על המשמר, 8 אוקטובר 1948 — צבא ישראל במערכות תש ח [כתבה]
צבא ישראל במערכות תש ח
שקירו/ ד, אל!ף ?גאל _ידין שוווודדה ב"קול צבא ההגנה לישראל" ב־4. 10. 48
t_* אשר החליטו האומות המאוחדות tJ ב־29 לנובמבר כמעט לפני שנה, לתמוך בהקמת מדינת ישראל עלץ היישוב ושמח, אולם מעטים אתרים שעמדנ ע ל משמרת ההגנה במשך שנים רבות, חשו את רצינות המצב וחרדה לימים יבואו. ידענו שאת ההס־ תערות העתידה לבוא על היישוב ועל עצם קיומו, קשה יהיה לפגוש רק בעזרת אותו כוח המחתרת שנוצר כמשך שנים רבות ע"י עבודת נמלים של חברים רבים ומסורים בהגנה עצמית תחת השלטון הבריטי, ושיהא צורך להפכו במהירות לכוח צבאי מ־"ורגן ומזויין שיוכל לעמוד גם בפני צבאות סדירים וכל זה בתנאי מחתרת המאפשרים אולי תנאי קיום לאירגוני מחתרת קטנים אולם כמעט בלתי־אפסריים לשם יצ־רת צבא סדיר על כל _חוליותיו ושרותיה ידענו כי ־היה עלינו לשדו אד, מערכותינו, לשפר את רמת הפיקוד, להשיג בכל מחיר נשק כבד, ווירונים א וציוד אחר, לקדם את אמוני הלוחמים, כך שנוכל במשך הזמן הקצר ביותר ליצור צבא יעל כושר ניידות ומחץ שיוכל להלום במהירות ובעצמה. עוד יבוא היום בו נוכל לספר כיצד ובאיזה מאמצים על אנושים, הקרבה עילאית של אנשים אלמונים רבים ומסירות יוצאת מן הכלל הושג הנשק הנ"ל, אולם באותם הימים נראה הכול כחלום רחוק למול המציאות הקודרת. מקוממ שי הפלמ"ה
ויישובי הספר בהגנה בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המהומות אחת היתר, החלטתנו לשמור בכל מחיר על כוח המחץ הקטן שהיה ברשותנו, הפלמ"ח, להסתפק בהגני סטאטית ע ד כמה שאפשר, ול ה רג י ש את הכיח ועייל שנינה במסירות כה רבה ובעמל בה גדול, ושהיה למעשה הרכוש הצבאי היקר ביותר שהיה בר ־ שותנו, רק בנקודות התורפה המסו־ כנות ביותר, רק לאותם המבצעים ע שום כוה אהד שהיה אז ברשותנו לא יכול היה לבצעו, וכך היה עלינו: בחודשי טבת, שבט ואדר להסתפל בפעולות תגמיל ובהגנה בכל מחיו על עמדותינו כוי לאפשר לנו להקים את הכוה הנדרש העתיד. וכך נראה היה בחודשים הנ"ל על מלחמות הד־ רכים המיגעות ורווי־קרבנות והקרבה, וכאילו ידינו על התחתונה, מוכרח אני לציין שהחוב שחב עם י שראל בתקופה זו ?יישובינו ובמיוחד ל־י שד ב־־הסכר, שעמדו לעתים לבדם כנגר כוח עצום לאין. ערוך., הוא חוב ששום היסטוריון צבאי בימים יבואו לא יוכל שלא להזכירו, עליהם בטחנו שיעצרו את כוחות האוייב עד שנוכל להת־ גונן, ואכן מילאו את תפקידם בגבו־ רה עילאית שהשרתה ברוחר, על כל הלוחמים שבאו לעזרתם _ב־מיס של ־ אחרי כן. לא נכנעו היישובים ובחרו במוות.
ראשית המפנה ואכן הגיע היום ובו החל המפנה, ובמערכת "נחשוף' שזכהה לתהלה עברנו לראשונה להתקפה בכוח אויר יחסי בתקופה ההיא, וכבשנו את הקסטל, זה הככד הערבי הראשון שנכבש ע"י כוחותינו, כיבוש שהיווה מפנה כשהוא לעצמו בורכי מלהמתנו. ידעו הלוחמים כי מטרה נעייד, לפוי־ הם: יש להביא אוכל לירושלים י ולי ספק לה מזון בזמן קצר ולתקופה ארוכה של ימי מצור העלולים לבוא עליה עם תום המאנדאט. במערכה זו נשבר לראשונה ונופץ אחד הכוחות שעמדו נגדנו — כוח המופתי וכנוכ־ יותיו הרבות, באותו הזמן כמעט בא המפנה השני — הרוח הסדיר למחצה ורב ההתפארות של קאוקג'י שהיה מזויין אף בתותחים, נופץ אף הוא בהתקפתו על משמר־העבק, נקודת מפנה שניה ששברה את האדיב השני שפעל במקביל לכוח המופתי במרכז הארץ _ובצפונה. שתי ההצלחות הנ"ל שהושגו במאמצים על־אנושיים רק הגבירו את ההכרה כי יש הכרח צבאי עליון למגר את כל הכוחות היל־ _תי־סדריפ והסדירים למחצה לפני ה־15 במאי. ואכן כיבושי חיפה, י פו, טבריה, וצפת לא איחרו לבוא לאחר קרבות מרים, מהירים ועזי־ביצוע. עם כיבושים אלה גברה פסיכוזת הפניקה בקרב תושבי הערים והכפרים שנעובו ע"י עשרות , אלפים " של פליטים ערבים וביניהם מספר גדול של גברים לוחמים שלא נקפו אצבע להגנת בפרס. התעודד הראשונה הושגה ביום הכרזת המדינה שקטו כוחות ההגנה בכל מקום ן כוחות הערביב המקומיים וצבאות ההצלה מגורו — התעודה הראשונה הושגה לאחר קרבות קשיט, כשלונות מרים ומנצחו? נות רבי תנופהו. ב־4נ ימאי הוכרז על הקמת המדינה. אומץ רב נדרש היה מהאחראים להחלטה זו.
ב־15 במאי החלה ההתקפי, ע ל המדינה הרכה מצד חמש ארצות ערב על צבאותיהם הסדירים שאומנו במשך שנים וצוידו במיטב הנשק הכבד. כל כוחותינו נמסו לקרב. הערבים קיוו כי במהרה ובבזק יטילונו לים ויחס־ לונו אחת לתמיד. הם נכשלו. במשך ארבע־ שבועות של קרבות אכזרים ומדים הראיתם אתם לוחמי עפ י שראל מי אתם. מועטים מול רבים. נשקכם דל הן בבמות והן באיכות. כוח אשכם מצומצם וקצר־טווה. אולם נשק אחד היה בידיכם והוא העולה על כל כלה• ־ השחיתו של האדיב : רוח קרבית, והכרת היעוד. _ידעו לוח־ מינו על מה הם נלחמים, ההפוגות בפרוץ ההפוגה הראשונה היו גבו־
לות המדינה כמעט בשלמותם בידינו, :ל הגליל המערבי היה בידינו. הכביש הראשי לירושלים ומרהבו היה עדיין חסום ע"י הערבים ע"י משלטיהם ליד _י־אםרון, אולם גאוניות רהנדסינו, עק־ שנות לוחמינו והקרבת התושבים כולם, זקנים ונער סללו את דרך הלשנה זו הדרך שנתפרסמה כדרך "בורמה. "וכך הוסר המצור מעל ידוש־ ז י ם, ירושלים בד, נלחמו חיילינו בגרורה ובעקשנות, בד. הפכו כל תושביה ללוחמים בהמשיבם את מסלול יי חהם ב פת מצור , בשלוזת־רות תחת מטר הפצצות. הנגב המשיר להילחם בגבוה־. !עמק־ ־ , ירדן הדף את גלי האדיב. הלוחמים נשמו לרווחה, הביטו נכחם ימינה ושמאלה והשתוממו ו אכן יכולנו ?הם לצבאות חמש מדינות ערב ואנחנו עוד טריז הפכנו לצבא. ההפוגה נמשכה חודש ימים. לפני תומה נתבקשו הערבים והיהודים _יהםכים להמשך ההפוגה. אנו הסכמנו ־ערבים סרבו. מעוגת עשרת _הימיב מערכת עשרת הימים — וכך תכו־ ללא
. ספק בהיסטוריה — תישאר לעולם במערכה היסטורית בדברי ימי עמנו. מבצעים גדולים בוצעו בזמן קצר!אחפ חיילות וחיילי ישראל כבשתס את שפרעם, את צפורי, אמ ?וביה ואת נצרת והרחקתם את צבאות האוייב המוצר, ממרחבי חיפה והעמק. בבשתם את מגדל צדק, יהודיה, וילהלמר" קולה, בית נבאלילה, ואת שתי ערי האדיב רמלה ולוד והר־ הקתם האדיב עד למבואות מבצריו הוא, בקרבות תנופה שנחרתו בדברי ימי המלחמות במזרח. צרעה והר־טוב ארץ שמשון נפלה בידיכם והדרך לירושלים הובטחה מדרום, הכיתם בגבורה במצרים ע"י כוחות קטנים ואמיצים. בשילוב עם עמידת הגבירה של יי שובי הדרום, פרצתם בין . יגדל ופלוגה, וחתה כרסיה היתה לכם ונתבתם הנתיב לבגב. האויב לא גורש מראש הגשר ע"י משמר־הירדן אולם אמיצים היו החיילים י שנלחמו בו ומנעו בעד התקדמותו בשורת מבצעים חסרי פרסום ורבי חשיבות. בתום עשרת הימים ניצבנו בפני העולם בכוח בר היכולת הגדול בכל המזרח אם רי דל במספר.
הלקו של היל המשמר אין כאגף המבצעים היודע את חשיבות התרומה המשיתסת של כל החיילות בי_^ ביבשה ובאוויר ושל כל השירותים להשגת הנצחון הזה, ועוד יבוא יום ויפורטו מעלליהם. אולם בראש השנה הזה חושבני שהרשונו לאמור מילות הערכה מיוחדות לחיל המשמר שלנו באשר הוא. תפקידכם הסר תודה הוא, אין הבקעת שערים נזקפת לזכותכם כי אתם . '־•!;וערים. ויהיו אלו דברי שיח מועטים. ונשאים בלחץ המלחמה בהפוגה וימי הקרבות, בפעולה אתם הראשונים להתנגש באו־ ייב, בהפוגה אתם מבלים ימים ולילות ארוכים לנוכח צבאות האוייב, אכן מבצעים גדולים אפורים בצעתם, מבצע גדול הנכם מבצעים עתה. המשך מסורת ההלוציות היתד, זו שנה היסטורית בדברי ימי עמנו וארצנו. שנה זו ראתה אח תקומת מדינת ישראל ואכן אתם חיילות וחיילים בצבא ההגנה לישרא? והלוחמים בעורף וביישובים בעוז רוחכם והחלטתכם הנחושה. אתם הקמתנ את המדינה, נלחמתם מועסים נגו הרבים _נצחונותיכם יירשמו בספר הג-
, בורות של עם ישראל. נלחמתם בהתלהבות ובהכרת היעוד. אתם יועתס וכן יודעים אתם עתה שלא רק למענכם נלחמתם אלא למען הבאים אחריכם, _וימלחמתכם זו המשכתם את מסורת החלוציות שיצרה את מפעלינו כארץ ואת _אירגון ההגנה, אותו אירגון שממנו נחצב צבא ההגנה לישראל. נלחמתם למענכם, למען משפחותיכם, למען ישראל ולמען היהדות בעולם כולו. אין אנו עם שואף קרבות. _שיאפי שלום אנחנו וכולנו רוצים לחזור למעמדנו בימי שלום, מי בשדות ומי בתעשייה, מי ללימוד ומי למשרד, אולם ביום זה עלינו לוכור: האוייב עד־ין ליד גבולות ארצנו, מחדש כוחותיו ומגביר חיילים — כל עוד לא הוכה כוה האדיב והוא שוכן על _מפ־ תננו לא ייתכן שלום בריקיימא — _עלינ־ להיות מוכנים אפ נגיר עלינו להילחם. הקרב יהיה אכזרי וקשו שבעתיים אוים בהביטנו אחורה א? שנת תש"ח תתחזק אנ'ונתנו כי יכו? נוכל להם. שנד, טובה לכולכם והחלמה מהירד לכל פצועינו.