם משפטניט. ביום העצמאות העשירי יבוטלו כל הטיגוייט ואנשי־החוק הצבאי יקבלו גיעיימ הדשיפ,
בתי־הדין מתחלקים כיום לקבועים ולבלתי־קבועיפ. בבי"ד מיוהד השופט עבירות המורות השופטים הם?מסגן־ אלוף ומעלה. בי"ד צבאי יפי אפשר להרכיב על כלי־שייט שאינו עומד להזור תוך 21 יום לארץ. בי"ד שדה אפשר להרכיב בתקופת מלחמה., ויש לו כל הסמכות לדון בכל עבירה ולי־ הטיל כל עונש, גם עונש־מיות' אך לפני ביצועו צריך לקבל אישור מבי''ד לעירעורימ. א/מ זוהר. הדגיש כי בתי־הדין הצבאיים נפתחו לאהרונה לקהל בעיקר כדי לאפשר לבני משפחת החייל להיות נוכחים. אשר ל י _עורכי־דין בתפקידי סניגורים, הרי וועדה מילחדת תמליץ על רשימת עורכי־דין היכולים — מבהמת מהימנותם — . להופיע. העונש הקיבוצי מופיע בהוק דק במקדח של גרימת נזק ע"י קבוצת. חיי־ ליס ואין אפשרות להוכיח מי _מהחיי־ לימ ביצע את המעשה ואז אפשר . לחייב את כל היחידה, עד 5 ל"י לאיש.