על המשמר, 31 אוקטובר 1948 — הפרדה בין המ_3קד והטוראי בצבא ההגנה לישראל [כתבה]
הפרדה בין המ_3קד והטוראי בצבא ההגנה לישראל
בחוקת המשטו־ _וחנוהג הנכנסת לתוקפה _^חו:
חובת הצדעה _וענידת סמלים, הגבלת חובש הב"טו' של _המגוי־ס תל־אביב, יום ר—. השפם הגיע למעמד רשמי ' אך הזק־ נים יצטרכו להיעלם, לפי חוקת _מישטר ונוהג בצבא ההגנה לישראל הנכנסת לתקפה מחר. חוקה זו מביאה שינוי יסודי במשטר של הצבא בהטילו חובת הצדעה, בקבעו חובת ענידת סמלי דרגות והפרדה בין טוראים לבין מפקדים באוכל ובשיכון, ובהג" בילו גמ_*דד. מסוכנת את חופש הביטוי של _הנעוייש. בח_1קד. כלולות במפורש, _הבטףות לשמירת צרכיו של המגוייס הדתי, אך אין בר, מילה בדבר הבטחת חופש מצפונו של _הילתי־דתי ומניעת תופעות של כפייה דתית. חוקה זאת עובדה על־ידי המפקדה _, I
־, ארצית והוצאה כפקודה אדמיניססרא־ טיבית של משרד הכטחון ללא דיון , א בממשלה ולא בוועדת הבטחון. קצי־ נ־ ההטה וקצין הקשר כתריאל כץ, ר, סנ:יר\ בפני _העתונאיס היום, כי חוקר, זו הנה רק תקנון של הוראות כלליות על הנוהג בצבא ולא חוקת שיפוט _צבא־ז» ו/כן ד, א _הוצי1_ה כפקו־ וה צבאית, סגן האלוף סיפר, כי בעיבוד הכללים הראשונים עסקו כל ־, גורמים ביישוב שהיו ב"הגנה" כשהתחילו להכין את חוקת המשטר עוד בדצמבר וינואר. מאו עברו חד ושים של נסיון בצבא וההנחות הראשונות תוקנו ונוסחו וכעת הוצאו על־יד הצבא. _בתשובה לשאלתנ, "אישר את הידיעה, כי ־הגורמים , ־, ציבוריים, המיוצגים ביום בוועות _הבטחון, לא שותפו בניסוח הסופי, ואף לא נתבקשו לאשר אותו לפני כניסת! לתוקף. קציני המטה מסרו, כי אין חוקה זו מושלמת עדיין, והמטה ממשיך בה־ כנת הוראות נוספות. בעיבוד החוקר עיינו בנוהג הצבאי לא דק של בריטניה, נמסר לעתונאים, אלא למדו מארצות רבות, ביניהן ברית־המועצות' סין, אמריקה, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיר" דרום אפריקה ועוד, וכן נשמר הרבה מן הנוהג של צבא ישראל עצמו, הודגש, כי ההוראות מחייבות, וכי אין קצין יכול לנהוג אחרת אלא לפי היחד _למפרע מן המטה. שני הדרי אוכל אבל _מטבה אהד לפי התקנות החדשות, יקויימ _חדר־אוכל אחד לחיילים בדרגות טוראי , טוראי דאשון ורב־ טוראי;והדר־אוכל שני לבעלי דרגות מסמל ומעלה.
קצין המטר, הסביר, כי !קרים עסוקים מאוד ואין יעילות בדור להכריחם לבזבז זמן בעמידה בתור האחד הארוך לקבל אוכל יחד עם "חיילים. חישוב נוסף שהכריע בד־ :ר הפרוד, זו הוא שמפקדים מדברים :יניהם בשעת האוכל על עבודתם ויש גורך לתת להם תנאים שיאפשרו דבר זה בלי לפגוע במשמעת. כן צויין, :י עכשיו יוכלו הטוראים בינם לבין עצמם לנהוג ביתר חופש בדברם על _קציניהט בשיחותיהם הם ליד השולחן. יש יציין' כי לא כמו בצבאות אחרים, יישמר בצבא ישראל מטבח אהד, שיספק אותו האוכל באותה הכמות לשני חדרי־האוכל. בשדה־הקרב יקד יים , רק מקום אוכי אחד לכל הדרגות. כרוב הצבאות נהוג לקיים שלושה חדרי אוכל, אך כאן שמרו מלהפריד ר, פררה נוספת בין מפקדים נמוכים וגבוהים יותר. בלי לשפוט אם קיום שני חדרי האוכל הוא רצוי או לאוו _לפי צרכי הצבא, אין ספק:, י הנהגת תפרדה זו כחוק בל־יעבור בכל חטי' כות הצבא, תשנה באופן יסודי את ־ , משטר בצבא. החוקה מבטלת בזה את הפגישה החופשית בין החייל הפעוט לבין מפקדיו שהאכילה ביחד שימשה לד, גם הזדמנות וגם _אווירה חברותית מדריכה. החוקה קובעת, כי איכותם של מקומות המגורים תהיה שווה לכל הדר־ גוה. ישוכנו ביחד טוראים עד רב־טו־ ראיס. בנוגע לדרגות מסמל ומעלה, צפיפות שיכונם, תיקבע לפי צרכי התפקידים. בשרה הקרב, לא יונהגו שום הבדלים בתנאי לינה. הנוהג שבצבאות אחרים לתת לקצינים ודילים־משרתים ל ז יונהג בישראל ולפי החוקה ע: כל •הדרגות לנקות את מקום מגוריהם. מזנון, חדרי תרבות ומרומות שעשועים וגם חדרי־ שירות, יהיו אחידים ומשותכים לכולם. הצדעה נוהג חדש וזר לנו הוכנס לחיי _זזצבא ע"י הטלת חובת ההצדעה. בחוקה מוסבר, כי ההצדעה היא הבוכה _הצבאיח
ואלה _חוםתיך החייל 1 החייל יענה לקריאת מפ;מ . :הן, "ובקבלו את ההוראות יגיד _»בנתי* ־- לפי הנויזדו תיוגופלאכי. • בלילה _ מפרשת החוקה, כשאין מבחינים, אין חופת הצדעה. שואלים — אם הצדעה היא אות של נימוס בין חברים לנשק, כפי שמוסבר בחוקה, אזי למה לא יכבד בר. כל טוראי את חברו הטוראי ז לא פורשה "חוקר. חובת ההצבעה לשר־הבטחון, טוראי, שיפגוש סמלית — והוא בתפקיד — חלה עליו חובת הצדעה. לא פורש איור תפקיד.., זכוה גידול זקן שמורה ר? לדתיים שכבר התחילו במפעל זכות גידול שפם — לכולב ללא הבדל דרגות, בוה אדם יידרשו מאות רבות של ספי דים כדי לאפשר לכל החיילים למלא את הוראות התקנון החדש המחייבות תספורת לפהוו כל עשרה ימיפ, המטה מכין תקנות בנוג; לאורך שערותיהן וצבע שפ תות־הן של בנות חיץ,
־, מקובלת בכל העולם והיא גילוי מובהק ביותר של נימוסים צבא־ים, לפי דברי החוקה מטרתה היא סימן הוקרה יין אנשי הצבא, ואות הערכה ודרך־ ארץ כלפי מקורה של המרות העליונה. הודגש, כי אין ההצדעה סימן של הכנעה' אלא אות של נימוס בין חברים לנשק ואדיבות. חובת ההצדעה מוטלת על כל חייל וחיילת כלפי כל המכקדיפ ומפקדות מדרגת ס ל ומעלה, בשעת מילוי התפקיד ובתוך שטח המחנה. ההצדעה תהיה לפי הצורה האמריקנית. לא כנהוג בצבאות אחרים, אין החייל העברי חייב להצדיע ברחוב, אלא אם הוא בתפקיד, כן אין חובת הצדעה בחדרי'קריאר, ומקומות שעשועים, ואין החובר, חלה על חי . שער, שהוא' עובד עבודה גופנית. בשדה־הקרב או באימונים מצדיעים כשאין הדבר מפר־ע למילוי התפק־ד. בעת הנפת הדגל הלאומי, ובהשמעת ההימנון תמיד יצדיע החייל והמפקד. ההצדעה בנשק בצורת "דגל נשק" אינה קיימת אלא במקרים מיוחדים. הגבלת הופש הביטוי בסעיף החוקה הנוגע לשמירה על סודות צבאיים כלולים איסורים _סמוריס הפוגעים בהו־ פש הביטוי של החייל.
האיסור על פיר/ בעהונות הכללית או בעלון _ובכתב־עת אחר, לפי החוקה, חל לא רק לגב־ ידיעות צבאיות, אלא גם לגבי דעות פרטיות על נושא צבאי, בלי שתיותן רשות מיוחדת לכך מן המפקדים. החוקר, מטילה על המגו־ ייס אותה אחריות אף־אם לא מסר את ־דברים לפ־רסום באופן ישיר, אלא _נת5)םרנוו על סמך דברים שמסר לחבריו . י־ :ידידיו או בנסיבות אחרות כלשהן, גש אם לא התכוון שיתפרסמו. כהוקה אין כל 'הנבלה על השאלות הכלולות כהגדרה הדהכה שלנושאים צבאיים" שלגביהן " אסור לחייל לפרסם את דעתו הפרטית. איסור הביטוי איננו חל רק על J דסום מחוץ לחטיבות, _, «א גש זכות _הפירסופ ככת? (המשך בעמוד ך, טור (6