על המשמר, 21 אפריל 1948 — צ נ י נ • ? [כתבה]
צ נ י נ • ?
" אחדות האומה" ף* אווירה העצבנית והרעשנית של ?_Jעתיני־הערב ניצרה מין מפלגוות חושה כזאת בישראל ושמח "אחדות האומה. "רב פרובינציאלי לשעבר, בעל חליפות מוכנות ולפי מירר"וכ ן במ ד , גבאים אחרים שלא מצאו להם משוט־ בתייב לה , מקים הקימו באחד האירגונים להם דינן _לעצכט הבעלי־ והס פוצים — פר. ו... מצפצפיפ• _^ רעיון חדש או דרך חדשד, אין כנראה עמה— 0 ולכן לא נשאר להם אלא להסתפק בעצם הבלטת קיופם. והיות והשאון ברחוב רב בלאוו הכי, הריהם נאלצים לצרוח כהוגן, כמ שיישמע קולם. והנה הם עוטרים את הקירית באזהרה לאמיר "אנשי _ווייצמן ן מכינים בגידה , "!והנה הם מודעים על הקמת ממשלה עברית במו ידיהם (לא _פד־ת ולא יותר(! ובאחד מלילות־הש ־ בת ערכו להם משפט ציבורי ע " ל "המ־ דניות והפוליטיקה הצבאיתשל מנ־ היגי היישוב והסוכנות" — ועוד יד_6 נטו יי ה. יש לקוות שבהזדמנות הראשונה _יןך עיר, הקהל דין עם החברותא _הזאוג למען ההיגיינה הציבורית.
" סאנקציות־ ך* מבואות העיר נעצר האוטובוס ml לפני המחסום. בחורה במדים עלי תה על מדרגת המכונית. כולה רצינות יהיננות. קווצות שערותיה השחור, ת _ח־מקות מתחת לברט הצבאי, יהס_^ץ תלוי במרושל כלשהו מעל כתפה. — "כל העומדים מתבקשים לצאת. " הקהל קיבל את הוראתה בצייחנות, ואפילו ברצון. כולם נראו נהגים ממידת הבחורה המימשל עי רה העצמי ב ין . הספסל י ם, הםתנ ? ר, בפני המסיבים ומן הצעירים דרשת ת ע ודת הת יי צותם . כולם עקבו אחר מילוי תפקידה בא־ הדר . גלויה. י עד כאן הכיל בסדר. _4fc יהגה נמצא צעיר אשר מישש כאילו־ בכיסיו, פילבל בעיניו אנה יאנה, ילב־ פוף נאלץ להודות : אין לי תעודת הוד ייצבות. באוטובוס השתרר שקט. מה _עכשייז — "עליך לדאוג לתעודת _הת־יצ־ כית" — התרתה בו החיילת ועברת _לאח_. אכזבה. האם זהו הכול אשר ייעשה! ?משתמט ?האם כן נקיימ את צמ* ", גיוס י ואז נראה תוקף מעמוד, של החיילת רופף ומעורער. גם חינה הא י' שי נפוג במקצת.
_סמסרות _הד־ו־ות ך* ספסרות במיצרכי המזון ובחומרי ) !! ן מסיחה את דעתנו מספסרות אחרת, אשר נוגעת אמנם לחוג מצומצב! יותר של האוכלוסיה, אבל לעומת זאח, פגיעתה קשה פי כמה, — והיא ספסרית הדירוה. ; מצוקתם של פליטי שכונות־הספר • ידועה למדי;רובם הגדול מתגולל עד־ ! יין _בבתי־כנפת שונים, בחורי מדרגות ! ומרתפים, לתוכם פלשו אנב מריבוח, וקטט־ת. אולם לא מועטות המשפחות אשר ! אינן מסוגלות לכיבוש חדרי מדרגות, וכן עולים חרשים וסתם אנשים אשר ( גם בזמנים רגילים נאלצים להחליף את j מקום מגוריהם — כל אלו;הנם קר־ בנות הםפסרות הפרועה ביותר המש" , י תוללת בעיר, ספסרות הדירות והחד־ ן ריםI. אחת ממירות־כרום, אשר בעלי הב־ I תים והדירות סיגלד לעצמם בקבלת I "דמי־המכתח— , " נותנת בימי מצוקת : אלד, להרגיש את איתיתיר, במיייחד. י , תמורת חדר מרשים כעת 600 _500—400 לא"י ייוחר דמי־מפתח בלבד ן \ שכר־הדירד, עצמי היפו לדבר של מה j בכך. משרדי מתווכים חדשים צצי לב־ 1 קרים והעסקים בורחים. י י והכישה היא שבסכסרות מסוג זה, y. עיסקים כילם, גם מאנשי שלימני, חב' \ רי ההסתדרות. כולם רוצים להיבנות \ מצרת הזולת. הרשות הכלכלית העליונה תייכת לשים את ידה גם על _סכברי הדירות, יהיו מי שיהיו. עליה להמציא קורת־גג לפליטי השכינות. עליה לבטל את הגזל שבדמי־המפתח, עליה לקבוע את שכד ־ הדירה הנורמאלי לכל דירה וחדר:.
שד גלל אחד *a ך לפתע נפל הדיר, ידיעה קצרה mJ בעיתונים ודי• החל מה־5נ באפריל . יועלו דמי־הנסיעה באוטובוסים בכל הקווים בעוד מיל אחד. חלפו כנראה אותם הזמנים בהם היו חוזרים ושוקלים, האמנם הכרחית הע ־ לאה זאת, האמנם מוצדק להטיל נטל נוסף על תקציבו העמוס בלאוו הכי של הפועל היוצא בבוקר לעבודתו. כעת החליט־ על כך העירייה בזריזות j הנדירה מאוד מאוד בשטחים אחרים,. י רק »1ל אחד נוסף. אבל מיל זד, מצטרף למילימים הרבים הקודמים, אש ד , . בהם הועלו דמי הנסיעה תוך חקופה קצרה למדי. _מ־ד _ל־, 1מ־12 ל־. 16אר־ ־ בע נסיעות ביום לעבודה _ב־16 מא"י האחת, הרי זר64, מא"י היצאר. ליופ. לגמרי לא רע. ומן הראיי לציין כי ההחלטה דלעיל נתקבלה במועצת העירייה פה־אחד. עוד דוגמה אחת לדאגתה של סיעת הפר עלים הנוכחית להמונים הרחבים ול ־ דלת־העפ. אלא שציבור הפועלים לא יוכל להם־ כים לשאת לאודר ימים בכל עולם של האמרת יוקר החיים. T