⁨⁨על המשמר⁩, 19 מאי 1953⁩ — צייר _הדיוקנאות [⁨כתבה⁩]

צייר _הדיוקנאות

פאת יחיאל _שםי א. באטליה בנוי• עץ ד' על ד' אמות בעין־חרוד, עמד חיים אתר מול תמונותיו משולהב. חום כבד ושרבי עמד בחלל הצריף, מעורב בריח חריף של צבעים. על הרצפה שעונות אל הקיר, על כסא, על , ארון נמוך, ועל מסמר בקיר — פזורים הבדים המצויירים קט־ ני המידה כשמתוכם ניבטים "נושאיו" של אחר: פני ילד, חבוש כובע לבן, פני י ילדה עייפי הבעה, פני נער מואר־ בים אכספרסיביים- היתד. זו תערוכה בזעיר אנפץ, שלובהבנוף . יצירתו של האמן ובהווייתו הנפשית שלא. ידעה שלווה. בלטו בייחודם שני פורטרטים של זקן ונער‭.. ‬וככל הפורטרטים של חיים אתר, לא הדיוקן האישי הוא המ־ אפיין אותם' ואף לא הצורך 'או הרצון לעשותם ‭,, ‬דומים" 'למודל המצוייר, אלא השאיפה להפכם לפורטרט אב־טיפוס, לביטוי _חויה אנושית חברתית עמוקה ועזה, ולעתים אף טראגית• פני הזקן צויירו בשנת ‭. 1942‬בימי

השואה. ־ה"מודל" יהודי זקן, אב במשק. זקנו שחור, עיניו עמוקות וקשות. לא החווייד, היהודית־דתית של י פני מאמין י בלב שלם ניבטת מתמונה זו, אף לא הביטוי להווי מפויים, מהנוף האנושי הקיבוצי , י הווי ה"הורים" — אלא זעקת "אף־על־פייכן‭, _"‬עמוקה ושהטה, טראגית ומאמינה. פורטרט הבחור — פלמחאי, דבר הניכר במטושטש מפניו העזים, מחתימת הוקן _המםוגננת , הזכורה לנו' וממשיכות המכחול העזות שאינן מתעכבות לציין ולהבליט פרטים. למראית עין, הרי •זה פורטרט?של בחור בלבד. אך הביטוי המופנם כולו, הוויתור מדעת על עיבוד סימני היכר מיוחדים העלולים לייחד פורטרט זה לבחור מסו־ יים — הופכים, אף אותו לאב־טיפוס. שני הפורטרטים האלה, על הגישה הציורית והרעיונית המבוטאת בהם, וכן על רקע הציורים הרבים הפזורים באטליה, היו כעין מפתת להבנת עולמו הפנימי של האמן, וגילוי מקורות יניקתו, ב.

חיים אתר לא ראה את עצמו כאמי מחדש. היוצר יש מאין. הוא ראה את עצמו כנצר לדורות של?אמנים יהודים, יוצרים בעלי שם ואלמוניים!ממשיך אמנות יהודית של ציית בתי הכנסת הבנויים עץ, של מלאכת •ה‭?:‬חשבת של המנורר" של האילוסטראציר, לספרי ההגדה והתנ"ך — ולבסוף, ממשיך תפיסתם האמנ־תית שיל האמניפ היהודים של האסכולה הפריסאית. נאמנותם . של סוטין, קרמן, פסקן, שאגאל ואף מודי־ _ליאני גילך, את תמצית הביטוי הלאומי , המחר ומאפיין אמנים אלה ואחרים מחבריהם, בני תקופתם. ייחוד לאומי שבלט לדעתו, גם אם לא הכירו בו היוצרים בעצמם. זיקתו של אחר לאמנית העם ולאמנות שנוצרה על ידי בני העם בעמדם על סף ההתבוללות התרבותית אד מעבר לה — היתד, עמוקה ויסודית, ומגזנה ינק את השראתו. ביצירה הרחבה והמגוונת הזאת, ראה את גיבוש התפיסה האמנותית י שאותה יש. ללמוד יד־' המש י ך, ואותה יש לסמוך י בערכים חדשים הנובעים מהוויה חיינו בארץ על יריעתם ‭;'‬אם *כי הרחבה י לא‭. :'‬ התלילזד י • בציוריו של אתר הנםיון להתמודד עם ' אלמנטים ישראליים _י־ובהקים, או . רצוןההסתגלות למהות ציורי ‭-r‬הנובעת , מעובדת היות הארץ מזרח, ע?הבעיות האתניות המיוח; דות, הנוף והאור, ומער י כת הגוונים המיוחדת לד, — היה האמן מושרש בניד י -

הקיבוצי. דבוק. בחגי האדמה והעם הלובשים צורה. חדשה, ובבל רמ"ח אבריו היה מלא בריאותה . של המרץ. ציוריו דית , חותרים עם, ד‭, '‬ר, ויד . למיזוג ‭., ‬החדשה . ערכי שכה היצירה הי , ואותה _היהי עזר ליצור — כחלוץ ובאמן. פ נ י ־ ה א י ד ם היו . ראש־מעיניו של חיים אתר‭,, ‬והם ב לבד מהוו י ם א שנ ב שמבעדו נשקף הנוף הלוהט‭., ‬העמל. השמחות: המרנינות, היגון ולעתים י : אף _החדלון. הם. מצוירים באבספרסיביות? _במאנ?ץ לבטא. ‭m_*‬ העיקר ואותו בלבד. ולכן בוויתור (יתכן כוויתור מדעת) על מעוף אמנותי. בקומפוזיציה, ובטכניקות מסובכות. כביכול, יסיחו אלה את דעת ה מסתכל מאות ו עי קר . _ה־ראר, לאמן כמשכנע ביותר ובתמצית לבו. רק בפיר־ טרטים ספורים ובמיוחד באלה שצויידי בשנים' האחרונות, גלויים הם סימני ההשתחררות מכבלים סמויים, בלתי ידועים לנו. ניכרים סימנים אלהבמשיכית ' המכחול‭.. ‬העזות . והרחבות. בקומפוזיציה שאינה דחוקה. במסגרת התמונה ובמנגינה העזה שלי ניגודי הצבע. דרכי ההשפעה שיל יצירה _אמנותית על המסתכל הם לעולם תת־הכרתיים ובלתי ניתנים 'לניתוח שלם בכל גילויי. הם. כך, משרים עלינו צבעיו החמים והמעוררים שבציורי חיים אתר, ד‭-, :‬־ נפש של מוסיקליות שקטה, כבדה-מש־ הו;כביכול, קול נגינת כינור היא הלוכ־ דת את אזנינו.

" • , ג. ציוריו של 'חיים אתר השפיעו וכבשו להם עמדה ביצירה האמגותית בארץ. אך אמני התנועה הקיבוצית, מידידי אתר ואף אלה שלא פגשוהי פנים־אל־פנים ולו גם פעם. אחת בחייו‭., ‬חייבים להכיר בזכות ר א ש ו נ י ת ו' של האמן, כמפלס דרכים להעלאת היצירה האמנותית כבח־ בית בישוב הקיבוצי, אשר בלעדי־־ , לא יתכנו חיינו. עקשנותו י . ד, ת מ ד ת ו עזרו בהכשרת לבכות וביצירת תנאים חברתיים ותרבותיים אוהדים, לצמיחתם של אמנים רבים בהתישבות הקיבוצית.

⁨לחיצה על "ביטול" תעצור את ההדרכה. לחיצה על "אישור" או בכל מקום אחר תמשיך את ההדרכה⁩

⁨להסתרת חלונית המידע או התאמת את רוחב הצפיין⁩

⁨להגדלת הצפיין⁩

⁨להקטנת הצפיין⁩

⁨מעבר לגיליון הקודם⁩

⁨מעבר לדף המידע על הכותר - לצפייה ברשימת כל הגיליונות⁩

⁨מעבר לגיליון הבא⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הקודמת⁩

⁨חזרה לרשימת תוצאות החיפוש⁩

⁨צפו בתוצאת החיפוש הבאה⁩

⁨לחצו על הכפתור הימני של העכבר ועל ⁨מאמר⁩ כדי לצפות באפשרויות⁩

⁨הפעלת מצב QA⁩

⁨לגזור חלק מהעיתון⁩

⁨זום אין ⁩

⁨זום אאוט⁩