על המשמר, 23 מאי 1955 — לזכר _נעדדים [כתבה]
לזכר _נעדדים
»V"»"*_V•*, ****( בגיל 65 שנד, נפטר, אחרי. מחלד. ממושכת והובא למנוחות בחדרה, רופא ועסקן ציוני רב־פעלים בעיר בז'זני גליציה, (דיר משד, שומר. חודשים רבים, חרדנו לשלומו, והנד, קרה תדבר. נפל האיש, שכל חייו היו קודש להגשת עזרה לזולה. הלך איש בעל תכונות אצילות, מושרש בתרבות עברית, עסקן ציוני רב־פעליש מקי־ כפיים, שבל חייו היו קודש לרעיון הציוני ולהפצת תרבות עירית בגולה. עסקן אהוב ואהוד על כל הציבור בעיר, על כל שכבותיו. ביתו היה פתוח לכל. בית ציוני , שחינך את הדור הצעיר בעיר להגשמה חלוצית ואהבת־ציון• שנים רבות ייצג את קן השומר־הצעיד והחלוץ כלפי ־שלטונות. טיפל במסירות והגיש עזרה לפלוגת־ההכשרה של החלוץ במקום, וביקר כמושבות־קייץ של התנועה. רות חיה בפעולות הקרנות הלאומיות כעיר, ותורם ביד רהביר, לכל הפונה אליו. לאות הוקרה לפעולתו המבורכת ורבת־ השנים נרשם על־ירי ציוני העיר, במלאות לו 50 שנה, בטפר־הזהב של הקרךהקיימת• ר'מלהמה טילטלה אותו למרחקים. בשורות הצבא האדום, כרופא, תרם את חלקו למיגור הנאציזם. לאחר המלחמה נשאר לבי דרישה המוסרות זמן רב במחנות הנידחים בגרמניה כרופא, ורק לאחר חיסול המחנות, הגיע תורו לעלות. כאן נתגשם חלומו רב־השנים — להיות רופא _במדינת־ישדאל. זמן קצר בלבד נהנת מזיווה של השמש הישראלית. מחלד!ממארת הפילה אותו למשכב, והכריעה אותו. יהיה זכרו ברוך.
שלמה אור?) '*יינגרג) | ליום השבעה f ביום ב' שעבר לב-יות־ערב, בהיותו י ; בדרכו הביתה, מת משבץ הלב הכרנו! שלמה אורן (ויינברג. (הובא ללבו'- ן רות ביגור ביום גי, כ"ה אייר, כש"ן אחרי ארונו צועדים המון בית יגור! ורבים ממוקירי שמו וזכרו, שנאספו 1 מכל קצות הארץ לחלוק לו כבוד! אחרון• קברו כוסה זרי פרחים וצרורות פרחים מרהיבי"עין, כאשר אהב, ן בן 66 היה ־איש במותו. ' _Jf | ן שלמה אור: נולד בחודש מארס 1889 בארץ רומניה, משם עבר עם _i הוריו לתורכיה (אסיה ־קטנה) והתחנך בליצאוס צרפתי. בגיל 17 יצא ללמוד גננות בבית־הספר החקלאי "יהודי בגרמניה — באהלם שלידיוכר ־ .. לאחר שנים אחדות של עבודה מעשית בענפים שונים של גננות במשקים, ביקר בביתיהספר הגבוה לגננות בדרזדן' שם קיבל סמיכות (דיפלומה) להיות אדריכל גנים. שנים מספר לפני עלייתו . ;ירצה עבד כמנהל משק, בו הדריך כמה מחזורים של חלוצים. אחרי סיור מקצועי בארצות שמסביב ליש התיכון (אלג'ריה, תוניסיה, צרפת הדרומית, (עלה ארצה בהודש פברואר שנת . 1925חודשיש מספר עבד במקווה־ישראל, ומאוקטובר 1925 עד שנת 1932 היה מורה בבית־הספר החקלאי בנהלל ומדריך במשקי הפועלות
של ויצ"ו. מאז שנת 1932 התמסר דק לאדריכלות גנים. בשנת 1936 זכה להגשים חלומו מכבר — לעבור לחיי קיבוץ. באותה שנר? הגיע שלמה אורן או ויינברג י ) עם משנחתו ליגור. תקצר היריעה להעלות כל רשת גני־הנוי אשר עלמה אורן פרש על פני הארץ המחדשת נעוריה במשך 30 שנות פעולתו וחייו בה: גני־נוי במשקים קיבוציים רבים, _םביב בתי־הב־ ־אה ובתי־חוליס, ליד מוסדות ובתי־ וזרושת, גנים פרטיים וגנים ציבוריים גדולים. טול כל אלח ממפה ־ רץ — ולקחת מיופיה ורעננותה. נפעליו ה־ גדולים הקנו לו ברחבי הארץ שם של אמן דגול ומקורי. אהרון מפעליו והמהולל כיותר — "רמת הנדיב" שב־ זכרוךיעקב — עשוי היה לעורר תקווה שלקראת שיאים חדשים אומר האיש להעפיל. טבעו הדינאמי ורב־הפע־ לים לא הניח לו לפרוש מעבודתו ולמת על זרי דפנה של ימיש עברו. ל שאיפתו ורצונו, מאוויי נפשו ועצם היותו היו עבודתו־אמנותו. וכך עבד עד יומו האחרון. בית־יגור מתייחד ביגון ובגאווה _עס זכרו של שלמה אורן החבר והאמן. פניה של ייור — נופה המטופח בידי אדם — במידה רבה פרי יצירתו הן. יהא זכרו ברוך! ה. 2.